אסורה נא, למה? מתוך סקרנות? משרע"ה אדון הנביאים!!!

יודע ספר

משתמש ותיק
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: {ד} וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
נתעוררתי בקריאת הפסוקים הנ"ל מדוע סר משה לראות? מפשיטות המקראות נראה לכאו' שמה שסר לראות את המראה הגדול בתחילה לא היה משום גילוי וכו' אלא מצד 'סקרנות' לכאו', ואני מדגיש לכאו' מה טמון בזה??
יש לי בזה מהלך שעלה בדעתי בס"ד אבל ארצה לשמוע את דעת תלמיד החכמים כאן מאשר ידוע להם או ממה שיעלו במחשבתם.
 

יאיר

משתמש ותיק
אין לי מה לומר חוץ מזה שגם אני בדיוק השנה הסתפקתי בזה ואשמח לשמוע את את המהלך של כבודו. :)

[אולי היה למרע"ה צד שזה משהו ניסי ויש פה ענין אלקי?]
 

avraham

משתמש חדש
לכאורה זה ברור ממה שאמר "ואראה את המראה הגדול הזה" שהבין שזה גילוי אלוקי, שהרי מהו מראה גדול אם לא גילוי שכינה
 

יודע ספר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני רוצה להסביר מה עלה בעניות דעתי כשראיתי שמתי לב לפסוקים אלו: את עיקר הדברים אמרתי אתמול באיזה שיעור שמסרתי, אני יציג את זה כאן בצורה אחרת קצת:
לא בטוח שאצליח להבהיר את עצמי כמו שצריך אבל אני ינסה.
עד כאן ההקדמה!
ולעניינינו משרע"ה אדון הנביאים וודאי לא היה עובד עבודה זרה עד אותה שעה, שהרי לא מצינו כן אלא אצל אברהם אבינו, משה רבינו גדל עם חינוך יהודי טהור, אחיו של אהרון, בן של עמרם ויוכבד, אח של מרים, משה רבינו ידע שיש מנהיג לעולם, ומסתמא גם עבד אותו, התפלל אליו, קיים את רצונו לפי תפיסתו וכו' וכו'. ואז זה קורה שמשה רבינו הולך ורואה מראה גדול ומוזר 'סנה בוער באש ואיננו אוכל' ומשה אומר לעצמו, רגע יש כאן שינוי הטבע, יש כאן התרחשות!! זה ברור, משה נותן לב להתבונן, בשביל משה ברור הוא שהיה ברור לו שגם הטבע מונהג ומושגח וכו' ע"י בורא העולם הקב"ה, אלא שמשה עדיין לא ראה מעודו מקום שבו זה התגלה למעלה מהטבע! מקום שהקב"ה מגלה לעולם אני כאן, מראה שהוא גדול, שהוא מקיף יותר ממה שנראה בחיי הטבע, מיד משה סר לראות, משה מבין שיש כאן מראה גדול, והוא נותן לב להתבונן על זה, ואז זוכה ומתגלה אליו הקב"ה.
למה???
למה הקב"ה לא נגלה אליו מיד?? למה היה צריך את ההתבוננות של משה, את הסקרנות לדעת וכו'???
כתוב כאן לענ"ד יסוד גדול שנוגע מאד לתקופתינו אנו!!
'לעולם אל תחכה שהקב"ה יתגלה אליך- תפנה אתה אליו'!!!
או במילים אחרות, 'גילוי אליהו' לא מגיע פתאום סתם כך, ביום בהיר, את הגילוי אליהו אתה יוצר!! אתה צריך להתבונן להתקרב ואז תוכל לראות.
וזה לא רק גילוי אליהו אלא כל גילוי בחיים, אדם יש לו איזה קושי בחיים לא הולך לו עם הילדים, לא עם הפרנסה, לא עם הכולל, לא ולא ולא ולא, והוא יושב ומחכה שהמצב ישתפר,,, מתי כבר זה יקרה, התשובה היא תחכה עד מחר כמו שאומרים שום דבר לא יזוז לבד, אם אתה לא תזיז את עצמך תקרב את עצמך לגילוי, הדברים לא יתגלו.
בעולם הבאבות וגזלני הכספים היום הדברים האלו הם ממש מופרכים, אנשים רגילים לבא לבבא לקבל ברכה מקסימום להדליק נר שעווה או לצעוף צעיף כל שהוא, והדברים כבר מסתדרים, זה לא אלוקי!!! זה לא רוחני!!! זו הראיה שהדברים האלו שקר אין בהם ממש. אין דבר כזה לקבל התגלות רוחנית כל שהיא ללא 'אסורה נא'!!!!!
ומי שיתבונן ברש"י על המקום יראה דבר נפלא!!!! אסורה נא- מפרש רש"י אני יעקור את רגלי מכאן ללכת לשם [זה לא הלשון אלא התוכן] מה רש"י רוצה????
את זה!!!!! אם לא תעקור רגליך מהמקום בו אתה נמצא, שום דבר לא יזוז לך, שום התגלות לא תאיר לך! תשאר תקוע מכאן ועד מאה ועשרים- התגלות לא באה ללא התבוננות ללא אסורה נא ואראה, ללא עקירת המקום בו אתה נמצא כעת. וגם פילוסופית זה נכון, כי אם תשאר באותו מקום אז כמו שהיא לא באה לפני כן למה שתגיע עכשיו??? משה רבינו ידע את הסוד שאם רואים מראה גדול- צריך להתבונן בו, צריך לעקור את ההבנה שהייתה עד היום של הסתכלות מבחוץ בשביל לזכות להבין מבפנים.
[ועכשיו נוסיף עוד נקודה ברורה בעניין זה- תראה מה כתוב כאן, משה רבינו רואה את הסנה שאיננו אוכל, ואומר לעצמו אסורה נא ואראה וכו', אולי תסביר לי מה לא ראית טוב עד עכשיו? הרי התורה אומרת שראית אז מה יש לך להתקרב??? התשובה כנ"ל כתובה ברש"י הוא לא התקרב הוא הסיר את רגליו מהמקום בו הוא נמצא!!! כי הוא הבין שיש כאן התגלות לא את הסנה את הפלא הוא הלך לראות אלא הלך לקראת ההתגלות האלוקית שמתגלית כאן]
 

