במי חפץ ה' יותר שיניח תפילין, רשע או צדיק?

במבי

משתמש ותיק
כותב הסמ"ג - יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכים זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. (סמ"ג עשה ג')

[glow=red]חידוש עצום !!![/glow]
 

יהודי

משתמש ותיק
מסתבר שאין כוונתו שאם יש זוג תפילין אחד מספר רגעים לפני השקיעה באופן שרק אחד יכול להניח, יניח הרשע.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
מסתבר שאין כוונתו שאם יש זוג תפילין אחד מספר רגעים לפני השקיעה באופן שרק אחד יכול להניח, יניח הרשע.

אם הסמ"ג כותב שיותר חפץ ה', אנו צריכים לעשות את חפץ ה' וא"כ בזה שניתן לאותו אדם אנו מקיימים את חפצו יתברך.


לפעמים המצווה זה לא לעשות. ואדרבה אדם השואף להגיע למטרה לעיתים הוא אף במדרגה הגבוהה יותר ממי שכבר עומד בה.


(וזה אחד מהתירוצים מדוע בן סורר ומורה נענש בסקילה אף שסופו להרוג ומיתת ההורג בחנק, ובמילות ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב שיין שמתקלקל יותר גרוע מחומץ)
 

יהודי

משתמש ותיק
מזה בדיוק באתי לאפוקי שאינני בטוח שזו כוונתו, אלא שלהקב"ה יש יותר נחת מכך.
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
כותב הסמ"ג - יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכים זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. (סמ"ג עשה ג')

[glow=red]חידוש עצום !!![/glow]
קצת דומה לזה כתב האבן עזרא שיותר צריך תפילין כאשר יוצא לשוק מאשר בשעת התפילה וקריאת שמע, זה כעין דברי הסמ"ג שיותר צריכים זכרון כאשר קרובים לשכחה
אולם מצד שני יותר מתאים לחבר את העבודה של התפילה וקריאת שמע עם העבודה של התפילין, ואדרבה לולא העסק של התפילה וקריאת שמע ותפילין האדם היה כל הזמן בשוק וזה גופא שמסתלקים מהשוק ונכנסים לבית הכנסת לקריאת שמע ותפילה ותפילין זה גופא הזכרון נגד השכחה של השוק, וכמו כן לגבי הסמ"ג ודאי יותר חפץ לה' באדם רשע שיניח תפילין אבל הא גופא איך הצדיק נעשה צדיק? ע"י שהניח תפילין ולא הסיח דעת מה'!!
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לשון מעניינת של הספר חסידים על רבים טובים המתביישים להניח תפילין,
(אך אולי מתכוון שמתביישים ללכת בחוצות כך, אך ק"ק להעמיס זאת על דבריו)
 

יהודי

משתמש ותיק
ידוע שהיתה תקופה בה היה רפיון שהנחת תפילין, אי"ז רק בספר חסידים אלא בעוד הרבה ראשונים באותה תקופה.
 
גם היום יש רפיון כי הבטיחונו חז"ל שכל מצוה שלא מסרו נפשם מתחילה תהיה רפויה עד סוף הגלות. והביאו דוגמא מתפילין.
ובמה? בתלתא אנפי!
א. לא מניחים כל היום. ואף שיש סיבות מוצדקות הן עצמן לא נולדו אלא מכח הרפיון הקדמון כהבטחת הגמ' - שהרי התורה אמרה הכי ברור שזה יהיה כל היום בראשנו כמו המזוזה וכמו ת"ת הכתובים יחד עם התפילין בפרשת ק"ש
ב. יש הרבה יהודים צדיקים שהם קרקפתא דלא מנח כי המכשולות בתחום זה הם מעל ומעבר לכל דמיון של אלו שאינם בסוד הענינים (ואני יודע היטב שאינכם מאמינים... אבל זה ארוך מאוד) וג"ז היה תמיד בדרגות משתנות כמ"ש הסמ"ג שלא מצא רק תפילין אחד מאלף כשרות!!!
ג. יש רבים אחים טועים שאינם מניחים תפילין
וברית מילה הם עושים כי את זה קבלו בשמחה כמשאחז"ל.
 
