הנחת תפילין או תפילה בציבור - מה עדיף?

אוריאל

משתמש ותיק
אחד שמוצא עצמו כמה דקות לפני השקיעה שלא הניח תפילין ולא התפלל מנחה.
יש לו אפשרות או להניח תפילין, או להתפלל מנחה בציבור [נניח שיכול להספיק אפילו מנחה ביחיד, אבל את הציבור יפסיד].
לכאורה מצד הסברא הפשוטה ודאי שיניח תפילין.

אולם התעוררתי, שהרי שיטת הרא"ש בברכות מז: גבי הא דר"א שחרר עבדו להשלימו לעשרה, דאעפ"י שעובר במצוה דאורייתא של לעולם בהם תעבודו, מ"מ מצוה דרבים עדיף, אף שהתפילה בעשרה אינה אלא מדרבנן.

ולפ"ז לכאורה יש פנים לראות בשאלתנו, שהתפילה בציבור היא "מצוה דרבים", וא"כ יש בכחה לדחות אפילו עשה דאורייתא של תפילין.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי במג"א סי' צ' שהביא דברי הרא"ש, והוסיף עליהם שהרא"ש במו"ק כתב ד"מצוה דרבים" הוא רק כאשר מזכה לרבים, כגון הא דר"א שאמנם עבר על עשה, אבל זיכה לרבים שיושלם המנין לעשרה.
ואכן, לפי זה צודק הרב @נבשר דבאופן שרק הוא מצטרף לתפילת הציבור זה לא חשיב מצוה דרבים לבטל מצוה, והשאלה תהיה רק באופן שהוא זה שמשלים לעשרה ומזכה לציבור.

כמו כן בודאי שכל דברינו אמורים רק בדעת הרא"ש, כי הר"ן [הובא שם במג"א] כתב דעשה דלעולם בהם תעבודו ל"ה עשה גמור, ולדידיה ליכא למילף לתפילין כלל.
 

נבשר

משתמש ותיק
לכאו' לדעות שבתפילין איכא ב' מצוות של ראש ושל יד, א"כ מנלן שדחינן ב' מצוות עשה משום מצוה דרבים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
האחד בא לגור אמר:
יש לציין, שהספק הוא רק להפוסקים שיש מצווה להניח תפילין כל יום.
מי פוסק לא כך?
עיין ביה"ל ריש סימן לז, הביא מחלוקת האם מדאורייתא מצוותן כל היום או פעם אחת ביום, ולמאן דס"ל הכי אין שום ענין שיניח דווקא ביום זה כיון שבלאו הכי אין מניח כל היום ,וכדי להשלים את משך הזמן, הוא יכול להניח מחר משך זמן יותר מהרגלו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
אוריאל אמר:
האחד בא לגור אמר:
יש לציין, שהספק הוא רק להפוסקים שיש מצווה להניח תפילין כל יום.
מי פוסק לא כך?
עיין ביה"ל ריש סימן לז, הביא מחלוקת האם מדאורייתא מצוותן כל היום או פעם אחת ביום, ולמאן דס"ל הכי אין שום ענין שיניח דווקא ביום זה כיון שבלאו הכי אין מניח כל היום ,וכדי להשלים את משך הזמן, הוא יכול להניח מחר משך זמן יותר מהרגלו.
מש''כ הבה''ל שם היינו לצדד שמדאורייתא חייב להניחן כל היום ולא סגי ברגע אחד, אך קולא זו דלהשלים למחר לא שמענו, והרי עכשיו הוא מחויב להניח כל רגע ומה מהני מה שישלים למחר. אמנם סברא זו שכתבת מטו בה בשם הרב שך, ולענין תפילין בחוה''מ, אך אינו ענין לנדון דידן דפשיטא שחייב מדאורייתא להניח עכשיו תפילין.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
עיין ביה"ל ריש סימן לז, הביא מחלוקת האם מדאורייתא מצוותן כל היום או פעם אחת ביום, ולמאן דס"ל הכי אין שום ענין שיניח דווקא ביום זה כיון שבלאו הכי אין מניח כל היום ,וכדי להשלים את משך הזמן, הוא יכול להניח מחר משך זמן יותר מהרגלו.
מש''כ הבה''ל שם היינו לצדד שמדאורייתא חייב להניחן כל היום ולא סגי ברגע אחד, אך קולא זו דלהשלים למחר לא שמענו, והרי עכשיו הוא מחויב להניח כל רגע ומה מהני מה שישלים למחר. אמנם סברא זו שכתבת מטו בה בשם הרב שך, ולענין תפילין בחוה''מ, אך אינו ענין לנדון דידן דפשיטא שחייב מדאורייתא להניח עכשיו תפילין.
