מהו שורש החקיקה?

ים סוף

משתמש ותיק
האם יש קשר בין לחוקק חוק, לחקוק חור, חיק המזבח, וחקיין.

הנה החוק הוא מלשון קביעות ותדירות. וכן הוא בתהלים (פרק קמח' ו') "וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר".

וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.

וכן לגבי החקיין יש לפרשו עד"ז דאיתא בגמ' (חולין דף מא:) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים" וכ' רש"י "יחזיק ידיהם בחוקותיהם, יחקה לשון חוק." מבואר שגם החקיין הוא זה העושה לו לחוק מעשיהם של אחרים.
 
A

Anonymous

Guest
ים סוף אמר:
האם יש קשר בין לחוקק חוק, לחקוק חור, חיק המזבח, וחקיין.

הנה החוק הוא מלשון קביעות ותדירות. וכן הוא בתהלים (פרק קמח' ו') "וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר".

וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.

וכן לגבי החקיין יש לפרשו עד"ז דאיתא בגמ' (חולין דף מא:) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים" וכ' רש"י "יחזיק ידיהם בחוקותיהם, יחקה לשון חוק." מבואר שגם החקיין הוא זה העושה לו לחוק מעשיהם של אחרים.
נהניתי מהפירוש למילה חיקוי. שהוא עושה את מעשה האחר לחוק.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.
כמדומה שנפלה כאן טעות, שכן המילים "שורך קדמי תדירא" הם תרגום של המילים "וחומתיך נגדי תמיד ", ואילו חקותיך התירגום הוא "צירא" מלשון כתיבה וציור.
וכן לשון רש"י תמיד, קאי על המילה "כפים" ,שהכפים תמיד צמודות לאדם, ורואה אותם תמיד.
ולשון חקיקה כפי הנראה , הוא מענין העמקה שמעמיקים בתוך האבן (שכך היתה צורת הכתיבה בימי קדם), וכפי הנראה יש לו שייכות עם מילת "אין חקר לתבונתו "

ובדרך אגב, מחוקק נחלקו הפרשנים יש שפירשו סופר והיינו מענין חקיקה, ויש שפירשו מושל והיינו מלשון חוק שהמושל קובע החוקים.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
כמדומה שנפלה כאן טעות, שכן המילים "שורך קדמי תדירא" הם תרגום של המילים "וחומתיך נגדי תמיד ", ואילו חקותיך התירגום הוא "צירא" מלשון כתיבה וציור.
וכן לשון רש"י תמיד, קאי על המילה "כפים" ,שהכפים תמיד צמודות לאדם, ורואה אותם תמיד.

ולשון חקיקה כפי הנראה , הוא מענין העמקה שמעמיקים בתוך האבן (שכך היתה צורת הכתיבה בימי קדם), וכפי הנראה יש לו שייכות עם מילת "אין חקר לתבונתו "
'אין חקר' הכוונה לכאו' שאי אפשר לחקור ולהקיף את הדבר מרוב גודלו ועוצמתו? ואינו שייך לעומק
אכן עניין החקיקה מלשון עומק מסתבר שהרי מצי' בגמ' חקק בו להשלימו לעשרה ושם הענין הוא להעמיק.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
מה אם "חקוק" על הלוחות ששם המשמעות שזה קבוע ולא באו לידי שכחה כמבו' בעירובין נד.
כמדומני שכ' חרות ולא חקוק,
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
רוצה לדעת אמר:
מה אם "חקוק" על הלוחות ששם המשמעות שזה קבוע ולא באו לידי שכחה כמבו' בעירובין נד.
כמדומני שכ' חרות ולא חקוק,

צודק,
לא צטטתי נכון
כוונתי היתה לרש"י שם שכותב:
לא נשתכחה - חרות משמע חקוק, ואינו נמחק לעולם, על ידי הלוחות היתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית, עכ"ל.
 

יעבץ

משתמש ותיק
פשוט שמקור המילה חק הוא חריטה באבן, ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
ואכן יש קשר בין חקק וחקר, וחקירה פירושה הגעה לעומק הדבר, וכמדומה שהחוקק יוצר את העומק והחוקר מגיע אליו, ויל"ע.
 

