חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

חגי פאהן

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
חגי פאהן אמר:
הכהן אמר:
הח"ח אומר שהשב צריך לבקש סליחה מהמדובר, וגם אם חברו אינו יודע עדין כלל מזה, צריך לגלות לו מה שעשה נגדו שלא כדין, ולבקש ממנו מחילה על זה, כיון שהוא יודע, שעל ידו נסבב לו דבר זה.
ונחלק עליו הגאון ר' ישראל סלנטר בזה, כיון שבמעשה זה יצער את חברו, וא"כ לדבריו ננעלה בפניו לכאורה דלת התשובה.
גם זו תשובה יפה.
המכוון הוא עשיית תשובה שלא כוללת בתוכה עבירה.

הזקנים בעגלה ערופה?
היכן מצינו שצריך למנעם מלעשות תשובה?
 

אלימלך

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
בדרכי משה באו"ח.
לגבי כיבוי דליקה בשבת בזה"ז בין הגוים שמן הדין מותר לכבות דהוי פיקוח נפש, ובא לעשות תשובה שמא לא היה פיקו"נ אין מניחין אותו כדי שלא יבואו ללמוד מזה שאסור לכבות. בסוף שלד'
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
חגי פאהן אמר:
בדרכי משה באו"ח.
לגבי כיבוי דליקה בשבת בזה"ז בין הגוים שמן הדין מותר לכבות דהוי פיקוח נפש ובא לעשות תשובה שמא לא היה פיקו"נ אין מניחין אותו כדי שלא יבואו ללמוד מזה שאסור לכבות. בסוף שלד'
יישר כח! ז"ל באות ז': "וכ"כ א"ז דאם כבו ורוצין לעשות תשובה על ככה - אין מניחין אותן, שלא להכשילם לפעם אחרת:"
 

נבשר

משתמש ותיק
שם ה' בפסוק ראשון של קר"ש, שאינו קורא ככתיבתו, אבל הכוונה והמחשבה מעכבת שיכוון לשם הויה ולא לשם אדנות, ואסור לו לקרות ככתיבתו.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הכהן אמר:
איזהו הדבר שאסור במעשה, ומצווה במחשבה?
לקנות שביתה בקצה התחום בשבת אחה"צ כשמוצ"ש הוא יו"ט, לצורך הקבלת פני רבו. מצווה לחשוב בלבו שיקנה שם שביתה, אך אסור לעשות מעשה כגון לומר שיקנה שביתה וכ"ש לשים שם לחם, כי זה הכנה משבת ליו"ט. (או"ח תט"ז ב)
 

הכהן

משתמש ותיק
נבשר אמר:
שם ה' בפסוק ראשון של קר"ש, שאינו קורא ככתיבתו, אבל הכוונה והמחשבה מעכבת שיכוון לשם הויה ולא לשם אדנות, ואסור לו לקרות ככתיבתו.
חשבתי על זה, אבל זה לא מעשה אלא דיבור (כידוע שיש שלושה חלקים - מעשה דיבור ומחשבה)

