הטבע כפוף לתורה

נושאים שונים

פותח הנושא
well
הודעות: 89
הצטרף: 16 מאי 2018, 22:25
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי well » 21 נובמבר 2018, 22:04

ידועים דברי הרשב"א (שהובאו גם בש"ך יו"ד סי' קפט) שבמה שנוגע לוסת החודש "שיפורא גרים", דאם בי"ד קבעו שיום מסויים הוא יום א' בחודש הרי שיום זה גורם לראייה (וחלק בזה על הרא"ה שכותב שהולכים לפי זמן המולד בפועל), והביא לזה ראייה מהירושלמי המפורסם שבת ג' ועברו בי"ד את השנה הרי בתוליה חוזרים.
וכשהתבוננתי קצת בדברים שמתי לב שיש בדברי הרשב"א חידוש עצום, שהרי לכאו' הפשט בירושלמי הוא שמאחר ורבנן קבעו את השיעור של בת ג' שנחשבת ראויה לביאה א"כ הטבע כפוף לדברי חז"ל ומעתה המציאות של בתוליה חוזרים תקבע לפי זה, וממילא ברור שאם בי"ד מעברים את השנה הדבר משפיע גם על הטבע.
אבל לגבי וסת החודש הרי חכמים לא קבעו כאן שום דבר אלא סה"כ חששו לטבע שהוטבע באשה לראות לפי יום החודש, וא"כ מה"ת לומר שיום החודש יגרום לה לראות לפי התאריך בחודש? הרי הרבה יותר הגיוני לומר שהדבר נקבע לפי המולד האמיתי (בהנחה שמצב הלבנה יכול לגרום לראייה) ומה כוונת הרשב"א בדבריו?
וע"כ רואים ברשב"א שהטבע שה' ברא הוא באופן שיום החודש יגרום לאשה לראות בלי קשר לקביעת חכמים אלא לולא הכח של חכמים היה התאריך נקבע לפי המולד, ומאחר ויש לחכמים כח לשנות את את הטבע ממילא אם הם קבעו שיום מסויים נקרא א' בחודש הרי שיום זה יגרום.
שו"ר שהבנה זאת נמצאת בר' אלחנן קונטרס דברי סופרים סימן ו' שמסביר את מה שאמרו בגמ' כל מידות חכמים כך הם לגבי שאחר כ"ה שנים בדיוק מוחלת את כתובתה שבטבע שה' ברא נחקק שכ"ה שנים בדיוק כל שהוא מביאים את האדם למחול את החוב (וכן לגבי גוזל שמדדה חמישים אמה כך נחקק בבריאה שהוא מדדה חמישים אמה בדיוק נמרץ) , והדברים צ"ע שהרי אנחנו רואים שהטבע לא מתנהל בצורה של זמנים קבועים ומדוייקים בצורה עגולה אז מה"ת לומר שכך נקבע בטבע , ולולא דבריו לכאו' הפירוש בדברי הגמ' הוא שמאחר וחכמים קבעו שיעור של כ"ה שנים הרי הטבע כופף עצמו לדברי חז"ל ומעתה השיעור הוא מצומצם.
ועכ"פ לפי דברי ר' אלחנן יוצא שה' קבע חוק בטבע שהדבר תלוי בכ"ה שנים ופשוט שהולכים לפי שנים מעוברות וכו' לפי קביעת חז"ל , זאת אומרת שהטבע בנוי בצורה שמספר השנים קובע ולא מספר הרגעים וכמו באשה שכתב הרשב"א שהיא רואה לפי התאריך בחודש, וכ"ז צ"ע לומר שהטבע מתנהג לפי לוח השנה (לפי זה אם הטבע הוא שתינוק בן שנה מתחיל ללכת, הדבר יהיה לפי שנה גם אם היא מעוברת ודו"ק וצ"ע).
(ובאמת היה מקום לפרש באופן פשוט יותר שחכמים הסתכלו לפי הממוצע שאנשים מוחלים בערך בכ"ה שנים וקבעו את הדין לפי זה ומעתה לא נבדוק כל אחד מתי הוא מוחל וכמו במקוה שקבעו שאדם בינוני עולה בארבעים סאה ומעתה זה השיעור, אבל מה נעשה שבתוס' לגבי גוזל כתבו שהוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש מאחר ולא יתכן בשום אופן שגוזל ידדה אפילו חצי פסיעה מעבר לחמישים אמה ומטעם ש"כל מדות חכמים כך הם" ולכאו' הדברים מחודשים , ויש לשאול למה במקוה אנחנו לא מוצאים שלא יתכן שאדם יכנס בפחות מארבעים סאה ובגוזל זה לא כך?).


