נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1162
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 566 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי אוריאל » 11 פברואר 2019, 23:52

"מאן תנא הא דתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן משום שנאמר לא יחל דברו דבר אחר לא יחל דברו מכאן לתלמיד חכם שאין מפר נדרי עצמו מני ר''ג היא".
לכאו' צ"ב אי ר"ג היא אמאי פסקינן להא דדברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור, וסימן שלם ע"ז ביו"ד סי' ריד, והלא אין הלכה כרבן גמליאל.

ערכים:


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1004
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 187 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי נדיב לב » 11 פברואר 2019, 23:59

תלוי מי חולק


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1162
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 566 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי אוריאל » 12 פברואר 2019, 00:32

לא הסברתי כהוגן את השאלה, ואפרש שיחתי.

בגמרא שם מחלוקת חכמים ור"ג במי שנדרה שלא אציע מיטתך ושלא אמזוג לך את הכוס וכו', דלחכמים אין צריך כלל ההפרה כיון שמשועבדת לו ולא חל הנדר, ור"ג מצריך הפרה שנאמר לא יחל דברו.
ועל זה אומרת הגמרא דמאן תנא הא דתניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור וכו' רבן גמליאל היא, דר"ג ס"ל דאע"פ שלא חל הנדר מ"מ כדי שלא להקל ראש בנדרים צריך הפרה, ולכן גם בדברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור, אע"פ שזה לא הוי נדר מן התורה, כמבואר להדיא לעיל בנדרים טו. מכל מקום חכמים החמירו כדי שלא יקלו ראש בנדר גמור, והצריכו להם התרה. ולכן אסור לך לנהוג היתר בפניהן, כי זקוקים הם להפרה.
ועל זה קושייתי, דמכיון דמבואר להדיא בגמרא דמאן תנא - ר"ג, א"כ כיון דפסקי' כרבנן דאם נדרה שלא אציע מיטתך כו' א"צ הפרה כלל ולא כר"ג, כמ"ש השו"ע ביו"ד רל"ד סעיף עג [וכרגע לא מצאתי דין זה להדיא בר"מ, אף שציין אליו בעין משפט, וצ"ת], א"כ איך פסקי' גם שדברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם, והרי הוי כמזכי שטרא לבי תרי.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1380
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי האחד בא לגור » 12 פברואר 2019, 01:46

עיין בחת"ס שעמד בשאלה זו, ועיין במה שתירץ שהם שני דינים שונים ,ופירושו הוא דלא כמו שפירשו הראשונים.
ולו"ד היה נראה לבאר, דהרי באמת קשה יותר שהרי בגמרא מבואר שהוא איסור דרבנן בלבד משום שלא יבואו לזלזל בנדרים וכן מפורש לעיל טו., והרי אנן קיי"ל דדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור הוא איסור נדר גמור של קבלה על עצמו.
והנראה לבאר בזה, שאדרבה אנן קיי"ל כברייתא דפסחים שהביאה דין זה בלי לתלות בדרשא ד"בל יחל דברו " והיינו שיש בזה איסור גמור, אבל הגמרא בנדרים הביאה את הבריתא שתולה את הדין באסמכתא של בל יחל דברו, והיינו שאין כאן איסור מעיקר הדין ובכל אופן נאסר מדרבנן משום "בל יחל דברו ", וזה בהכרח כר"ג.

ובדרך הפשט אפשר ליישב, שכיון שבגמרא בפסחים סבירא להו לכולא אמוראי את האיסור, א"כ בהכרח פליגא סוגיא דפסחים אסוגיא דנדרים שתלתה את הדין בר"ג דהרי קיי"ל דלא כר"ג .

נ.ב. בנוגע לרמב"ם, בפשטות הוא כלל את הדין של שלא אציע מיטתך, בדין של האומרת הנאת תשמישי עליך ובכלל זה כלול גם שאר חובות שנתחייבה לו, שהרי לר"ג גם הנאת תשמישי עליך צריך להפר משום בל יחל דברו, אך עיין פתחי תשובה רלד ס"ק טז שעמד בעיקר שאלתך איך פסקינן את הדין של דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ומאידך פסקינן דלא כר"ג, ועיין שם שציין כדברך, שהרמב"ם לא פסק את הדין של לא אציע מיטתך.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1162
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 566 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי אוריאל » 12 פברואר 2019, 21:04

@האחד בא לגור תודה רבה על הדברים המחכימים
מה שכתבת ש"אנן קיי"ל דדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור הוא איסור נדר גמור של קבלה על עצמו", לא הספקתי לבדוק ד"ז במפרשים, אבל הב"ח בתחילת סי' רי"ד כתב לדקדק מל' הטור ואליבא דהגמרא בדף טו. שאינו נדר ואינו אלא מדרבנן.


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1162
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 566 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי אוריאל » 13 פברואר 2019, 00:09

האחד בא לגור כתב:ועיין שם שציין כדברך, שהרמב"ם לא פסק את הדין של לא אציע מיטתך.
בפתחי תשובה שם כתב "ובאמת הרמב"ם ז"ל לא הביא כלל רק דינא דדברים המותרין ע"ש", והבנת מזה שכוונתו שהרמב"ם השמיט הדין של לא אציע מיטתך כו'. אולם באמת פתחתי את השו"ת דברי אגרת הנ"ל, ושם הוא תמה למה הרמב"ם השמיט את הדין של דברים המותרין [ולא של לא אציע מיטתך]. וכנראה שיש ט"ס בדברי הפ"ת, וצ"ל "שהרמב"ם לא הביא כלל הך דינא דדברים המותרין", וכמדומני שתקנו כן בשו"ע מהדורת פרידמן.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1380
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי האחד בא לגור » 19 פברואר 2019, 04:27

אוריאל כתב:@האחד בא לגור תודה רבה על הדברים המחכימים
מה שכתבת ש"אנן קיי"ל דדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור הוא איסור נדר גמור של קבלה על עצמו", לא הספקתי לבדוק ד"ז במפרשים, אבל הב"ח בתחילת סי' רי"ד כתב לדקדק מל' הטור ואליבא דהגמרא בדף טו. שאינו נדר ואינו אלא מדרבנן.
הב"ח אכן לומד שזה אותו דין ודלא כדברי, אבל הרבה פוסקים נקטו כדברי, והחת"ס יש לו תשובה ארוכה שזה דין דאורייתא, והוא מאריך לבאר למה כל דין דרבנן לא הופך להיות דאורייתא ע"י המנהג.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1380
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נדרים פא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור

שליחה על ידי האחד בא לגור » 19 פברואר 2019, 04:29

אוריאל כתב:
האחד בא לגור כתב:ועיין שם שציין כדברך, שהרמב"ם לא פסק את הדין של לא אציע מיטתך.
בפתחי תשובה שם כתב "ובאמת הרמב"ם ז"ל לא הביא כלל רק דינא דדברים המותרין ע"ש", והבנת מזה שכוונתו שהרמב"ם השמיט הדין של לא אציע מיטתך כו'. אולם באמת פתחתי את השו"ת דברי אגרת הנ"ל, ושם הוא תמה למה הרמב"ם השמיט את הדין של דברים המותרין [ולא של לא אציע מיטתך]. וכנראה שיש ט"ס בדברי הפ"ת, וצ"ל "שהרמב"ם לא הביא כלל הך דינא דדברים המותרין", וכמדומני שתקנו כן בשו"ע מהדורת פרידמן.
יש"כ על העמדת הדברים על אמיתותם, אבל על גוף השאלה תמהני והרי בגמרא מבואר שהוא רק בכותאי, ואדרבה תוס' האריכו לבאר למה זה לא רק בכותאי, אבל הרמב"ם למד כפשוטו, ואילו את הדין של חומרי מקום שיצא הוא באמת פסק .

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים