חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

שרביה

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
חידה בשם ר' משה נפתלי (נמחק בגלל העברת השרת):
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?

תא חזי, בההיא שעתא דתבר משה הלוחות, דכתיב (שמות לב יט) וישבר אותם תחת ההר, צף אוקיינוס מאתריה, וסליק לשטפא עלמא, חמא משה דאוקיינוס סליק לגבייהו, והוה בעי לשטפא עלמא, מיד ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש וגו', ויזר על פני המים, קם משה על מי אוקיינוס ואמר מיא מיא מה אתון בעאן, אמרו וכי אתקיים עלמא אלא באורייתא דלוחות, ועל אורייתא דשקרו בה ישראל, (ד"א ועבדו עגלא דדהבא, אנן בעאן לשטפא עלמא), מיד אמר לון, הא כל מה דעבדו בחובא דעגלא הא מסיר לכון, ולא די כל אינון אלפין דנפלו מנייהו, מיד ויזר על פני המים, לא הוו משתככי מיא, עד דנטיל מיא מנייהו ואשקי לון, מיד אשתקע אוקיינוס באתריה. דהא בההוא מדבר לא הוו מיא, דכתיב (במדבר כ ד) לא מקום זרע וגו', ומים אין לשתות, ואי תימא לבירא דמרים ארמי ליה, ח"ו דתמן שדי משה דכרנא בישא דא למשתי לבתר, ותו דעד כען לא הוה להו בירא עד דאתו למדבר מתנה, דכתיב (שם כא יח) באר חפרוה שרים וגו', וממדבר מתנה, מתמן ירתו בירא, כתיב הכא על פני המים וכתיב התם (בראשי א ב) על פני תהום (זוה"ק ח"ב קיג:)
 

בעלבוס

משתמש רגיל
איך יכול להיות בשר בהמה טמאה (שאין בה סימני טהרה) שהותר לאכילה גם בלי פיקוח נפש.
 

דורדיא

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
איך יכול להיות בשר בהמה טמאה (שאין בה סימני טהרה) שהותר לאכילה גם בלי פיקוח נפש.


מי שאין לו במה להתענג בשבת,
ולמ"ד חצי שיעור מותר,
יקיים מצווה מדברי קבלה וקראת לשבת עונג ויעבור על חצי שיעור ד"א
 
A

Anonymous

Guest
דורדיא אמר:
בעלבוס אמר:
איך יכול להיות בשר בהמה טמאה (שאין בה סימני טהרה) שהותר לאכילה גם בלי פיקוח נפש.


מי שאין לו במה להתענג בשבת,
ולמ"ד חצי שיעור מותר,
יקיים מצווה מדברי קבלה וקראת לשבת עונג ויעבור על חצי שיעור ד"א
חס ושלום! ישתקע הדבר ולא יאמר וק"ו שלא יכתב.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
בעלבוס אמר:
איך יכול להיות בשר בהמה טמאה (שאין בה סימני טהרה) שהותר לאכילה גם בלי פיקוח נפש.


מי שאין לו במה להתענג בשבת,
ולמ"ד חצי שיעור מותר,
יקיים מצווה מדברי קבלה וקראת לשבת עונג ויעבור על חצי שיעור ד"א

לכאורה גם חצי שיעור מטמטם את הלב...
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
פסוק שחייבים לאומרו בע"פ ולא בכתב.
א. "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - משום שהולכים מחוץ לעירוב? והרי לא חייבים ללכת מחוץ לעירוב.
ב. "שמע ישראל" משום שעוצמים את העיניים? והרי עצימת עיניים זה רק מנהג כמבואר בשו"ע.
ג. כ"ג ביו"כ בעשור שבחומש הפקודים?
ד. קריאת התורה במנחה אצל אנשי המעמד (תענית כו.)?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
בעלבוס אמר:
פסוק שחייבים לאומרו בע"פ ולא בכתב.
א. "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - משום שהולכים מחוץ לעירוב? והרי לא חייבים ללכת מחוץ לעירוב.
ב. "שמע ישראל" משום שעוצמים את העיניים? והרי עצימת עיניים זה רק מנהג כמבואר בשו"ע.
ג. כ"ג ביו"כ בעשור שבחומש הפקודים?
ד. קריאת התורה במנחה אצל אנשי המעמד (תענית כו.)?