טענתי טענה מאוד פשוטה, זה לא ענין של להשלים למחר, אלא בדיוק באותו מידה שאם כבר הניח תפילין היום היה צריך להשלים המנין ,ה"ה בענינו שהרי מה בכך שעדיין לא הניח תפילין היום אין בזה שום הבדל ביחס לחיובו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
עיין ביה"ל ריש סימן לז, הביא מחלוקת האם מדאורייתא מצוותן כל היום או פעם אחת ביום, ולמאן דס"ל הכי אין שום ענין שיניח דווקא ביום זה כיון שבלאו הכי אין מניח כל היום ,וכדי להשלים את משך הזמן, הוא יכול להניח מחר משך זמן יותר מהרגלו.
מש''כ הבה''ל שם היינו לצדד שמדאורייתא חייב להניחן כל היום ולא סגי ברגע אחד, אך קולא זו דלהשלים למחר לא שמענו, והרי עכשיו הוא מחויב להניח כל רגע ומה מהני מה שישלים למחר. אמנם סברא זו שכתבת מטו בה בשם הרב שך, ולענין תפילין בחוה''מ, אך אינו ענין לנדון דידן דפשיטא שחייב מדאורייתא להניח עכשיו תפילין.
טענתי טענה מאוד פשוטה, זה לא ענין של להשלים למחר, אלא בדיוק באותו מידה שאם כבר הניח תפילין היום היה צריך להשלים המנין ,ה"ה בענינו שהרי מה בכך שעדיין לא הניח תפילין היום אין בזה שום הבדל ביחס לחיובו.
לא נכון, כיון שמנהגנו להניח רק בשחרית ובלא המנין המדובר גם לא היה מניח אין כאן שום שאלה. אבל אם עדיין לא הניח פשיטא שחייב להניח עכשיו מדאורייתא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
טענתי טענה מאוד פשוטה, זה לא ענין של להשלים למחר, אלא בדיוק באותו מידה שאם כבר הניח תפילין היום היה צריך להשלים המנין ,ה"ה בענינו שהרי מה בכך שעדיין לא הניח תפילין היום אין בזה שום הבדל ביחס לחיובו.
לא נכון, כיון שמנהגנו להניח רק בשחרית ובלא המנין המדובר גם לא היה מניח אין כאן שום שאלה. אבל אם עדיין לא הניח פשיטא שחייב להניח עכשיו מדאורייתא.
איני יודע מה אתה שח, מאי אכפת לן המנהג ,מדאוריתא אין שום הבדל אם כבר הניח היום או לא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
טענתי טענה מאוד פשוטה, זה לא ענין של להשלים למחר, אלא בדיוק באותו מידה שאם כבר הניח תפילין היום היה צריך להשלים המנין ,ה"ה בענינו שהרי מה בכך שעדיין לא הניח תפילין היום אין בזה שום הבדל ביחס לחיובו.
לא נכון, כיון שמנהגנו להניח רק בשחרית ובלא המנין המדובר גם לא היה מניח אין כאן שום שאלה. אבל אם עדיין לא הניח פשיטא שחייב להניח עכשיו מדאורייתא.
איני יודע מה אתה שח, מאי אכפת לן המנהג ,מדאוריתא אין שום הבדל אם כבר הניח היום או לא.
אבל רבונא דעלמא כולא, הוא הרי לא הולך להניח עכשיו תפילין ואם כן מה עומד כאן על הפרק?!
ואת''ל דמיירי במי שמניח תפילין כל היום כדינא דגמרא, אה''נ שלפי הצד בפמ''ג שחייב כל היום יתכן שאלה זו אף למי שכבר הניח.
אך עכ''פ מה שאתה טענת שאת''ל שחייב להניח כל היום הרי גם מי שלא הניח תפילין היום לא קיים אצלו הספק- זה מופרך. אם כבר אפשר לומר שגם אם כבר הניח תפילין שייך אצלו השאלה ולא הפוך.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
איני יודע מה אתה שח, מאי אכפת לן המנהג ,מדאוריתא אין שום הבדל אם כבר הניח היום או לא.
אבל רבונא דעלמא כולא, הוא הרי לא הולך להניח עכשיו תפילין ואם כן מה עומד כאן על הפרק?!

אך עכ''פ מה שאתה טענת שאת''ל שחייב להניח כל היום הרי גם מי שלא הניח תפילין היום לא קיים אצלו הספק- זה מופרך. אם כבר אפשר לומר שגם אם כבר הניח תפילין שייך אצלו השאלה ולא הפוך.
טוב מאוד, זה בדיוק מה שכתבתי שזה בדיוק אותו ספק כמו אם כבר הניח, וכיון שאם כבר הניח ודאי שיצטרף כיון שהרי גם בלי המנין לא היה מניח...