בן של רב

משתמש ותיק
מסתמא חקיין זה כבר מילה מזוייפת
וכמו ששמעתי בענין דומה ממו''ר רבי משה שפירא
ששדרוג ושכפול ושכתוב ותמלול וכדומה
הם לא מלשון הקודש
אף ששרבוב כן קיים בכמה מקורות

אמנם ליבי נוקפני שהרי שלשול הוא לה''ק ואם כדבריו הרי שרשור שזה חדש זה לא לה''ק
וראיתי פעם מי שטען שיש בלשון יכולת להתפתח
וזה נכלל בדיעבד בלשון
והוא רצה לטעון שזה הכונה ''לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד''
וגם זה לא מוכרח כי יתכן שלגבי קדושת הלשון אין להוסיף והכל כבר נברא מראש כמו חלקם בתורה
משא''כ מה שמוסיפים סתם אנשים
 
A

Anonymous

Guest
בן של רב אמר:
מסתמא חקיין זה כבר מילה מזוייפת
וכמו ששמעתי בענין דומה ממו''ר רבי משה שפירא
ששדרוג ושכפול ושכתוב ותמלול וכדומה
הם לא מלשון הקודש
אף ששרבוב כן קיים בכמה מקורות

אמנם ליבי נוקפני שהרי שלשול הוא לה''ק ואם כדבריו הרי שרשור שזה חדש זה לא לה''ק
וראיתי פעם מי שטען שיש בלשון יכולת להתפתח
וזה נכלל בדיעבד בלשון
והוא רצה לטעון שזה הכונה ''לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד''
וגם זה לא מוכרח כי יתכן שלגבי קדושת הלשון אין להוסיף והכל כבר נברא מראש כמו חלקם בתורה
משא''כ מה שמוסיפים סתם אנשים
שדרוג שכפול תמלול כולם שורשם בלשון הקודש. שדרוג הוא לשון דירוג -מדרגה. שכפול הוא לשון כפל, תמלול הוא מילה. כמובן שה'ציונים' הוסיפו כל מיני הטיות אבל שורש המילה הוא לשון הקודש. וכן כל כיו"ב.
לא הבנתי מה רצונך משלשול ושרשור.
 

בן של רב

משתמש ותיק
נכון שהשורש לה''ק
אבל הוא לגלג על התוספות של ימינו
וזה לאחר שהביא דוגמא של משהו שכן יש לו מקור
דהיינו שהוא אחז רק מה שמקורי נכון ולא מה שדומה לו

לגבי שלשול - הוא בגמ' 'משלשלין' ומלשון שלשלת
לעומת שרשור - (שרשרת) שלא מצאתי לו מקור
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
לעומת שרשור - (שרשרת) שלא מצאתי לו מקור
שמות כח יד " ושתי שרשרות זהב טהור"
ופירש רש"י שלשלאות .
ועיין שם ברשב"ם שכתב על המילים "מעשה עבות " וז"ל:
לפי שיש שלשלאות בענין אחר ,תחובות זו בזו כעין לולאות, לכך הוצרך לפרש וכו'
והיינו ממש מה שאנו קוראים שרשרת ,וזה משתייך לענין השלשול שכל לולאה משתלשלת מחברתה.
 

בן של רב

משתמש ותיק
אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור
רש"י בשבת קה . ד"ה בנפה ובכברה, כותב ז"ל :הנך לאו נירין ממש אלא משרשר ומרכיב חוט וכו'
א"כ אם לעשות שרשרת אומרים לשרשר, אז בהכרח שפעולת עשית השרשרת הינה שרשור, הווה אומר לשרשר שירשור ,בדיוק כמו לשלשל שילשול.
והמילה שידרוג אינה קשורה כלל לענין ,שכן המקור של המילה היינו דרגא, והיינו מעלה בלשון התורה, והשין הינה תוספת של המצאה .
 

בן של רב

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
בן של רב אמר:
אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור
רש"י בשבת קה . ד"ה בנפה ובכברה, כותב ז"ל :הנך לאו נירין ממש אלא משרשר ומרכיב חוט וכו'
א"כ אם לעשות שרשרת אומרים לשרשר, אז בהכרח שפעולת עשית השרשרת הינה שרשור, הווה אומר לשרשר שירשור ,בדיוק כמו לשלשל שילשול.
והמילה שידרוג אינה קשורה כלל לענין ,שכן המקור של המילה היינו דרגא, והיינו מעלה בלשון התורה, והשין הינה תוספת של המצאה .
פירותיך מתוקים
אלא שבדבריך נשמעת הסכמה גם לגישה א. וגם לגישה ב.
והן סותרות זו את זו כדלהלן:
א. אין לחדש כלום ואין שייך להרחיב השפה
ב. הלשון כן מתרחבת ולמדים מהטיה אחת שמוצאים - לייצר עוד כמותה
לפי - א. גם שדרוג וגם שרשור הוא לה''ק. וכמו שרש''י יכל להרחיב כך גם בכל דור ודור
ולפי - ב. אין שדרוג ולא שרשור ורש''י רק עשה הטיה שאינה שייכת לקדושת לה''ק
ומה שמצאנו שלשול זה לא מצדיק חדשות לפי גישה ב.

