שאלה בענייני ביטחון..

נדיב לב

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אין אני נכנס לדברי הסבא מנובהרדוק, באשר לענ"ד שיטתו מחודשת מאד ואין זה מתאים עם דברי רבותינו ועם המציאות הנראית לעינינו, אבל פשטות דברי הגמ' היא לגבי חובת ההשתדלות, שמאחר ובוטח בה' שמזמין לכל חי פרנסתו לפי צרכיו, א"כ חובת השתדלותו היא לפי צרכיו דווקא ולא לפי סך הממון שעולה (אף שהוא יקר יחסית למושגי אחרים), ולכן השתדל להשיג תרנגולת פטומה ויין ישן. אבל בודאי שלא היה יכול להיות בטוח שהקב"ה יזמין לו תרנגולת פטומה ויין ישן, שמא הקב"ה רוצה לייסרו ויזמין לו רק לחם ומים.
כתבת להשיג עליו בחינם בלי שעברת על מה שכתב הסבא בספר הנ"ל לבסס את יסודו מרש"י והרשב"ם כפי שנכתב בהודעה לעיל
וכאן הוסיף יהודי פשוט עוד מקורות לשיטה זו https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=4451#p52215
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
(אגב דברי על הסבא מנובהרדוק, ראיתי שהגר"י גלינסקי זצ"ל אמר ששיטת נובהרדוק בענין הבטחון אינה מתאימה למציאות הרגילה אלא דוקא למציאות של זמן מלחמה שהיה אז, הן מלחמה גשמית - מלחמת העולם הראשונה והשניה, ובעיקר מלחמה רוחנית מול כל האידיאלים והאיזמים השונים ששלטו בכיפה ומשכו אליהם המוני צעירים מחיי תורה, ובעיקר הקומוניזם שניהל מלחמה גשמית ורוחנית גם יחד נגד הישיבות, וכנגד זה היה צריך להתאזר בעוז ותעצומות של בטחון שהקב"ה יצליח חפצם בידם, כפי שרק שיטת נובהרדוק יכלה לחנך, ואכן הצלחתם היתה גדולה בהצלת אלפי בני נוער ממלתעות הרשע. אבל משעברה תקופה זו בטלה השיטה כיון שאינה נוגעת למציאות הרגילה).


חידוש עצום ביותר...
איפה ראית שהוא אמר ככה..?
 

נשש

משתמש ותיק
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג

לא - לב כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, לא תירא מהם (דברים ז, יז - יח). כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם (שם כ, א). הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פה, י): "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נא, יב): "מי את ותיראי מאנוש ימות".
 

מנצפך

משתמש רגיל
דורדיא אמר:
שלום רב לחו"ר הפורום..

יש לי יח"ד (לא חוקית) שאני משכיר והשבוע קיבלתי מכתב מהעירייה כי היא מזמנת אותי לבית המשפט על החריגת בנייה הזו.

שאלתי היא מה עליי להאמין \ לבטוח שיקרה

א. שהכל יסתדר, ולא אצטרך להרוס את החניות והכל יבוא על מקומו בשלום.

ב. שגם אם החניות ייהרסו אזי הקב"ה ישלח כסף ממקום אחר.

ג. שגם אם לא יבוא כסף ממקום אחר, הרי שזי רצון ד' ועליי לקבל את הדין.

אני לא כזה בקי בעניינים הללו, אבל ממש לא מצליח להאמין שיש מי שיסבור ש-א' הוא הנכון, מה, יש מי שסובר שכל מה שאדם רוצה שיקרה - ממידת הביטחון הוא שיבטח שהקב"ה יעשה זאת? כי אם כן אז למה אתה נעצר רק ב'שהכל יסתדר ולא אצטרך להרוס את החניות'? אדרבה, תמשיך 'ויתנו לי רישיון להוסיף ולבנות עוד פי שלש מהגודל שבניתי וגם יממנו לי את זה וכו'..
אתה יכול אולי 'לקוות' שהכל יסתדר, אבל איך 'לבטוח'? מישהו הבטיח לך את זה, אולי נגזר שזה לא יסתדר, אולי זה לטובתך? וכו וכו'
כנ"ל.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תהלים פרק לז

בְּטַ֣ח בַּֽה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה
וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ה' וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
מנצפך אמר:
דורדיא אמר:
שלום רב לחו"ר הפורום..