אתה יכול להתלונן על זה שלא מניחים כל הזמן, אבל זה שהוא עוד לא הניח היום לא יכול להוות שום שיקול בספק דידן .
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
איני יודע מה אתה שח, מאי אכפת לן המנהג ,מדאוריתא אין שום הבדל אם כבר הניח היום או לא.
אבל רבונא דעלמא כולא, הוא הרי לא הולך להניח עכשיו תפילין ואם כן מה עומד כאן על הפרק?!

אך עכ''פ מה שאתה טענת שאת''ל שחייב להניח כל היום הרי גם מי שלא הניח תפילין היום לא קיים אצלו הספק- זה מופרך. אם כבר אפשר לומר שגם אם כבר הניח תפילין שייך אצלו השאלה ולא הפוך.
טוב מאוד, זה בדיוק מה שכתבתי שזה בדיוק אותו ספק כמו אם כבר הניח, וכיון שאם כבר הניח ודאי שיצטרף כיון שהרי גם בלי המנין לא היה מניח...
אתה יכול להתלונן על זה שלא מניחים כל הזמן, אבל זה שהוא עוד לא הניח היום לא יכול להוות שום שיקול בספק דידן .
אני חוזר ואומר, אם היית טוען שגם אם הניח היום יש כאן ספק לפי השיטה שחייב מדאורייתא להניח כל היום- ניחא.
אך אתה טוען שגם אם לא הניח היום אין כאן ספק. וזה לא מובן, כי ממה נפשך הוא חייב להניח עכשיו ממש תפילין, ובלא זה יבטל מצוה דאורייתא. ואם כן הספק קיים, במקום מצוה דרבים וכו'. וההמצאה הזאת של להשלים מחר אין לה מקום, כי עכשיו הוא חייב לפי כל השיטות להניח תפילין, ומה יעזור מחר. זה כמו לא לקבוע מזוזה היום ולהשלים מחר...
זאת ועוד, גם לפי הצד שזמנה כל היום ממש, ברור שכשלא הניח יום שלם גרע טפי, וכידוע התוס' לענין מילה שעובר כל יום אף שהמצוה ודאי כל רגע, וכן מורים לענין מזוזה שכל עוד קובע בו ביום לא חשיב ביטול מ''ע, וה''ה בתפילין. ולא בא הפמ''ג בצד הזה שחיובה כל היום להקל אלא להחמיר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
טוב מאוד, זה בדיוק מה שכתבתי שזה בדיוק אותו ספק כמו אם כבר הניח, וכיון שאם כבר הניח ודאי שיצטרף כיון שהרי גם בלי המנין לא היה מניח...
אתה יכול להתלונן על זה שלא מניחים כל הזמן, אבל זה שהוא עוד לא הניח היום לא יכול להוות שום שיקול בספק דידן .
אני חוזר ואומר, אם היית טוען שגם אם הניח היום יש כאן ספק לפי השיטה שחייב מדאורייתא להניח כל היום- ניחא.
אך אתה טוען שגם אם לא הניח היום אין כאן ספק. וזה לא מובן, כי ממה נפשך הוא חייב להניח עכשיו ממש תפילין, ובלא זה יבטל מצוה דאורייתא. ואם כן הספק קיים, במקום מצוה דרבים וכו'. וההמצאה הזאת של להשלים מחר אין לה מקום, כי עכשיו הוא חייב לפי כל השיטות להניח תפילין, ומה יעזור מחר. זה כמו לא לקבוע מזוזה היום ולהשלים מחר...
זאת ועוד, גם לפי הצד שזמנה כל היום ממש, ברור שכשלא הניח יום שלם גרע טפי, וכידוע התוס' לענין מילה שעובר כל יום אף שהמצוה ודאי כל רגע, וכן מורים לענין מזוזה שכל עוד קובע בו ביום לא חשיב ביטול מ''ע, וה''ה בתפילין. ולא בא הפמ''ג בצד הזה שחיובה כל היום להקל אלא להחמיר.
כל מה שטענתי הוא שאין הבדל אם הניח כבר או לא, אתה רוצה תסתפק בשניהם כאחד אבל אין שום הבדל .
לגבי ההשלמה של מחר, לא באתי להגיד שזה הסיבה שלא יניח ברור שגם אם לא יכול להשלים יהיה אותו הדין רק אמרתי עיצה פרקטית
התוספות לא קשור לענינו הוא מדבר על היום השמיני שזה ענין אחר לגמרי, אבל מהרגע שחל חיובו אין שום הבדל בין היום למחר .
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
טוב מאוד, זה בדיוק מה שכתבתי שזה בדיוק אותו ספק כמו אם כבר הניח, וכיון שאם כבר הניח ודאי שיצטרף כיון שהרי גם בלי המנין לא היה מניח...