אמסטרדם

משתמש חדש
ברשות יודע ספר, אכתוב דבר דומה שתמהתי פעם. בפרשת מקץ כאשר בני יעקב ע"ה מפצירים בו שישלח את בנימין הוא מתרגז עליהם ושואל למה הגדתם להאיש שיש להם אח. וזה מפליא קצת ששואל (כדרך בני אדם) על דבר שכבר נעשה.
 

יאיר

משתמש ותיק
גם אני הסתפקתי בזה אבל לאחר מחשבה, לפי הפשט, יעקב מנסה לברר ולהבין מדוע אמרו כך (כי סבר בתחילה שסיפרו מיוזמתם ללא שישאל) ורצה לדעת ולברר מה הסיבה שאמרו כך, שמא יתבררו ויתלבנו פרטים חשובים.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
זה עדיין אינו מספיק לבאר את הנוסח "למה הרעותם", שזה נשמע שהוא כבר שפט את אמירתם לרעה.
 

יאיר

משתמש ותיק
ודאי, כי זה גרם לו לרעה שכעת חייבים להוריד את בנימין.

וכמו לאחר הריגת אנשי שכם "ויאמר יעקוב אל-שמעון ואל-לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ, בכנעני ובפריזי; ואני, מתי מספר, ונאספו עליי והכוני, ונשמדתי אני וביתי".
 

יודע ספר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב אמסטרדם שליט"א שאלה יפה! מעניין לראות בראשונים.
לתועלת ציבור המשתמשים בעתיד שיחפשו שאלה על פרשת מקץ ולא ימצאו את שאלתך היפה, אולי כדאי שתכתוב אותה באשכול בפ"ע עם הכותרת של השאלה למען יעמדו ימים רבים.
 