יש לי יח"ד (לא חוקית) שאני משכיר והשבוע קיבלתי מכתב מהעירייה כי היא מזמנת אותי לבית המשפט על החריגת בנייה הזו.

שאלתי היא מה עליי להאמין \ לבטוח שיקרה

א. שהכל יסתדר, ולא אצטרך להרוס את החניות והכל יבוא על מקומו בשלום.

ב. שגם אם החניות ייהרסו אזי הקב"ה ישלח כסף ממקום אחר.

ג. שגם אם לא יבוא כסף ממקום אחר, הרי שזי רצון ד' ועליי לקבל את הדין.

אני לא כזה בקי בעניינים הללו, אבל ממש לא מצליח להאמין שיש מי שיסבור ש-א' הוא הנכון, מה, יש מי שסובר שכל מה שאדם רוצה שיקרה - ממידת הביטחון הוא שיבטח שהקב"ה יעשה זאת? כי אם כן אז למה אתה נעצר רק ב'שהכל יסתדר ולא אצטרך להרוס את החניות'? אדרבה, תמשיך 'ויתנו לי רישיון להוסיף ולבנות עוד פי שלש מהגודל שבניתי וגם יממנו לי את זה וכו'..
אתה יכול אולי 'לקוות' שהכל יסתדר, אבל איך 'לבטוח'? מישהו הבטיח לך את זה, אולי נגזר שזה לא יסתדר, אולי זה לטובתך? וכו וכו'
כנ"ל.
אתה מוזמן לקרוא את כל ההודעות לפניך ולהחכים.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
תהלים פרק לז

בְּטַ֣ח בַּֽה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה
וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ה' וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:
אם הבאת זאת כראיה לזה שאפשר לבטוח על דבר מסוים. זה לא ראיה. כי זה מוסכם שמסגולת הבטחון הוא שימלא ה' את רצון בוטח בו כמו שכבר כתבו לעיל.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
(אגב דברי על הסבא מנובהרדוק, ראיתי שהגר"י גלינסקי זצ"ל אמר ששיטת נובהרדוק בענין הבטחון אינה מתאימה למציאות הרגילה אלא דוקא למציאות של זמן מלחמה שהיה אז, הן מלחמה גשמית - מלחמת העולם הראשונה והשניה, ובעיקר מלחמה רוחנית מול כל האידיאלים והאיזמים השונים ששלטו בכיפה ומשכו אליהם המוני צעירים מחיי תורה, ובעיקר הקומוניזם שניהל מלחמה גשמית ורוחנית גם יחד נגד הישיבות, וכנגד זה היה צריך להתאזר בעוז ותעצומות של בטחון שהקב"ה יצליח חפצם בידם, כפי שרק שיטת נובהרדוק יכלה לחנך, ואכן הצלחתם היתה גדולה בהצלת אלפי בני נוער ממלתעות הרשע. אבל משעברה תקופה זו בטלה השיטה כיון שאינה נוגעת למציאות הרגילה).
גם היום אנו במלחמה רוחנית גדולה [אולי החזית השתנתה]
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש פשוט מאד אמר:
דורדיא אמר:
תהלים פרק לז

בְּטַ֣ח בַּֽה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה
וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ה' וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:
אם הבאת זאת כראיה לזה שאפשר לבטוח על דבר מסוים. זה לא ראיה. כי זה מוסכם שמסגולת הבטחון הוא שימלא ה' את רצון בוטח בו כמו שכבר כתבו לעיל.

נו...
מי גדול כדוד המלך המבטיח שמי שבוטח ימלא ד' כל משאלות לבו...
 
אני מבין שהדיון פה הוא לאחר מעשה.
אבל לפחות להבא קודם למעשה אין לעשות דבר שהוא לא חוקי ולבטוח בה' שישמור.
הבטחון האמיתי הוא לבטוח שה' יפרנס גם בלי שאצטרך לעשות דבר לא חוקי.

מתוך ליקוטי עצות, ערך בטחון אות ד.

