בן עיר שנאנס ולא קרא בי"ד

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כתב הב"י ס"ס תרפח וז"ל:
כתב בשבלי הלקט בן עיר שהיה בא בספינה או בדרך ולא היה עימו מגילה, נזדמנה לו בט"ו קורא אותה בט"ו וכו', ואם יש מי שנסתפק בדבר יקרא בלא ברכה.
וכן פסק בשו"ע ס"ח, ונחלקו הפוסקים לענין ברכה.

א. ולכאורה א"כ גם קטן בן עיר שהגדיל בט"ו יצטרך לקרוא שוב בט"ו כיון שבי"ד לא קיים החיוב, (לפחות מגילה דיום שהוא מדברי קבלה), וכמדומה שלא נהגו כן.

ב. יש להסתפק, לפי הצד שבן עיר אינו יכול לקרוא בט"ו האם אדם בן עיר שיודע שבי"ד לא יוכל לקורא משום אונס, האם יהיה מחויב להיות בכרך בט"ו כדי להתחייב או שיכול לומר במקומי אנוס אני.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.
 

נבשר

משתמש ותיק
א. אולי לפי הב"י הוא קורא בט"ו אפי' שחייב בי"ד, שאיכא לו חיוב של בן י"ד, ומאחר שנתחייב בתור בן י"ד קורא בה בט"ו, אבל קטן שהגדיל והוא בן עיר לא עמד בחיוב בן י"ד מעולם, שמא אולי החיוב הוא בן י"ד רק יכול לפטור החיוב או חייב לפטור בט"ו.
ב. לא הבנתי מה מחייבו להיות בט"ו במקום החיוב, מאחר שלפי מקומו הוא כלל לא בחיוב, אא"כ תאמר שחז"ל תיקנו מקרא מגילה, ובעי לקיים אותו חיוב באיזה אופן, וזה חידוש גדול.
 

נבשר

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.
לפי דרכו של @האחד בא לגור אני מבין שקושיה ב' קשורה למה שהקדים בתחילה, היינו שמאחר שחזינן שאף מי שמחוייב בי"ד אם לא קרא בי"ד חייב לקרות בט"ו, א"כ חז"ל הטילו החיוב מקרא מגילה כאילו בב' הימים, א"כ לפניו עומדים ב' הימים לחיוב, לכך נסתפק אותו אחד שבא לגור, שאם מונח עליו איזה חיוב כזה, א"כ יידרש להיות בט"ו במקום החיוב, שזה חלק מחיובו, כנ"ל לפרש דבריו.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.
לפי דרכו של @האחד בא לגור אני מבין שקושיה ב' קשורה למה שהקדים בתחילה, היינו שמאחר שחזינן שאף מי שמחוייב בי"ד אם לא קרא בי"ד חייב לקרות בט"ו, א"כ חז"ל הטילו החיוב מקרא מגילה כאילו בב' הימים, א"כ לפניו עומדים ב' הימים לחיוב, לכך נסתפק אותו אחד שבא לגור, שאם מונח עליו איזה חיוב כזה, א"כ יידרש להיות בט"ו במקום החיוב, שזה חלק מחיובו, כנ"ל לפרש דבריו.

ממנ"פ. אם מחוייב בלא לעקור ממקומו לעיר מוקפת חומה מדוע שיעשה כן. ואם אינו מחויב עד שיעקור ממקומו. על זה כבר מילתי אמורה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.

אבל כאן אין זה ענין של הכנסת עצמו לחיוב אלא קביעה מראש היכן הוא מקום חיובו, הגע עצמך אם בכל מקרה יוצא ממקומו בי"ג, ויכול ללכת או לעיר או לכרך למה שלא יצטרך ללכת דוקא לכרך.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
א. אולי לפי הב"י הוא קורא בט"ו אפי' שחייב בי"ד, שאיכא לו חיוב של בן י"ד, ומאחר שנתחייב בתור בן י"ד קורא בה בט"ו, אבל קטן שהגדיל והוא בן עיר לא עמד בחיוב ן י"ד מעולם, שמא אולי החיוב הוא בן י"ד רק יכול לפטור החיוב או חייב לפטור בט"ו.
ב. לא הבנתי מה מחייבו להיות בט"ו במקום החיוב, מאחר שלפי מקומו הוא כלל לא בחיוב, אא"כ תאמר שחז"ל תיקנו מקרא מגילה, ובעי לקיים אותו חיוב באיזה אופן, וזה חידוש גדול.
א. מפורש בב"י, שעיקר הטעם הוא בגלל הירושלמי שעד ט"ו הוא זמן החיוב בעצם, (וא"כ עיקר דינו בי"ד הוא כעין לכתחילה )ולא שהוא תשלומין וכדומה.
ב.מאי איכפת לן מקומו קודם זמן החיוב, כשיש לו אפשרות לקבוע את זמן חיובו בעצמו, באחד משני המקומות.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.
לפי דרכו של @האחד בא לגור אני מבין שקושיה ב' קשורה למה שהקדים בתחילה, היינו שמאחר שחזינן שאף מי שמחוייב בי"ד אם לא קרא בי"ד חייב לקרות בט"ו, א"כ חז"ל הטילו החיוב מקרא מגילה כאילו בב' הימים, א"כ לפניו עומדים ב' הימים לחיוב, לכך נסתפק אותו אחד שבא לגור, שאם מונח עליו איזה חיוב כזה, א"כ יידרש להיות בט"ו במקום החיוב, שזה חלק מחיובו, כנ"ל לפרש דבריו.
נכתב שלב"ע כראוי, כיון שאדרבה אני הסתפקתי לצד שאין יכול לקורא בט"ו , דלאידך גיסא בלאו הכי יכול לקרוא במקומו.
ועיקר טעמי שאין זה הכנסת עצמו לחיוב כתבתי בהודעות הקודמות.
 

נבשר

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
נבשר אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לעניין ב'. לא מצינו שאדם חייב להכניס את עצמו לידי חיוב. רק במה שמחוייב עליו לקיים. אבל לעשות תחבולות להכניס עצמו לידי חיוב זה ודאי איננו מחוייב.
לפי דרכו של @האחד בא לגור אני מבין שקושיה ב' קשורה למה שהקדים בתחילה, היינו שמאחר שחזינן שאף מי שמחוייב בי"ד אם לא קרא בי"ד חייב לקרות בט"ו, א"כ חז"ל הטילו החיוב מקרא מגילה כאילו בב' הימים, א"כ לפניו עומדים ב' הימים לחיוב, לכך נסתפק אותו אחד שבא לגור, שאם מונח עליו איזה חיוב כזה, א"כ יידרש להיות בט"ו במקום החיוב, שזה חלק מחיובו, כנ"ל לפרש דבריו.
נכתב שלב"ע כראוי, כיון שאדרבה אני הסתפקתי לצד שאין יכול לקורא בט"ו , דלאידך גיסא בלאו הכי יכול לקרוא במקומו.
ועיקר טעמי שאין זה הכנסת עצמו לחיוב כתבתי בהודעות הקודמות.
א"כ סליחה ומחילה.
 
חלק עליון תַחתִית