BB1234

משתמש חדש
יודע ספר אמר:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: {ד} וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
נתעוררתי בקריאת הפסוקים הנ"ל מדוע סר משה לראות? מפשיטות המקראות נראה לכאו' שמה שסר לראות את המראה הגדול בתחילה לא היה משום גילוי וכו' אלא מצד 'סקרנות' לכאו', ואני מדגיש לכאו' מה טמון בזה??
יש לי בזה מהלך שעלה בדעתי בס"ד אבל ארצה לשמוע את דעת תלמיד החכמים כאן מאשר ידוע להם או ממה שיעלו במחשבתם.
זה ברור שמשה רבינו ראה שיש כאן מחזה רוחני כמבואר בפרוש בפסוקים שיש אש וקוצים והקוצים לא נשרפים והאש לא מתפשטת זה אומר שמדובר כאן באש רוחנית אש עליונה וזה משה רבינו רצה לראות.
כמובן שמותר לחדש מהלכים בדרך המוסר אך לא נראה לי שמותר לכתוב שמפשיטות המקרא נראה שמשה רבינו נגש לראות משום סקרנות.
 

אריך

משתמש ותיק
אני חושב שיש סקרנות חיובית. היא הדוחפת את התינוק ואת הילד להכיר את העולם, והיא גם יכולה להניע אדם מבוגר להיכרויות והתנסויות חדשות. בקיצור, סקרנות היא כח בנפש ואפשר לעורר אותו לשטויות ואפשר לדברים חשובים.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
פותח הנושא
וזה לשון הרמב"ם יסודי התורה ב ב
וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל [א]. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים מב-ג) 'צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי'. וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וִיפַחֵד וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד כִּי (תהילים ח-ד) 'אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ' (תהילים ח-ה) 'מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ'. וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פֶּתַח לַמֵּבִין לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

ועי' בפירוש שם ה"א בסו"ד שכתב: [וראה עוד כל דבריו שם]
ואמר שלמה (משלי א') יראת ה' היא ראשית דעת. ואמר באהבה אהבו את ה' חסידיו. ואמר אוהבי ה' שנאו רע. ולפי שלא תהיה יראה ואהבה אלא בידיעת ברואי השם צריך אדם להתבונן בברואיו הקדושים והטהורים. לפיכך הוצרך הוא לזכור כללים גדולים ממעשה רבון העולמים. וכללים אלו שזכר הגאון. מהם מה שהוא מבואר למראית העין. ומהם מה שנתבאר במופתים בחכמת הטבע ובחכמת התשבורת. לפיכך נאמין לדברי הגאון ז''ל שידע הדברים במופתים. והרוצה לידע המופתים על דבריו ישתדל בלימוד החכמות עד שידע ברואי השם על בוריין.
 

במבי

משתמש ותיק
בפשטות רואים מכאן כלל שאדם גדול הוא זה שער גם לפרטים הקטנים סביבו הדורשים בירור ולא מתעלם מהם.
 

מישהוא

משתמש רגיל
יודע ספר כתב:
"כתוב כאן לענ"ד יסוד גדול שנוגע מאד לתקופתינו אנו!!
'לעולם אל תחכה שהקב"ה יתגלה אליך- תפנה אתה אליו'!!!"