אכן על ג' גם אני חשבתי, ואני חושב שזה נכון יותר משמע ישראל, שמי שראה את המקובלים כיצד הם מכסים ידם על עיניהם ומשפילים עיניהם ומסתכלים בכוונות שבסדור, מבין שלא חייבים לקרוא דוקא בע"פ.
 

יצחק

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
חידה בשם ר' משה נפתלי (נמחק בגלל העברת השרת):
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?
זו לא חידה, זו שאלה מקומה באשכול נפרד
 

דרומאי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
דורדיא אמר:
בעלבוס אמר:
איך יכול להיות בשר בהמה טמאה (שאין בה סימני טהרה) שהותר לאכילה גם בלי פיקוח נפש.


מי שאין לו במה להתענג בשבת,
ולמ"ד חצי שיעור מותר,
יקיים מצווה מדברי קבלה וקראת לשבת עונג ויעבור על חצי שיעור ד"א
חס ושלום! ישתקע הדבר ולא יאמר וק"ו שלא יכתב.
ידוע כמה נתמרמר אותו זקן בעל ה'ערוך השלחן' על סברא כעין זו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
זו לא חידה, זו שאלה, מקומה באשכול נפרד.
בין הדברים המוגדרים 'חידה': שאלה שהנשאל אמור בפשטות לדעת את פתרונו (במקרה דנן: דברים מפורשים שתינוקות של בית רבן לומדים אותם), אלא שמסיבה כלשהי הענין לוּט במוחו בלוֹט, וכל מה שנדרש ממנו הוא לסער את המוח על מנת לגלות את הלוט.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יצחק אמר:
זו לא חידה, זו שאלה, מקומה באשכול נפרד.
ההגדרה של 'חידה': שאלה שהנשאל אמור בהחלט לדעת את פתרונו (במקרה דנן: דברים מפורשים שתינוקות של בית רבן לומדים אותם), ונדרש ממנו אך מאמץ מחשבתי לפענח אותו.
שלחתי לך הודעה פרטית
 

בעלבוס

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב).
תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני?

שמות י"ז פסוק ו' סוף פרשת בשלח,
הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

לזה הכוונה?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה (מלבד מה שאמרו חכמים 'בן שמונה עשרה לחופה') אין האיש מתחייב בה כשהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (לדעת רש"י וסיעתו בלבד) אלא בזמן מאוחר יותר?
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה (מלבד מה שאמרו חכמים 'בן שמונה עשרה לחופה') אין האיש מתחייב בה כשהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (לדעת רש"י וסיעתו בלבד) אלא בזמן מאוחר יותר?
שקלים, לדעת הרע"ב (שקלים פ"א מ"ג). [זו שיטה מחודשת, ועי' בתוס' יו"ט (שם סוף מ"ד)].
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה (מלבד מה שאמרו חכמים 'בן שמונה עשרה לחופה') אין האיש מתחייב בה כשהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (לדעת רש"י וסיעתו בלבד) אלא בזמן מאוחר יותר?
דעת רבי יצחק ברבי יהודה(הובא בשיבולי הלקט ועוד), שאין כהן מתחייב בברכת כהנים עד שינשא.
אמנם לא לכך נתכוין השואל, שכן ציין לדעת רש"י .
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
משה נפתלי אמר:
איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה (מלבד מה שאמרו חכמים 'בן שמונה עשרה לחופה') אין האיש מתחייב בה כשהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (לדעת רש"י וסיעתו בלבד) אלא בזמן מאוחר יותר?
שקלים, לדעת הרע"ב (שקלים פ"א מ"ג). [זו שיטה מחודשת, ועי' בתוס' יו"ט (שם סוף מ"ד)].
כבר קדמו לרע"ב, החינוך (והמהרי"ל).
 

