משכנות יעקב אמר:השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.
ובתורתו יהגה יומם ולילהבמבי אמר:משכנות יעקב אמר:השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.
מה עם "מה אהבתי תורתיך על היום היא שיחתי"?
מי אמר שיש סתירה ?משכנות יעקב אמר:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
חונן הדעת היינו שיהיה לו שכל ובינה [וממילא על ידי זה יזכור את התורה] ואין לזה שיכות להשיבנו לתורתךבמבי אמר:שאלה לי אל כבוד הת"ח החשובים.
רש"י במסכת ע"ז כותב "אם היה משכח תלמודו, יכוון בחונן הדעת" (דף ז.)
וא"כ ברכת "השיבנו אבינו לתורתיך" הינה על קיום המצוות או על לימוד התורה?
צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?האחד בא לגור אמר:מי אמר שיש סתירה ?משכנות יעקב אמר:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
הלשון תורה היא וללמוד אני צריך, זה על פעולה ומעשה שצריך ללמדו. (מובא בברכות ס"ב ועוד)האחד בא לגור אמר:מי אמר שיש סתירה ?משכנות יעקב אמר:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
לא נאמר השבינו אבינו למצוותיך, או לשמירת תורתך, אלא תורתך באופן כללי, ואדרבה ההסתברות שקאי על עסק התורה ,לא כעוד אחד מהמצוות, אלא או חיבור לקב"ה ע"י עסק התורה, או ע"מ לקיים, אבל לא על המצוות.משכנות יעקב אמר:צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?האחד בא לגור אמר:מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
כשכתוב תורתך שעשועי, אז שעשוע זה רק בלימוד, הקיום אינו שעשוע.
אבל לשוב לתורה, זה דייקא ללימוד ? מהיכ"ת ?