רשע שמתקרב עושה יותר נחת לה' - נאמר בזוהר "כד אתי יתרו דייקא כדין איסתלק ואיתייקר שמא דקוב"ה עילא ותתא" וכמבואר בליקו"מ סימן י'.
ומעניין שבליקוטי הלכות כשמבאר עניין זה מביא דווקא דוגמא של הנחת תפילין:
ציטוט חלקי:
ועל כן תקנו חכמינו ז"ל ברכות השחר...
הכלל שכל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשוב על תכליתו הנצחי, ואפילו על הנאה והצלחה בחייו הגשמיים,כל תקנתו שאיך שהוא, איך שהוא, יהיה בעיני עצמו בכל יום ויום כבריה חדשה ממש וכמו שמבואר בשלחן ערוך ובפוסקים לענין כל ברכות השחר שמברכין בכל יום, שכולם הם בשביל שנעשה כבריה חדשה. כמו שמברכין המחזיר נשמות לפגרים מתים וכו'.
וכן הנותן ליעף כח שנאמר על התחדשות הנשמה שהוא השכל וכו'.
ועל כן איך שהוא צריך שתהיה העבודה שעוסק בכל יום חדשה אצלו לגמרי. כי כל אחד מישראל איך שהוא כל זמן שם ישראל נקרא עליו הוא עושה כמה מצות בכל יום. כי מניח ציצית ותפילין ואומר ברכת השחר וקריאת שמע ותפלה, והרבה אומרים תהלים ולומדים תורה מעט או הרבה. ועושים חסדים ומעשים טובים..,
אך העיקר שיראה ליישב דעתו בכל יום שזה היום שעומד בו עדיין לא היה בעולם, וכן לא יהיה עוד יום הזה בעולם. והעבודה להשם יתברך שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק האדם שעומד באותו היום באותו הדור צריך לעסוק בזה.
(וכמו שכתוב בשערי ציון השייך ליום ו') כי עליך נפל חובת היום.
ואפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלין הרבה וכו', וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר,
אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך. כי בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי (מלאכי א'), בכל מקום דייקא אפילו במקומות הטמעים לגמרי של העובדי עבודה זרה כמו שאמרו רז"ל (מנחות ק"י) על פסוק זה.
מכל שכן איש הישראלי אפילו הגרוע שבגרועים, מאחר שעתה כוונתו לשמים ורוצה עתה להניח טלית ותפילין ולהתפלל וכו' שבודאי הוא מגדל ומקדש שמו יתברך מחדש כפי אותו היום שזאת העבודה אינו יכול להשלים שום מלאך ושרף וכו'. ואפילו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת. כי לא המתים יהללויה וכו'. כי במתים חפשי כתיב, וכמו שאמר חזקיהו (ישעיה ל"ח) חי חי יודוך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך, המוני היום דייקא.
היינו כמו אני היום באיזה מדריגה פחותה מאחר שאני חי, אני דייקא צריך להודות לך.
אדרבא כל מה שיודע בנפשו שהוא גרוע ומקולקל ביותר, על ידו דייקא יתגדל ויתקדש שמו הגדול ביותר בבחינת כד אתי יתרו וכו' כדין איסתלק ואתייקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא. כמו שאמר אדמו"ר ז"ל (בסימן יוד חלק א') שעיקר גדולתו של השם יתברך כשהרחוקים מתקרבים וכו'. ומביא שם מאמר זה של הזוהר הקדוש.
וכן במקומות הרבה. וזהו (נחמיה ט') כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה שדייקא על ידי מה שהזידו עליהם וכבשו אותם בגלות מר כזה בגוף ונפש וכו', על ידי זה דייקא ותעש לך שם כהיום הזה. כי כל מה שהבעל דבר מתגבר על האדם ביותר, כשהאדם חזק בדעתו וחזק עצמו בכחו של הבעלי כח הנ"ל, אזי אדרבא נתהפך הכל לטובה בבחינת נרדי נתן ריחו הנ"ל, שעל ידי זה נתגדל ונתקדש שמו יבתרך ביותר על ידו דייקא וכנ"ל ויכול להיות שמח ועל ידי השמחה באים ברכות וכל ההצלחות...
 

