הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע.

יעבץ

משתמש ותיק
שאלתך מבוססת על ההבנה שגם חלון הוא דבר שנפתח ונסגר.
אלא שיש הבדל. דלת היא דבר שפותחים וסוגרים, לכן מתאים לשון 'פתיחה', חלון אינו הזגוגית שסוגרת אותו, זהו 'פקק החלון', החלון הוא החלל שבקיר, ופתיחתו היא 'בקיעה'.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקווה שיצאת מתוך נקודת הנחה שעל החילוק הלמדני הפשוט הזה חשבתי גם, אלא, שדבריך אינם מבוססים ומניין לך חילוק זה.
יתכן ואכן זו התשובה אבל מניין שכך הוא? מקורות אני רוצה.
מלבד זאת לאחר שיש מושג של 'פקק החלון' או תריסים וכו' כמו שציינת אתה גם, למה צריך לבקוע חלוני רקיע בכל יום מחדש, משמע שבוקעים את החלון ושוב סותמים אותו, ואילו 'בפתח' שערי מזרח 'התקינו' דלת שנפתחת ונסגרת בכל יום, הלא דבר הוא, [כמובן שהגשמתי את העניין אבל השאלה מובנת]
תודה על תשובתך.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרך אגב אם כך אולי אני יכול לנסח את הברכה כרצוני אם אצליח [לטעמי] לנסח אותה יפה יותר??
מה קרה לך? ר' מנין אתה חוזר בך? או שזה הכנה לפורים?
 

יעבץ

משתמש ותיק
אני מודה שלא. חשבתי ששאלת בסתם :eek:
לגבי המקורות. אתה צודק. ניסוחי התפילה מבוססים על פסוקים בדרך כלל, אבודרהם חושף כמעט תמיד את המקור. אין הספר תחת ידי אבל אני כבר יוצא מתוך נקודת הנחה שבדקת בספרים אלו.
ההערה שלך למה זה כך ולא אחרת מעניינת, אפשר להרחיב אותה: מאיפה השמש יוצאת, מהדלת או מהחלון? אם יש כאן מטאפורה והכוונה לאותו דבר, הכל מובן כי במשל שהשמש יוצאת מפתח הרקיע מתאים שיש דלת. ובמשל שהשמש יוצאת מהרקיע בלא דלת מתאים להמשיל שהיא 'בוקעת' אותו ויוצרת חלון.
אם נבין שיש כאן שתי עניינים, נצטרך למצוא מקום לשניהם ואז לחשוב.
והכל כאמור מתוך הנחה כרגע שיש מקור לדברים, ואני מצטרף אליך בבקשה שמי שיודע שיחשוף את המקור.
 

יעבץ

משתמש ותיק
ולגבי מה שכתב מנין, אתה צודק שצריך לשנות את הנוסח. השאלה הייתה למה הוצמדו הניסוחים 'דלת' ו'פתח' 'חלון' ו'בקיעה', ולא הפוך.
אמ"א, על מה התפלאת? שהתפילה מנוסחת (גם) יפה? ולמה אם זה כך אתה יכול לבחור לך נוסח משלך?
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
לגוף העניין אבודרהם אכן לא מדבר על זה אלא שדלתי שמים פתח הוא המקור ל'דלתות שערי מזרח'. ותוך כדי אני חושב, להוסיף לנידון זה על המבואר 'דלתות' שערי מזרח. משמע שישנם שני שערים ומשו"כ שני דלתות, וכי לא די באחד? או יותר נכון בכעין זה לשאול מה זה בא לבטא.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
ולגבי מה שכתב מנין, אתה צודק שצריך לשנות את הנוסח. השאלה הייתה למה הוצמדו הניסוחים 'דלת' ו'פתח' 'חלון' ו'בקיעה', ולא הפוך.
אמ"א, על מה התפלאת? שהתפילה מנוסחת (גם) יפה? ולמה אם זה כך אתה יכול לבחור לך נוסח משלך?

בנידון בדברי הרב 'מנין' מלבד שיש לפתוח על כך אשכול נפרד :)
אני הבנתי כוונתו שפטר את הנושא כלאחר יד ששינו העניין בשביל יופי הניסוח, ומשו"כ כתבתי שאם משום יופי הניסוח משנים הנוסח אולי אוכל גם אני לשנות וכו' וכו'.
אבל בטוחני שכוונתו לא הייתה לתרץ אלא לבטא העניין לא קשה לו, וזה בסדר.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
חשבתי עוד ונראה לי ראשיתו של פתרון אשמח להציע לפני הרב יעב"ץ ומניין ושאר תלמידי חכמים דפה.
שימו לב הייטב 'האל הפותח בכל יום דלתות וכו' 'בוקע חלוני רקיע' מוציא חמה מ מ ק ו מ ה ולבנה ממקום ש ב ת ה.
'חמה ממקומה' לכאו' מדובר במקום שם היא מיועדת להיות והקב"ה 'מוציא אותה' משם ומאיר עמה לעולם.
לבנה ממקום שבתה' לכאו' אין זה מקומה אלא מקום ישיבתה, והקב"ה מוליך אותה ממקום ישיבתה להאיר לעולם.
מעתה אולי גבי חמה היצאת ממקומה מתאים 'בקיעה' שהרי היא במקומה הקבוע!! [משמע אין שם דרך הליכה יציאה וביאה, וממילא אין שם דלת] ואילו לבנה מקום שבתה אין זה מקום קבוע אלא מקום ישיבתה משמע מקום שיש בו כניסה ויציאה וזה ע"י פתיחת הדלת.
זה כיוון לענ"ד אבל אין עדיין מספיק ביאור, וגם העניין עצמו כמובן חתום אטום עדיין. גם שלפי זה יוצא שבתחילה דיבר על הלבנה לפני החמה, ובהמשך דיבר על החמה לפני הלבנה.
 

מנין

משתמש ותיק
איש מפי איש אמר:
[אם משום יופי הניסוח משנים הנוסח אולי אוכל גם אני לשנות וכו' וכו'.

לא הבנתי, למה אם חז"ל ניסחו את התפילה בצורה יפה זה אומר שאתה יכול להמציא נוסח חדש.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא אם חז"ל נסחו בצורה יפה, אלא שאם היופי גרידא השפיע על התחביר אזי מסתמא כל 'מעצב' או 'סופר' יכול לעצב כרצונו,
אלא מאי גם אתה מודה שלא 'רק' היופי, אז חוזרת השאלה כדלעיל מה היה כאן חוץ מיופי.
מסכים?
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
שבעים פנים לתורה, הראשונים פי' את שינויי הלשונות בפסוקים ובתפילות ביופי השירה, אבל היום זה לא כל כך מקובל, והמפרשים שחיפשו משמעות בכל שינוי לשון יותר מקובלים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
איש מפי איש אמר:
נרגעתי על ידי קביעת עובדה הסטורית על ידך כבוד הרב כבוד שמים, אמנם כבוד ה' הסתר דבר: אבל אולי תעלה כאן כמה דוג' מהראשונים שפירשו מחמת יופי התיבות, לבל נתלה בוקי סריקי ברבותינו הראשונים אשר מפיה אנו חיים יונקים ומימם אנו שותים.

לא ידעתי איזה דוגמאות להביא, מכיוון שתשובות מסוג זה מלאים בביאורי הראשונים בלי סוף; אז פתחתי ספר תהילים מהתחלה:
א, ב רד"ק: "ובתורתו- כפל ובתורתו מנהג הלשון כמו ה' ישראל במקום אחד ואמר כי הוא דרך צחות".
ב, ג מצודות: "ונשליכה - הוא כפל עניין במ"ש לתפארת המליצה ולחזוק הדבר".
ב, ג אבן עזרא: "ננתקה את מוסרותימו - והטעם אחד במילות שונות כי כן דרך צחות כמו מה אקוב ומה אזעום".

להמשיך?!
 

שאול

משתמש רגיל
איש מפי איש אמר:
מעתה אולי גבי חמה היצאת ממקומה מתאים 'בקיעה' שהרי היא במקומה הקבוע!!
אבל שוב חזרנו לשאלתך (אחת מתוך...) למה לשמש צריך בקיעה, הלא אף שהיא במקומה הקבוע מ"מ הלא בכל יום היא זורחת שוב וא"כ יעשו לה 'דלת' והכל במובן הגשמי כנ"ל.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה אבל כדאי ונצרך אתה להביא עוד דוגמאות באשר הדוגמאות שהבאת אינן ממין הטענה כלל ועיקר, ונכון שיש אשר כפלו הלשון או הוציאוהו בלשון מליצית ואף על זה יש לתת הדעת בזמן אחר.
אבל האם גם זה מצינו שהביאו לשונות שאינן במקומן, הלא זה ודאי שלא יכתוב במקום 'שחור' לבן' ובמקום לילה יום רק משום תפארת המליצה, ומכיון שבקיעה ופתיחה שני משמעויות שנות להם מן הקצה, אין טעם להביא את הראשונים הנ"ל כסייעתא להשלכת תפארת המליצה בנידון דידן.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאול אמר:
איש מפי איש אמר:
מעתה אולי גבי חמה היצאת ממקומה מתאים 'בקיעה' שהרי היא במקומה הקבוע!!
אבל שוב חזרנו לשאלתך (אחת מתוך...) למה לשמש צריך בקיעה, הלא אף שהיא במקומה הקבוע מ"מ הלא בכל יום היא זורחת שוב וא"כ יעשו לה 'דלת' והכל במובן הגשמי כנ"ל.
אכן, רק הערתי וציינתי שהוא תחילת הדבר לא מובן דיו אלא כיוון חשיבה, אדרבא יתעסקו בו החושבים ויעלו פתרונו על נכון.
 

