מתי התחילו להשתמש בלה''ק

בן אהרון

משתמש ותיק
מתי התחילו להשתמש בלה''ק? האם האבות דברו ביניהם לשה''ק? מי מסר להם?
נא לציין מקורות בבקשה
 

דרומאי

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
מתי התחילו להשתמש בלה''ק? האם האבות דברו ביניהם לשה''ק? מי מסר להם?
נא לציין מקורות בבקשה
הרי העולם נברא בלה''ק, ושם ועבר המשיכו בלשון זו גם לאחר דור הפלגה, ומהם לאבות הק' ולכלל ישראל. כל זה דברים ברורים ומפורשים בכוזרי ועוד מקומות.
 

יחי

משתמש ותיק
ערמב"ן בראשית מה,יב:
כי פי המדבר אליכם -
בלשון הקדש בלי מליץ. זה דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס.

ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען:
ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר בלשון הקדש (דניאל ב ג): חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום, בעבור שהיו שם חרטומים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל, וכולם יבינו אותו. והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית, כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך.

ואגב בתורה מופיעות כמה מלים ארמיות
ויש לדעת מפרשים שונים מלים משפות נוספות

כמובן דישהרבה מקורות נוספים
אבל הרמב"ן נזדמן לי במיגו דמשה - משיתיהו (ע' ברא' מא,מה)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
רש"י בראשית ב כג: "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" - לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקודש.
בראשית יא א: "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", רש"י: לשון הקדש.
במדבר רבה כ כב: "שנו רבותינו: בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמותן, שלא שינו את לשונם, ולא גילו מסטורין שלהם, ולא נפרצו בעריות".
שה"ש רבה ד יב: ולא שנו לשונם - להלן כתיב: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי. וכאן כתיב: (שמות ה') אלהי העברים נקרא עלינו. וכתיב (בראשית מ"ה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש.

נראה שהמדרש מבין שפירוש המילה 'עברי' הוא דובר עברית.

חגיגה טז. : ת"ר, ששה דברים נאמרו בבני אדם, שלשה כמלאכי השרת שלשה כבהמה. שלשה כמלאכי השרת: יש להם דעת כמלאכי השרת, ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת.

ירושלמי שבת א ג: תני בשם ר"מ: כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל, ואוכל חוליו בטהרה, ומדבר בלשון הקודש, וקורא את שמע בבוקר ובערב - מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא.

העמק דבר פר' שמות (כ,יט) עה"פ 'איש מצרי הצילנו': מכאן למדו חז"ל שכל ישראל לא שינו לשונם ובגדיהם במצרים, ומשו"ה כאשר ראו את משה שהיה גדל בפלטין של מלך לבוש ומדבר בלשון מצרים חשבו שהוא מצרי.

אחר שכתבתי זה ראיתי שכבר דברו בזה לפנינו: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=1734
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחי אמר:
ערמב"ן בראשית מה,יב:
כי פי המדבר אליכם -
בלשון הקדש בלי מליץ. זה דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס.

ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען:
ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר בלשון הקדש (דניאל ב ג): חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום, בעבור שהיו שם חרטומים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל, וכולם יבינו אותו. והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית, כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך.

ואגב בתורה מופיעות כמה מלים ארמיות
ויש לדעת מפרשים שונים מלים משפות נוספות

כמובן דישהרבה מקורות נוספים
אבל הרמב"ן נזדמן לי במיגו דמשה - משיתיהו (ע' ברא' מא,מה)
לדעת הרמב''ן יש לשאול איך הגיעו אנשי ארץ כנען לדבר לשון זה.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
@חגי פאהן
כוונתך להביא ראיה ממקומות הללו שדיברו לה''ק במצרים?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הבאתי ראיות מכמה מקומות במהלך ההיסטוריה שמראים שדיברו בלה"ק. וגם במצרים.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בלעם רצה לומר בעידנא דריתחא "כלם" שהוא בלה"ק.
יתכן שבלעם שאני ובאמת מפורש עליו במדרש שהיה מדבר בלה"ק. ועוד שכונת התוס' להסביר כיצד ניתן לקלל ברגע אחד ועל זה אמרו שיש מילה בודדת שהיא קללה גמורה ומסתמא יש מילה דומה בלע"ז.
 
חלק עליון תַחתִית