שלמה שיר

משתמש רגיל
המימד הנוסף של הענין אמר:
ב. יש הרבה יהודים צדיקים שהם קרקפתא דלא מנח כי המכשולות בתחום זה הם מעל ומעבר לכל דמיון של אלו שאינם בסוד הענינים (ואני יודע היטב שאינכם מאמינים... אבל זה ארוך מאוד) וג"ז היה תמיד בדרגות משתנות כמ"ש הסמ"ג שלא מצא רק תפילין אחד מאלף כשרות!!!
אם כדבריך, חובה עליך לפרסם זאת בכל מקום שמא תציל לפחות יהודי אחד. איני מבין מה עניין אריכות לפה.
 
שלמה שיר אמר:
המימד הנוסף של הענין אמר:
ב. יש הרבה יהודים צדיקים שהם קרקפתא דלא מנח כי המכשולות בתחום זה הם מעל ומעבר לכל דמיון של אלו שאינם בסוד הענינים (ואני יודע היטב שאינכם מאמינים... אבל זה ארוך מאוד) וג"ז היה תמיד בדרגות משתנות כמ"ש הסמ"ג שלא מצא רק תפילין אחד מאלף כשרות!!!
אם כדבריך, חובה עליך לפרסם זאת בכל מקום שמא תציל לפחות יהודי אחד. איני מבין מה עניין אריכות לפה.
מה תרצה שאכתוב את כל הלכות סת"ם כאן?
יצא עכשיו על כגון דא ספר מקצועי במיוחד שנקרא "סת"ם".
הוציאו ידידי הגר"ר מנדלוביץ שליט"א והוא פורץ דרך בענין ומסיר שיבושים רבים.
והמדהים בו שהוא הספר הראשון שהצליח לכתוב ברמה כה גבוהה עם הסברים והמחשות שכל ילד מבין!
0527662900
 

יעבץ

משתמש ותיק
יצחק אמר:
במבי אמר:
כותב הסמ"ג - יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכים זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. (סמ"ג עשה ג')

[glow=red]חידוש עצום !!![/glow]
קצת דומה לזה כתב האבן עזרא שיותר צריך תפילין כאשר יוצא לשוק מאשר בשעת התפילה וקריאת שמע, זה כעין דברי הסמ"ג שיותר צריכים זכרון כאשר קרובים לשכחה
אולם מצד שני יותר מתאים לחבר את העבודה של התפילה וקריאת שמע עם העבודה של התפילין, ואדרבה לולא העסק של התפילה וקריאת שמע ותפילין האדם היה כל הזמן בשוק וזה גופא שמסתלקים מהשוק ונכנסים לבית הכנסת לקריאת שמע ותפילה ותפילין זה גופא הזכרון נגד השכחה של השוק, וכמו כן לגבי הסמ"ג ודאי יותר חפץ לה' באדם רשע שיניח תפילין אבל הא גופא איך הצדיק נעשה צדיק? ע"י שהניח תפילין ולא הסיח דעת מה'!!
האבן עזרא כותב זאת על ציצית.
האם גם על מצוות תפילין?!
 

יעבץ

משתמש ותיק
במבי אמר:
כותב הסמ"ג - יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכים זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. (סמ"ג עשה ג')

[glow=red]חידוש עצום !!![/glow]

צריך לקרוא את הדברים בתוך הקונטקסט שלהם.
כפי שכבר הובא כאן, בזמן הסמ"ג לא היה מקובל להניח תפילין כמו בימינו, והסמ"ג הרעיש על זה הרבה מאד. והטעם לכך שלא הניחו היה מפני כמה טענות, שצריך גוף נקי ועוד. ועל כך עונה שם הסמ"ג לכל טענה. וכנראה שסברו המון העם שמצוות תפילין היא דווקא לצדיקים וחסידים (שהרי הת"ח כמובן הקפידו על המצווה), ולכן אומר הסמ"ג שלהיפך, דווקא על הרשעים להקפיד יותר על המצווה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במבי אמר:
יהודי אמר:
מסתבר שאין כוונתו שאם יש זוג תפילין אחד מספר רגעים לפני השקיעה באופן שרק אחד יכול להניח, יניח הרשע.

אם הסמ"ג כותב שיותר חפץ ה', אנו צריכים לעשות את חפץ ה' וא"כ בזה שניתן לאותו אדם אנו מקיימים את חפצו יתברך.


לפעמים המצווה זה לא לעשות. ואדרבה אדם השואף להגיע למטרה לעיתים הוא אף במדרגה הגבוהה יותר ממי שכבר עומד בה.


(וזה אחד מהתירוצים מדוע בן סורר ומורה נענש בסקילה אף שסופו להרוג ומיתת ההורג בחנק, ובמילות ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב שיין שמתקלקל יותר גרוע מחומץ)
פשוט וברור בלי שום צל של ספק שאם יש למישהו תפילין והוא לא הניח אותם עדיין ועומד לפניו אדם אחר שגם כן לא הניח תפילין, ואין זמן שיניחו שניהם (אפילו לרגע אחד) לא משנה אם השני הוא הצדיק הכי גדול בעולם, או הרשע הכי גדול בעולם או יהיה מי שיהיה - אסור לו ליתן את התפילין לשני - כיון שעכשיו מוטל עליו להניח תפילין - ואין רצונו של ה' אלא שיקיים מצוותו עכשיו! ואין זה עסק שלו אם הקב"ה אוהב יותר כשהרשע מניח תפילין או לא, הוא חייב עכשיו במצוות תפילין ואם אינו מניחן ביטל מצוה דאורייתא!!!
 
 

יהודי

משתמש ותיק
אינו צריך לפנים. אלא שפותח האשכול טוען משום מה שבסמ"ג כתוב אחרת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הסמ"ג זה אכן רעיוני.
לא קשור לקיום המצווה בפועל.
ונ"מ אם חסר לשניים תפילין ויש לך זוג אחד לתת, למי תיתן אותו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אינו צריך לפנים. אלא שפותח האשכול טוען משום מה שבסמ"ג כתוב אחרת.

רחמנא ליצלן להוציא לעז על הסמ"ג ואפילו להעלות צד הוה אמינא שאמר הסמ"ג דבר זה אסור.
 

יהודי

משתמש ותיק
למה אתם מגיבים זאת אליי ולא לפותח האשכול, אני מסכים לדבריכם.
 

פולני

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
יהודי אמר:
מסתבר שאין כוונתו שאם יש זוג תפילין אחד מספר רגעים לפני השקיעה באופן שרק אחד יכול להניח, יניח הרשע.

אם הסמ"ג כותב שיותר חפץ ה', אנו צריכים לעשות את חפץ ה' וא"כ בזה שניתן לאותו אדם אנו מקיימים את חפצו יתברך.


לפעמים המצווה זה לא לעשות. ואדרבה אדם השואף להגיע למטרה לעיתים הוא אף במדרגה הגבוהה יותר ממי שכבר עומד בה.


(וזה אחד מהתירוצים מדוע בן סורר ומורה נענש בסקילה אף שסופו להרוג ומיתת ההורג בחנק, ובמילות ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב שיין שמתקלקל יותר גרוע מחומץ)
פשוט וברור בלי שום צל של ספק שאם יש למישהו תפילין והוא לא הניח אותם עדיין ועומד לפניו אדם אחר שגם כן לא הניח תפילין, ואין זמן שיניחו שניהם (אפילו לרגע אחד) לא משנה אם השני הוא הצדיק הכי גדול בעולם, או הרשע הכי גדול בעולם או יהיה מי שיהיה - אסור לו ליתן את התפילין לשני - כיון שעכשיו מוטל עליו להניח תפילין - ואין רצונו של ה' אלא שיקיים מצוותו עכשיו! ואין זה עסק שלו אם הקב"ה אוהב יותר כשהרשע מניח תפילין או לא, הוא חייב עכשיו במצוות תפילין ואם אינו מניחן ביטל מצוה דאורייתא!!!
פשוט ונהיר כדבריכם.
חייך קודמין.
ואיני יודע מהיכן עלה במחשבת הרה"ג רבי במבי שיחיה לבאר אחרת את דברי הסמ"ג.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
אם הסמ"ג כותב שיותר חפץ ה', אנו צריכים לעשות את חפץ ה' וא"כ בזה שניתן לאותו אדם אנו מקיימים את חפצו יתברך.


לפעמים המצווה זה לא לעשות. ואדרבה אדם השואף להגיע למטרה לעיתים הוא אף במדרגה הגבוהה יותר ממי שכבר עומד בה.


(וזה אחד מהתירוצים מדוע בן סורר ומורה נענש בסקילה אף שסופו להרוג ומיתת ההורג בחנק, ובמילות ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב שיין שמתקלקל יותר גרוע מחומץ)
פשוט וברור בלי שום צל של ספק שאם יש למישהו תפילין והוא לא הניח אותם עדיין ועומד לפניו אדם אחר שגם כן לא הניח תפילין, ואין זמן שיניחו שניהם (אפילו לרגע אחד) לא משנה אם השני הוא הצדיק הכי גדול בעולם, או הרשע הכי גדול בעולם או יהיה מי שיהיה - אסור לו ליתן את התפילין לשני - כיון שעכשיו מוטל עליו להניח תפילין - ואין רצונו של ה' אלא שיקיים מצוותו עכשיו! ואין זה עסק שלו אם הקב"ה אוהב יותר כשהרשע מניח תפילין או לא, הוא חייב עכשיו במצוות תפילין ואם אינו מניחן ביטל מצוה דאורייתא!!!
פשוט ונהיר כדבריכם.
חייך קודמין.
ואיני יודע מהיכן עלה במחשבת הרה"ג רבי במבי שיחיה לבאר אחרת את דברי הסמ"ג.
גם אני מצטרף להנ"ל שהרי ברור שבעל התפילין קודם.

השאלה מה הדין אם צדיק ורשע לפני השקיעה מבקשים ממך.

ומשום מה קצת מזכיר לי את המעשה במסכת סוכה מא:  על ר"ג שהיה בספינה עם ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריא ור' עקיבא והביא ר"ג את ארבעת המינים לר' יהשוע ואח"כ ר"י העבירן לראב"ע וכו' והתקשתי שהרי היה ראב"ע כהן ומדוע הביאן ר"ג ראשונה לר"י ? ופתחתי מתיבתא וראיתי שהביא תירוצים.

וא"כ האם נאמר גם הכא שבעל התפילין מחליט מי יזכה ע"פ דעתו כאצל ר"ג או שצריך לבדוק במי חפץ ה' יותר וצ"ע.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פה כתבת נכון, וגם העליתי כך בתגובתי הקודמת
בפשוטו לפי הסמ"ג - צריך לתת לאיש הפחות, ולא לאיש הצדיק. וזה לא נתון לשיקול דעתו של הנותן, אלא שזו הדרך הראויה.
אלא שהייתי אומר שזה רק אם שניהם מבקשים, אבל  אם הוא מנסה להשפיע על הרשע שיניח, הוא בלא"ה לא ישיג בזה את הרעיון, ועדיף שיתן לצדיק.
 

קדוש

משתמש רגיל
מה זה חייך קודמין
חיוב גמור או מותר ראוי.
פפוס ויליוס שמסרו נפשם

היו מאבדים עצמם לדעת?
חייך קודמין?
 

קדוש

משתמש רגיל
יש פה שני אנשים

ראובן ןשמעון .
לראובן יש תפילין האם אסור לו לתת לשמעון לקבה יהיה נחר ממי שיניח...
 

יוספי

משתמש ותיק
פשוט וברור בלי שום צל של ספק שאם יש למישהו תפילין והוא לא הניח אותם עדיין ועומד לפניו אדם אחר שגם כן לא הניח תפילין, ואין זמן שיניחו שניהם (אפילו לרגע אחד) לא משנה אם השני הוא הצדיק הכי גדול בעולם, או הרשע הכי גדול בעולם או יהיה מי שיהיה - אסור לו ליתן את התפילין לשני - כיון שעכשיו מוטל עליו להניח תפילין - ואין רצונו של ה' אלא שיקיים מצוותו עכשיו! ואין זה עסק שלו אם הקב"ה אוהב יותר כשהרשע מניח תפילין או לא, הוא חייב עכשיו במצוות תפילין ואם אינו מניחן ביטל מצוה דאורייתא!!!
(טוב מאוחר מלא כלום).

