מה ששאלת מה הראשונים ותוס' הוי מפרשים עיין בריש ברכות שכולם מפרשים צאה"כ ד' מיל או ה' מיל אבל זה לא משנה ולא מוסיף או גורע איך ומה הכריח אותם וגם הסוגיא בשבת עוסקת ומבארת את זמן ומשך ביהש"מ ולא את זמן צאה"כהאחד בא לגור אמר:ודאי שכל דברי התוספות הם להסביר שיש שקיעה שניה, אבל השאלה היא אחת ופשוטה .
מה היו תוספות מפרשים לולי הסתירה דהיינו בגמרא בפסחים לחוד ובגמרא בשבת לחוד .
ובראשונים מפורש להדיא, כשהם שואלים על ר"ת שלולי הסתירה היו מפרשים סוגיא דשבת על שקיעה ראשונה.
וכמו כן בתוספות עצמו לולי הסתירה כך היה מפרש.
אכן טעיתי בציטוט לשון התשובה, אבל זה לא נוגע לגוף הענין לדעת רב יוסף הכוונה היא שהשקיעה היא כוללת גם את הזמן הזה .
ומה שהבאת בשם ר"ת, כבר ציינתי שיש מהראשונים שסוברים כך וכן כתב הרא"ש בכמה מקומות, אבל ברמב"ם זה דחוק מאוד שיסתום ולא יפרש, ולכן כתבתי שיש כאן דין מיוחד שהוא לא המצאה מהמותן אלא מהדרשא של מבעוד יום הוא נאכל .
ובכל מקרה זה לא קשור לעניננו כמו שכבר כתבתי.
ומה שהוספת שבהמשך הזמן אני אודה טעית טעות חמורה, מכיון שיש ראשונים מפורש שסוברים לא כך, רק כיון שזה לא נוגע לכאן אין רצוני להאריך בזה.
זה נכון, אבל לא יתכן לומר אליבא דרב יוסף, שבשקיעת החמה, עובר על השבת העבוט, או ביומו תתן שכרו, ועוד עשרות פעמים, שהגמ' נוקטת את שקיעת החמה כסוף היום לדבריך,כשלרב יוסף זה ודאי יום, וחוץ מזה לא מובן גם אליבא דרבה למה הוא עובר, הרי זה בספק,ויותר מזה, הרי לרבי יוסי זה יום גמור, אבל אם נאמר ששקיעת החמה היא תחילת הלילה, הכל מובן אליבא דכו"עהאחד בא לגור אמר:לא שקיעה והכסיף, אלא שקיעה וכל זמן שפני מזרח מאדימים שהם עדיין תוצאה של השמש.
זכרונות אמר:זה נכון, אבל לא יתכן לומר אליבא דרב יוסף, שבשקיעת החמה, עובר על השבת העבוט, או ביומו תתן שכרו, ועוד עשרות פעמים, שהגמ' נוקטת את שקיעת החמה כסוף היום לדבריך,כשלרב יוסף זה ודאי יום, וחוץ מזה לא מובן גם אליבא דרבה למה הוא עובר, הרי זה בספק,ויותר מזה, הרי לרבי יוסי זה יום גמור, אבל אם נאמר ששקיעת החמה היא תחילת הלילה, הכל מובן אליבא דכו"עהאחד בא לגור אמר:לא שקיעה והכסיף, אלא שקיעה וכל זמן שפני מזרח מאדימים שהם עדיין תוצאה של השמש.
ומה שכתבת בעמוד הקודם "ומה שהוספת שבהמשך הזמן אני אודה טעית טעות חמורה, מכיון שיש ראשונים מפורש שסוברים לא כך," מעניין מי הם הראשונים
אתה פשוט מסלף את דברי הגמ' שאומרת שלרב יוסף משתשקע החמה יום כל זמן שפני מזרח מאדימיןהאחד בא לגור אמר:לרב יוסף הכוונה היא שמאז שהחמה שוקעת הוא ספק לילה ובכלל זמן השקיעה - הוא כל זמן שפני מזרח מאדימים,
והכוונה עובר שספק דאורייתא לחומרא בביה"ש לכו"ע, במיוחד שביה"ש הוא לא ספק רגיל אלא דנים אותו מחומרי יום ולילה .
