האתגר האמיתי בנושאים אלו, זה ללמוד את אופן ההקבלה וההשאלה מעניני ה'שלום בית' של רבון העולמים, אל השלום בית שלנו.
הרי ניכר להדיא, החל מהכותרת וההודעה הראשונה בפתיחת הנושא, שברור הדבר לכולם שיש הקבלה ברורה בין המשכן וכלל היחס של הקב"ה וישראל - לבין היחס של איש ואשתו בביתם הפרטי, ודבר זה אינו צריך לפנים.
אולם, הכלל הוא, שבכל ענין כזה, יש תמיד שתי מהלכים בחז"ל.
יש מהלך, של - 'משל למלך בשר ודם', ויש מהלך של - 'בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם'.
והיינו, שביסוד הדברים, כל בנין העולמות וסדרי הבריאה מכוונים ומקבילים להיות זה לעומת זה, כלים אל האור, ומשל אל הנמשל העליון, 'משל הקדמוני', קדמונו של עולם.
אולם, היישום של זה בפועל, דהיינו הלקח הנלמד ממראות עליונים, אינו יכול להיות מיושם באופן ישיר, ללא עיבוד, וללא מעבר דרך מערכת עיכול, קיבתנו הדלה והמצומקת, להיות עצם מעצמנו ולהמסך בדמנו ובשרנו. ולכן הרבה פעמים אין אנו יכול להידמות לעליונים באופן ישיר, ולפעמים דוקא צד המעלה מתגלה בהפך ממה שנראה כמו הקבלה ללמעלה.
ובגדול ניתן לומר, שזוהי מעלת ה'קדושה', המבוארת במסילת ישרים, שהאדם גם באופן של 'פשט', הוא מתדמה לקונו בכל דרכיו עד שרוח הקודש שורה על ועל דרכיו [וגם אחרי כל זה, יש דברים שנאמר לגביהם בזוהר הקדוש - 'לית את יכול להדמות ליוצרך', וכבר שגו בזה רבים וטובים, ובפרט הנביא הידוע מעזה, כידוע].
אולם עד שמגיעים לזה, אחר הזהירות זריזות ונקיות, צריכים לעבור את שלב הפרישות וההבדלה, הבירור והטיהור, מכל רע חלאה וזוהמא, כדי להיות ראויים להתעטר בשאר המעלות הנמנות בסולם העליה. ובשלבים אלו הרבה פעמים המעשים הם בהיפך ממעלת 'הקדושה'].
ובאמת, התורה שבכתב כולה, כתובה בשפת ה'קדושה'. ולכן היא נותנת ערך עליון לפעולות שנראות לנו כענינים של חול, וכמו חפירת בארות יצחק ולקיטת האבנים של יעקב. ואף על פי שהכל בודאי היה, וכמו פשט הכתובים, אמנם הפשט מנוסח על פי עולם של קדושה, וכמו שמבואר שם במסילת ישרים בענין אבני יעקב, ולכן כדי לגשר לנו את הדברים, חז"ל לפעמים יוצקים תכנים נוספים לפעולות הפשוטות הללו. [למשל: אין ספק שנרמזים המקדשות בבארות יצחק, אולם אין הכונה שהבארות הם משל למקדשות, אלא המקדשות הם דרך ההשגה שלנו להבין את מעשה הבארות (הם המשל לא הנמשל) שבודאי היו עוד גבוהים מהם - ואין ספק שכאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש, היה לבו מתפלל בכמיהה - מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי].
ועל כן, אע"פ שבודאי התכנים הנוספים היו כלולים במעשי האבות, אמנם עצם מעשיהם הפשוטים מרוממים ונעלים מכל דוגמא ומשל, שהותאם למערכת העיכול שלנו.
וק"ו בן בנו של ק"ו הדברים אמורים לגבי הנהגותיו של מקום, [זה לא אומר שאין מה ללמוד מזה, כמובן, גם אלינו, אבל עיקרה בסיס 'לעבודה', עבודה נשגבה על קדושת החיים].