יעבץ

משתמש ותיק
איש מפי איש אמר:
יפה אבל כדאי ונצרך אתה להביא עוד דוגמאות באשר הדוגמאות שהבאת אינן ממין הטענה כלל ועיקר, ונכון שיש אשר כפלו הלשון או הוציאוהו בלשון מליצית ואף על זה יש לתת הדעת בזמן אחר.
אבל האם גם זה מצינו שהביאו לשונות שאינן במקומן, הלא זה ודאי שלא יכתוב במקום 'שחור' לבן' ובמקום לילה יום רק משום תפארת המליצה, ומכיון שבקיעה ופתיחה שני משמעויות שנות להם מן הקצה, אין טעם להביא את הראשונים הנ"ל כסייעתא להשלכת תפארת המליצה בנידון דידן.

ראשית, הבאתי דוגמאות אלו משום שמשאלתך, וממה שכתבת קודם לכן השתמע כי אינך מקבל טענה שפסוק יכול להשתמש במילים 'רק' לתפארת המליצה. מהמקורות שהבאתי וודאי ראית שאכן כך הוא. ולכן אין צורך לטעמי בדוגמאות נוספות.
אבל התפלאתי על מה שהוספת כאילו כאן מדובר ב'לשונות שאינן במקומן'. הלא עד עתה לא העלת טענה שיש כאן מילים שאינם מתאימות. אלא שאלת על שינוי הלשון. אי אפשר לומר שפתיחת דלת או בקיעה של חלון הם משפטים תמוהים, אפשר רק לשאול למה כתוב פעמיים, או למה בחרו לכתוב פתיחת דלת ולא בקיעת דלת, בקיעת חלון ולא פתיחת חלון. על זה השיב לך רבי מנין שיש כאן משום יופי הלשון להשתמש במילים נרדפות. וכי אין זה משפטים נרדפים?
אני לעומת זה לא נכנסתי לפינה הזו, רק טענתי שאי אפשר לומר הפוך. דלת לא נבקעת, וחלון, בלשונם, לא נפתח.
אפשר להמשיך לדון על המשמעויות של הנ"ל וכפי שהתחלת, למה אין פתח לחלון, למה יש שערים ועוד. אבל אין כאן טענה על מילים שלא במקומן. לא כן?!
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
פותח הנושא
כוונתי לא הייתה שהמשפטים אינם במקומם משום הקשר המשמעות לעניין, זה נידון כבר בגוף השאלה.
אלא שאם היה מתאים כאן פתיחה גם כלפי חלון לא היה נכון להחליף את זה בבקיעה מחמת תפארת המליצה, וכן להיפך, ומתשובתך ניכר שהינך מסכים לזה.
 

עני בפתח

משתמש רשום
כשתבין פרוש המילות דלתות שמים וחלוני רקיע אולי תבין למה דלתות הוא פותח וחלונות הוא בוקע
 

אליעזר675

משתמש רשום
1]הכווונה כאן ל'רקיע הראשון'' המקיף את כדור הארץ , כלומר ,לשכבות האטמוספירה . ופי' רבינו יעקב בר יקר [רבו של רש''י] שזהרי חמה באויר נראים כמו דרך חלון. ולשון: ''ובוקע'' על דרך לשון המקרא בישעיהו: ''אז יבקע כשחר אורך''. ושם פי' רש''י אור השחר הבוקע בעבים. 2]ויותר הסבר, על פי מה שאמרו חז''ל[במסכת חגיגה] שהרקיע הראשון נקרא: ''וילון'', והוא ''גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור'' , כלומר , תופעת האור והחושך שנגללות כל הזמן סביב כדור הארץ, היום והלילה, זה על ידי שהרקיע הזה, כלומר, שכבות האטמוספירה, קולט את אור השמש ומחזיר אותה מהשכבות העליונות. ועל זה נאמר בספר איוב ''חוק חג על פני תהום עד תכלית אור לחושך '' וכמו שפירש שם המלבי''ם. וזה כמו חלון זכוכית משוכלל שקולט את האור .
3]ונקרא: ''חלונות'' בלשון רבים ,כי כל יום האור במקום שונה כידוע. שרואים את השמש זורחת במקום מעט שונה מיום אתמול ,ומתווה בשמים מסלול שונה, ושוקעת במקום מעט שונה מיום אתמול. שהקטע המואר סביב הארץ משתנה מיום ליום, כידוע, וזה כאילו ה''חלון'' הזה מחולק ל''חלונות'.
 
