מהו שורש החקיקה?

נושאים שונים

פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 270
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי ים סוף » 23 ינואר 2019, 20:09

האם יש קשר בין לחוקק חוק, לחקוק חור, חיק המזבח, וחקיין.

הנה החוק הוא מלשון קביעות ותדירות. וכן הוא בתהלים (פרק קמח' ו') "וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר".

וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.

וכן לגבי החקיין יש לפרשו עד"ז דאיתא בגמ' (חולין דף מא:) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים" וכ' רש"י "יחזיק ידיהם בחוקותיהם, יחקה לשון חוק." מבואר שגם החקיין הוא זה העושה לו לחוק מעשיהם של אחרים.


זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 833
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 24 ינואר 2019, 13:59

ים סוף כתב:האם יש קשר בין לחוקק חוק, לחקוק חור, חיק המזבח, וחקיין.

הנה החוק הוא מלשון קביעות ותדירות. וכן הוא בתהלים (פרק קמח' ו') "וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר".

וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.

וכן לגבי החקיין יש לפרשו עד"ז דאיתא בגמ' (חולין דף מא:) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים" וכ' רש"י "יחזיק ידיהם בחוקותיהם, יחקה לשון חוק." מבואר שגם החקיין הוא זה העושה לו לחוק מעשיהם של אחרים.
נהניתי מהפירוש למילה חיקוי. שהוא עושה את מעשה האחר לחוק.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 795
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי רוצה לדעת » 24 ינואר 2019, 14:20

מה אם "חקוק" על הלוחות ששם המשמעות שזה קבוע ולא באו לידי שכחה כמבו' בעירובין נד.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 24 ינואר 2019, 14:55

ים סוף כתב: וכמו כן ענין חקיקת החורים יתבאר על דרך זה, וכן מבואר בתרגום יונתן על הפסוק בישעיהו (פרק מט פסוק טז) "הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ" - "אַתְּ צַיְרָא קֳדָמָי שׁוּרָךְ לְקִבְלִי תְּדִירָא". וכן כתב רש"י "על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד".

וכן חיק המזבח הובא בגמ' (מסכת עירובין דף ד.) "חיק האמה זה יסוד", וכ' רש"י "חיק על שם שהוא חיקויו ותיקונו/ ותיקועו של מזבח מלמטה." וגם כאן פירשו מלשון קביעות.
כמדומה שנפלה כאן טעות, שכן המילים "שורך קדמי תדירא" הם תרגום של המילים "וחומתיך נגדי תמיד ", ואילו חקותיך התירגום הוא "צירא" מלשון כתיבה וציור.
וכן לשון רש"י תמיד, קאי על המילה "כפים" ,שהכפים תמיד צמודות לאדם, ורואה אותם תמיד.
ולשון חקיקה כפי הנראה , הוא מענין העמקה שמעמיקים בתוך האבן (שכך היתה צורת הכתיבה בימי קדם), וכפי הנראה יש לו שייכות עם מילת "אין חקר לתבונתו "

ובדרך אגב, מחוקק נחלקו הפרשנים יש שפירשו סופר והיינו מענין חקיקה, ויש שפירשו מושל והיינו מלשון חוק שהמושל קובע החוקים.


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 270
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי ים סוף » 24 ינואר 2019, 18:45

[quote="האחד בא לגור"]
כמדומה שנפלה כאן טעות, שכן המילים "שורך קדמי תדירא" הם תרגום של המילים "וחומתיך נגדי תמיד ", ואילו חקותיך התירגום הוא "צירא" מלשון כתיבה וציור.
וכן לשון רש"י תמיד, קאי על המילה "כפים" ,שהכפים תמיד צמודות לאדם, ורואה אותם תמיד.

ולשון חקיקה כפי הנראה , הוא מענין העמקה שמעמיקים בתוך האבן (שכך היתה צורת הכתיבה בימי קדם), וכפי הנראה יש לו שייכות עם מילת "אין חקר לתבונתו "
'אין חקר' הכוונה לכאו' שאי אפשר לחקור ולהקיף את הדבר מרוב גודלו ועוצמתו? ואינו שייך לעומק
אכן עניין החקיקה מלשון עומק מסתבר שהרי מצי' בגמ' חקק בו להשלימו לעשרה ושם הענין הוא להעמיק.