ואולי רצית לחלק בין מקרה שהשי''ן בתוך המילה המקורית למקרה שלא
אך זה נסתר משעבוד ושחרור
 

יעבץ

משתמש ותיק
יש אשכול ארוך מאד בפורום על עניין המילים המתחדשות בלשון הקודש.
ושמא ראוי להעלות הדברים שם.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
פירותיך מתוקים
אלא שבדבריך נשמעת הסכמה גם לגישה א. וגם לגישה ב.
והן סותרות זו את זו כדלהלן:
א. אין לחדש כלום ואין שייך להרחיב השפה
ב. הלשון כן מתרחבת ולמדים מהטיה אחת שמוצאים - לייצר עוד כמותה
לפי - א. גם שדרוג וגם שרשור הוא לה''ק. וכמו שרש''י יכל להרחיב כך גם בכל דור ודור
ולפי - ב. אין שדרוג ולא שרשור ורש''י רק עשה הטיה שאינה שייכת לקדושת לה''ק
ומה שמצאנו שלשול זה לא מצדיק חדשות לפי גישה ב.

למה לא תבין?

חילקתי חלוקה מאוד ברורה, כשמדובר על הטייות שכמותיהם קיימות בתנ"ך, אז אף אם בשורש ספיציפי לא מצאנו הטיה מסוימת כגון למשל המילה גונבים, אמנם אין בתורה אלא גונב או גנבים, אבל כיון שמצאנו אוכלים מאכל ,כמו כן גונבים מגנב הוא לה"ק, דהיינו שאנו אומרים שכך הוא ביטוי הענין המבוקש בלה"ק, רק הוא לא קיים מכיון שבשום מקום לא רצתה התורה או הנבואה לבטא ענין זה, אבל אילו רצתה, כך היתה מתבטאת, שהרי זה כל ענין כללי הדיקדוק לקבוע כללים ומהם לרדת לפרטים, (אה"נ שכללי הדיקדוק משתנים בין פרשן למשנהו אבל כל חד וחד כדאית ליה ).

אבל להמציא שורש שלא קיים אין לזה שייכות ללה"ק .

נ.ב הייתי בעיקרון מוכן לשמוע גישה שונה, שקדושת לה"ק היא רק במילים עצמם שכתובות בתנ"ך, וכשלעצמי אני יותר מתחבר לזה, זאת מכיון שהרי לא עמדו כללים קדומים לפני אמירת הבורא את דברו, שהרי איסתכל באורייתא וברא עלמא, ויש הרבה להאריך בזה ואכ"מ אבל כאמור ענין זה סותר את כל תורת הדיקדוק, (שמשמעותה בנית כללים על סמך פרטים שנאמרו), שעסקו בו כל גדולינו לאורך כל הדורות.
 

יעבץ

משתמש ותיק
לגוף הנידון לעיל התייחסתי לשורש חקק בעצמו, ולא רציתי לרדת למילה חיקוי בלשונינו כדי לא לערב כאן את הנידון באשכול שהעלתי כאן ונידון לעייפה.
והועיל ועלה ונאמרו דברים נאמר שהמקור למילה חיקוי היא במשנה חולין (מא.) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים".
וברש"י - יחזיק ידיהם בחוקותיהם. יחקה לשון חוק.
מכאן שעצם המילה נמצאת במשנה, שמי שהולך בחוקה של השני נקרא מחקה אותו. אבל ההרחבה של הביטוי לכל הליכה בדרך אחרת שלא בענייני חוק, זה כבר הרחבה מדרכי הלשון, ויש דוגמאות כאלו למכביר.
לא יודע לי אם הרחבה זו היא מהעת החדשה או כבר בלשונם של רבותינו.
והדיון בזה נוגע כבר לוויכוח הארוך על איך ומה הגדרת לשון הקודש והוספת/התפתחות השפה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ים סוף אמר:
שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)
כיון שמצאנו חקיקה אף בלא דבר תקוע בתוכה, הרי שהדעת נוטה איפכא ,שהחקיקה היא העומק הנחקק בתוך הדבר .
והדבר התקוע נתקע בתוך החקיקה ,
או אמור, הדבר התקוע חקק את החקיקה.
אלא שאתה רשאי לומר, שכיון שכל חקיקה נוצרת ע"י תקיעת הדבר החוקק בתוך הדבר הנחקק ,הרי שמפני כן נקראית החקיקה חקיקה.
תיקו.