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1249
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי מבקש אמת » 21 נובמבר 2018, 22:41

well כתב:ידועים דברי הרשב"א (שהובאו גם בש"ך יו"ד סי' קפט) שבמה שנוגע לוסת החודש "שיפורא גרים", דאם בי"ד קבעו שיום מסויים הוא יום א' בחודש הרי שיום זה גורם לראייה (וחלק בזה על הרא"ה שכותב שהולכים לפי זמן המולד בפועל), והביא לזה ראייה מהירושלמי המפורסם שבת ג' ועברו בי"ד את השנה הרי בתוליה חוזרים.
וכשהתבוננתי קצת בדברים שמתי לב שיש בדברי הרשב"א חידוש עצום, שהרי לכאו' הפשט בירושלמי הוא שמאחר ורבנן קבעו את השיעור של בת ג' שנחשבת ראויה לביאה א"כ הטבע כפוף לדברי חז"ל ומעתה המציאות של בתוליה חוזרים תקבע לפי זה, וממילא ברור שאם בי"ד מעברים את השנה הדבר משפיע גם על הטבע.
אבל לגבי וסת החודש הרי חכמים לא קבעו כאן שום דבר אלא סה"כ חששו לטבע שהוטבע באשה לראות לפי יום החודש, וא"כ מה"ת לומר שיום החודש יגרום לה לראות לפי התאריך בחודש? הרי הרבה יותר הגיוני לומר שהדבר נקבע לפי המולד האמיתי (בהנחה שמצב הלבנה יכול לגרום לראייה) ומה כוונת הרשב"א בדבריו?
וע"כ רואים ברשב"א שהטבע שה' ברא הוא באופן שיום החודש יגרום לאשה לראות בלי קשר לקביעת חכמים אלא לולא הכח של חכמים היה התאריך נקבע לפי המולד, ומאחר ויש לחכמים כח לשנות את את הטבע ממילא אם הם קבעו שיום מסויים נקרא א' בחודש הרי שיום זה יגרום.
שו"ר שהבנה זאת נמצאת בר' אלחנן קונטרס דברי סופרים סימן ו' שמסביר את מה שאמרו בגמ' כל מידות חכמים כך הם לגבי שאחר כ"ה שנים בדיוק מוחלת את כתובתה שבטבע שה' ברא נחקק שכ"ה שנים בדיוק כל שהוא מביאים את האדם למחול את החוב (וכן לגבי גוזל שמדדה חמישים אמה כך נחקק בבריאה שהוא מדדה חמישים אמה בדיוק נמרץ) , והדברים צ"ע שהרי אנחנו רואים שהטבע לא מתנהל בצורה של זמנים קבועים ומדוייקים בצורה עגולה אז מה"ת לומר שכך נקבע בטבע , ולולא דבריו לכאו' הפירוש בדברי הגמ' הוא שמאחר וחכמים קבעו שיעור של כ"ה שנים הרי הטבע כופף עצמו לדברי חז"ל ומעתה השיעור הוא מצומצם.
ועכ"פ לפי דברי ר' אלחנן יוצא שה' קבע חוק בטבע שהדבר תלוי בכ"ה שנים ופשוט שהולכים לפי שנים מעוברות וכו' לפי קביעת חז"ל , זאת אומרת שהטבע בנוי בצורה שמספר השנים קובע ולא מספר הרגעים וכמו באשה שכתב הרשב"א שהיא רואה לפי התאריך בחודש, וכ"ז צ"ע לומר שהטבע מתנהג לפי לוח השנה (לפי זה אם הטבע הוא שתינוק בן שנה מתחיל ללכת, הדבר יהיה לפי שנה גם אם היא מעוברת ודו"ק וצ"ע).
(ובאמת היה מקום לפרש באופן פשוט יותר שחכמים הסתכלו לפי הממוצע שאנשים מוחלים בערך בכ"ה שנים וקבעו את הדין לפי זה ומעתה לא נבדוק כל אחד מתי הוא מוחל וכמו במקוה שקבעו שאדם בינוני עולה בארבעים סאה ומעתה זה השיעור, אבל מה נעשה שבתוס' לגבי גוזל כתבו שהוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש מאחר ולא יתכן בשום אופן שגוזל ידדה אפילו חצי פסיעה מעבר לחמישים אמה ומטעם ש"כל מדות חכמים כך הם" ולכאו' הדברים מחודשים , ויש לשאול למה במקוה אנחנו לא מוצאים שלא יתכן שאדם יכנס בפחות מארבעים סאה ובגוזל זה לא כך?).
לשון התוס' בבבא בתרא "כל מדות חכמים כן הוא" לקוח מהגמ' בראש השנה יב,ב שם שאל רבי ירמיה את רבי זירא וכי קים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש? והשיב לו רבי זירא "לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא. בארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן. כביצה מטמא טומאת אוכלין, כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין. שלשה על שלשה מטמא מדרס, שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס"

