אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
אסור לשבת על שולחן ?
- Thread starter כותר
- תאריך התחלה
יש לזה מקור והוא בס' יוסף אומץ סי' ס"דדוד ריזל (העיתונאי) אמר:לילדים אומרים שאסור לשבת על שולחן כי הוא מזבח, לזה ששולחנו של אדם מכפר עליו כמזבח יש מקור. השאלה היא אם יש מקור שאסור לשבת על שולחן.
אולי זה ישתרבב משולחן שמונחים עליו ספרי קודש,
או מחוסר נימוס.
מי יודע ?
[כנ"ל לגבי דמי חנוכה וגם משחק הסביבון, שבאשכול אחר כתב מישהו בזלזול, לדעתי אחר שאמרו מנהג ישראל תורה, א"א כ"כ להקל ראש בזה, ואה"נ אי"ז אומר שכך צריכים לנהוג אחר שלא הוזכר בפוסקים, אבל ללגלג א"א, כי בסופו של דבר יש מקור לכל מנהג, וזה בכלל הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם].
אין לי לענות על השאלה, אך שאל את הרב זילברשטיין יהודי שהיה נוכח בפיגוע בביה"כ בהר-נוף, וזרק סטנדר על אחד המחבלים, דבר שכנראה הציל חיי כמה יהודים. אך הסטנדר נשבר והיהודי שאל אם הוא חייב לשלם. הרב ענה לו שלא! כי סטנדר נתרם על מנת שישתמשו בו לכל צורכי בית הכנסת, ועצירת מחבלים מלירות גם היא צורך של בית הכנסת. והביא ראיה שבאחת המלחמות היתה פקודה להאפיל חלונות ולא התכוננו, והרב אלישיב אמר לקחת את הפרוכת ולכסות את החלון, כי כעת זה צורך הלומדים!
@אוריאל, אולי תצטט לנו מיוסף אומץ?
@אוריאל, אולי תצטט לנו מיוסף אומץ?
שואל ומשיב
משתמש ותיק
ל''מ את היוסף אומץ היכן שציטט @אוריאל,
בסי' קסז סקי''ג כתב המג''א שאין להרוג כינה ע''ג השולחן מטעם שהוא כמזבח.
בסי' קסז סקי''ג כתב המג''א שאין להרוג כינה ע''ג השולחן מטעם שהוא כמזבח.
שואל ומשיב
משתמש ותיק
@אוריאל הוא מביא שהמקור מספר חסידים.
שואל ומשיב
משתמש ותיק
א''כ יוצא שמקור האיסור הוא לפני תשעים שנה.
(ד''א ל''מ את דברי הספר חסידים בפנים, ( בהוצאת יפה נוף)
(ד''א ל''מ את דברי הספר חסידים בפנים, ( בהוצאת יפה נוף)
בס"ח סי' תתק"כ:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל, ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים.
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן המיוחד להניח עליו ספרים ולאכול עליו.
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל, ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים.
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן המיוחד להניח עליו ספרים ולאכול עליו.
האם מותר לשבת על שולחן א. המיועד לאכילה כשלא אוכלים עליו. ב. שלא מיועד לאכילה. ג שמיועד ללימוד [כשאין עליו ספרים]
תשובה: בשני האופנים נראה שיש לאסור. מקורות: מקור דין זה הוא בס’ יוסף אומץ סי’ סד, שכתב: אסור להושיב או להעמיד התינוק על הסטנדר שמשימין עליו מחזורים תפילות שמיוחד לקדושה וכו’ ואפילו על השלחן שאוכלין עליו כתב בספר חסידים שאסור. ומבואר במפורש שעל שולחן שלומדים עליו תורה ודאי אסור להניח, וגם על שולחן האוכל נראה מלשונו שיש לאסור גם שלא בשעת האכילה. הטעם לדין זה, הוא משום ששולחנו של אדם דומה למזבח, ויש לנהוג בו כבוד. אתר דין.
