המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הקדמה: עצם הכבוד הוא לא מידה מגונה שהרי מתפללים עליו כמה פעמים!
אלא רק הסטיות שבו הם מגונות, ואכמ"ל.
הנה בכל ויכוח יש שני דינים (או ליתר דיוק שני נידונים)
א. מהי האמת. ב. מה יהיה על הכבוד שלי ושלך.
(כי כל הבעת דעה היא גם הבעת דעה שדעת השני איננה לגיטימית/חכמה/מחושבת/ישרה/צודקת/וכיו"ב. בדרגות שונות של חריפות)
ולכן כתוב באשר משפטו שם פעלו ולמדה מזה הגמ' שצריך להזכיר בכל מצב שמצריך ביקורת גם את החיובי כי בלי זה יהיה המושכל ראשון (או ההרגשה) - פירוש 'שחור לבן'... שכאילו אין כאן אלא רק 100% של רוע.
הגמ' היא ביבמות עח: לגבי 'אל שאול ואל בית הדמים' שמזכירים את זה שלא נספד כהלכה יחד עם הביקורת על שהרג את נוב עיר הכהנים.
ומגמ' זו למד הגרי"ס הלכה למעשה שכשהיה צריך לומר ביקורת היה נוקט באמצעי של כבוד (אולי מביא מתנה?)
וחשבתי אולי יסכימו עמי הת"ח (מפני כבודי?...) שזה רמוז בכל המקומות שחז"ל דורשים גם דרשות של שבח וגם של בקורת - כי הרי מקובלנו שבאגדה אין מחלוקת
וכיון שרצו למנוע פירוש מוטעה של 100% רוע - לכן הביאו על אותו פסוק ועל אותו מעשה דרשות סותרות.
אשמח אם יעזרו לי עם דוגמאות שלא עומדות כעת בזכרוני.
אלא רק הסטיות שבו הם מגונות, ואכמ"ל.
הנה בכל ויכוח יש שני דינים (או ליתר דיוק שני נידונים)
א. מהי האמת. ב. מה יהיה על הכבוד שלי ושלך.
(כי כל הבעת דעה היא גם הבעת דעה שדעת השני איננה לגיטימית/חכמה/מחושבת/ישרה/צודקת/וכיו"ב. בדרגות שונות של חריפות)
ולכן כתוב באשר משפטו שם פעלו ולמדה מזה הגמ' שצריך להזכיר בכל מצב שמצריך ביקורת גם את החיובי כי בלי זה יהיה המושכל ראשון (או ההרגשה) - פירוש 'שחור לבן'... שכאילו אין כאן אלא רק 100% של רוע.
הגמ' היא ביבמות עח: לגבי 'אל שאול ואל בית הדמים' שמזכירים את זה שלא נספד כהלכה יחד עם הביקורת על שהרג את נוב עיר הכהנים.
ומגמ' זו למד הגרי"ס הלכה למעשה שכשהיה צריך לומר ביקורת היה נוקט באמצעי של כבוד (אולי מביא מתנה?)
וחשבתי אולי יסכימו עמי הת"ח (מפני כבודי?...) שזה רמוז בכל המקומות שחז"ל דורשים גם דרשות של שבח וגם של בקורת - כי הרי מקובלנו שבאגדה אין מחלוקת
וכיון שרצו למנוע פירוש מוטעה של 100% רוע - לכן הביאו על אותו פסוק ועל אותו מעשה דרשות סותרות.
אשמח אם יעזרו לי עם דוגמאות שלא עומדות כעת בזכרוני.