הדברים יפים ונכונים,
וביותר, דבזה שכתוב וירא ה' כי סר לראות רואים שדווקא בגלל שסר לראות אז ויקרא אליו אלוקים.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
יודע ספר אמר:
אני רוצה להסביר מה עלה בעניות דעתי כשראיתי שמתי לב לפסוקים אלו: את עיקר הדברים אמרתי אתמול באיזה שיעור שמסרתי, אני יציג את זה כאן בצורה אחרת קצת:
לא בטוח שאצליח להבהיר את עצמי כמו שצריך אבל אני ינסה.
עד כאן ההקדמה!
ולעניינינו משרע"ה אדון הנביאים וודאי לא היה עובד עבודה זרה עד אותה שעה, שהרי לא מצינו כן אלא אצל אברהם אבינו, משה רבינו גדל עם חינוך יהודי טהור, אחיו של אהרון, בן של עמרם ויוכבד, אח של מרים, משה רבינו ידע שיש מנהיג לעולם, ומסתמא גם עבד אותו, התפלל אליו, קיים את רצונו לפי תפיסתו וכו' וכו'. ואז זה קורה שמשה רבינו הולך ורואה מראה גדול ומוזר 'סנה בוער באש ואיננו אוכל' ומשה אומר לעצמו, רגע יש כאן שינוי הטבע, יש כאן התרחשות!! זה ברור, משה נותן לב להתבונן, בשביל משה ברור הוא שהיה ברור לו שגם הטבע מונהג ומושגח וכו' ע"י בורא העולם הקב"ה, אלא שמשה עדיין לא ראה מעודו מקום שבו זה התגלה למעלה מהטבע! מקום שהקב"ה מגלה לעולם אני כאן, מראה שהוא גדול, שהוא מקיף יותר ממה שנראה בחיי הטבע, מיד משה סר לראות, משה מבין שיש כאן מראה גדול, והוא נותן לב להתבונן על זה, ואז זוכה ומתגלה אליו הקב"ה.
למה???
למה הקב"ה לא נגלה אליו מיד?? למה היה צריך את ההתבוננות של משה, את הסקרנות לדעת וכו'???
כתוב כאן לענ"ד יסוד גדול שנוגע מאד לתקופתינו אנו!!
'לעולם אל תחכה שהקב"ה יתגלה אליך- תפנה אתה אליו'!!!
או במילים אחרות, 'גילוי אליהו' לא מגיע פתאום סתם כך, ביום בהיר, את הגילוי אליהו אתה יוצר!! אתה צריך להתבונן להתקרב ואז תוכל לראות.
וזה לא רק גילוי אליהו אלא כל גילוי בחיים, אדם יש לו איזה קושי בחיים לא הולך לו עם הילדים, לא עם הפרנסה, לא עם הכולל, לא ולא ולא ולא, והוא יושב ומחכה שהמצב ישתפר,,, מתי כבר זה יקרה, התשובה היא תחכה עד מחר כמו שאומרים שום דבר לא יזוז לבד, אם אתה לא תזיז את עצמך תקרב את עצמך לגילוי, הדברים לא יתגלו.
בעולם הבאבות וגזלני הכספים היום הדברים האלו הם ממש מופרכים, אנשים רגילים לבא לבבא לקבל ברכה מקסימום להדליק נר שעווה או לצעוף צעיף כל שהוא, והדברים כבר מסתדרים, זה לא אלוקי!!! זה לא רוחני!!! זו הראיה שהדברים האלו שקר אין בהם ממש. אין דבר כזה לקבל התגלות רוחנית כל שהיא ללא 'אסורה נא'!!!!!
ומי שיתבונן ברש"י על המקום יראה דבר נפלא!!!! אסורה נא- מפרש רש"י אני יעקור את רגלי מכאן ללכת לשם [זה לא הלשון אלא התוכן] מה רש"י רוצה????
את זה!!!!! אם לא תעקור רגליך מהמקום בו אתה נמצא, שום דבר לא יזוז לך, שום התגלות לא תאיר לך! תשאר תקוע מכאן ועד מאה ועשרים- התגלות לא באה ללא התבוננות ללא אסורה נא ואראה, ללא עקירת המקום בו אתה נמצא כעת. וגם פילוסופית זה נכון, כי אם תשאר באותו מקום אז כמו שהיא לא באה לפני כן למה שתגיע עכשיו??? משה רבינו ידע את הסוד שאם רואים מראה גדול- צריך להתבונן בו, צריך לעקור את ההבנה שהייתה עד היום של הסתכלות מבחוץ בשביל לזכות להבין מבפנים.
[ועכשיו נוסיף עוד נקודה ברורה בעניין זה- תראה מה כתוב כאן, משה רבינו רואה את הסנה שאיננו אוכל, ואומר לעצמו אסורה נא ואראה וכו', אולי תסביר לי מה לא ראית טוב עד עכשיו? הרי התורה אומרת שראית אז מה יש לך להתקרב??? התשובה כנ"ל כתובה ברש"י הוא לא התקרב הוא הסיר את רגליו מהמקום בו הוא נמצא!!! כי הוא הבין שיש כאן התגלות לא את הסנה את הפלא הוא הלך לראות אלא הלך לקראת ההתגלות האלוקית שמתגלית כאן]