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 270
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי ים סוף » 24 ינואר 2019, 18:46

רוצה לדעת כתב:מה אם "חקוק" על הלוחות ששם המשמעות שזה קבוע ולא באו לידי שכחה כמבו' בעירובין נד.
כמדומני שכ' חרות ולא חקוק,


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 795
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי רוצה לדעת » 24 ינואר 2019, 19:05

ים סוף כתב:
רוצה לדעת כתב:מה אם "חקוק" על הלוחות ששם המשמעות שזה קבוע ולא באו לידי שכחה כמבו' בעירובין נד.
כמדומני שכ' חרות ולא חקוק,
צודק,
לא צטטתי נכון
כוונתי היתה לרש"י שם שכותב:
לא נשתכחה - חרות משמע חקוק, ואינו נמחק לעולם, על ידי הלוחות היתה תורה חקוקה לישראל מהשתכח מהן עולמית, עכ"ל.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 24 ינואר 2019, 19:08

פשוט שמקור המילה חק הוא חריטה באבן, ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
ואכן יש קשר בין חקק וחקר, וחקירה פירושה הגעה לעומק הדבר, וכמדומה שהחוקק יוצר את העומק והחוקר מגיע אליו, ויל"ע.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי בן של רב » 24 ינואר 2019, 20:01

מסתמא חקיין זה כבר מילה מזוייפת
וכמו ששמעתי בענין דומה ממו''ר רבי משה שפירא
ששדרוג ושכפול ושכתוב ותמלול וכדומה
הם לא מלשון הקודש
אף ששרבוב כן קיים בכמה מקורות

אמנם ליבי נוקפני שהרי שלשול הוא לה''ק ואם כדבריו הרי שרשור שזה חדש זה לא לה''ק
וראיתי פעם מי שטען שיש בלשון יכולת להתפתח
וזה נכלל בדיעבד בלשון
והוא רצה לטעון שזה הכונה ''לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד''
וגם זה לא מוכרח כי יתכן שלגבי קדושת הלשון אין להוסיף והכל כבר נברא מראש כמו חלקם בתורה
משא''כ מה שמוסיפים סתם אנשים


זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 833
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 24 ינואר 2019, 20:08

בן של רב כתב:מסתמא חקיין זה כבר מילה מזוייפת
וכמו ששמעתי בענין דומה ממו''ר רבי משה שפירא
ששדרוג ושכפול ושכתוב ותמלול וכדומה
הם לא מלשון הקודש
אף ששרבוב כן קיים בכמה מקורות

אמנם ליבי נוקפני שהרי שלשול הוא לה''ק ואם כדבריו הרי שרשור שזה חדש זה לא לה''ק
וראיתי פעם מי שטען שיש בלשון יכולת להתפתח
וזה נכלל בדיעבד בלשון
והוא רצה לטעון שזה הכונה ''לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד''
וגם זה לא מוכרח כי יתכן שלגבי קדושת הלשון אין להוסיף והכל כבר נברא מראש כמו חלקם בתורה
משא''כ מה שמוסיפים סתם אנשים
שדרוג שכפול תמלול כולם שורשם בלשון הקודש. שדרוג הוא לשון דירוג -מדרגה. שכפול הוא לשון כפל, תמלול הוא מילה. כמובן שה'ציונים' הוסיפו כל מיני הטיות אבל שורש המילה הוא לשון הקודש. וכן כל כיו"ב.
לא הבנתי מה רצונך משלשול ושרשור.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי בן של רב » 24 ינואר 2019, 20:48

נכון שהשורש לה''ק
אבל הוא לגלג על התוספות של ימינו
וזה לאחר שהביא דוגמא של משהו שכן יש לו מקור
דהיינו שהוא אחז רק מה שמקורי נכון ולא מה שדומה לו