יֵשׁ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד. וְעַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים דִּקְדֻשָּׁה, נִשְׁבָּר הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּכִים (כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים): (לק"א סי' ס' אות ח')

וּלְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן הוּא לִבְטֹחַ בַּה' וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב", דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, רַק יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנְסוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אֵינוֹ אוֹחֵז בְּבִטָּחוֹן כָּזֶה, שֶׁיְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, וְרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה, עַל כָּל פָּנִים יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה וְיִתְפַּלֵּל בִּזְמַנּוֹ וְכוּ', וְלֹא יִדְאַג וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵחֲמַת דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה, רַק יִבְטַח בַּה'. גַּם לְעִנְיַן צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהוֹצִיא מָמוֹן עַל עִסְקֵי מִצְווֹת יִהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן בַּה', שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא מַחְסוֹרוֹ וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרְכוֹ ה'. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי, אַל יִפֹּל מֵהַבִּטָּחוֹן מֵחֲמַת זֶה, לוֹמַר מִי אָנֹכִי לִבְטֹחַ וּלִישָּׁעֵן בָּה' מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי כָּל כָּךְ. רַק יִבְטַח בְּחַסְדֵּי ה' אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ, וּבְרַחֲמָיו שֶׁאֵינָם כָּלִים, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו גַּם כֵּן וְיָזוּן וִיפַרְנֵס אוֹתוֹ, כִּי טוֹב ה' לַכֹּל. וְאַל יַטְרִיד עַצְמוֹ בְּדְּאָגוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה מֵחֲמַת קַטְנוּתוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, רַק יִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא בִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עַוְלָה חַ"ו, מִכָּל שֶׁכֵּן אֵיזֶה גְּזֵלָה וְרַמָּאוּת, אוֹ לַעֲסֹק בְּזִיּוּפִים וּשְׁקָרִים וְלִסְחֹר בִּסְחוֹרוֹת מִחוּץ לַמְּדִינָה שֶׁאָסְרָה הַמַּלְכוּת, וְלִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ לִגְמֹר הָעֵסֶק וְלֹא יִתְוַדַּע הַדָּבָר, זֶהוּ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, בְּחִינַת: "וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז" (יְשַׁעְיָהוּ ל). וּבִטָּחוֹן כָּזֶה הוּא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים, וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמֹר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחְרָא. אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן חָזָק שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִנְהֹג מַשָּׂא וּמַתָּן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ, אֵיךְ לִבְרֹחַ מִבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַנַּ"ל: (שם)
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
איש פשוט מאד אמר:
דורדיא אמר:
תהלים פרק לז

בְּטַ֣ח בַּֽה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה
וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ה' וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:
אם הבאת זאת כראיה לזה שאפשר לבטוח על דבר מסוים. זה לא ראיה. כי זה מוסכם שמסגולת הבטחון הוא שימלא ה' את רצון בוטח בו כמו שכבר כתבו לעיל.

נו...
מי גדול כדוד המלך המבטיח שמי שבוטח ימלא ד' כל משאלות לבו...
לא הבנתי מה הקשר? יש שני נושאים, האם צריך כך לבטוח והאם מקבלים את זה, וע"ז אמרתי שאולי לא צריך כך לבטוח, אבל יש לך הבטחה שאם תהיה בעל בטחון תקבל את זה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
איש פשוט מאד אמר:
דורדיא אמר:
תהלים פרק לז

בְּטַ֣ח בַּֽה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה
וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־ה' וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:
אם הבאת זאת כראיה לזה שאפשר לבטוח על דבר מסוים. זה לא ראיה. כי זה מוסכם שמסגולת הבטחון הוא שימלא ה' את רצון בוטח בו כמו שכבר כתבו לעיל.

נו...
מי גדול כדוד המלך המבטיח שמי שבוטח ימלא ד' כל משאלות לבו...


יש הבטחה שבעל בטחון יקבל כל משאלות לבו? האם כל הצדיקים קבלו את כל משאלות ליבם? דוד המלך מאד רצה לבנות את ביהמ"ק, ומשאלתו לא עלתה בידו. הוא מאד רצה שבנו אבשלום לא ירדוף אחריו להורגו, ולא עלתה בידו.

כוונת הפסוק בתהלים היא שמי שבוטח בה' הרי הוא מקבל את משאלות ליבו, כיון ששמח בחלקו ויודע שמה שהקב"ה נותן לו זהו הטוב בעבורו, לעומת מי שאינו בוטח שכל הזמן רוצה עוד ועוד. כך מפרש המלבי"ם וכעי"ז הרד"ק. והמדרש בדברים רבה פ"ג מפרש ש"ויתן לך משאלות לבך" קאי על שכר העולם הבא. (המדרש מפרש את כוונת הפסוק על עונג שבת, וכן מבואר בגמ' שבת קיח,ב).
 

אלימלך

משתמש ותיק
עיקר השאלה על השיטה שבטחון הוא בטוב שהרי גם לצדיקים יש יסורים ואפ' יעקב אבינו נתירא שמא יגרום החטא
עיקר השאלה על השיטה שבטחון הכונה שאינו מסתכל על סיכויי ההצלה אלא בוטח בה' שאין מעצור לו מלהושיע, שהלוא משמעות בטחון איננה כי אם שהוא בוטח ממש בלי מורא וכל שהוא עדיין מתיירא מהצרה איך אפשר להגדיר את זה כבטחון וכן כמדומה משמעות הכתובים, ועוד שהרי לא כל אדם זכאי לנס
וומ"מ לשני השיטות יש ראיות בדברי רבותינו וכמו שהזכירו כאן מקצתם ונאמרו ישובים שונים לקושיות.
אבל נראה לי שאדם שלא הורגל במידת הבטחון ראוי שינהג כשיטת החזו"א.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לאחר כל הנאמר כאן, או לפחות לשיטת החזו"א וכיו"ב

אז האם מותר לי להתפלל שד' יעשה את הטוב כפי הבנתי שהרי אולי זה לא טוב לי,
או:
איך עליי להתפלל?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
לאחר כל הנאמר כאן, או לפחות לשיטת החזו"א וכיו"ב

אז האם מותר לי להתפלל שד' יעשה את הטוב כפי הבנתי שהרי אולי זה לא טוב לי,
או:
איך עליי להתפלל?
אל תערבב בין תפילה ובין בטחון
בתפילה מתפללים ומיחלים גם לדברים שהם מעבר למה שמגיע לנו. ולא בחינם תפילה בוקעת שערי שמים
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
דורדיא אמר:
לאחר כל הנאמר כאן, או לפחות לשיטת החזו"א וכיו"ב

אז האם מותר לי להתפלל שד' יעשה את הטוב כפי הבנתי שהרי אולי זה לא טוב לי,
או:
איך עליי להתפלל?
אל תערבב בין תפילה ובין בטחון
בתפילה מתפללים ומיחלים גם לדברים שהם מעבר למה שמגיע לנו. ולא בחינם תפילה בוקעת שערי שמים




מה זה נקרא מעבר למה שמגיע לנו? היפלא מד' דבר?

אני רוצה בכל אופן לערבב..

אולי זה מזיק לי מה שאני מתפלל אליו?
ידוע המעשה על רבי שמעון בן חלפתא שנפלה לו אבן טובה מהשמיים ולאחמ"כ הבין שזה מזיק לו לעוה"ב וחזר בו (מדרש רבה פרשת פקודי)
שזה ב"מקרה"..... פרשת השבוע.......
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
נדיב לב אמר:
דורדיא אמר:
לאחר כל הנאמר כאן, או לפחות לשיטת החזו"א וכיו"ב

אז האם מותר לי להתפלל שד' יעשה את הטוב כפי הבנתי שהרי אולי זה לא טוב לי,
או:
איך עליי להתפלל?
אל תערבב בין תפילה ובין בטחון
בתפילה מתפללים ומיחלים גם לדברים שהם מעבר למה שמגיע לנו. ולא בחינם תפילה בוקעת שערי שמים




מה זה נקרא מעבר למה שמגיע לנו? היפלא מד' דבר?

אני רוצה בכל אופן לערבב..

אולי זה מזיק לי מה שאני מתפלל אליו?
ידוע המעשה על רבי שמעון בן חלפתא שנפלה לו אבן טובה מהשמיים ולאחמ"כ הבין שזה מזיק לו לעוה"ב וחזר בו (מדרש רבה פרשת פקודי)
שזה ב"מקרה"..... פרשת השבוע.......
אם אתה חפץ לעשות מיקסר תפילה-בטחון מה ימנע בעדך
בהצלחה
כמובן הדוגמה מרבי שמעון בן חלפתא שלא מן הענין
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
דורדיא אמר:
לאחר כל הנאמר כאן, או לפחות לשיטת החזו"א וכיו"ב

אז האם מותר לי להתפלל שד' יעשה את הטוב כפי הבנתי שהרי אולי זה לא טוב לי,
או:
איך עליי להתפלל?
אל תערבב בין תפילה ובין בטחון
בתפילה מתפללים ומיחלים גם לדברים שהם מעבר למה שמגיע לנו. ולא בחינם תפילה בוקעת שערי שמים


ביקשת לא לערבב אבל אתה מערבב אותי..

נא באר פרט ונמק.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תפילה זו בקשה מאת הקב"ה שישפיע עלינו לפום ידו הרחבה והטובה גם אם איננו זכאים
בטחון בהקב"ה הוא כשהאדם נמצא במצוקה. וכאן השאלה האם האדם יכול לבטוח שרצונו שיהיה טוב כפי שהוא חפץ יתממש או לאו. ועל זה כתב החזון איש שאין לאדם לבטוח שהטוב נועד בעבורו לפי איך שהוא החליט
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
תפילה זו בקשה מאת הקב"ה שישפיע עלינו לפום ידו הרחבה והטובה גם אם איננו זכאים
בטחון בהקב"ה הוא כשהאדם נמצא במצוקה. וכאן השאלה האם האדם יכול לבטוח שרצונו שיהיה טוב כפי שהוא חפץ יתממש או לאו. ועל זה כתב החזון איש שאין לאדם לבטוח שהטוב נועד בעבורו לפי איך שהוא החליט


ביטחון זה לבטוח בקב"ה שישפיע עלינו לפום ידו הרחבה והטובה גם אם איננו זכאים
תפילה לקב"ה הוא כשהאדם נמצא במצוקה. וכאן השאלה האם האדם יכול להתפלל שרצונו שיהיה טוב כפי שהוא חפץ יתממש או לאו. ועל זה מסופר מרבי שמעון בן חלפתא שאין לאדם להתפלל שהטוב נועד בעבורו לפי איך שהוא החליט



(זכותי לערבב כי אני פותח הפורום.. ואם ארצה אשנה את השם ל"שאלה בענייני ביטחון ותפילה....)
 

יאיר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יאיר אמר:
אביו של רבי אלעזר החוטא הצדיק ממס' ע"ז
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%90
מצינו שאסור לקרוא בשם רשע, אך מי אמר שגם אביו היה כזה?
נדיב לב אמר:
על שם השמרים שבחבית הקרויים דורדיא קרוי אביו
השתא דאתית להכי, אולי @דורדיא קרא עצמו כך על שם השמרים?
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8276
 

זוזו

משתמש ותיק
ראיתי מצטטים מהחזו"א עצמו באגרת ח"א ב' "וכל בר גש
בכחו למצא טוב ע"י תפלה וד׳ מתאוה כביכול לתפלתן של
צדיקים, התפלה היא מטה עוז ביד כל אדם, וכל שישים האדם
מבטחו בו ית׳ כן יעלה וכן יצליח..."
 

אסף

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
נדיב לב אמר:
תפילה זו בקשה מאת הקב"ה שישפיע עלינו לפום ידו הרחבה והטובה גם אם איננו זכאים
בטחון בהקב"ה הוא כשהאדם נמצא במצוקה. וכאן השאלה האם האדם יכול לבטוח שרצונו שיהיה טוב כפי שהוא חפץ יתממש או לאו. ועל זה כתב החזון איש שאין לאדם לבטוח שהטוב נועד בעבורו לפי איך שהוא החליט


ביטחון זה לבטוח בקב"ה שישפיע עלינו לפום ידו הרחבה והטובה גם אם איננו זכאים
תפילה לקב"ה הוא כשהאדם נמצא במצוקה. וכאן השאלה האם האדם יכול להתפלל שרצונו שיהיה טוב כפי שהוא חפץ יתממש או לאו. ועל זה מסופר מרבי שמעון בן חלפתא שאין לאדם להתפלל שהטוב נועד בעבורו לפי איך שהוא החליט



(זכותי לערבב כי אני פותח הפורום.. ואם ארצה אשנה את השם ל"שאלה בענייני ביטחון ותפילה....)

כדאי לקרוא את האמור בעלון "אז נדברו" שצורף באשכול על הרב עזריאל טאובר זצ"ל שעוסק בנושא של תפילה מתוך בקשה ומצד שני בענין אמונה ובטחון שכל מה שעושה ה' הכל לטובה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=5199#p60633
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אני מתפלא על כמה מהכותבים כאן.
הרי מסיום המעשה בגמרא אנו רואים שהקב"ה הזמין לאותו עני תרנגולת פטומה באופן פלאי בזכות בטחונו, וזה גם מה ששכנע את רבא.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בעת לימוד נוסף של דברי החזו''א באו''ב עלה בדעתי דבר שנראה פשוט, אבל לא למדתי אותו נכון בקוצר דעתי, והוא מבהיר את הענין ומקטין מאד את נקודת המחלוקת בין החזו''א ושאר השיטות בענין.
ואולי יועיל לעוד מישהו.