מרן הגר"ש אויערבך ז"ל היה חוזר פעמים רבות על כך שיש כאן מסר עצום ונורא בפסוק לכל חיינו, שנאמר כאן "וירא ה' כי סר לראות", משמע שאילולי שסר לראות כל אותו גילוי נורא שנתמנה מרע"ה להנהיג את ישראל ולהוציאם ממצרים לא היה קורה. ורק כי סר לראות הוא אשר הביא את הגילוי הנורא הזה. ורואים שמי שאינו מבקש ומתעלם ממה שהקב"ה פונה אליו, יכול להפסיד ברגע אחד את הכל.
והדברים מתאימים עם מה שאמרתם.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
יודע ספר אמר:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: {ד} וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
נתעוררתי בקריאת הפסוקים הנ"ל מדוע סר משה לראות? מפשיטות המקראות נראה לכאו' שמה שסר לראות את המראה הגדול בתחילה לא היה משום גילוי וכו' אלא מצד 'סקרנות' לכאו', ואני מדגיש לכאו' מה טמון בזה??
יש לי בזה מהלך שעלה בדעתי בס"ד אבל ארצה לשמוע את דעת תלמיד החכמים כאן מאשר ידוע להם או ממה שיעלו במחשבתם.

אומנם הוא ראה את העל טבעי והגילוי האלוקי . אבל לדעתי השאלה מעיקרא ליתא סקרנות להבין את העולם [לא לראות נייעס] אלא בקשת החכמה היא בברור מתכונותיו היסודיות של אבי הנביאים . כפי שכותב הרמבם שהנביא צריך להיות שלם בחכמה ובמידות ומשה רבינו היה השלם שבכולם והכיצד יהיה שלם בחכמה מבלי לבקשה? 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
כיוצא בזה מצאנו, שכאשר ירד ה' באש על הר סיני לעיני כל ישראל, הוצרך ה' להזהירם שוב ושוב שלא יהרסו אל ה' לראות, ובול הדבר שיש בזה רצון רוחני עצום לראות את ה' כאשר ביקש משה הראיני נא את כבודך, והוצרך ה' להזהיר את בני ישראל על זה שוב ושוב:
שמות יט' יב' וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: {יג} לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר: ופסוק כא' וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָֹה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: {כב} וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָֹה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָֹה: {כג} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ: {כד} וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָֹה פֶּן יִפְרָץ בָּם: ובפרק כד' א' וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק: {ב} וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ:
 

מריח

משתמש ותיק
ברשות יודע ספר, אכתוב דבר דומה שתמהתי פעם. בפרשת מקץ כאשר בני יעקב ע"ה מפצירים בו שישלח את בנימין הוא מתרגז עליהם ושואל למה הגדתם להאיש שיש להם אח. וזה מפליא קצת ששואל (כדרך בני אדם) על דבר שכבר נעשה.
על שאלה זו ראיתי פעם ביאור פשוט,
יעקב אבינו התכוון לתבוע מהם, שכיון שלא נהגו כדין בכך שסיפרו ליוסף כי עוד להם אח, הרי שהם צריכים ללכת בכח ולהילחם ולהביא את שמעון וגם מזון,
כי באמת היה זה בכוחם של השבטים, וכמו שהיה לבסוף שיהודה ניגש למלחמה עם יוסף, ואם לא היה מתגלה להם - הם היו "הופכים" את מצרים,
וזה היה הדין ודברים בין יעקב לבניו, האם כבר כעת מוטל עליהם ללכת בכח או שכעת ישמעו לדבריו של יוסף. ע"כ בקיצור.
 
חלק עליון תַחתִית