חגי פאהן אמר:
הכהן אמר:
איזהו הדבר שאסור במעשה, ומצווה במחשבה?
לקנות שביתה בקצה התחום בשבת אחה"צ כשמוצ"ש הוא יו"ט, לצורך הקבלת פני רבו. מצווה לחשוב בלבו שיקנה שם שביתה, אך אסור לעשות מעשה כגון לומר שיקנה שביתה וכ"ש לשים שם לחם, כי זה הכנה משבת ליו"ט. (או"ח תט"ז ב)
על זה לא חשבתי...
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חגי פאהן אמר:
הכהן אמר:
איזהו הדבר שאסור במעשה, ומצווה במחשבה?
לקנות שביתה בקצה התחום בשבת אחה"צ כשמוצ"ש הוא יו"ט, לצורך הקבלת פני רבו. מצווה לחשוב בלבו שיקנה שם שביתה, אך אסור לעשות מעשה כגון לומר שיקנה שביתה וכ"ש לשים שם לחם, כי זה הכנה משבת ליו"ט. (או"ח תט"ז ב)
על זה לא חשבתי...
זו היתה התשובה לשאלה ששאלתי במ"א, היכן חובה בשבת להרהר במה שיעשה לאחר השבת.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
דוגמא לדבר שלחילוני אסור לעשות אותו ויחשב הדבר לעבירה, ולשומר מצוות מותר?
[לא לקנות שביתה באוניה כו' שמותר רק לת"ח כו' אני מתכוין שלכל יהודי שומר מצוות מותר הדבר, ולחילוני יש בזה איסור גמור].
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
דוגמא לדבר שלחילוני אסור לעשות אותו ויחשב הדבר לעבירה, ולשומר מצוות מותר?
[לא לקנות שביתה באוניה כו' שמותר רק לת"ח כו' אני מתכוין שלכל יהודי שומר מצוות מותר הדבר, ולחילוני יש בזה איסור גמור].
להתייחד שני גברים עם אשה (או להיכנס לחורבה, מאותה סיבה). לחלק מהראשונים, תרי גברי ופריצי אסור, וכשרים מותר. אך לחלק אחר, גם לתרי כשרי אסור, והיא מחלוקת המחבר והרמ"א.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מבין ענין אמר:
דוגמא לדבר שלחילוני אסור לעשות אותו ויחשב הדבר לעבירה, ולשומר מצוות מותר?
[לא לקנות שביתה באוניה כו' שמותר רק לת"ח כו' אני מתכוין שלכל יהודי שומר מצוות מותר הדבר, ולחילוני יש בזה איסור גמור].
להתייחד שני גברים עם אשה (או להיכנס לחורבה, מאותה סיבה). לחלק מהראשונים, תרי גברי ופריצי אסור, וכשרים מותר. אך לחלק אחר, גם לתרי כשרי אסור, והיא מחלוקת המחבר והרמ"א.

לא להזה התכוונתי.
כאן ההגדרה היא פרוץ או לא. אני מתכוין שההגדרה היא שומר מצוות או לא.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
אני לא בטוח שזו ממש חידה, אבל התשובה מאד מעניינת, ואותי היא הפתיעה...
חיפשתי כמה חיפושים, וגם אני מופתע (אם לכך נתכוונת):
תוס' מנחות קז. ד"ה כליה עורב: פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו. ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין. ובערוך ערך כל פי' שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים, וקראו אותה כליה עורב.
וגם בערכין ו. ד"ה כגון: פי' הערוך זה לשונו: לפי שבמקדש ראשון היתה קדושתו בכל הקהל והיתה שכינה שרויה בו ולא היו עופות פורחין עליו. אבל במקדש שני פחדו מטעמא דאין קדושתו כקדושת ראשון, שמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טמא, עשו צורה להבריח העופות מגג ההיכל וקראו אותו כליא עורב, כלומר: זאת מונעת העורבים מלפרוח בגג ההיכל. וזו צורה כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים, עד כאן לשונו.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מבין ענין אמר:
אני לא בטוח שזו ממש חידה, אבל התשובה מאד מעניינת, ואותי היא הפתיעה...
חיפשתי כמה חיפושים, וגם אני מופתע (אם לכך נתכוונת):
תוס' מנחות קז. ד"ה כליה עורב: פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו. ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין. ובערוך ערך כל פי' שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים, וקראו אותה כליה עורב.
וגם בערכין ו. ד"ה כגון: פי' הערוך זה לשונו: לפי שבמקדש ראשון היתה קדושתו בכל הקהל והיתה שכינה שרויה בו ולא היו עופות פורחין עליו. אבל במקדש שני פחדו מטעמא דאין קדושתו כקדושת ראשון, שמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טמא, עשו צורה להבריח העופות מגג ההיכל וקראו אותו כליא עורב, כלומר: זאת מונעת העורבים מלפרוח בגג ההיכל. וזו צורה כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים עד כאן לשונו.