ועוד בזה. בשו"ת רבבות אפרים (חלק ו סימן צה) כתב אם כי לא מצאנו מקור לדבר זה בספרים שלפני זמננו, אבל הביא בשם ספר שולחן הטהור - הרב ראטה, שקבלה בידיו, שיש לנהוג כבוד בשולחן ולא לעמוד או לשבת עליו, ושלא להניח עליו את בניו הקטנים, ושיש סכנה בדבר (ככל הנראה כונתו לסכנה רוחנית). ועוד הוסיף בשו"ת שם וסיפר, שאחד עמד על הבימה בשמחת תורה ורקד, ונראה לדעתו, שאין הדבר ראוי משום כבוד הבימה, שמניחים עליה את ספר התורה, אבל בשביל עצם ריבוי שמחה של מצוה, יש להקל בעמידה על שולחן.
תשובה: בשני האופנים נראה שיש לאסור. מקורות: מקור דין זה הוא בס’ יוסף אומץ סי’ סד, שכתב: אסור להושיב או להעמיד התינוק על הסטנדר שמשימין עליו מחזורים תפילות שמיוחד לקדושה וכו’ ואפילו על השלחן שאוכלין עליו כתב בספר חסידים שאסור. ומבואר במפורש שעל שולחן שלומדים עליו תורה ודאי אסור להניח, וגם על שולחן האוכל נראה מלשונו שיש לאסור גם שלא בשעת האכילה. הטעם לדין זה, הוא משום ששולחנו של אדם דומה למזבח, ויש לנהוג בו כבוד. אתר דין.
ועוד בזה. בשו"ת רבבות אפרים (חלק ו סימן צה) כתב אם כי לא מצאנו מקור לדבר זה בספרים שלפני זמננו, אבל הביא בשם ספר שולחן הטהור - הרב ראטה, שקבלה בידיו, שיש לנהוג כבוד בשולחן ולא לעמוד או לשבת עליו, ושלא להניח עליו את בניו הקטנים, ושיש סכנה בדבר (ככל הנראה כונתו לסכנה רוחנית). ועוד הוסיף בשו"ת שם וסיפר, שאחד עמד על הבימה בשמחת תורה ורקד, ונראה לדעתו, שאין הדבר ראוי משום כבוד הבימה, שמניחים עליה את ספר התורה, אבל בשביל עצם ריבוי שמחה של מצוה, יש להקל בעמידה על שולחן.
בלשון הספר חסידים היה אפשר לפרש שהכוונה היא שהתינוק הלך ע"ג השולחן בשעה שהיו עליו ספרים ולא משום שהשולחן מיוחד לספרים, רק במפתח הבין להחמיר.כרם אמר:בס"ח סי' תתק"כ:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל, ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן [highlight=yellow]שהיו עליו ספרים[/highlight].
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן [highlight=yellow]המיוחד להניח עליו ספרים[/highlight] ולאכול עליו.
יצחק אמר:בלשון הספר חסידים היה אפשר לפרש שהכוונה היא שהתינוק הלך ע"ג השולחן בשעה שהיו עליו ספרים ולא משום שהשולחן מיוחד לספרים, רק במפתח הבין להחמיר.כרם אמר:בס"ח סי' תתק"כ:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרם לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, [highlight=yellow]ולקח הספרים מעליו עד שאכל,[/highlight] ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן [highlight=yellow]שהיו עליו ספרים[/highlight].
ובמפתח כתוב על זה: שאין להניח לתינוק לפסוע על שולחן [highlight=yellow]המיוחד להניח עליו ספרים[/highlight] ולאכול עליו.
הלשון " ולקח הספרים מעליו עד שאכל" מורה שלא היו ספרים על השולחן, לא?
אם זה שולחן המיועד לטיש אפשר להבין.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
האם ישנה התייחסות בכתביהם להלכה זו בהקשר זה?
סמוך מיעוטא
משתמש ותיק
גם בליובאוויטש נהגו כן בעת חלוקת 'כוס של ברכה' במוציו"ט.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
האם ישנה התייחסות בכתביהם להלכה זו בהקשר זה?
למיטב הבנתי, האמור לעיל אינו 'הלכה'.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
וכן נוהג הג"ר אלימלך בידרמן בדרשותיו.שעת השקט אמר:מנהג חסידים ( אני ראיתי בבעלזא) שהמשב"ק חולץ נעליים והולך על השולחן בשעת הטיש.
שואל ומשיב אמר:ל''מ את היוסף אומץ היכן שציטט @אוריאל,
בסי' קסז סקי''ג כתב המג''א שאין להרוג כינה ע''ג השולחן מטעם שהוא כמזבח.
