חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

אלימלך

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
בעלבוס אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !

רמז - הת"ח כל מי שמונח יותר בלימוד מחבירו - הוא צריך להשגיח יותר שלא ייכשל.
אולי קשור לאיסור לקרוא לאור הנר או שלא ללמוד קודם התפילה?
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחר
כי לפעמים התשובות שעונים לך יפות מאוד וגם נכונות
רק שאפשר להמשיך את החידה כל עוד לא עונים את מה שחשבת יוצר החידה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
בעלבוס אמר:
אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחר
כי לפעמים התשובות שעונים לך יפות מאוד וגם נכונות
רק שאפשר להמשיך את החידה כל עוד לא עונים את מה שחשבת יוצר החידה
היה מליץ יושר על בעלבוס
הוא ענה בשלילה משום ששני הפתרונות לא יעלו עם הרמז שהוסיף והם פשוט לא נכונות [אלא שאני ראיתי את הרמז אחר כך]
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יוסף יוסף אמר:
בעלבוס אמר:
אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחר
כי לפעמים התשובות שעונים לך יפות מאוד וגם נכונות
רק שאפשר להמשיך את החידה כל עוד לא עונים את מה שחשבת יוצר החידה
היה מליץ יושר על בעלבוס
הוא ענה בשלילה משום ששני הפתרונות לא יעלו עם הרמז שהוסיף והם פשוט לא נכונות [אלא שאני ראיתי את הרמז אחר כך]
צודק!
סליחה @בעלבוס
 

דרומאי

משתמש ותיק
עוד חידה ללומדי בבא קמא:
בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר, למ''ד בתר מעיקרא אזלינן לא הוי כצרורות ומשלם בעל הבהמה נזק שלם. ואילו למ''ד בתר תבר מנא אזלינן הוי צרורות ומשלם בעל הבהמה רק חצי נזק. והרי החידה:
היכי תמצי, גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות, ולמ''ד בתר תבר מנא חייב נזק שלם?
לי ידוע על 2 מקרים כאלו, ושניהם כמובן רק לפי שיטות מסוימות (לא שיטות דחויות).

(התשובה לחידה זו ברורה, ולא שנויה במחלוקת כמו החידה הקודמת שכתבתי על ב''ק)
 

מבין ענין

משתמש ותיק
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
בעלבוס אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !

רמז - הת"ח כל מי שמונח יותר בלימוד מחבירו - הוא צריך להשגיח יותר שלא ייכשל.

והפתרון: האיסור להרהר בדברי תורה במקומות שאסור להרהר בדברי תורה.

או בזמן שאסור להרהר בדברי תורה כגון לפני ברכת התורה לשיטות האוסרים. ודו"ק.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?

באמצע הסעודה או לפניה?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עוד חידה ללומדי בבא קמא:
בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר, למ''ד בתר מעיקרא אזלינן לא הוי כצרורות ומשלם בעל הבהמה נזק שלם. ואילו למ''ד בתר תבר מנא אזלינן הוי צרורות ומשלם בעל הבהמה רק חצי נזק. והרי החידה:
היכי תמצי, גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות, ולמ''ד בתר תבר מנא חייב נזק שלם?
לי ידוע על 2 מקרים כאלו, ושניהם כמובן רק לפי שיטות מסוימות (לא שיטות דחויות).

(התשובה לחידה זו ברורה, ולא שנויה במחלוקת כמו החידה הקודמת שכתבתי על ב''ק)

א. אם הלכה כשרגלה האחת ברה"ר ורגלה השניה ברשות הניזק, ודרסה על אבן ברה"ר וניתז לרשות הניזק והזיק חפץ שהיה שם, ולפני שפגע האבן בחפץ דרסה ברגלה השניה על החפץ ברשות הניזק ושברתו.אי נימא דבתר מעיקרא אזלינן חייב חצי נזק על ההתזה מדין צרורות, ועל מה ששברה הבהמה החפץ ברגלה השניה אינו חייב כיון שבתר מעיקרא אזלינן,אבל א"נ דבתר תבר מנא אזלינן חייב נזק שלם שהרי שברה החפץ ברשות הניזק וחייבת מדין רגל, ומה שהיה עתיד להשבר ע"י הצרורות אינו כלום משום דבתר תבר מנא אזלינן. (אמנם כל זה אינו אלא לדעת הרא"ש שגם בצרורות שייך לומר בתר מעיקרא, אבל להתוס' שבצרורות לכו"ע בתר תבר מנא אזלינן אין זה נכון).

ב. אם היה שור תם ודרס בכוונה על כלי ברה"ר והתגלגל לרשות הניזק ונשבר, הרי א"נ דבתר מעיקרא אזלינן הו"ל קרן תמה ברה"ר וחייב חצי נזק, וא"נ דבתר תבר מנא אזלינן הו"ל קרן תמה ברשות הניזק ולרבי טרפון משלם נזק שלם. (אמנם בציור זה התשלום של ח"נ הוא מדין קרן תמה ולא מדין צרורות).
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?

באמצע הסעודה או לפניה?

פשיטא... לא לזה התכוונתי. אכל פירות ללא קשר לסעודה כלל.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
הקיא לפני שבירך
אגב זכרוני שבפוסקים (אולי רעק"א) דנים, אם עשה צרכיו קודם שבירך, שלא יברך.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
הקיא לפני שבירך

לא לזה התכוונתי, אך הרעיון יפה, לדעת הקיצשו"ע אכן כך הדין, החזו"א נוקט שיש לברך אם נישאר משהו במעיו.
 

במבי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מבין ענין אמר:
הפרשת הכהן השורף את הפרה לדעת רבא [יומא ח:]?
מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ 'מְרֹק':
מצות עשה של שריפת הפרה.
שכן אם מפרישים את הכהן השורף את הפרה ביום רביעי, נמצא ששורפים את הפרה ביום רביעי.

שאלה:

כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
 

דרומאי

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
דרומאי אמר:
עוד חידה ללומדי בבא קמא:
בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר, למ''ד בתר מעיקרא אזלינן לא הוי כצרורות ומשלם בעל הבהמה נזק שלם. ואילו למ''ד בתר תבר מנא אזלינן הוי צרורות ומשלם בעל הבהמה רק חצי נזק. והרי החידה:
היכי תמצי, גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות, ולמ''ד בתר תבר מנא חייב נזק שלם?
לי ידוע על 2 מקרים כאלו, ושניהם כמובן רק לפי שיטות מסוימות (לא שיטות דחויות).

(התשובה לחידה זו ברורה, ולא שנויה במחלוקת כמו החידה הקודמת שכתבתי על ב''ק)

א. אם הלכה כשרגלה האחת ברה"ר ורגלה השניה ברשות הניזק, ודרסה על אבן ברה"ר וניתז לרשות הניזק והזיק חפץ שהיה שם, ולפני שפגע האבן בחפץ דרסה ברגלה השניה על החפץ ברשות הניזק ושברתו.אי נימא דבתר מעיקרא אזלינן חייב חצי נזק על ההתזה מדין צרורות, ועל מה ששברה הבהמה החפץ ברגלה השניה אינו חייב כיון שבתר מעיקרא אזלינן,אבל א"נ דבתר תבר מנא אזלינן חייב נזק שלם שהרי שברה החפץ ברשות הניזק וחייבת מדין רגל, ומה שהיה עתיד להשבר ע"י הצרורות אינו כלום משום דבתר תבר מנא אזלינן. (אמנם כל זה אינו אלא לדעת הרא"ש שגם בצרורות שייך לומר בתר מעיקרא, אבל להתוס' שבצרורות לכו"ע בתר תבר מנא אזלינן אין זה נכון).

ב. אם היה שור תם ודרס בכוונה על כלי ברה"ר והתגלגל לרשות הניזק ונשבר, הרי א"נ דבתר מעיקרא אזלינן הו"ל קרן תמה ברה"ר וחייב חצי נזק, וא"נ דבתר תבר מנא אזלינן הו"ל קרן תמה ברשות הניזק ולרבי טרפון משלם נזק שלם. (אמנם בציור זה התשלום של ח"נ הוא מדין קרן תמה ולא מדין צרורות).
א. יפה מאד, אך לאו דוקא מרה''ר לרה''י אלא ה''ה מרה''י לרה''י, וכ''כ הקצות סי' ש''צ לדעת הרא''ש דבזורק אבן נמי אמרינן בתר מעיקרא, דגמל שהדליק הבירה ואח''כ מסכסכת כל הבירה כולה אין חייב אלא ח''נ.
ב. כמש''כ דהחצי נזק אינו מטעם צרורות אלא תמות, ואני שאלתי ציור שלמ''ד בתר מעיקרא הוי צרורות ולמ''ד בתר תבר מנא הוי היזק בגופה. ואם כן חסרה עדיין תשובה אחת.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
במבי אמר:
שאלה:

כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה )מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?

באמצע הסעודה או לפניה?

פשיטא... לא לזה התכוונתי. אכל פירות ללא קשר לסעודה כלל.

תן רמז
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
האחד בא לגור אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
הקיא לפני שבירך

לא לזה התכוונתי, אך הרעיון יפה, לדעת הקיצשו"ע אכן כך הדין, החזו"א נוקט שיש לברך אם נישאר משהו במעיו.
אם באו ב"ד אחר לפני שבירך ,והגדילו את שיעור הכזית (יומא פ.).
 

במבי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
במבי אמר:
שאלה:

כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה )מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.

צדקת, אכן התכוונתי לזה.
מטמאך לא טמאוני ואתה טימאתני.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.

ומה הדין בשתה חצי רביעית יין וחצי רביעית מים?
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.

ומה הדין בשתה חצי רביעית יין וחצי רביעית מים?
כאן לכאורה ודאי לא שייך לברך על הגפן, ול''ד לפירות האילן שאינם שבעת המינים דשייכא בהם על העץ. ונשאר רק או שלא יברך, או שיברך בנ''ר.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.

אכן לזה התכוונתי.
לדעת הילקו"י - לא יברך כלל.
לדעת האורל"צ - יברך נפשות.
 

הכהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
במבי אמר:
שאלה:

כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה) מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.
המזה אינו טמא
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
e]
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה) מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.
המזה אינו טמא
אתה צודק, נקטתי לישנא דקרא ,והכוונה היא על מה שדרשו חז"ל על הנושא, (משא"כ בנוגע שאין טעון כיבוס בגדים ואין שייך בזה מטמאיך לא טימאוני).
 

בעלבוס

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.

משנה ברורה סי'ר"י סק"א:
(א) האוכל - כל האוכלין מצטרפין לכזית לברך עליהן ברכה אחרונה הראויה להן אם משבעת המינין ברכה מעין ג' אם שלא מזיי"ן מינים לענין בנ"ר. אכל חצי זית משבעת המינין וחצי זית אחר מברך אחריהן בורא נ"ר וה"ה כשאכל חצי זית פת וחצי זית מדבר שמברכין בנ"ר מברך בנ"ר וכל המשקין מצטרפין לרביעית.
 
חלק עליון תַחתִית