A

Anonymous

Guest
יעבץ אמר:
שאלתך מבוססת על ההבנה שגם חלון הוא דבר שנפתח ונסגר.
אלא שיש הבדל. דלת היא דבר שפותחים וסוגרים, לכן מתאים לשון 'פתיחה', חלון אינו הזגוגית שסוגרת אותו, זהו 'פקק החלון', החלון הוא החלל שבקיר, ופתיחתו היא 'בקיעה'.
מה עם ויפתח את חלון התיבה?
 

יעבץ

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
יעבץ אמר:
שאלתך מבוססת על ההבנה שגם חלון הוא דבר שנפתח ונסגר.
אלא שיש הבדל. דלת היא דבר שפותחים וסוגרים, לכן מתאים לשון 'פתיחה', חלון אינו הזגוגית שסוגרת אותו, זהו 'פקק החלון', החלון הוא החלל שבקיר, ופתיחתו היא 'בקיעה'.
מה עם ויפתח את חלון התיבה?
אתה צודק.
מיד כשקראתי את האשכול הישן הזה (תודות לחברינו החדש @אליעזר675, ברוך הבא!) אמרתי לעצמי שיש לתקן ולומר שרק בחלון אפשרי גם לשון בקיעה ואילו הדלת לא נבקעת אלא נפתחת.
אבל יותר מזה התפלאתי, שלשון בקיעה באמת משמע כאילו כל יום החלון 'נבקע' ונוצר מחדש, והרי לכאורה החלונות אמורים להיות קבועים ברקיע ורק להפתח בבוקר (הכל כמובן לפי סגנון התיאור שבתפילה, בלי להכנס למשמעות), ולמה נבחר לשון שמשמעותה כאילו מידי בוקר יש 'חלון' חדש.
וכנראה שהתפילה נוסדה על הפסוק אז יבקע כשחר אורך, היינו שאור השחר בוקע בבוקר. אמנם רש"י שם פירש שבוקע בעבים, אבל בדרך המליצה ניתן לומר שבוקע את החלון.
בסופו של דבר העיקר כדברי הרב @מנין שהנוסח הוא כתפארת המליצה.
 
A

Anonymous

Guest
יעבץ אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
יעבץ אמר:
שאלתך מבוססת על ההבנה שגם חלון הוא דבר שנפתח ונסגר.
אלא שיש הבדל. דלת היא דבר שפותחים וסוגרים, לכן מתאים לשון 'פתיחה', חלון אינו הזגוגית שסוגרת אותו, זהו 'פקק החלון', החלון הוא החלל שבקיר, ופתיחתו היא 'בקיעה'.
מה עם ויפתח את חלון התיבה?
אתה צודק.
מיד כשקראתי את האשכול הישן הזה (תודות לחברינו החדש @אליעזר675, ברוך הבא!) אמרתי לעצמי שיש לתקן ולומר שרק בחלון אפשרי גם לשון בקיעה ואילו הדלת לא נבקעת אלא נפתחת.
אבל יותר מזה התפלאתי, שלשון בקיעה באמת משמע כאילו כל יום החלון 'נבקע' ונוצר מחדש, והרי לכאורה החלונות אמורים להיות קבועים ברקיע ורק להפתח בבוקר (הכל כמובן לפי סגנון התיאור שבתפילה, בלי להכנס למשמעות), ולמה נבחר לשון שמשמעותה כאילו מידי בוקר יש 'חלון' חדש.
וכנראה שהתפילה נוסדה על הפסוק אז יבקע כשחר אורך, היינו שאור השחר בוקע בבוקר. אמנם רש"י שם פירש שבוקע בעבים, אבל בדרך המליצה ניתן לומר שבוקע את החלון.
בסופו של דבר העיקר כדברי הרב @מנין שהנוסח הוא כתפארת המליצה.

כמדומה שטעות בידכם הבוקע חלוני רקיע לא קאי על אור השמש, אלא קאי על הקבה שפותח דלתות מזרח ובוקע חלוני רקיע ועדיין לא מדברים על השמש רק אחר כך אומרים המוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רבינו אלעזר מגרמייזיא בספרו סודי רזיי וכן ברוקח , מבאר שדלתות המזרח הם הכניסה מחוץ לרקיע אל תוכו(דהיינו שהשמש בלילה מהלכת מעל לרקיע ),
וזהו זמן עלות השחר, ושם יש פתח רחב ולכן נקראו דלתות וכן לשון פתיחה שמקום הדלת הוא רחב,
ובקיעת חלוני רקיע זה היציאה מהרקיע אל הארץ דהיינו נץ החמה, ושם יש מעבר צר כדי שהשמש לא תשרוף את העולם, ולכן נאמר לשון חלון שהוא צר יותר וכן לשון בקיעה שהוא יציאה בדוחק.
 
חלק עליון תַחתִית