והנה בשלשת דוגמאות אלו הכל תלוי לפי גודל גופו של האדם: מ' סאה הטעם שכל גופו יכול להכנס בהם, וכביצה הטעם משום שבית הבליעה מחזיק כביצה, ושלשה על שלשה הטעם שמטמא מדרס הוא משום ששיעור זה ראוי לישיבה, וכל בר דעת מבין שדברים אלו משתנים מאדם לאדם, אלא ע"כ שהביאור של "כל מדות חכמים כן הוא" היינו שאחרי שחכמים שיערו שיעור מסויים הרי קבעו את זה ככלל מדוייק וברור שאינו משתנה לפי הענין.
והדברים מפורשים ברש"י בכתובות קד,א על דברי הגמ' שם ששואלת את אותה השאלה על מחילת כתובה:
"אמר ליה אביי לרב יוסף: אתאי קודם שקיעת החמה - גובה כתובתה, לאחר שקיעת החמה - לא גביא, בההיא פורתא אחילתא? אמר ליה: אין, כל מדת חכמים כן היא, בארבעים סאה - טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב - אינו יכול לטבול בהן"
ופירש"י: "כל מדת חכמים כן - העמידוה יתד ולא תמוט" כלומר שאין הפשט שכל אדם מוחל בדיוק באותו הזמן שזה נמנע המציאות, אלא שחכמים קבעו כללים ברורים באופן שאין לזוז מהם.
והיות ורב ירמיה פקפק בדבר זה ע"י שאלות שונות (גם בר"ה שם הוא השואל, וגם בב"ב) הרי שחכמים נזפו בו על כך שתמיד מעלה נושאים לדיון נגד הכלל שחכמים קבעו ויש בזה קצת זלזול בדברי חכמים, ולכן הוציאוהו מבית המדרש לדעת התוס', אבל לא בגלל שבאמת לא יתכן כזה דבר.
(וכבר מצינו שחכמים תמהו על קביעת כלל חתוך, עי' מנחות קג,ב "אמר ר"ש והלא אלו לפרים ואלו לכבשים ואינם נבללים זה עם זה אלא עד ששים יכולין ליבלל אמרו לו ששים נבללין וששים ואחד אין נבללין אמר להם כל מדות חכמים כן בארבעים סאה הוא טובל ובארבעים סאה חסר קרטוב אינו יכול לטבול בהן")


