חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

בעלבוס

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
ומה הדין בשתה חצי רביעית יין וחצי רביעית מים?
כאן לכאורה ודאי לא שייך לברך על הגפן, ול''ד לפירות האילן שאינם שבעת המינים דשייכא בהם על העץ. ונשאר רק או שלא יברך, או שיברך בנ''ר.

השער הציון סימן ר"י ס"ק ג' מסתפק בזה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בפרשת העגל אומר רש"י: ערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
ובפרשת המתאוים נאמר: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ (אלו ערב רב, רש"י) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
השאלה: היכן מצינו מקרה הפוך, שבני ישראל הם שהסיתו את הערב-רב נגד משה?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל אומר רש"י: ערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
ובפרשת המתאוים נאמר: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ (אלו ערב רב, רש"י) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
השאלה: היכן מצינו מקרה הפוך, שבני ישראל הם שהסיתו את הערב-רב נגד משה?
מפורש בפסוק? מפורש ברש"י? בגמרא?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
שמא ב"ויקנאו למשה במחנה", שדרשו חז"ל שכאו"א קינא לאישתו ממשה , וההתחלה היתה בקורח ועדתו.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל אומר רש"י: ערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
ובפרשת המתאוים נאמר: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ (אלו ערב רב, רש"י) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
השאלה: היכן מצינו מקרה הפוך, שבני ישראל הם שהסיתו את הערב-רב נגד משה?

כעת מצאתי (בעזרת אוצר החכמה) פרשת בשלח, פרק ט"ז פסוק ז' רש"י, "כי תלינו עלינו - שתרעימו עלינו את הכל ואת בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב".
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
חידה שקבלתי למייל:

ביציאת מצרים אני כנגד מזל מאדים.
בפרשתינו [פרשת משפטים] אני קשורה בפרשת עבדים.
ובלשון המדוברת אני עקומה (תלוי במנהגים).
 
A

Anonymous

Guest
בעלבוס אמר:
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל אומר רש"י: ערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
ובפרשת המתאוים נאמר: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ (אלו ערב רב, רש"י) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
השאלה: היכן מצינו מקרה הפוך, שבני ישראל הם שהסיתו את הערב-רב נגד משה?

כעת מצאתי (בעזרת אוצר החכמה) פרשת בשלח, פרק ט"ז פסוק ז' רש"י, "כי תלינו עלינו - שתרעימו עלינו את הכל ואת בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב".
אבל מה באמת הפשט? וכי הערב רב צריכים להסתה מצד בני ישראל?
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
בעלבוס אמר:
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל אומר רש"י: ערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
ובפרשת המתאוים נאמר: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ (אלו ערב רב, רש"י) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
השאלה: היכן מצינו מקרה הפוך, שבני ישראל הם שהסיתו את הערב-רב נגד משה?

כעת מצאתי (בעזרת אוצר החכמה) פרשת בשלח, פרק ט"ז פסוק ז' רש"י, "כי תלינו עלינו - שתרעימו עלינו את הכל ואת בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב".
אבל מה באמת הפשט? וכי הערב רב צריכים להסתה מצד בני ישראל?
תמיד יש מושג כזה שאפשר להסית יותר ויותר, ואז השנאה האצורה מתלקחת.
וכי עשיו ששונא ליעקב, צריך להסתה כדי לפגוע בו? ואף על פי, בכל הדורות כשהיתה הסתה נגד היהודים, כמו עלילות הדם וכדו', אז מצאה השנאה מקום לחול.
וגם יתכן שבד"כ הערב רב היו חוששים לפעול, אבל כשישראל מצטרפים עמם ומסיתים אותם לדבר עבירה, אז הכל חוזר וניעור.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
פרשת בשלח, פרק ט"ז פסוק ז' רש"י, "כי תלינו עלינו - שתרעימו עלינו את הכל ואת בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב".
נראה, שדעתו של רש"י כי 'מַלִּינִים' הוא פועל יוצא ('אַתֶּם מַלִּינִים עָלָיו אֶת הָאֲחֵרִים'), היא שהכריחתו לפרש כן, שהרי נאמר 'וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן', ומעתה את מי הִלִּינוּ? הוי אומר: את הערב רב. (משיכת לב הנשים והבנים והבנות אחריהם כנראה אין בה די להצדיק את הביטוי 'מלינים'.)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בעלבוס אמר:
פרשת בשלח, פרק ט"ז פסוק ז' רש"י, "כי תלינו עלינו - שתרעימו עלינו את הכל ואת בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב".
נראה, שדעתו של רש"י כי 'מַלִּינִים' הוא פועל יוצא ('אַתֶּם מַלִּינִים עָלָיו אֶת הָאֲחֵרִים'), היא שהכריחתו לפרש כן, שהרי נאמר 'וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן', ומעתה את מי הִלִּינוּ? הוי אומר: את הערב רב. (משיכת לב הנשים והבנים והבנות אחריהם כנראה אין בה די להצדיק את הביטוי 'מלינים'.)
נמצאת אומר שאין הערב רב בכלל "כל עדת בני ישראל"
וא"כ יצאו ערב רב מהרבה חיובי ישראל.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מלמד להועיל אמר:
חידה שקבלתי למייל:
ביציאת מצרים אני כנגד מזל מאדים.
בפרשתינו [פרשת משפטים] אני קשורה בפרשת עבדים.
ובלשון המדוברת אני עקומה (תלוי במנהגים).
מזוזה.
יפה מאד
וזה ההסבר שקבלתי במייל
ביציאת מצרים אני כנגד מזל מאדים. על הפסוק ראו כי רעה נגד פניכם מאריך הכלי יקר לבאר שהכוונה גם על דם פסח, נוסף על דם מילה (לעומת זאת, לדעת רש"י, הפסוק הולך רק על דם מילה).
בפרשתינו אני קשורה בפרשת עבדים. כמובן הכוונה לרציעת העבד.
ובלשון המדוברת אני עקומה (תלוי במנהגים). ידועה המח' כיצד לקבוע את המזוזה, אם במאונך או במאוזן, ומנהג רבים מבני אשכנז לקובעה באלכסון לצאת ידי כל השיטות.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
נמצאת אומר שאין הערב רב בכלל "כל עדת בני ישראל", וא"כ יצאו מהרבה חיובי ישראל.
ומאי פירכא? הנה מה שכתב הרמב"ן בפרשת יתרו:
'וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר'. יִתָּכֵן שֶׁהִבְדִּילוּ מִתּוֹכָם הָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם, וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם לִפְנֵי הָהָר, וְעֵרֶב רַב אַחֲרֵיהֶם, כִּי לְיִשְׂרָאֵל יִתֵּן הַתּוֹרָה. וְזֶה טַעַם 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל'.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
נמצאת אומר שאין הערב רב בכלל "כל עדת בני ישראל", וא"כ יצאו מהרבה חיובי ישראל.
ומאי פירכא? הנה מה שכתב הרמב"ן בפרשת יתרו:
'וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר'. יִתָּכֵן שֶׁהִבְדִּילוּ מִתּוֹכָם הָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם, וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם לִפְנֵי הָהָר, וְעֵרֶב רַב אַחֲרֵיהֶם, כִּי לְיִשְׂרָאֵל יִתֵּן הַתּוֹרָה. וְזֶה טַעַם 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל'.
אין כוונת הרמב"ן שלא נתחיייבו ערב רב במצוות ,שהרי היה להם גדר גרים וכמבואר בכמה מקומות ,רק כוונתו שזרע ישראל היו עיקר והגרים כנטפלים ,ודייק לה מדכתיב ויחנו, והדר כתיב ויחן שם ישראל ,
אבל כל מקום שנאמר "כל עדת בני ישראל "אף גרים בכלל, שהרי חייב גר בכל המצוות.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
חידה שקבלתי למייל:

ביציאת מצרים אני כנגד מזל מאדים.
בפרשתינו [פרשת משפטים] אני קשורה בפרשת עבדים.
ובלשון המדוברת אני עקומה (תלוי במנהגים).

מזוזה

עכשיו שמתי לב שכבר ענו...
 
A

Anonymous

Guest
חידה ששמעתי [אלא שלא ברור לי אם התשובה אמיתית],
אדם עשה מעשה מסויים, אם ימשיך לחיות יפטר, ואם ימות יתחייב?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
חידה ששמעתי [אלא שלא ברור לי אם התשובה אמיתית],
אדם עשה מעשה מסויים, אם ימשיך לחיות יפטר, ואם ימות יתחייב?
כתב צוואה?
 

מבקש1

משתמש רגיל
זקן ויושב בישיבה אמר:
חידה ששמעתי [אלא שלא ברור לי אם התשובה אמיתית],
אדם עשה מעשה מסויים, אם ימשיך לחיות יפטר, ואם ימות יתחייב?
לרבי יהודה שיו"כ מכפר בלי תשובה, שואלת הגמ' איך מתחייבים כרת ביו"כ [רגע אחרי שיאכל יתכפר לו], ומתרצת שאוכל ותוך כדי נחנק ומת.
 
A

Anonymous

Guest
יישר כח.
האופן הוא, כגון המבואר בכתובות לא. זרק חץ מתחילת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו פטור משום קלבדר"מ.
והנה אם מת קודם שבא החץ לסוף ד', נמצא שלא בא לידי חיוב מיתה, וא"כ נתחייב ממון על קריעת השיראין ורק אם בא לידי חיוב מיתה נפטר הוא מחיוב הממון.
כך שמעתי לומר, אבל לענ"ד יש לפקפק בזה טובא מכמה טעמים.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
חידה בשם ר' משה נפתלי (נמחק בגלל העברת השרת):
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
חידה בשם ר' משה נפתלי (נמחק בגלל העברת השרת):
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה י"ג ה"א:
וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה, שנאמר: "וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם" (שמות יט י).
 

אלימלך

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?
-יש נחל בלי מים וכמו בפרשת עגלה ערופה [יעוין סוטה מו' ויל"ע לדעת הרמב"ם]
-לפעמים יש גשם במדבר
-אולי מבארה של מרים
 

בעלבוס

משתמש רגיל
אלימלך אמר:
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?
-יש נחל בלי מים וכמו בפרשת עגלה ערופה [יעוין סוטה מו' ויל"ע לדעת הרמב"ם]
-לפעמים יש גשם במדבר
-אולי מבארה של מרים

בארה של מרים היה לפני מתן תורה?
 
חלק עליון תַחתִית