נ.ב. לגופו של ענין, זה חידוש גדול לומר בהסבר דברי רש"י שמילת חיקוי מתייחסת לחיזוק, וכמדומה שצריך למצוא עוד מקום שאמרו חיקוי במשמעות של חיזוק גרידא, וגם לדברך שהוא ענין תקיעה וחיזוק, אבל כמדומה שלא מצאנו חיקוי אם לא במשמעות של תקיעת דבר בעומקו של דבר אחר.
 

יעבץ

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ים סוף אמר:
שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)

מניין לך פירוש זה?!
לענ"ד מחוור הרבה יותר כפי שפירשתי קודם.
ומכמה טעמים.
ראשית הביטוי יחקה מלשון יחזק מאוד מאולץ, ובפרט שאין העניין כאן חיזוק, אלא הליכה במנהגם קרי להחזיק במנהגם ולא לחזק אותו, ודוק.
ועוד שהרי תכף מביא רש"י את המילה בחוקותיהם, וכי לא הבין שהוא מבלבל את כולם לחשוב שהתכוון למילה זו.
וראה רש"י על הרי"ף 'לשון חוק שמחזיק ידיהן בחוקותיהן' נראה לי די ברור שרש"י התכוון שמי,שהולך ומחזיק בחוקותיו של מישהו הוא מחקה אותו, יחקה את המינין = יחקה עם המינין, ילך עמם יחד בחוקותיהן. (וכמובן לא קשור למושג חיקוי בימינו שהוא הרחבה למושג זה, כמו שכתבתי כבר לעיל)
אשמח לשמוע אם יש לך ראיה הפוכה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
יעבץ אמר:
ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.

מסכים אתך לחלוטין.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
האחד בא לגור אמר:
יעבץ אמר:
ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.

מסכים אתך לחלוטין.
יש להוסיף עוד דבר מענין, שהמילה חוק אף הושאלה למשמעות של סוף "פערה פיה לבלי חק" (אך עיין רש"י שם) והיינו שכל דבר בלתי מוגבל הוא אין סופי, וחוק הוא הגבלה וסוף, דהיינו קביעת גבולות, והוא גם כן ענין אמירה וגזירה.
וא"כ אין חקר לתבונתו מתפרש כפשוטו אין סוף לתבונתו, וכן תירגם יונתן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המלה "חוק" באה גם במובן של שיעור ומדה קצובה כמו בפסוק (שמות ה, יד): "מדוע לא כליתם חקכם ללבון..." [אמנם שם ניתן לפרש שהכוונה לגזירת המלכות שחקקה עליהם כמות מסויימת] וכן במשלי לא, טו "ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה", ופרש"י וחוק - הוא מזון הקצוב להם.
והאבן עזרא פירש: וחוק - מאכל כענין ואכלו חקם לחם חק.
והמצודות: וחוק - מזון הקצוב תחלק לנערותיה.
והמלבי"ם: וחק, דבר קצוב, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה.

[תיקונים לאחר זמן: תיקנתי את המובאה של המלבי"ם, וכן צריך להבהיר שההודעה הזו משלימה את הודעתו הקודמת של הרב @האחד בא לגור]
 

יעבץ

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
יש להוסיף עוד דבר מענין, שהמילה חוק אף הושאלה למשמעות של סוף "פערה פיה לבלי חק" (אך עיין רש"י שם) והיינו שכל דבר בלתי מוגבל הוא אין סופי, וחוק הוא הגבלה וסוף, דהיינו קביעת גבולות, והוא גם כן ענין אמירה וגזירה.
וא"כ אין חקר לתבונתו מתפרש כפשוטו אין סוף לתבונתו, וכן תירגם יונתן.

יישר!
וכעין זה באיוב "החקר אלו-ה תמצא, אם עד תכלית שדי תמצא".
אבל במפרשים שם פרשו באופן שונה מעט, ודברי ר"מ קמחי קרובים לדברינו.
 
חלק עליון תַחתִית