מצוין! לזה בדיוק התכוונתי.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
חגי פאהן אמר:
מבין ענין אמר:
דוגמא לדבר שלחילוני אסור לעשות אותו ויחשב הדבר לעבירה, ולשומר מצוות מותר?
[לא לקנות שביתה באוניה כו' שמותר רק לת"ח כו' אני מתכוין שלכל יהודי שומר מצוות מותר הדבר, ולחילוני יש בזה איסור גמור].
להתייחד שני גברים עם אשה (או להיכנס לחורבה, מאותה סיבה). לחלק מהראשונים, תרי גברי ופריצי אסור, וכשרים מותר. אך לחלק אחר, גם לתרי כשרי אסור, והיא מחלוקת המחבר והרמ"א.

לא להזה התכוונתי.
כאן ההגדרה היא פרוץ או לא. אני מתכוין שההגדרה היא שומר מצוות או לא.
לפתוח בקבוק יין? עובר על "בל תשחית", שהופכו לסתם יינם.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מבין ענין אמר:
חגי פאהן אמר:
להתייחד שני גברים עם אשה (או להיכנס לחורבה, מאותה סיבה). לחלק מהראשונים, תרי גברי ופריצי אסור, וכשרים מותר. אך לחלק אחר, גם לתרי כשרי אסור, והיא מחלוקת המחבר והרמ"א.

לא להזה התכוונתי.
כאן ההגדרה היא פרוץ או לא. אני מתכוין שההגדרה היא שומר מצוות או לא.
לפתוח בקבוק יין? עובר על "בל תשחית", שהופכו לסתם יינם.

תשובה יפה, לא חשבתי על זה.

לענות את התשובה שלי?
 

אוריאל

משתמש ותיק
היכי תמצי שאם בן אדם רודף לקיים איזו מצוה ומשתדל בכל כוחו לחזר אחריה שתבוא לידו - אין לו סיכוי לקיים אותה
אבל דוקא כאשר אינו עושה דבר כדי שתבוא המצוה לידיו, יש סיכויים טובים שתבוא לידו...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
היכי תמצי שאם בן אדם רודף לקיים איזו מצוה ומשתדל בכל כוחו לחזר אחריה שתבוא לידו - אין לו סיכוי לקיים אותה
אבל דוקא כאשר אינו עושה דבר כדי שתבוא המצוה לידיו, יש סיכויים טובים שתבוא לידו...

לקט או שכחה?
[או להדבק במידות הבורא - ענוה. כל הבורח מן הכבוד]
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
דוגמא לדבר שלחילוני אסור לעשות אותו ויחשב הדבר לעבירה, ולשומר מצוות מותר?
[לא לקנות שביתה באוניה כו' שמותר רק לת"ח כו' אני מתכוין שלכל יהודי שומר מצוות מותר הדבר, ולחילוני יש בזה איסור גמור].

שתי תשובות באמתחתי:
א. הגרח"ק נוקט שאין איסור לשומר מצוות לדבר לשה"ר על חילוני, הוא יצא מכלל 'עמיתך'. כל זה בתנאי שאתה שומר מצוות, אך אם אתה גם כן חילוני - אסור! שכן הוא רשע כמותו ובזה לא נאמר ההיתר של "עמיתך", כעין דברי הח"ח בהל' לשה"ר כלל י' ס"ג ובשמה"ל שער התבונה פי"ז. [ספר ח"ח מהדורת דרשו עמ' 255].