לגבי שלשול - הוא בגמ' 'משלשלין' ומלשון שלשלת
לעומת שרשור - (שרשרת) שלא מצאתי לו מקור


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 24 ינואר 2019, 21:06

בן של רב כתב: לעומת שרשור - (שרשרת) שלא מצאתי לו מקור
שמות כח יד " ושתי שרשרות זהב טהור"
ופירש רש"י שלשלאות .
ועיין שם ברשב"ם שכתב על המילים "מעשה עבות " וז"ל:
לפי שיש שלשלאות בענין אחר ,תחובות זו בזו כעין לולאות, לכך הוצרך לפרש וכו'
והיינו ממש מה שאנו קוראים שרשרת ,וזה משתייך לענין השלשול שכל לולאה משתלשלת מחברתה.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי בן של רב » 25 ינואר 2019, 00:08

אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 00:52

בן של רב כתב:אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור
רש"י בשבת קה . ד"ה בנפה ובכברה, כותב ז"ל :הנך לאו נירין ממש אלא משרשר ומרכיב חוט וכו'
א"כ אם לעשות שרשרת אומרים לשרשר, אז בהכרח שפעולת עשית השרשרת הינה שרשור, הווה אומר לשרשר שירשור ,בדיוק כמו לשלשל שילשול.
והמילה שידרוג אינה קשורה כלל לענין ,שכן המקור של המילה היינו דרגא, והיינו מעלה בלשון התורה, והשין הינה תוספת של המצאה .


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי בן של רב » 25 ינואר 2019, 01:48

האחד בא לגור כתב:
בן של רב כתב:אמת ויציב
ונכון וקיים
רק כתבתי ש'שרשור' הוא ללא מקור
למרות שהוא שייך ל'שרשרת'
וזהו נידוננו האם יש אפשרות ל'שדרג' מילים להטיות נוספות
וכאמור מו''ר לגלג
וזאת לאחר שהזכיר מקרים שבדיוק אותו דבר
עם הבדל אחד - שלהם יש מקור גם להטיה המדוברת
ולהם אין
ל'שדרוג' 'שרשור' וכדו' אין מקור
רש"י בשבת קה . ד"ה בנפה ובכברה, כותב ז"ל :הנך לאו נירין ממש אלא משרשר ומרכיב חוט וכו'
א"כ אם לעשות שרשרת אומרים לשרשר, אז בהכרח שפעולת עשית השרשרת הינה שרשור, הווה אומר לשרשר שירשור ,בדיוק כמו לשלשל שילשול.
והמילה שידרוג אינה קשורה כלל לענין ,שכן המקור של המילה היינו דרגא, והיינו מעלה בלשון התורה, והשין הינה תוספת של המצאה .
פירותיך מתוקים
אלא שבדבריך נשמעת הסכמה גם לגישה א. וגם לגישה ב.
והן סותרות זו את זו כדלהלן:
א. אין לחדש כלום ואין שייך להרחיב השפה
ב. הלשון כן מתרחבת ולמדים מהטיה אחת שמוצאים - לייצר עוד כמותה
לפי - א. גם שדרוג וגם שרשור הוא לה''ק. וכמו שרש''י יכל להרחיב כך גם בכל דור ודור
ולפי - ב. אין שדרוג ולא שרשור ורש''י רק עשה הטיה שאינה שייכת לקדושת לה''ק
ומה שמצאנו שלשול זה לא מצדיק חדשות לפי גישה ב.

ואולי רצית לחלק בין מקרה שהשי''ן בתוך המילה המקורית למקרה שלא
אך זה נסתר משעבוד ושחרור


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 02:00

יש אשכול ארוך מאד בפורום על עניין המילים המתחדשות בלשון הקודש.
ושמא ראוי להעלות הדברים שם.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 02:06



האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 02:07

בן של רב כתב: פירותיך מתוקים
אלא שבדבריך נשמעת הסכמה גם לגישה א. וגם לגישה ב.
והן סותרות זו את זו כדלהלן:
א. אין לחדש כלום ואין שייך להרחיב השפה
ב. הלשון כן מתרחבת ולמדים מהטיה אחת שמוצאים - לייצר עוד כמותה
לפי - א. גם שדרוג וגם שרשור הוא לה''ק. וכמו שרש''י יכל להרחיב כך גם בכל דור ודור
ולפי - ב. אין שדרוג ולא שרשור ורש''י רק עשה הטיה שאינה שייכת לקדושת לה''ק
ומה שמצאנו שלשול זה לא מצדיק חדשות לפי גישה ב.
למה לא תבין?