פותח הנושא
well
הודעות: 89
הצטרף: 16 מאי 2018, 22:25
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי well » 21 נובמבר 2018, 23:06

אתה כותב יפה מאד לפי שיטת רש"י (וגם ר' אלחנן מביא אותו בסוף דבריו כמו שאני יצטט להלן) אבל בתוס' בב"ב כתבו לגבי גוזל שלא יתכן שהוא יזוז פסיעה אחת יותר מחמישים אמה ("ונראה לרבינו תם דמשום הכי אפקוהו משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מחמשים אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא") , והערתי על כך בסוף דברי.
אני ינסה לסכם קצת כי ההודעה הקודמת לא מספיק ברורה:
א. מבואר בתוס' חידוש ששיעור שחכמים קבעו התלוי במציאות זה אומר שכך המציאות באופן מדוייק ולא שייך שנמצא מקום שהמציאות לא תהיה על שיעור הזה במדויק.
ב. עוד נקודה מחודשת שרואים ברשב"א היא שהטבע נברא באופן כזה שטבעים מסויימים מתנהגים לפי תאריכים בחודש למרות שאין לזה הגיון, ואין לזה קשר ל"כח חכמים" לכפוף את הטבע, אלא הטבע נברא ככה מעצמו.
ג. גם בדברי ה"קובץ שיעורים" מוכח כך וגם מוכח בדבריו שדברי התוס' הנ"ל שהמציאות היא באופן מדוייק ולא משתנה אין זה בגלל "כח חכמים" אלא כי הטבע נברא באופן כזה ורק חכמים גילו את השיעורים בכל דבר. ולכאו' הדברים מחודשים מאד!

דברי הקובץ שיעורים ב"דברי סופרים" :

א) כתובות דק"ד וחכמ"א כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד עשרים וחמשה שנים ובגמ' שם א"ל אביי לר' יוסף אתאי קודם שקיעת החמה גובה כתובתה לאחר שקה"ח לא גביא בההיא פורתא אחילתא אמר ליה אין כל מדת חכמים כן היא בארבעים סאה טובל במ' סאה חסר קורטוב אינו טובל ע"כ וקשה דמה ענין זל"ז דלענין ארבעים סאה דמקוה דהוא מכלל שיעורין שהן הלכה למשה מסיני בודאי השיעור מצומצם בכל שהוא שכך נאמרה ההלכה אבל לענין עשרים וחמשה שנים דכתובה דהוא מטעם אומדן הדעת של בני אדם שפיר קשיא ליה לאביי ההיא פורתא אחילתיה.

ב) והנה ז"ל הרע"ב בריש מס' אבות משה קבל תורה מסיני אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת ע"פ מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולה מוסרים ומדות וחכמי הנכרים ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו לפיכך התחיל התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני עכ"ל.

ג) ונראה דה"ה כל האומדנות שבגמ' לא בדו אותם חכמי הגמ' מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני וכמו שנאמר בסיני דטריפה אינו חי יותר מי"ב חדש דהוא חק הטבע דבודאי אין להקשות שם ולומר דבסוף י"ב חדש קודם שקיעת החמה הוא יכול להיות לאחר שקיעת החמה אינו יכול לחיות בההיא פורתא מת דזו אינה קושיא כלל דחוקי הטבע שהוטבעו בתחלת הבריאה בודאי הן מצומצמין בכל שהוא ועיין בפירוש רש"י בראשית ויכל אלהים ביום השביעי ר"ש אומר בשר ודם שאינו יכול לצמצם עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש אבל הקדוש ברוך הוא שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום עכ"ל
וה"ה לענין כ"ה שנים דתביעת חוב ג"כ הוא חק הטבע מכחות הנפש דעד כ"ה שנים אפשר לו לאדם לשתוק על תביעתו ויותר מכ"ה שנים אינו יכול לשתוק אלא א"כ מחל לגמרי.