ב. הבית הלוי נוקט שהמחלל שבת במקרה של פיקו"נ אינו נידון בשמים כמחלל שבת, הוא דוקא כשהמציל הוא שומר שבת בסתם, ודוקא כעת מחלל השבת לצורך פיקו"נ.
אך אם בלא"ה הוא היה נוסע בשבת, מה שכעת נוסע בשבת לצורך פיקו"נ - הוא יהיה נידון בשמים כמחלל שבת! [אגב, זה לא פוטר אותו מלהציל את החולה ע"י חילול שבת...].
בכל אופן זו עוד סיבה מדוע אין לבקש מחילוני שיסיע יולדת בשבת, ועדיף ששומר מצוות יעשה זאת. [יש עוד סיבות ואכמ"ל].
 

אוריאל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אוריאל אמר:
היכי תמצי שאם בן אדם רודף לקיים איזו מצוה ומשתדל בכל כוחו לחזר אחריה שתבוא לידו - אין לו סיכוי לקיים אותה
אבל דוקא כאשר אינו עושה דבר כדי שתבוא המצוה לידיו, יש סיכויים טובים שתבוא לידו...

לקט או שכחה?
[או להדבק במידות הבורא - ענוה. כל הבורח מן הכבוד]

אכן, הכוונה היתה למצות שכחה. יפה מאד.
החידה במקורה עם תשובתה לקחתי מהספר "תולדות אדם" שעל רבי זלמן, שם הובאה זו בשמו.
 

אלימלך

משתמש ותיק
כיצד יתכן שבמוצאי פורים בא יהודי לרב ואומר לו שיכור הייתי ולא התפללתי מנחה אומר לו הרב התפלל מעריב שניים, ומאידך בא אחר ואומר לאותו רב שיכור הייתי ולא התפללתי מנחה ואומר לו הרב אין לך תשלומים?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
כיצד יתכן שבמוצאי פורים בא יהודי לרב ואומר לו שיכור הייתי ולא התפללתי מנחה אומר לו הרב התפלל מעריב שניים, ומאידך בא אחר ואומר לאותו רב שיכור הייתי ולא התפללתי מנחה ואומר לו הרב אין לך תשלומים?

א. השני התפכח מיינו בזמן, ובכ"ז לא התפלל.
ב. השני יכל להתפלל קודם לכן, ולמ"ד אונס ביום אחרון ל"ש אונס - אין לא תשלומין.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
ב. השני יכל להתפלל קודם לכן, ולמ"ד אונס ביום אחרון ל"ש אונס - אין לא תשלומין.
יפה מאוד
כך פוסק הבן איש חי שמי שנשתכר קודם שהגיע זמן תפילה יש לו תשלומים ומי שהשתכר אחרי אין לו תשלומים
מעניין שדעת האפיקי מגינים כמדומה שמי שנשכר קודם שהגיע זמן התפילה אין בו כלל שיכות לתשלומים
 

מבין ענין

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
מבין ענין אמר:
ב. השני יכל להתפלל קודם לכן, ולמ"ד אונס ביום אחרון ל"ש אונס - אין לא תשלומין.
יפה מאוד
כך פוסק הבן איש חי שמי שנשתכר קודם שהגיע זמן תפילה יש לו תשלומים ומי שהשתכר אחרי אין לו תשלומים
מעניין שדעת האפיקי מגינים כמדומה שמי שנשכר קודם שהגיע זמן התפילה אין בו כלל שיכות לתשלומים

תודה. אגב, דעת הילקו"י שאונס ביום אחרון שמיה אונס להחשיבו לאנוס ושיוכל להתפלל תשלומין. אלא שבכל כהאי גוונא טוב שיתנה שמתפלל בתנאי נדבה.
 

דורדיא

משתמש ותיק
כיצד יתכן שני איסורים שאסור לעשותם כ"א בנפרד,
אבל כשעוברים על שניהם ביחד, שניהם מותרים?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
כיצד יתכן שני איסורים שאסור לעשותם כ"א בנפרד,
אבל כשעוברים על שניהם ביחד, שניהם מותרים?

כבר נשאל כאן לעיל - תספורת מעכו"ם מול מראה.
 
חלק עליון תַחתִית