חילקתי חלוקה מאוד ברורה, כשמדובר על הטייות שכמותיהם קיימות בתנ"ך, אז אף אם בשורש ספיציפי לא מצאנו הטיה מסוימת כגון למשל המילה גונבים, אמנם אין בתורה אלא גונב או גנבים, אבל כיון שמצאנו אוכלים מאכל ,כמו כן גונבים מגנב הוא לה"ק, דהיינו שאנו אומרים שכך הוא ביטוי הענין המבוקש בלה"ק, רק הוא לא קיים מכיון שבשום מקום לא רצתה התורה או הנבואה לבטא ענין זה, אבל אילו רצתה, כך היתה מתבטאת, שהרי זה כל ענין כללי הדיקדוק לקבוע כללים ומהם לרדת לפרטים, (אה"נ שכללי הדיקדוק משתנים בין פרשן למשנהו אבל כל חד וחד כדאית ליה ).

אבל להמציא שורש שלא קיים אין לזה שייכות ללה"ק .

נ.ב הייתי בעיקרון מוכן לשמוע גישה שונה, שקדושת לה"ק היא רק במילים עצמם שכתובות בתנ"ך, וכשלעצמי אני יותר מתחבר לזה, זאת מכיון שהרי לא עמדו כללים קדומים לפני אמירת הבורא את דברו, שהרי איסתכל באורייתא וברא עלמא, ויש הרבה להאריך בזה ואכ"מ אבל כאמור ענין זה סותר את כל תורת הדיקדוק, (שמשמעותה בנית כללים על סמך פרטים שנאמרו), שעסקו בו כל גדולינו לאורך כל הדורות.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 02:11

בן של רב כתב: ואולי רצית לחלק בין מקרה שהשי''ן בתוך המילה המקורית למקרה שלא
אך זה נסתר משעבוד ושחרור
מה הסתירה ?
אלו מילים ארמיות או לשון חכמים.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 02:16

האחד בא לגור כתב: אבל להמציא שורש שלא קיים אין לזה שייכות ללה"ק.
לא שורש אלא הטייה.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 02:18

יעבץ כתב:
האחד בא לגור כתב: אבל להמציא שורש שלא קיים אין לזה שייכות ללה"ק.
לא שורש אלא הטייה.
אה"נ וה"ה, רק דיברתי ביחס למילה שדרוג ולכן נקטתי שורש.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 02:29

לגוף הנידון לעיל התייחסתי לשורש חקק בעצמו, ולא רציתי לרדת למילה חיקוי בלשונינו כדי לא לערב כאן את הנידון באשכול שהעלתי כאן ונידון לעייפה.
והועיל ועלה ונאמרו דברים נאמר שהמקור למילה חיקוי היא במשנה חולין (מא.) "ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את הצדוקים".
וברש"י - יחזיק ידיהם בחוקותיהם. יחקה לשון חוק.
מכאן שעצם המילה נמצאת במשנה, שמי שהולך בחוקה של השני נקרא מחקה אותו. אבל ההרחבה של הביטוי לכל הליכה בדרך אחרת שלא בענייני חוק, זה כבר הרחבה מדרכי הלשון, ויש דוגמאות כאלו למכביר.
לא יודע לי אם הרחבה זו היא מהעת החדשה או כבר בלשונם של רבותינו.
והדיון בזה נוגע כבר לוויכוח הארוך על איך ומה הגדרת לשון הקודש והוספת/התפתחות השפה.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 247
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי משה נפתלי » 25 ינואר 2019, 02:57

ים סוף כתב:שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 03:09

משה נפתלי כתב:
ים סוף כתב:שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)
כיון שמצאנו חקיקה אף בלא דבר תקוע בתוכה, הרי שהדעת נוטה איפכא ,שהחקיקה היא העומק הנחקק בתוך הדבר .
והדבר התקוע נתקע בתוך החקיקה ,
או אמור, הדבר התקוע חקק את החקיקה.
אלא שאתה רשאי לומר, שכיון שכל חקיקה נוצרת ע"י תקיעת הדבר החוקק בתוך הדבר הנחקק ,הרי שמפני כן נקראית החקיקה חקיקה.
תיקו.