אתה יכול להתלונן על זה שלא מניחים כל הזמן, אבל זה שהוא עוד לא הניח היום לא יכול להוות שום שיקול בספק דידן .
אני חוזר ואומר, אם היית טוען שגם אם הניח היום יש כאן ספק לפי השיטה שחייב מדאורייתא להניח כל היום- ניחא.
אך אתה טוען שגם אם לא הניח היום אין כאן ספק. וזה לא מובן, כי ממה נפשך הוא חייב להניח עכשיו ממש תפילין, ובלא זה יבטל מצוה דאורייתא. ואם כן הספק קיים, במקום מצוה דרבים וכו'. וההמצאה הזאת של להשלים מחר אין לה מקום, כי עכשיו הוא חייב לפי כל השיטות להניח תפילין, ומה יעזור מחר. זה כמו לא לקבוע מזוזה היום ולהשלים מחר...
זאת ועוד, גם לפי הצד שזמנה כל היום ממש, ברור שכשלא הניח יום שלם גרע טפי, וכידוע התוס' לענין מילה שעובר כל יום אף שהמצוה ודאי כל רגע, וכן מורים לענין מזוזה שכל עוד קובע בו ביום לא חשיב ביטול מ''ע, וה''ה בתפילין. ולא בא הפמ''ג בצד הזה שחיובה כל היום להקל אלא להחמיר.
א. כל מה שטענתי הוא שאין הבדל אם הניח כבר או לא, אתה רוצה תסתפק בשניהם כאחד אבל אין שום הבדל .
ב. לגבי ההשלמה של מחר, לא באתי להגיד שזה הסיבה שלא יניח ברור שגם אם לא יכול להשלים יהיה אותו הדין רק אמרתי עיצה פרקטית
ג. התוספות לא קשור לענינו הוא מדבר על היום השמיני שזה ענין אחר לגמרי, אבל מהרגע שחל חיובו אין שום הבדל בין היום למחר .
א. לא. אתה טענת שהספק לא קיים לפי הצד בבה''ל שחייבים כל ביום.
ב. אין כאן שום עצה, מה שייך להשלים מחר אם חייב כל רגע ורגע. הרי רגע זה שאבד ולא הניח בו תפילין הוי מעוות לא יוכל לתקון.
ג. התוס' מדבר על מילה שלא בזמנה. לצערי שכחתי את מקומו. כמדומה שגם דעת הראב''ד כן.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
א. כל מה שטענתי הוא שאין הבדל אם הניח כבר או לא, אתה רוצה תסתפק בשניהם כאחד אבל אין שום הבדל .
ב. לגבי ההשלמה של מחר, לא באתי להגיד שזה הסיבה שלא יניח ברור שגם אם לא יכול להשלים יהיה אותו הדין רק אמרתי עיצה פרקטית
ג. התוספות לא קשור לענינו הוא מדבר על היום השמיני שזה ענין אחר לגמרי, אבל מהרגע שחל חיובו אין שום הבדל בין היום למחר .
א. לא. אתה טענת שהספק לא קיים לפי הצד בבה''ל שחייבים כל ביום.
ב. אין כאן שום עצה, מה שייך להשלים מחר אם חייב כל רגע ורגע. הרי רגע זה שאבד ולא הניח בו תפילין הוי מעוות לא יוכל לתקון.
ג. התוס' מדבר על מילה שלא בזמנה. לצערי שכחתי את מקומו. כמדומה שגם דעת הראב''ד כן.
א. נכון . אני טוען שאם יש להסתפק זה אותו הספק, וכיון שזה ברור שאם כבר הניח אין כאן שום ספק שהרי בלאו הכי אין מניח, ה"ה בעניננו (וזה שהוא מחליט עכשיו להניח אין לזה שום משמעות דינית ).
ב. מדובר על זמן שבכל מקרה לא היה מניח, וכיון שההפסד הוא כמות הזמן גם התיקון הוא כמות הזמן.
ג. לכשתראינו מקום התוספות...
 

ים סוף

משתמש ותיק
ילקוט יוסף שובע שמחות ב' הערות פרק ד' דין מילה שלא בזמנה אות א'
כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות מילה) "אם עבר ונמנע מלמולו בית דין מלין אותו בעל כרחו, ואם לא מלו אותו, כשיגדל חייב למול את עצמו, וכל יום משיגדל ולא ימול את עצמו, הרי זה מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד". וכתב הראב"ד, וכי משום התראת ספק פוטרים אותו מן השמים, אלא כל יום עומד באיסור כרת. (וע"ש בכסף משנה). וכן כתבו התוס' מכות (יד א). @דרומאי אולי זה התוס' והראב"ד? (עיינתי בפנים הוא לא מזכיר את ענין כל יום)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
ילקוט יוסף שובע שמחות ב' הערות פרק ד' דין מילה שלא בזמנה אות א'
כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות מילה) "אם עבר ונמנע מלמולו בית דין מלין אותו בעל כרחו, ואם לא מלו אותו, כשיגדל חייב למול את עצמו, וכל יום משיגדל ולא ימול את עצמו, הרי זה מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד". וכתב הראב"ד, וכי משום התראת ספק פוטרים אותו מן השמים, אלא כל יום עומד באיסור כרת. (וע"ש בכסף משנה). וכן כתבו התוס' מכות (יד א). @דרומאי אולי זה התוס' והראב"ד? (עיינתי בפנים הוא לא מזכיר את ענין כל יום)
אין כוונת הרמב"ם שהביטול עשה מושלם רק בסוף היום וכל יום הוא עשה בפני עצמו, שהרי גם הראב"ד נקט גם שכל יום הוא בכרת, ואם כדברך הרי שכל יום מתחדש עליו חיוב כרת שאינו שייך לאתמול, ולמה כתב הראב"ד שהוא התראת ספק (לולי שאין שייך כלפי שמיא ).
אלא עיקר כוונתם יום ולא לילה, משום שאין חיוב מילה בלילה.
ןעיין עוד רמב"ם פירוש המשניות שבת יט ו "וכל זמן שלא מל עובר במצוות עשה עד שימול"
(אני לא בטוח ,שזה מה שבאת להביא מהרמב"ם אבל מספק כתבתי).
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
א. נכון . אני טוען שאם יש להסתפק זה אותו הספק, וכיון שזה ברור שאם כבר הניח אין כאן שום ספק שהרי בלאו הכי אין מניח, ה"ה בעניננו (וזה שהוא מחליט עכשיו להניח אין לזה שום משמעות דינית ).
ב. מדובר על זמן שבכל מקרה לא היה מניח, וכיון שההפסד הוא כמות הזמן גם התיקון הוא כמות הזמן.
ג. לכשתראינו מקום התוספות...
א. בין הניח בין לא הניח חיובא רמיא עליה להניח עכשיו תפילין, ולמה לא נסתפק אם דוחה מ''ע של רבים. כמובן שאם יש לו סיבה שאינו מניח- כגון שכבר הניח והוא אינו רוצה להניח עכשיו- לא קיים הספק. אבל למה 'זה שהוא מחליט עכשיו להניח אין לזה שום משמעות דינית'? הרי ס''ה הוא מחליט כעת לקיים את חיובו מדאורייתא!
ב. ההפסד הוא לא כמות הזמן, אלא כל רגע שהוא ביטל תפילין הוא מעוות לא יוכל לתקון. משל למה הדבר דומה, מי שמצא צציותיו פסולין ונמצא שביטל מ''ע של ציצית, האם מה שילבש למחר ב' בגדים יהי' תיקון למה שביטל היום?!
ג. כמדומה שהוא ביבמות, כאשר אמצא אציין בל''נ.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
א. נכון . אני טוען שאם יש להסתפק זה אותו הספק, וכיון שזה ברור שאם כבר הניח אין כאן שום ספק שהרי בלאו הכי אין מניח, ה"ה בעניננו (וזה שהוא מחליט עכשיו להניח אין לזה שום משמעות דינית ).
ב. מדובר על זמן שבכל מקרה לא היה מניח, וכיון שההפסד הוא כמות הזמן גם התיקון הוא כמות הזמן.
ג. לכשתראינו מקום התוספות...
א. בין הניח בין לא הניח חיובא רמיא עליה להניח עכשיו תפילין, ולמה לא נסתפק אם דוחה מ''ע של רבים. כמובן שאם יש לו סיבה שאינו מניח- כגון שכבר הניח והוא אינו רוצה להניח עכשיו- לא קיים הספק. אבל למה 'זה שהוא מחליט עכשיו להניח אין לזה שום משמעות דינית'? הרי ס''ה הוא מחליט כעת לקיים את חיובו מדאורייתא!
ב. ההפסד הוא לא כמות הזמן, אלא כל רגע שהוא ביטל תפילין הוא מעוות לא יוכל לתקון. משל למה הדבר דומה, מי שמצא צציותיו פסולין ונמצא שביטל מ''ע של ציצית, האם מה שילבש למחר ב' בגדים יהי' תיקון למה שביטל היום?!
ג. כמדומה שהוא ביבמות, כאשר אמצא אציין בל''נ.
