האחד בא לגור אמר:קידוש החודשבעלבוס אמר:מצווה שהקב"ה התחיל לצוות אותה לפני השקיעה וסיים אחרי השקיעה?
נכון רש"י מפורש פרשת בא.
האחד בא לגור אמר:קידוש החודשבעלבוס אמר:מצווה שהקב"ה התחיל לצוות אותה לפני השקיעה וסיים אחרי השקיעה?
אולי קשור לאיסור לקרוא לאור הנר או שלא ללמוד קודם התפילה?בעלבוס אמר:בעלבוס אמר:בעלבוס אמר:בס"ד
איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !
רמז - הת"ח כל מי שמונח יותר בלימוד מחבירו - הוא צריך להשגיח יותר שלא ייכשל.
אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחרבעלבוס אמר:
היה מליץ יושר על בעלבוסיוסף יוסף אמר:אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחרבעלבוס אמר:
כי לפעמים התשובות שעונים לך יפות מאוד וגם נכונות
רק שאפשר להמשיך את החידה כל עוד לא עונים את מה שחשבת יוצר החידה
צודק!נדיב לב אמר:היה מליץ יושר על בעלבוסיוסף יוסף אמר:אולי במקום לכתוב לא, תרשום אולי אבל אני התכוונתי משהו אחרבעלבוס אמר:
כי לפעמים התשובות שעונים לך יפות מאוד וגם נכונות
רק שאפשר להמשיך את החידה כל עוד לא עונים את מה שחשבת יוצר החידה
הוא ענה בשלילה משום ששני הפתרונות לא יעלו עם הרמז שהוסיף והם פשוט לא נכונות [אלא שאני ראיתי את הרמז אחר כך]
בעלבוס אמר:בעלבוס אמר:בעלבוס אמר:בס"ד
איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !
רמז - הת"ח כל מי שמונח יותר בלימוד מחבירו - הוא צריך להשגיח יותר שלא ייכשל.
מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
דרומאי אמר:עוד חידה ללומדי בבא קמא:
בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר, למ''ד בתר מעיקרא אזלינן לא הוי כצרורות ומשלם בעל הבהמה נזק שלם. ואילו למ''ד בתר תבר מנא אזלינן הוי צרורות ומשלם בעל הבהמה רק חצי נזק. והרי החידה:
היכי תמצי, גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות, ולמ''ד בתר תבר מנא חייב נזק שלם?
לי ידוע על 2 מקרים כאלו, ושניהם כמובן רק לפי שיטות מסוימות (לא שיטות דחויות).
(התשובה לחידה זו ברורה, ולא שנויה במחלוקת כמו החידה הקודמת שכתבתי על ב''ק)
בעלבוס אמר:מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
באמצע הסעודה או לפניה?
הקיא לפני שבירךמבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
אגב זכרוני שבפוסקים (אולי רעק"א) דנים, אם עשה צרכיו קודם שבירך, שלא יברך.האחד בא לגור אמר:הקיא לפני שבירךמבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
האחד בא לגור אמר:הקיא לפני שבירךמבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
משה נפתלי אמר:מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ 'מְרֹק':מבין ענין אמר:הפרשת הכהן השורף את הפרה לדעת רבא [יומא ח:]?
מצות עשה של שריפת הפרה.
שכן אם מפרישים את הכהן השורף את הפרה ביום רביעי, נמצא ששורפים את הפרה ביום רביעי.
א. יפה מאד, אך לאו דוקא מרה''ר לרה''י אלא ה''ה מרה''י לרה''י, וכ''כ הקצות סי' ש''צ לדעת הרא''ש דבזורק אבן נמי אמרינן בתר מעיקרא, דגמל שהדליק הבירה ואח''כ מסכסכת כל הבירה כולה אין חייב אלא ח''נ.מבקש אמת אמר:דרומאי אמר:עוד חידה ללומדי בבא קמא:
בסוגיא בריש כיצד הרגל מבואר שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר, למ''ד בתר מעיקרא אזלינן לא הוי כצרורות ומשלם בעל הבהמה נזק שלם. ואילו למ''ד בתר תבר מנא אזלינן הוי צרורות ומשלם בעל הבהמה רק חצי נזק. והרי החידה:
היכי תמצי, גוונא שלמ''ד בתר מעיקרא חייב רק חצי נזק משום דהוי צרורות, ולמ''ד בתר תבר מנא חייב נזק שלם?
לי ידוע על 2 מקרים כאלו, ושניהם כמובן רק לפי שיטות מסוימות (לא שיטות דחויות).
(התשובה לחידה זו ברורה, ולא שנויה במחלוקת כמו החידה הקודמת שכתבתי על ב''ק)
א. אם הלכה כשרגלה האחת ברה"ר ורגלה השניה ברשות הניזק, ודרסה על אבן ברה"ר וניתז לרשות הניזק והזיק חפץ שהיה שם, ולפני שפגע האבן בחפץ דרסה ברגלה השניה על החפץ ברשות הניזק ושברתו.אי נימא דבתר מעיקרא אזלינן חייב חצי נזק על ההתזה מדין צרורות, ועל מה ששברה הבהמה החפץ ברגלה השניה אינו חייב כיון שבתר מעיקרא אזלינן,אבל א"נ דבתר תבר מנא אזלינן חייב נזק שלם שהרי שברה החפץ ברשות הניזק וחייבת מדין רגל, ומה שהיה עתיד להשבר ע"י הצרורות אינו כלום משום דבתר תבר מנא אזלינן. (אמנם כל זה אינו אלא לדעת הרא"ש שגם בצרורות שייך לומר בתר מעיקרא, אבל להתוס' שבצרורות לכו"ע בתר תבר מנא אזלינן אין זה נכון).
ב. אם היה שור תם ודרס בכוונה על כלי ברה"ר והתגלגל לרשות הניזק ונשבר, הרי א"נ דבתר מעיקרא אזלינן הו"ל קרן תמה ברה"ר וחייב חצי נזק, וא"נ דבתר תבר מנא אזלינן הו"ל קרן תמה ברשות הניזק ולרבי טרפון משלם נזק שלם. (אמנם בציור זה התשלום של ח"נ הוא מדין קרן תמה ולא מדין צרורות).
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה )מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.במבי אמר:שאלה:
כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
מבין ענין אמר:בעלבוס אמר:מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
באמצע הסעודה או לפניה?
פשיטא... לא לזה התכוונתי. אכל פירות ללא קשר לסעודה כלל.
אם באו ב"ד אחר לפני שבירך ,והגדילו את שיעור הכזית (יומא פ.).מבין ענין אמר:האחד בא לגור אמר:הקיא לפני שבירךמבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
לא לזה התכוונתי, אך הרעיון יפה, לדעת הקיצשו"ע אכן כך הדין, החזו"א נוקט שיש לברך אם נישאר משהו במעיו.
האחד בא לגור אמר:מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה )מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.במבי אמר:שאלה:
כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
דרומאי אמר:אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.
כאן לכאורה ודאי לא שייך לברך על הגפן, ול''ד לפירות האילן שאינם שבעת המינים דשייכא בהם על העץ. ונשאר רק או שלא יברך, או שיברך בנ''ר.בעלבוס אמר:דרומאי אמר:מבין ענין אמר:אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.
ומה הדין בשתה חצי רביעית יין וחצי רביעית מים?
דרומאי אמר:אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.
המזה אינו טמאהאחד בא לגור אמר:מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה) מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.במבי אמר:שאלה:
כיצד ייתכן שהכהן השורף את הפרה לא יטמא גופו?
(ושרפה באופן שכשר אפרה לטהר טמאי מת)
אתה צודק, נקטתי לישנא דקרא ,והכוונה היא על מה שדרשו חז"ל על הנושא, (משא"כ בנוגע שאין טעון כיבוס בגדים ואין שייך בזה מטמאיך לא טימאוני).הכהן אמר:המזה אינו טמאהאחד בא לגור אמר:e]
מן הסתם לא התכוונת לזה, אבל דעת הערוך (וכן הוא בתשובות הגאונים )בביאור המשנה של מטמאיך לא טימאוני, שכהן ששורף (וה"ה מזה) מאפר פרה אדומה כשהוא ללא בגדים לא ניטמא.
דרומאי אמר:אם אכל כחצי זית משבעת המינים וכחצי זית משאר פירות, כמדומה די''א שלא יברך.מבין ענין אמר:איך יכול להיות שאדם אכל כזית לדוגמא מפירות, תוך כדי אכ"פ, נהנה מאכילתו, הם היתר, בזמן היתר, ובכל אופן מברך ברכה ראשונה אך לא אחרונה?
וכמדומה שהמ''ב פוסק לברך בורא נפשות, וכמדומה שראיתי ביביע אומר מביא שיטות לברך על העץ.