מה כל כך פשוט וברור, ואולי רק לך,
מ"מ בשע"ת כתב כך.3ומהגאון ר' אשר ווייס שמעתי פשוט שלא כך
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עכשיו מוטל עליו להניח תפילין - ואין רצונו של ה' אלא שיקיים מצוותו עכשיו! ואין זה עסק שלו אם הקב"ה אוהב יותר כשהרשע מניח תפילין או לא, הוא חייב עכשיו במצוות תפילין ואם אינו מניחן ביטל מצוה דאורייתא!!!
מה כל כך פשוט וברור, ואולי רק לך,

יש גמרא במגילה (טז.) גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות.
והרי זה פשוט וברור - ולא רק לי [אני מקווה] - שאם יש בפני אדם נפש שהוא צריך להציל ודף גמרא שהוא צריך ללמוד בודאי צריך להציל את הנפש.
ומה שאמרו גדול ת"ת הפשט הוא שמדובר בשני מעשים נפרדים. שמי שלמד תורה שלא במקום הצלת נפשות -ולאחר -או בפעם אחרת היה לו מצוות הצלת נפשת, המעשה של תלמוד תורה הוא יותר גדול.
אבל זה לא אומר שכשי לפניו את שניהם שיעדיף ת"ת על הצלת נפשות.
וה"נ בניד"ד אם שני אנשים הניחו תפילו, אחד צדיק ואחד רשע אז חביב יותר בפני הקב"ה הנחת תפילין של הרשע, אבל זה בהחלט לא אומר שאם יש בפני אדם צדיק חיוב הנחת תפילין שיוותר על מצוותו וחיובו ויתן את התפילין לאדם רשע.
 

יוספי

משתמש ותיק
יש גמרא במגילה (טז.) גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות.
והרי זה פשוט וברור - ולא רק לי [אני מקווה] - שאם יש בפני אדם נפש שהוא צריך להציל ודף גמרא שהוא צריך ללמוד בודאי צריך להציל את הנפש.
ומה שאמרו גדול ת"ת הפשט הוא שמדובר בשני מעשים נפרדים. שמי שלמד תורה שלא במקום הצלת נפשות -ולאחר -או בפעם אחרת היה לו מצוות הצלת נפשת, המעשה של תלמוד תורה הוא יותר גדול.
אבל זה לא אומר שכשי לפניו את שניהם שיעדיף ת"ת על הצלת נפשות.
וה"נ בניד"ד אם שני אנשים הניחו תפילו, אחד צדיק ואחד רשע אז חביב יותר בפני הקב"ה הנחת תפילין של הרשע, אבל זה בהחלט לא אומר שאם יש בפני אדם צדיק חיוב הנחת תפילין שיוותר על מצוותו וחיובו ויתן את התפילין לאדם רשע.
למה עדיף שאני יקיים את המצוה ולא הוא, וכי כל החשבון של המצוות זה הרווח שלי
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא אמרתי שיש פה חוק כזה אני בעצמי מקפיץ הרבה פעמים אשכולות ישנים
אבל מצופה להסתכל שנייה אחת איך האשכול הסתיים בסימן שאלה או בתשובה וכן עד כמה ההודעה קשורה וחשובה לאשכול

לעיתים התגובה באשכול נובעת (גם) מהודעות קודמות של הניק באשכול אחר ויש טריגר להודעה

חלל עליו שבת אחת .
בכדי שישמור שבתות הרבה

ראיה של גדולה עבירה לשמה

אגב לדעתי זה פשוט .
לדוגמא יש לי לולב אחד. עדיף שאתן לחמש אנשים את לולבי
מאשר אני אנענעע בו . במקרה שיש רק לולב אחד

מכיוון ולקב"ה יהיה יותר נחת כאשר חמש אנשים מקיימים מצווה מאשר אחד.

אני מתאר לעצמי שיהיו כאלה שיחלקו עלי .
מכייוון ולא שמעו על כך מעולם.
אך לא ראינו אינו ראיה...

חייך קודמין הוא אף כנגד חיים של הרבה אחרים.

ואין לזה קשר לעבירה לשמה בכלל.
 
חלק עליון תַחתִית