מילים משובשות בעברית החדשה

A

Anonymous

Guest
חגי פאהן אמר:
מתחזק אמר:
חגי פאהן אמר:
להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.
לשון ראיה? למה הכוונה?
הגדלת תצוגה במסך. מצגת. הצגה בתיאטרון.
הצגה אינה על שם הראיה אלא על הצגת הדברים. נכון שהיום משתמשים בהצגה רק כלפי רואה, אבל זה לא רחוק מהשימוש המקורי.
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
כרם אמר:
כהה -חלש.
אדמדם וירקרק - אדום חזק וירוק חזק.

האבן עזרא כותב על הפסוק בריש שיר השירים אל תראוני שאני שחרחורת (א-ז) שאדמדם זה אדום חלש !
(כנ"ל ירקרק)



ה"לחם שמיים" בירושלמי כלאיים א-ג מביא גם "בצלצל" שמשמעו לשון הקטנה ומסורת הש"ס שם מביא מ"מ נוספים.
 

כרם

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
אאא אמר:
שוליים = הוא חתתית. ולא הצדדים.
בלשון המקרא המילה "שוליים" מתפרשת 'צדדים', כמו "שולי המעיל", ועוד.

שולי המעיל = תחתית המעיל. הפעמונים והרמונים היו בתחתית המעיל.
איפה יש עוד?
 

נבשר

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
אאא אמר:
שוליים = הוא חתתית. ולא הצדדים.
בלשון המקרא המילה "שוליים" מתפרשת 'צדדים', כמו "שולי המעיל", ועוד.
יעויין ברש"י שבת מא'. ששוליים היינו התחתית. ורש"י שם מביא ששוליים היינו נחושתה, "יען השפך נחשתך" היינו שוליים, א"כ הוא התחתית, ועוד שם ברש"י לפני כן. ואולי נחושת איקרי כן שהוא הפחות והנמוך מבין המתכות.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
גזר - אולי תחפש למה אוכלים גזר בראש השנה.
טעם אכילת גזר בראש השנה, מפני שמו ביידיש - מאייער או מעהרן, מה שמזכיר את המשמעות של 'מערן' (לִרְבּוֹת), וכך נהגו לומר בעת אכילת הגזר "יהי רצון שירבו זכויותינו", במקום רימון שלא היה מצוי במזרח אירופה.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
יעקב ר אמר:
אאא אמר:
שוליים = הוא חתתית. ולא הצדדים.
בלשון המקרא המילה "שוליים" מתפרשת 'צדדים', כמו "שולי המעיל", ועוד.
בשום מקום "שוליים" אינם צדדים. תמיד תחתית. אבל זה לא חידוש מילים, אלא שרבוב שהשתרבב בשפת העם, משולי המעיל ושולי הכובע וכיו"ב, כאשר לא תפסו את הנקודה (גם את שולי הכביש אפשר ליישב, כמו שנוהגים לומר "לרדת לשולי הכביש").
תוכל לראות גם כאן, שהפירוש של צדדים הוא עממי, ולא מתוך החלטה מלמעלה של מישהו.
 

הכהן

משתמש ותיק
המילה 'כתם', בלשון מקרא היא לשבח - זהב, ובלשון חכמים לגנאי - לכלוך.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
בס"ד
אשכול זה מיועד לברר ולהאיר משמעותן של מילים בלה"ק.
וכמו כן לברר על מילים נפוצות בעברית המדוברת - האם הן נכונות בעצמן והאם ניתן להמציא מילים על אותו עקרון של מילים קיימות.

והנה דוגמא ראשונה:
צחוק תמתוקים.
דהנה אם בכי תמרורים הוא מלשון כפל מרירות, למה שלא נמציא צחוק תמתוקים?

במבי אמר:
מצאנו רעיון דומה לעניין המילה אלמן, שהרי סיבת השם אלמנה הוא ע"ש מנה ושואל המהרש"א בכתובות דף י: א"כ מדוע נקרא אלמן כך, ומקובע בפסוק "לא אלמן ישראל"
ומתרץ שלאחר שיש את השם אלמנה כבר למקביל אליה נקרא אלמן.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:
‏‏לכידה.PNG
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=1732#p15786
חשמל לפי פירוש מסוים זה שם של צבע וכפי מה שזכור לי הסיבה שלקחו את זה למילה הידועה זה כי בתרגום השבעים תרגם את הצבע הזה 'אלקטרון' שזה ביוונית שם של אבן (ענבר) שהיא בצבע הזה, ואחרי מאות שנים גילו שמהאבן הזו אפשר להוציא חשמל סטטי ולכן קראו לו 'אלקטריק' ומשם הגיע הרעיון לקרוא לאלקטריק חשמל

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=1732&start=30#p15875
השולחן שלמה (לייזרזון) מביא מכתב שהגרש"א כתב לו:
בתשובה כתב לי - עש"ק י"ג תמוז, תשד"מ -, וז"ל: אף דבתחילה כשקראו את שם חשמל על מאור האלקטרי לא טוב עשו כי יש בזה משום זלזול, אבל מ"מ לאחר שכבר נקבע אין לחוש בזה והוא היתר גמור.

file.php
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מועתק מאשכול אחר
אם כבר עוסקים בפירוש 'אנחנו', אכתוב את מה שהתחדש לי בביאור המילה אנחנו. לכאורה לא מובן מה ענין האות 'חי"ת' לכאן, הרי אנחנו בא לומר 'אני' בלשון רבים וזהו מילת 'אנו' אני - יחיד אנו - רבים. אבל מה ענין ה'חי"ת' לאנו?
ובס"ד ביאור הענין הוא כך. אנחנו היא מילה מורכבת מ'אני' בלשון רבים - 'אנו' וגם מ'אח' - 'אחים'. ונסביר, 'אחים' זה לשון חיבור, אחים - מחוברים, גם איחוי הוא לשון חיבור. וא"כ אנחנו פירושו אנו אחים זה לזה - המחוברים יחדיו. כתבתי בקיצור בתקווה להבנה.
 