א. אבל זה בדיוק השאלה, למה אם כבר הניח זה סיבה שלא יניח ,בוא נצעק עליו שיניח הרגע שהרי חייב מדאורייתא ,(ההחלטה כן או לא לא קשורה לחיובא דרמיא עליה )
למעשה אנו מסתובבים סביב הנקודה. השאלה האמיתית היא מה באמת הסיבה שאנו נוהגים לבטל מ"ע דאורייתא. וזה שצריך גוף נקי זה לא תשובה כל עוד ואפשר לשמור. ואנו הרי אין אנו נוהגים כך. ובהכרח שחכמים ביטלו את צורת החיוב הקבוע של כל רגע ורגע מפני הטעם של גוף נקי. וא"כ אין הבדל אם כבר הניח היום .(זולת שנאמר שחכמים עקרו את החיוב על כל הזמן. והשאירו חיוב על פעם ביום אבל זה לא נזכר בשום מקום).
במאירי איתא בשם הירושלמי שיש אמוראים שלא היו מניחים תפילין כל השנה רק בעשרת ימי תשובה .
ב.בציצית כל בגד הוא חיוב בפני עצמו, וזה שלבש עוד ציצית לא מתקן את העשה שביטל שהיה לו הבגד ולא לבש ציצית, (הוא יכול אולי לתקן את הזמן שלא לבש בגד כלל ומשום עידנא דריתחא, אבל לא את הזמן שלבש ולא הטיל ציצית). ואי איכא לדמויי לציצית, המקרה הדומה הוא לגבי זמן שבעיקרון לא היה מטיל ציצית בבגד שהוא לובש כבר, אבל כמובן שאין זמן כזה.
נ.ב בתוספות יומא לו ד"ה על עשה, כתבו שצריך כפרה אם לא הניח יום או יומים תפילין, או ביטל סוכה, אבל שוברו בצידו שהרי כתבו "או יומים" , וכן סוכה ודאי אינו קשור ליום, ובהכרח כוונתם שזה זמן הראוי לעשיתם עיי"ש .
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
א. אבל זה בדיוק השאלה, למה אם כבר הניח זה סיבה שלא יניח ,בוא נצעק עליו שיניח הרגע שהרי חייב מדאורייתא ,(ההחלטה כן או לא לא קשורה לחיובא דרמיא עליה )
למעשה אנו מסתובבים סביב הנקודה. השאלה האמיתית היא מה באמת הסיבה שאנו נוהגים לבטל מ"ע דאורייתא. וזה שצריך גוף נקי זה לא תשובה כל עוד ואפשר לשמור. ואנו הרי אין אנו נוהגים כך. ובהכרח שחכמים ביטלו את צורת החיוב הקבוע של כל רגע ורגע מפני הטעם של גוף נקי. וא"כ אין הבדל אם כבר הניח היום .(זולת שנאמר שחכמים עקרו את החיוב על כל הזמן. והשאירו חיוב על פעם ביום אבל זה לא נזכר בשום מקום).
במאירי איתא בשם הירושלמי שיש אמוראים שלא היו מניחים תפילין כל השנה רק בעשרת ימי תשובה .
הטענה שלי היא מאד פשוטה. גם אם נניח שלפי האמת המצוה היא להניח כל היום ואנו מבטלים אותה מסיבה לא ידועה, סו''ס פעם אחת ביום כל יהודי מניח, אולי בגלל שהעולם סובר בטעות (לפי ההנחה המוקדמת) שהמצוה היא להניח פעם ביום, או מסיבה אחרת על פי התוס' ביבמות וכו'. אך יהיה הטעם מה שיהיה סוף סוף כאשר היהודי הזה שלא הניח היום תפילין נמצא כמה רגעים לפני השקיעה, הרי הוא חייב להניח תפילין עכשיו. כי מילא מה שלא מניחים כל היום יש על זה שלל תירוצים דחוקים יותר או פחות. אבל עכשיו אין לו שום תירוץ! כי הרי גם לפי המנהג, לכה''פ מניחים פעם אחת ביום! ולכן ברור שהוא חייב להניח עכשיו תפילין ולא עוזר שום תשלומין, וממילא שייך ע''ז הספק של @אוריאל.
כללו של דבר, וכן קבלתי מרבותי, שלא בא הפמ''ג בצדדו שחיוב תפילין הוא כל היום להקל, אלא להחמיר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
א. אבל זה בדיוק השאלה, למה אם כבר הניח זה סיבה שלא יניח ,בוא נצעק עליו שיניח הרגע שהרי חייב מדאורייתא ,(ההחלטה כן או לא לא קשורה לחיובא דרמיא עליה )
למעשה אנו מסתובבים סביב הנקודה. השאלה האמיתית היא מה באמת הסיבה שאנו נוהגים לבטל מ"ע דאורייתא. וזה שצריך גוף נקי זה לא תשובה כל עוד ואפשר לשמור. ואנו הרי אין אנו נוהגים כך. ובהכרח שחכמים ביטלו את צורת החיוב הקבוע של כל רגע ורגע מפני הטעם של גוף נקי. וא"כ אין הבדל אם כבר הניח היום .(זולת שנאמר שחכמים עקרו את החיוב על כל הזמן. והשאירו חיוב על פעם ביום אבל זה לא נזכר בשום מקום).
במאירי איתא בשם הירושלמי שיש אמוראים שלא היו מניחים תפילין כל השנה רק בעשרת ימי תשובה .
הטענה שלי היא מאד פשוטה. גם אם נניח שלפי האמת המצוה היא להניח כל היום ואנו מבטלים אותה מסיבה לא ידועה, סו''ס פעם אחת ביום כל יהודי מניח, אולי בגלל שהעולם סובר בטעות (לפי ההנחה המוקדמת) שהמצוה היא להניח פעם ביום, או מסיבה אחרת על פי התוס' ביבמות וכו'. אך יהיה הטעם מה שיהיה סוף סוף כאשר היהודי הזה שלא הניח היום תפילין נמצא כמה רגעים לפני השקיעה, הרי הוא חייב להניח תפילין עכשיו. כי מילא מה שלא מניחים כל היום יש על זה שלל תירוצים דחוקים יותר או פחות. אבל עכשיו אין לו שום תירוץ! כי הרי גם לפי המנהג, לכה''פ מניחים פעם אחת ביום! ולכן ברור שהוא חייב להניח עכשיו תפילין ולא עוזר שום תשלומין, וממילא שייך ע''ז הספק של @אוריאל.
לא הבנתי פירוש המילות, אתה אומר בא נתעלם מהדין ומהתוצאות של השאלות והתירוצים , ונתייחס למנהג ???(ואולי המנהג הוא רק בתפילת שחרית? וכן לשון השו"ע )
צריך לבדוק לפי התירוצים ,האם זה אומר שעקרו את החיוב או לא, או שיהיה תירוץ אחר ונדון לפיו, בכל מקרה לפי האפשרות שהצעתי אין שום משמעות ליום וממילא יש לו תירוץ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
א. אבל זה בדיוק השאלה, למה אם כבר הניח זה סיבה שלא יניח ,בוא נצעק עליו שיניח הרגע שהרי חייב מדאורייתא ,(ההחלטה כן או לא לא קשורה לחיובא דרמיא עליה )
למעשה אנו מסתובבים סביב הנקודה. השאלה האמיתית היא מה באמת הסיבה שאנו נוהגים לבטל מ"ע דאורייתא. וזה שצריך גוף נקי זה לא תשובה כל עוד ואפשר לשמור. ואנו הרי אין אנו נוהגים כך. ובהכרח שחכמים ביטלו את צורת החיוב הקבוע של כל רגע ורגע מפני הטעם של גוף נקי. וא"כ אין הבדל אם כבר הניח היום .(זולת שנאמר שחכמים עקרו את החיוב על כל הזמן. והשאירו חיוב על פעם ביום אבל זה לא נזכר בשום מקום).
במאירי איתא בשם הירושלמי שיש אמוראים שלא היו מניחים תפילין כל השנה רק בעשרת ימי תשובה .
הטענה שלי היא מאד פשוטה. גם אם נניח שלפי האמת המצוה היא להניח כל היום ואנו מבטלים אותה מסיבה לא ידועה, סו''ס פעם אחת ביום כל יהודי מניח, אולי בגלל שהעולם סובר בטעות (לפי ההנחה המוקדמת) שהמצוה היא להניח פעם ביום, או מסיבה אחרת על פי התוס' ביבמות וכו'. אך יהיה הטעם מה שיהיה סוף סוף כאשר היהודי הזה שלא הניח היום תפילין נמצא כמה רגעים לפני השקיעה, הרי הוא חייב להניח תפילין עכשיו. כי מילא מה שלא מניחים כל היום יש על זה שלל תירוצים דחוקים יותר או פחות. אבל עכשיו אין לו שום תירוץ! כי הרי גם לפי המנהג, לכה''פ מניחים פעם אחת ביום! ולכן ברור שהוא חייב להניח עכשיו תפילין ולא עוזר שום תשלומין, וממילא שייך ע''ז הספק של @אוריאל.
לא הבנתי פירוש המילות, אתה אומר בא נתעלם מהדין ומהתוצאות של השאלות והתירוצים , ונתייחס למנהג ???
לא זה מה שאני אומר. אלא כיון שסוף סוף מצד המנהג אין לו סיבה לא להניח, ממילא רמיא עליה חיובא דאורייתא להניח.
משל למה הדבר דומה, אם המלכות גזרו שלא להניח תפילין, וממילא פטורין משום סכנה. והנה בטלה הגזרה כמה רגעים לפני השקיעה. האם אין חיוב לכל אחד מישראל להניח תפילין מבעו''י ולא לדחות למחר?! הרי כל רגע מחויב בתפילין לפי שיטה זו, ומה שלא הניחו עד עכשיו היה תירוץ, אבל ברגע זה אין תירוץ. ה''נ מי שלא הניח כל היום, הרי על להניח פעם אחת ביום ותו לא יש 'תירוץ' של אונס גוף נקי וכו', אבל על לכה''פ פעם אחת ביום להניח הרי אין תירוץ, ואם כן חייב להניח עכשיו לפני השקיעה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כללו של דבר, וכן קבלתי מרבותי, שלא בא הפמ''ג בצדדו שחיוב תפילין הוא כל היום להקל, אלא להחמיר.
אם קבלה היא נקבל ואם לדין יש תשובה ,
ברור שבעקרו בא להחמיר ,אבל כיון שבהכרח לפי דבריו אין אנו מקיימים מ"ע דאורייתא ובהכרח שעקרו החיוב ,(מה שאינו מוכרח לפי הצד השני ).ממילא יש לדון מה שיעור דברי חכמים שעקרו החיוב.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לא זה מה שאני אומר. אלא כיון שסוף סוף מצד המנהג אין לו סיבה לא להניח, ממילא רמיא עליה חיובא דאורייתא להניח.
משל למה הדבר דומה, אם המלכות גזרו שלא להניח תפילין, וממילא פטורין משום סכנה. והנה בטלה הגזרה כמה רגעים לפני השקיעה. האם אין חיוב לכל אחד מישראל להניח תפילין מבעו''י ולא לדחות למחר?! הרי כל רגע מחויב בתפילין לפי שיטה זו, ומה שלא הניחו עד עכשיו היה תירוץ, אבל ברגע זה אין תירוץ. ה''נ מי שלא הניח כל היום, הרי על להניח פעם אחת ביום ותו לא יש 'תירוץ' של אונס גוף נקי וכו', אבל על לכה''פ פעם אחת ביום להניח הרי אין תירוץ, ואם כן חייב להניח עכשיו לפני השקיעה.
שוב ושוב החיוב דאורייתא רמיא עלי כל רגע
למה החלטת שהתירוץ של גוף נקי אינו תקף על פעם ביום ,ולא על שלש שעות ביום או לחילופין על פעם ביומיים .
כנ"ל לגבי גזירת המלכות ,אם מדובר על זמן שהניחו כל היום, הרי גם אם הגזרה התחדשה באמצע היום וכבר הספיקו להניח תפילין, הרי שגם במקרה כזה חייבים לרוץ להניח תפילין שהרי מבטלים כל רגע ,ואם בזמנינו זה אותו שאלה בדיוק וצריך לדון מה הגדר שפטרו חז"ל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
כללו של דבר, וכן קבלתי מרבותי, שלא בא הפמ''ג בצדדו שחיוב תפילין הוא כל היום להקל, אלא להחמיר.
אם קבלה היא נקבל ואם לדין יש תשובה ,
ברור שבעקרו בא להחמיר ,אבל כיון שבהכרח לפי דבריו אין אנו מקיימים מ"ע דאורייתא ובהכרח שעקרו החיוב ,(מה שאינו מוכרח לפי הצד השני ).ממילא יש לדון מה שיעור דברי חכמים שעקרו החיוב.
הוא אשר דברתי, שבהכרח לכה''פ כלפי פעפ אחת ביום לא עקרו החיוב, ואידך זיל גמור.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
כללו של דבר, וכן קבלתי מרבותי, שלא בא הפמ''ג בצדדו שחיוב תפילין הוא כל היום להקל, אלא להחמיר.
אם קבלה היא נקבל ואם לדין יש תשובה ,
ברור שבעקרו בא להחמיר ,אבל כיון שבהכרח לפי דבריו אין אנו מקיימים מ"ע דאורייתא ובהכרח שעקרו החיוב ,(מה שאינו מוכרח לפי הצד השני ).ממילא יש לדון מה שיעור דברי חכמים שעקרו החיוב.
הוא אשר דברתי, שבהכרח לכה''פ כלפי פעפ אחת ביום לא עקרו החיוב, ואידך זיל גמור.
מהיכן בדיוק ההכרח הלז?
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אם אינני טועה במשנ"ב סי' סו מבואר דתפלה עם תפלין עדיפא מתפלה בציבור. כך שלא רק מטעם מצות תפלין יש לו להניח תפלין. וכן רמוז בבה"ל סי' נח (שכתב וגדולה מזו אמרו וכו')
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אם אינני טועה במשנ"ב סי' סו מבואר דתפלה עם תפלין עדיפא מתפלה בציבור. כך שלא רק מטעם מצות תפלין יש לו להניח תפלין.
המשנ"ב מדבר על שחרית, והשאלה כאן היא על מנחה.
 
חלק עליון תַחתִית