נבשר

משתמש ותיק
קידוש, הבדלה יעויין ביצה ד' ע"ב שרב אסי הבדיל, והקשו שם הרי הוי לו ספק אם קדושה אחת או ב', ואחד מהתי' אחרונים או ראשונים איני זוכר שכיון שהבדלה הוי מדאורייתא, הבדיל מספק, אולי משטמ"ק או חת"ס.
 

אוריאל

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
איזה ברכה לדעת מי מהפוסקים נחשבת לדאורייתא, חוץ מברהמ"ז וברכה"ת?
יש סוברים שברכת מעין שלש הוה דאורייתא.
וכן כמדומני שלשיטת הפני יהושע בברכות לה. כל ברכות הנהנין הוו דאורייתא, כי אמרו שם שהיא סברא, וסברא יש לה דין תורה כאמור בכ"מ "ל"ל קרא סברא היא".
ויש שאומרים בשיטת הירושלמי שסובר שכל ברכות המצוות הוו דאורייתא.
 

נבשר

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
מבין ענין אמר:
איזה ברכה לדעת מי מהפוסקים נחשבת לדאורייתא, חוץ מברהמ"ז וברכה"ת?
יש סוברים שברכת מעין שלש הוה דאורייתא.
וכן כמדומני שלשיטת הפני יהושע בברכות לה. כל ברכות הנהנין הוו דאורייתא, כי אמרו שם שהיא סברא, וסברא יש לה דין תורה כאמור בכ"מ "ל"ל קרא סברא היא".
ויש שאומרים בשיטת הירושלמי שסובר שכל ברכות המצוות הוו דאורייתא.
מעניין מה שכתבת מהפנ"י, שהגמ' שם אמרה אם כשהוא שבע מברך לפני כ"ש, ותוס' שם כתבו שלאו ק"ו הוא שא"כ בעל קרי יהא חייב בזה שהוא דאורייתא, משמע מתוס' רק מפני שהוא ק"ו הוי דאורייתא, ועוד שאף שאינו ק"ו מידי סברא לא יצא לכאו'. ועדיין יקשה א"כ אמאי בעל קרי פטור הרי הוא דאוריתא משום סברא כדמקשו שם התוס'.
 

אוריאל

משתמש ותיק
נבשר אמר:
אוריאל אמר:
מבין ענין אמר:
איזה ברכה לדעת מי מהפוסקים נחשבת לדאורייתא, חוץ מברהמ"ז וברכה"ת?
יש סוברים שברכת מעין שלש הוה דאורייתא.
וכן כמדומני שלשיטת הפני יהושע בברכות לה. כל ברכות הנהנין הוו דאורייתא, כי אמרו שם שהיא סברא, וסברא יש לה דין תורה כאמור בכ"מ "ל"ל קרא סברא היא".
ויש שאומרים בשיטת הירושלמי שסובר שכל ברכות המצוות הוו דאורייתא.
מעניין מה שכתבת מהפנ"י, שהגמ' שם אמרה אם כשהוא שבע מברך לפני כ"ש, ותוס' שם כתבו שלאו ק"ו הוא שא"כ בעל קרי יהא חייב בזה שהוא דאורייתא, משמע מתוס' רק מפני שהוא ק"ו הוי דאורייתא, ועוד שאף שאינו ק"ו מידי סברא לא יצא לכאו'. ועדיין יקשה א"כ אמאי בעל קרי פטור הרי הוא דאוריתא משום סברא כדמקשו שם התוס'.

בדקתי עתה, וראיתי שהפני יהושע כתב שלפי דרכו לא תקשי מההיא דבע"ק, דאדרבה, כיון שכל עיקר חיוב הברכה אינו אלא מצד הסברא, הרי שבבע"ק שמונע עצמו מלברך מפני כבוד השם תו ליכא האי סברא, אלא אדרבה סברא שלא לברך, ועש"ע.

ועיין עוד במה שנכתב כאן וכאן
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
זו שיטה מחודשת.
בספר החינוך כתב להדיא דהמצוה היא על בני עשרים ומעלה, וכן עולה גם מדברי רש"י בפירוש החומש (שמות ל טו). (ובמוסגר: כן הוא גם פשוטו של מקרא, שמצות נתינת השקלים הוא על 'כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה'.)
 
חלק עליון תַחתִית