ד) ובפ' לא יחפור דכ"ג בעי ר' ירמיה רגלו אחת תוך חמשים ורגלו אחת חוץ לחמשים מהו ועל דא אפקוהו לר' ירמיה מבי מדרשא ועיין שם בתוס' פירוש רבינו תם דמשום הכי אפקוהו משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מחמשים אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא עכ"ל והיינו שראו משאלת ר' ירמי' שהוא מפקפק בשיעורי חכמים לומר שאינן בצמצום ובאמת הן בצמצום גדול וכן הוא בפ"ק דר"ה די"ג א"ל ר' ירמיה לר' זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש א"ל ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא [ופרש"י לפקפק בשיעורי חכמים] כל מדות חכמים כן הוא במ' סאה טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול וכו' דטעמא דארבעים סאה הוא משום דבעינן מים שכל גופו של אדם בינוני עולה בהן בבת אחת וקיבלו חכמים מסיני דכך היא מדת אדם בינוני ארבעים סאה לא פחות ולא יותר וכן הא דכביצה מטמא טומאת אוכלין משום דבעינן אוכל הנאכל בבת אחת וקיבלו חכמים הל"מ מסיני דכך היתה בריאתו של אדם דאין בית הבליעה שלו מחזיק יותר מביצת תרנגולת.

ה) אלא דצ"ע בפירש"י שכתב כל מדות חכמים כן הוא העמידוה יתד ולא תמוט עכ"ל ולכאורה כונתו דהוא מטעם לא פלוג
ויותר נראה כן מדברי הרשב"א ר"פ חזקת הבתים דכ"ט הובא שם בשיטה מקובצת וז"ל הא דאקשי ליה אביי לרבא אלא מעתה הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא ה"נ דלאלתר הוי חזקה וכ"ת ה"נ א"כ נתת דבריך לשיעורין תמוה לי דאדרבה מה"ט ה"ל למימר דבי בר אלישיב לא נחזיק עלייהו בבציר מתלת משום דכל מדת חכמים כך היא שמתקנים על דרך הרוב ועל דרך הכלל לא על דרך הפרט בארבעים סאה טובל מים שכל גופו של אדם עולה בהן בארבעים סאה פחות קורטוב אינו טובל ואפילו קטן שכל גופו עולה בעשרים סאה עכ"ל ומשמע מדבריו דהא דאין טבילה בפחות מארבעים סאה לקטן הוא מטעם לא פלוג ולפי"ז אינו אלא מדרבנן אבל מדאורייתא עלתה לו טבילה לקטן בפחות מארבעים סאה ותימה גדולה לומר כן וצ"ע מאוד.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 851
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 178 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי יהודה1 » 22 נובמבר 2018, 15:41

well כתב:אלא דצ"ע בפירש"י שכתב כל מדות חכמים כן הוא העמידוה יתד ולא תמוט עכ"ל ולכאורה כונתו דהוא מטעם לא פלוג
ויותר נראה כן מדברי הרשב"א ר"פ חזקת הבתים דכ"ט הובא שם בשיטה מקובצת וז"ל הא דאקשי ליה אביי לרבא אלא מעתה הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא ה"נ דלאלתר הוי חזקה וכ"ת ה"נ א"כ נתת דבריך לשיעורין תמוה לי דאדרבה מה"ט ה"ל למימר דבי בר אלישיב לא נחזיק עלייהו בבציר מתלת משום דכל מדת חכמים כך היא שמתקנים על דרך הרוב ועל דרך הכלל לא על דרך הפרט בארבעים סאה טובל מים שכל גופו של אדם עולה בהן בארבעים סאה פחות קורטוב אינו טובל ואפילו קטן שכל גופו עולה בעשרים סאה עכ"ל ומשמע מדבריו דהא דאין טבילה בפחות מארבעים סאה לקטן הוא מטעם לא פלוג ולפי"ז אינו אלא מדרבנן אבל מדאורייתא עלתה לו טבילה לקטן בפחות מארבעים סאה ותימה גדולה לומר כן וצ"ע מאוד.
לפי איך שתמיד הבנתי (נראה לי שיש לזה יסוד בדברי החזו"א) זה לא מדרבנן, אלא שהתורה מסרה לחכמים את קביעת השיעורים על פי אומד דעתם ומה שנקבע הוא מדאורייתא. וכעין דברי הרשב"א על עירובין יג: בעניין אלו ואלו דא"ח שניתן לחכמי הדורות להכריע ובאמת יש מ"ט פנים להיתר ומ"ט לאיסור.
ממילא אם השיעור נקבע על פי הרוב, גם במיעוט אינו יכול להיות דלא כהשיעור וכעין מה שלא דרשינן טעמא דקרא.


פותח הנושא
well
הודעות: 89
הצטרף: 16 מאי 2018, 22:25
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי well » 22 נובמבר 2018, 20:16

יהודה1 כתב:
well כתב:אלא דצ"ע בפירש"י שכתב כל מדות חכמים כן הוא העמידוה יתד ולא תמוט עכ"ל ולכאורה כונתו דהוא מטעם לא פלוג
ויותר נראה כן מדברי הרשב"א ר"פ חזקת הבתים דכ"ט הובא שם בשיטה מקובצת וז"ל הא דאקשי ליה אביי לרבא אלא מעתה הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא ה"נ דלאלתר הוי חזקה וכ"ת ה"נ א"כ נתת דבריך לשיעורין תמוה לי דאדרבה מה"ט ה"ל למימר דבי בר אלישיב לא נחזיק עלייהו בבציר מתלת משום דכל מדת חכמים כך היא שמתקנים על דרך הרוב ועל דרך הכלל לא על דרך הפרט בארבעים סאה טובל מים שכל גופו של אדם עולה בהן בארבעים סאה פחות קורטוב אינו טובל ואפילו קטן שכל גופו עולה בעשרים סאה עכ"ל ומשמע מדבריו דהא דאין טבילה בפחות מארבעים סאה לקטן הוא מטעם לא פלוג ולפי"ז אינו אלא מדרבנן אבל מדאורייתא עלתה לו טבילה לקטן בפחות מארבעים סאה ותימה גדולה לומר כן וצ"ע מאוד.
לפי איך שתמיד הבנתי (נראה לי שיש לזה יסוד בדברי החזו"א) זה לא מדרבנן, אלא שהתורה מסרה לחכמים את קביעת השיעורים על פי אומד דעתם ומה שנקבע הוא מדאורייתא. וכעין דברי הרשב"א על עירובין יג: בעניין אלו ואלו דא"ח שניתן לחכמי הדורות להכריע ובאמת יש מ"ט פנים להיתר ומ"ט לאיסור.
ממילא אם השיעור נקבע על פי הרוב, גם במיעוט אינו יכול להיות דלא כהשיעור וכעין מה שלא דרשינן טעמא דקרא.
אבל לשון רש"י והרשב"א לא כ"כ משמע כך.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1249
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי מבקש אמת » 22 נובמבר 2018, 23:30

צ"ע וכי בא הגרא"ו להכחיש את המציאות הידועה לכל שחוקי הטבע אינם חתוכים וברורים והינם משתנים לפי הענין, והרי אף גודל אדם בינוני אינו מוגדר ומשתנה לפי הדורות והזמנים והמקומות כפי שרואים במציאות, וכן הזכרון והמידות וטבע ההתנהגות של אנשים משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה והאומר שיש בזה כללים חתוכים מכחיש את המציאות הגלויה לעין כל, וצע"ג.


צבי500
הודעות: 105
הצטרף: 26 דצמבר 2017, 11:22
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הטבע כפוף לתורה

שליחה על ידי צבי500 » 23 נובמבר 2018, 09:47

..
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הלמדן, חכ''א, פעלעד, תלמיד חבר, תנא-קמא | 3 אורחים