נ.ב. לגופו של ענין, זה חידוש גדול לומר בהסבר דברי רש"י שמילת חיקוי מתייחסת לחיזוק, וכמדומה שצריך למצוא עוד מקום שאמרו חיקוי במשמעות של חיזוק גרידא, וגם לדברך שהוא ענין תקיעה וחיזוק, אבל כמדומה שלא מצאנו חיקוי אם לא במשמעות של תקיעת דבר בעומקו של דבר אחר.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 03:22

משה נפתלי כתב:
ים סוף כתב:שנינו: "וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין". וכ' רש"י: יַחֲזִיק יְדֵיהֶם בְּחֻקּוֹתֵיהֶם.
'יְחַקֶּה' לְשׁוֹן 'חֹק':
ביאור דברי רש"י: 'חִקּוּי' הוא ענין ביסוס וחיזוק, ייסוד ותיקוע. לדוגמה:
'אֵשֶׁת חֵיקֶךָ' – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=תקועה) בְּךָ. וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ (דברים יג, ד).
'וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ' – 'מָחֲקָה' לְשׁוֹן חִקּוּי (שופטים ה, כו). פירוש: תִּקְּעָה יתד בראשו.
'וְחֵיק הָאַמָּה' – 'חֵיק' לְשׁוֹן חִקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהִיא הַיְסוֹד (יחזקאל מג, יג).
'חֵיק הָאַמָּה' זֶה יְסוֹד – 'חֵיק' עַל שֵׁם שֶׁהוּא חִקּוּיוֹ וְתִקּוּעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִלְּמַטָּה (עירובין ד ע"א).
ופירוש 'שלא יחקה את המינין' – שלא יתן חיזוק למנהגיהם.
'יחקה' לשון 'חק' – בסיס, יסוד.
('חיקוי' במובן של עשיה כמעשה הזולת איננו מבית מדרשו של רש"י.)
מניין לך פירוש זה?!
לענ"ד מחוור הרבה יותר כפי שפירשתי קודם.
ומכמה טעמים.
ראשית הביטוי יחקה מלשון יחזק מאוד מאולץ, ובפרט שאין העניין כאן חיזוק, אלא הליכה במנהגם קרי להחזיק במנהגם ולא לחזק אותו, ודוק.
ועוד שהרי תכף מביא רש"י את המילה בחוקותיהם, וכי לא הבין שהוא מבלבל את כולם לחשוב שהתכוון למילה זו.
וראה רש"י על הרי"ף 'לשון חוק שמחזיק ידיהן בחוקותיהן' נראה לי די ברור שרש"י התכוון שמי,שהולך ומחזיק בחוקותיו של מישהו הוא מחקה אותו, יחקה את המינין = יחקה עם המינין, ילך עמם יחד בחוקותיהן. (וכמובן לא קשור למושג חיקוי בימינו שהוא הרחבה למושג זה, כמו שכתבתי כבר לעיל)
אשמח לשמוע אם יש לך ראיה הפוכה.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 03:43

יעבץ כתב: ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 03:47

האחד בא לגור כתב:
יעבץ כתב: ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.
מסכים אתך לחלוטין.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1367
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 ינואר 2019, 04:02