החזו''א מחדש חידוש במהות הרגשת הבטחון, היינו מה צריך הבוטח לחשוב בעת צרתו,
לא לחשוב שיהיה טוב כפי דעתו וצונו, אלא לחשוב שהמצב שנראה בעיניו כהיפך הטוב, איננו מצב של צרה כפי הנראה לעינים, כי הכל יכול להתהפך ברגע כמימרא, וגם אם לא יתהפך אז זוהי טובתו.

אבל החזו''א אינו חולק כלל על שכר הבטחון.

שכרו ותוצאות הביטחון הוא שבודאי יהיה לו טוב מאד בעיני בשר, כמו שמפורש היטב בכל הפסוקים ומאחז''ל העוסקים בענין, בוטח בד' ישוגב, חסד יסובבנהו, בו בטח לבי ונעזרתי, בטח בד' ויתן לך משאלות לבך, כל מלחמה אין אנו מתיראים,שעליך אנו בטוחים שאתה מציל אותנו, אתם לאכול ולשמוח שנא' הבוטח בד' חסד יסובבנהו, בטחו בשמי והוא עומד לכם.
 
 וכדברי הגר״א:​
שהוא מציאות שהוטבע בבריאה שהבוטח נושע, יהיה מה שיהיה

אשמח לשמוע חוות דעת נוספת בזה.
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
יתכן שגם לפי החזו"א יש שכר גשמי על בטחון, ואף מסתבר.
אלא, שמעתה שהדבר בתורת שכר, א"כ וודאי אין הדבר מובטח לבוטח, ואיננו מבינים חשבונות שמים וכו'(וזו נקודת ההבדל העיקרית בין החזו"א לסבא מנובהרדוק).
 

נבשר

משתמש ותיק
יש בתהלים יח' "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ". יש שם כמה פירושים בזה שהוא מהלל כשנושע מאויביו, או שע"י כן יוושע.
ורש"י שם פירש {ד} מהולל אקרא ה'. בהלולים אקרא ואתפלל לפניו תמיד כלומר אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי. היינו שבפסוק כתוב שדוד המלך אומר דבר בפ"ע "מהלל אקרא ה' " היינו שתמיד הוא מהלל (לא הבנתי מנ"ל לרש"י עניין התפילה שאינו עניין הילול, ואולי היינו מה שאמר דוד המלך "אקרא" וזו תפילה. אבל צ"ב שאח"כ נקט רק "מהללו" וצ"ב) .עכ"פ עצם העניין שדוד המלך מהלל עוד קודם הישועה שהוא בתוך הצרה. והיינו שהלל זה תמיד שבח אחר ההצלה, בכ"ז אמר הלל בתוך הצרה שבטוח הוא שיוושע מאויביו, וכמו שהוא אחרי כנ"ל. ועכ"פ מבואר מרש"י שדוד המלך היה בטוח שיוושע מאויביו ומנ"ל. אולי היה לו הבטחה. וצ"ב.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בעל כנפיים אמר:
יתכן שגם לפי החזו"א יש שכר גשמי על בטחון, ואף מסתבר.
אלא, שמעתה שהדבר בתורת שכר, א"כ וודאי אין הדבר מובטח לבוטח, ואיננו מבינים חשבונות שמים וכו'(וזו נקודת ההבדל העיקרית בין החזו"א לסבא מנובהרדוק).
אין שום הוכחה לדבריך שאין מובטח, 
אדרבה, בכל הציטוטים שהבאתי בהחלט מובטח לבוטח שיוושע, והכוונה בוודאי היא ישועה מצרתו אשר שרוי בה, ישועה בעיני אדם כפשוטו, 
ולא ראיתי שום מקור שבזה יש הבדל בין שיטת החזו"א לאחרים. 
 
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
לשונו המדיוק של החזו"א באמונה ובטחון - כשדוחה את תפיסתו של הסבא מנובהרדוק:
"ואין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי השם וגמולותיו יתברך."
משמע שהטעם שאין הוראה זו נכונה, מפני שאכן אין העתיד מוכרע.
 
חלק עליון תַחתִית