חבלזון

משתמש רגיל
תנא-קמא אמר:
‏‏לכידה.PNG
האמת שגם אני כחוקר ומעמיק בלשון הקודש כעסתי כמו כולם. אבל אז שמעתי הרצאה מרתקת מאוד של הרב נויגרשל שמאריך לבאר את הפשע הזה, ושם הוא מנתח באריכות את המילה חשמל. מי שרוצה לשמוע הכול מוזמן לחפש את ההרצאות על לשון הקודש של הרב נויגרשל בקול הלשון, אבל תקציר דבריו הוא שמשמעות המילה זהו כוח עצום שמורגש היטב אך לא נראה, כל הבריאה טמונה בו, אך אין מילים לתארו, ועוד מאריך רבות. תוך כדי שמיעה הבחנתי לתדהמתי שזה בעצם אחד על אחד הכוח העצום והלא מובן הטמון במה שאנו קורים חשמל. --רגע, לקרוא עד הסוף---
יש פה כוח עצום המניע את כל הבריאה, כל החומר עומד בעצם מכוח התנועה והאנרגיה האינסופית שמגיעה מ.... לא ניתן לראות את מקור האנרגיה הזה אבל הוא מורגש בפועל.... 
חשבתי לעצמי, ואשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום - אולי בעצם נפל להם בלי להתכוון פירוש אמיתי,  כי הכוח העלום הזה המתגלה בפועל בחשמל [בלשונינו] הלא הוא לעולם ה' דברך ניצב בשמיים... 

 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מה שחוששים לזלזול אולי זה הרגשה
אבל באמת חשמל אינו כינוי לאלוקות אלא סימן למראה
כמו שכתוב שם ביחזקאל כמראה הקשת ממש כל כתוב שנראה כעין חשמל
כך שאין כאן זלזול כלל
 

הכהן

משתמש ותיק
בפסוקים 'חשמל' זה משהו גשמי שבו מתאר הנביא את מה שהוא ראה, כמו ש'אופן' זה משהו גשמי (ואף אחד לא אומר שאסור להשתמש במילה הזו).
הפייטנים הם הראשונים שהשתמשו ב'חשמלים וזיקים' כשמות של המלאכים עצמם..
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
הפייטנים הם הראשונים שהשתמשו ב'חשמלים וזיקים' כשמות של המלאכים עצמם..

חגיגה דף יג .
מאי חשמל? - אמר רב יהודה: חיות אש ממללות. במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות. בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות. 
 

תיובתא

משתמש ותיק
"למרות" בתנ"ך מופיע פעמיים במובן של להמרות, ולא במובן של אע"פ.
 

תיובתא

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
תיובתא אמר:
"למרות" בתנ"ך מופיע פעמיים במובן של להמרות, ולא במובן של אע"פ.

מאיפה איפוא הגיעה המשמעות של היום?
יתכן שבכל למרות יש להמרות משהו.
דוגמא:
אני לא אוהב גלידה ולמרות זאת אני אוכל אותה. כלומר אני ממרה את אי אהבתי לגלידה.
השערה.
 
 

איש גלילי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
הכהן אמר:
הפייטנים הם הראשונים שהשתמשו ב'חשמלים וזיקים' כשמות של המלאכים עצמם..

חגיגה דף יג .
מאי חשמל? - אמר רב יהודה: חיות אש ממללות. במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות. בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות. 
 
הכהן אמר:
אכן טעית לגבי המקום הראשון בו השתמשו ב"חשמל" למלאך עצמו, אך לא לגבי פשוטו של מקרא, כי ברור ש"חשמל" הוא מציאות חומרית, והנביא מדמה את המראה שראה למציאות חומרית זו. והדרש ידרש.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו


לגבי המתעניינים בספר זה
יצא כעת מהדורה חדשה מהדורה רביעית
אחרי שאזל מן השוק

נמכר בהפצת ספרים של בלוי בעשרים ש"ח
כמובן שאין לי שום קשר ואינטרס בפרסום זה
חוץ מריבוי תורה ודעת
 

כרם

משתמש ותיק
"אפרסק" - הוא שם פרי שכבר מופיע במשנה ובגמרא.
האם הוא זהה למה שנקרא היום בעברית אפרסק?
מתאים שבגלל הצליל האידישאי שלו "פרישקע", עברתו אותו ל"אפרסק".
האם יש מי שיכול לבדוק את הדברים?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כרם אמר:
"אפרסק" - הוא שם פרי שכבר מופיע במשנה ובגמרא.
האם הוא זהה למה שנקרא היום בעברית אפרסק?
מתאים שבגלל הצליל האידישאי שלו "פרישקע", עברתו אותו ל"אפרסק".
האם יש מי שיכול לבדוק את הדברים?
ראה כאן.
איני יודע עד כמה הדברים מוסמכים, שכן הם מופיעים אף בויקי', ואינם מתוספת עורכי 'המכלול'.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
חמד ילד אמר:
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו

עברתי על הספר ורוב החילוקים בספר, זה בכלל בין מלעיל ומלרע ובין לשון מקרא ללשון חז"ל ולא בין עיברת ללשון הקודש 
 
חלק עליון תַחתִית