מעניין כי הגמרא בשבת אומרת שאין איסור בהריגת כינה בשבת (להלכה מחמירים למעט מנוחת אהבה) וקצת מוזר שדיני שבת נלמדו מהמשכן ונטילת נשמה הייתה במזבח
הסבתות אומרות עוד הרבה שטויות.קרחון אמר:הסבתות אומרות שזה סכנה, וכבר כתב הרשב"א שיש לחוש למה שאומרות הזקנות.
ואם נאלץ לקבל מהן את האמונה, מצבינו לא יהיה טוב כ"כ.
ולא סתם הוטבע המושג אמונת הנשים והקטנים.
ואיני יודע מדוע מעלילים על הרשב"א עלילות שווא ומדוחים כאילו כל מה שיאמרו אמת. ואלו דברי הרשב"א (ח"א): וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו, ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים.
וכוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
ולפי"ז נמצא שכל דבר, יהיה מה שיהיה, שנזכר כאן בפורום כבר אינו בכלל דברי הרשב"א, שהרי כל דבר שמעלים כאן בפורום תמיד יהיה מישהו שלא יסכים עם זה.נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:ולפי"ז נמצא שכל דבר, יהיה מה שיהיה, שנזכר כאן בפורום כבר אינו בכלל דברי הרשב"א, שהרי כל דבר שמעלים כאן בפורום תמיד יהיה מישהו שלא יסכים עם זה.נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
אבל מה אם זה מקובל אצל הזקנים והזקנות, אבל כאן בפורום מתווכחים עם זה, האם גם זה בכלל?נחש בריח אמר:אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.
צריך לבדוק מה גילם של משתמשי הפורום...יושב אוהלים אמר:אבל מה אם זה מקובל אצל הזקנים והזקנות, אבל כאן בפורום מתווכחים עם זה, האם גם זה בכלל?נחש בריח אמר:אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.
וביותר יש לחקור מאיזה גיל נקרא זקן, האם מבן ששים, או דילמא יותר, והאם הזקנות שוות לזקנים לעניין זה, וצ"ע...
יתכן ומסתבר
משתמש ותיק
לפי הידוע לי, מקובל בפי כל הזקנים והזקינות בני עמנו מכל העדות והחוגים, שילדים לא יושבים על שולחן. ואין קבלה פושטת ביד עמנו...נחש בריח אמר:
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:נחש בריח אמר:כוונתו לדבר ידוע ומפורסם, וקבלה שהתפשטה אצל כולם.
הדיון הוא רק האם זה הלכה / מנהג / ענין / סכנה גשמית / סכנה רוחנית וכו'.
נו נו....יתכן ומסתבר אמר:לפי הידוע לי, מקובל בפי כל הזקנים והזקינות בני עמנו מכל העדות והחוגים, שילדים לא יושבים על שולחן. ואין קבלה פושטת ביד עמנו...נחש בריח אמר:
נכון מאד. הרשב"א לא התכוון לכמה זקנות מקשקשות או לדיונים מסברות. אלא לדבר שהיה מקובל בפי הזקנים והזקנות.יושב אוהלים אמר:
הדיון הוא רק האם זה הלכה / מנהג / ענין / סכנה גשמית / סכנה רוחנית וכו'.
רק זאת אוסיף, שאם העניין כאן הוא הלכתי, וודאי שאין כח ביד הזקנים והזקנות לחדש עניין הלכתי, שהרי בפוסקים זה לא הוזכר. הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
יתכן ומסתבר
משתמש ותיק
אני מקוה שכבודו לא רציני...נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.
ייתכן שלא דייקתי בלשוני.יתכן ומסתבר אמר:אני מקוה שכבודו לא רציני...נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.
באתי רק להפקיע שא"א לסמוך בענייני הלכה.
אבל למשל בעניין תחיית המתים, שהוא אינו הלכתי אלא מושג שהוא נפוץ בקרב העם כולו, וכן בדברים מעין אלה, בזה אפשר לסמוך על קבלתם.