יעבץ כתב:
האחד בא לגור כתב:
יעבץ כתב: ומכיון שהחוקים היו נחרטים באבן למען יעמדו ימים רבים קיבלו את שמם 'חק', ומכאן לכל דבר קבוע ויציב כחקיקה, כמו חוקי הטבע שחקק הבורא.
יותר נראה שחוק הוא כלל מופשט ומוחלט שהענינים מתנהלים על פיו, ואכן הוא נובע מענין מהחוקים שנחקקו עלי אבן ומטרתם לקבוע חוקים שיתנהלו האנשים על פיהם.
ולע"ע לא מצאתי חוק במשמעות של דבר קבוע ויציב לכשעצמו.
ואונקלוס תירגם בכל מקום מלשון גזירה.
מסכים אתך לחלוטין.
יש להוסיף עוד דבר מענין, שהמילה חוק אף הושאלה למשמעות של סוף "פערה פיה לבלי חק" (אך עיין רש"י שם) והיינו שכל דבר בלתי מוגבל הוא אין סופי, וחוק הוא הגבלה וסוף, דהיינו קביעת גבולות, והוא גם כן ענין אמירה וגזירה.
וא"כ אין חקר לתבונתו מתפרש כפשוטו אין סוף לתבונתו, וכן תירגם יונתן.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 209 פעמים
קיבל תודה: 279 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי אור זרוע » 25 ינואר 2019, 04:15

המלה "חוק" באה גם במובן של שיעור ומדה קצובה כמו בפסוק (שמות ה, יד): "מדוע לא כליתם חקכם ללבון..." [אמנם שם ניתן לפרש שהכוונה לגזירת המלכות שחקקה עליהם כמות מסויימת] וכן במשלי לא, טו "ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה", ופרש"י וחוק - הוא מזון הקצוב להם.
והאבן עזרא פירש: וחוק - מאכל כענין ואכלו חקם לחם חק.
והמצודות: וחוק - מזון הקצוב תחלק לנערותיה.
והמלבי"ם: וחק, דבר קצוב, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה.

[תיקונים לאחר זמן: תיקנתי את המובאה של המלבי"ם, וכן צריך להבהיר שההודעה הזו משלימה את הודעתו הקודמת של הרב [mention]האחד בא לגור[/mention]]


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1000
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 387 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו שורש החקיקה?

שליחה על ידי יעבץ » 25 ינואר 2019, 04:21

האחד בא לגור כתב: יש להוסיף עוד דבר מענין, שהמילה חוק אף הושאלה למשמעות של סוף "פערה פיה לבלי חק" (אך עיין רש"י שם) והיינו שכל דבר בלתי מוגבל הוא אין סופי, וחוק הוא הגבלה וסוף, דהיינו קביעת גבולות, והוא גם כן ענין אמירה וגזירה.
וא"כ אין חקר לתבונתו מתפרש כפשוטו אין סוף לתבונתו, וכן תירגם יונתן.
יישר!
וכעין זה באיוב "החקר אלו-ה תמצא, אם עד תכלית שדי תמצא".
אבל במפרשים שם פרשו באופן שונה מעט, ודברי ר"מ קמחי קרובים לדברינו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • שאלה: מהו שורש ה"תפילה"?
    על ידי במבי » 17 דצמבר 2018, 11:40 » ב סידור התפילה
    2 תגובות
    93 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    04 ינואר 2019, 00:00
  • מהו שורש המסיק??
    על ידי ים סוף » 16 ינואר 2019, 19:58 » ב בית המדרש
    89 תגובות
    861 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי האחד בא לגור
    28 ינואר 2019, 13:56
  • מהו שורש החרפה?
    על ידי ים סוף » 26 ינואר 2019, 23:28 » ב בית המדרש
    5 תגובות
    143 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ים סוף
    28 ינואר 2019, 20:59
  • הערה באות נון בכפילות בסוף שורש שהוא פועל
    על ידי נתנאל_ר » 12 ספטמבר 2018, 23:26 » ב בית המדרש
    0 תגובות
    109 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נתנאל_ר
    12 ספטמבר 2018, 23:26
  • מדבריו של אדם ניכר שורש נשמתו!
    על ידי רוצה לדעת » 20 דצמבר 2018, 14:21 » ב בית המדרש
    32 תגובות
    475 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר)
    17 ינואר 2019, 18:46

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים