כוונת "חונן הדעת"

במבי

משתמש ותיק
שאלה לי אל כבוד הת"ח החשובים.

רש"י במסכת ע"ז כותב "אם היה משכח תלמודו, יכוון בחונן הדעת" (דף ז.)

וא"כ ברכת "השיבנו אבינו לתורתיך" הינה על קיום המצוות או על לימוד התורה?
 

משכנות יעקב

משתמש רגיל
השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משכנות יעקב אמר:
השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.

מה עם "מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי"?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
במבי אמר:
משכנות יעקב אמר:
השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.

מה עם "מה אהבתי תורתיך על היום היא שיחתי"?
ובתורתו יהגה יומם ולילה
לולי תורתך שעשועי
תורת ה ' תמימה משיבת נפש
תורתך בתוך מעי
ועוד בלי די..
 

משכנות יעקב

משתמש רגיל
מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משכנות יעקב אמר:
מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
 

אלימלך

משתמש ותיק
במבי אמר:
שאלה לי אל כבוד הת"ח החשובים.

רש"י במסכת ע"ז כותב "אם היה משכח תלמודו, יכוון בחונן הדעת" (דף ז.)

וא"כ ברכת "השיבנו אבינו לתורתיך" הינה על קיום המצוות או על לימוד התורה?
חונן הדעת היינו שיהיה לו שכל ובינה [וממילא על ידי זה יזכור את התורה] ואין לזה שיכות להשיבנו לתורתך
 

משכנות יעקב

משתמש רגיל
האחד בא לגור אמר:
משכנות יעקב אמר:
מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?
כשכתוב תורתך שעשועי, אז שעשוע זה רק בלימוד, הקיום אינו שעשוע.
אבל לשוב לתורה, זה דייקא ללימוד ? מהיכ"ת ?
 

יודי 148

משתמש רגיל
האחד בא לגור אמר:
משכנות יעקב אמר:
מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
הלשון תורה היא וללמוד אני צריך, זה על פעולה ומעשה שצריך ללמדו. (מובא בברכות ס"ב ועוד)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משכנות יעקב אמר:
האחד בא לגור אמר:
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?
כשכתוב תורתך שעשועי, אז שעשוע זה רק בלימוד, הקיום אינו שעשוע.
אבל לשוב לתורה, זה דייקא ללימוד ? מהיכ"ת ?
לא נאמר השבינו אבינו למצוותיך, או לשמירת תורתך, אלא תורתך באופן כללי, ואדרבה ההסתברות שקאי על עסק התורה ,לא כעוד אחד מהמצוות, אלא או חיבור לקב"ה ע"י עסק התורה, או ע"מ לקיים, אבל לא על המצוות.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
@במבי
הטור או"ח כתב שהזכירו השיבנו אבינו לתורתך משום שהאב חייב ללמד בנו תורה,מפורש בדבריו שעל עסק התורה הדברים אמורים,
וכן הח"א כתב השיבנו אבינו לתורתך וקרבינו מלכינו לעבודתיך שכפי ריבוי עסק התורה יתקרב לעבודה,

וכן לפי פירוש אחד ברש"י ברכות כט ,בברכת הביננו, המילים "הביננו לדעת תורתך" קאי ללמד את התועים במשפט והוא כנגד ברכת השיבנו אבינו לתורתך,

וכן באבודרהם שהוא כנגד הת"ח שפרשו מעסק התורה.(עיין שם שהביא משל על זה).
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בהשיבנו אבינו לתורתך אי"ז ברכה פרטית על לימוד תורה שהרי זה בקשה על תשובה [והשייכות לתורה בי' בנפה"ח כי א"א לתשובה בלא עסק התורה דאוריתא וקוב"ה חד וע"י עסק התורה דבק האדם בקוב"ה]
ולכן בבקשה על תשובה מבקשים שנלמד תורה באופן כזה שזה ישיב אותנו בתשובה
אבל באתה חונן מבקשים על לימוד התורה מצ"ע
 
חלק עליון תַחתִית