יתכן ומסתבר
משתמש ותיק
ואני באתי להדגיש שענין הקשור לאמונה הוא רגיש ביותר, ואסור לסמוך בו על פשוטי עם שאינם יכולים להכיל הדברים על בוריין, ואין שום היתר לסמוך על קבלתן בנושאי תחית המתים וכיו"ב, והעושה כן מסתכן באיבוד חלקו לעוה"ב.נחש בריח אמר:באתי רק להפקיע שא"א לסמוך בענייני הלכה.יתכן ומסתבר אמר:הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.נחש בריח אמר:הרשב"א דיבר בנושא האמונות, היינו לקבל מהם דבר רעיוני.
אבל למשל בעניין תחיית המתים, שהוא אינו הלכתי אלא מושג שהוא נפוץ בקרב העם כולו, וכן בדברים מעין אלה, בזה אפשר לסמוך על קבלתם.
ואילו בנושאים של הלכה נאמר אל תבוז כי זקנה אמך, ואל תטוש תורת אמך, ואי לאו דחזיא כן בבי נשא לא עבדי הכי, ומסתמא שאלו שאלת רב והותר להם, וכיוצא בלשונות אלו יש בפוסקים לרוב.
ובקיצור, אל תשתמש בחשמלאי לתיקון צנרת, ובחייט לנסירת קרשים, ולא בנשים לעניני סברא ורעיונות מופשטים, ובמעיינים / משפיעים לעניני הלכה, ולא בפורום לשום ענין...
ומה נעשה ודעת הרשב"א הפוכה.יתכן ומסתבר אמר:ואני באתי להדגיש שענין הקשור לאמונה הוא רגיש ביותר, ואסור לסמוך בו על פשוטי עם שאינם יכולים להכיל הדברים על בוריין, ואין שום היתר לסמוך על קבלתן בנושאי תחית המתים וכיו"ב, והעושה כן מסתכן באיבוד חלקו לעוה"ב.נחש בריח אמר:באתי רק להפקיע שא"א לסמוך בענייני הלכה.יתכן ומסתבר אמר:הדבר האחרון שהייתי מקבל מהזקינות הוא 'דבר רעיוני' ששיכלן מוגבל מלעכל אותו, והם משנות את פניו לע' גוונים, וכמו שהוזכר לעיל שאוי לו למבסס אמונתו על הזקינות במקום על הזקנים... מה שאני מוכל לקבל מהם הוא רק 'דבר מעשי' ששיכלן מסוגל לקבל, והן יודעות לשמור עליו באדיקות מדור לדור, אשרי העם שככה לו.
אבל למשל בעניין תחיית המתים, שהוא אינו הלכתי אלא מושג שהוא נפוץ בקרב העם כולו, וכן בדברים מעין אלה, בזה אפשר לסמוך על קבלתם.
ואילו בנושאים של הלכה נאמר אל תבוז כי זקנה אמך, ואל תטוש תורת אמך, ואי לאו דחזיא כן בבי נשא לא עבדי הכי, ומסתמא שאלו שאלת רב והותר להם, וכיוצא בלשונות אלו יש בפוסקים לרוב.
ובקיצור, אל תשתמש בחשמלאי לתיקון צנרת, ובחייט לנסירת קרשים, ולא בנשים לעניני סברא ורעיונות מופשטים, ובמעיינים / משפיעים לעניני הלכה, ולא בפורום לשום ענין...
הרשב"א דיבר על נושא תחיית המתים וכותב שכך נעשה בכל דבר שיהיה בו קבלה וכו'.
ולא נתבאר שם כמה לסמוך, ונראה ברור בכוונתו שלא לסמוך על פרטי הדברים אלא על העניין בכללותו.
ובנושא ההלכה, שכמה פרטים וחילוקי דינים יש בכל הלכה, איך נסמוך עליהם, וכידוע ומפורסם שהנשים אינם מבינות את דברי ההלכה לעומק אלא בצורה שטחית (ויסלחו לי הנשים), דרך משל, לימדו בסמינר שמותר לחתוך מלפפון בשבת, נצטרך לפרש גם על עגבניה (ואולי קצת הגזמתי, אבל הכיוון ברור)...
נושאים דומים
- תגובות
- 6
- צפיות
- 94
- תגובות
- 31
- צפיות
- 538
- תגובות
- 36
- צפיות
- 554
- תגובות
- 45
- צפיות
- 764
- תגובות
- 10
- צפיות
- 369