וכל המקומות האלו הם לא אליבא דרבי יוסי
בכל מקרה הנושא הזה הוא מחלוקת ראשונים כמו שהזכרתי, אבל אין כאן שום קשר לעניננו מכיון שכאן אנו עוסקים במקום ששקיעה היא בהכרח לא לילה .
נראה שאתה לא קולט את מה שאתה רוצה להכריח, נגד כל הגיון, כי לא יתכן לכלול את שני הזמנים, כשהמרחק ההלכתי ביניהם הוא הרבה מאד.האחד בא לגור אמר:מה אתה לא קולט ?
הגמרא אומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים אף שכבר לא נראת החמה בעולם(שזה הכוונה כאן משתשקע חמה) עדיין זה יום, מכיון שעדיין פני מזרח מאדימים מחמתה ,ולא הסתיימה השקיעה הדינית שגומרת את היום .
ואילו כל המקומות זה כולל גם את הזמן הזה .
שקיעה נקראת שקיעה, והכסיף נקרא הכסיף, והם זמנים נפרדים, וחייבים לקבל שמות שונים, ואל תספר שהדבר לא פורש, וכשבא רב יוסף ואומר, שבשקיעה זה יום כל זמן שפני מזרח מאדימין, אין מציאות אליבא דרב יוסף, לבוא ולומר שקיעת החמה, ולפרש שהכוונה לביהש"מ, ובהכרח, או שמדברים רק אליבא דרבה, לפי שיטתך, שהכוונה לשקיעה ראשונה,ואין זכר לא לרב יוסף, ובודאי לא לרבי יוסי, או שהכוונה לצאה"כ, וזה כולל את כל התנאים והאמוראים.האחד בא לגור אמר:ידידי קצת לחשוב קצת ...
המושג שקיעה פירושו שאיו החמה ניראת .
בכל מקום הגמרא סתמה שקיעה ולא פירשה ממתי זה נחשב שהשמש כבר שקעה
במסכת שבת הברייתא מסבירה לרב יוסף שכל עוד ופני המזרח מאדימים (פלגא דדנקא), עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה .
ונכתב בספר אמר:יהושע אמר:אטו כי רוכלא וכוונכתב בספר אמר:תוספות מסכת זבחים דף נו עמוד א
ומשתשקע החמה דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה משום דקשה ליה דבסוף פרק במה מדליקין (שבת דף לד:) משמע משקיעת חמה עד לילה תלתא ריבעי מיל ובפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צד.) משמע דמשתשקע החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וכו'.
מענין שלא הוקשה לו שום דבר מכל הקושיות שהעלית רק הסתירה מפסחים לשבת
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?
מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????
לאו דוקא, אמנם נכון, שלפי ספר הישר, אין עוד מקום בש"ס, ששקיעה תתפרש לתחילת השקיעה, זולת בפסחים, אבל לפי תוס,' דם נפסל בשקיעת החמה, היא בשקיעה הראשונה וכן בכל מקום שהלשון היא שקיעה, ועיין תוספות מסכת זבחים דף נו עמוד א "דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע סוף שקיעה"יהושע אמר:ונכתב בספר אמר:יהושע אמר:אטו כי רוכלא וכו
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?
מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????
בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.
השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימים שלא גמרה החמה שקיעתה.זכרונות אמר:ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.האחד בא לגור אמר:השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימיםזכרונות אמר:ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
אבל לדעת רב יוסף זה אותה שקיעה בעצמה .
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
יהושע אמר:ונכתב בספר אמר:יהושע אמר:אטו כי רוכלא וכו
האם מוכח מהתוספת שלא חשבו כל הקושיות של הרמבן לקושיא?
מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????
בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.
רבינו תם ורוב הבאים אחריו כותבים שתי שקיעות. זה יפה מאוד להגיד את הפשט של שקיעה אור השמש. אבל מה לעשות הלשון שקיעה שניה מופיע כמעט בכל אלו שהעתיקו את רבינו תם. ואם לדעתך הכוונה שיש תהליך של שקיעה משקיעת הגלגל עד 72 דקות ועל כל דקה אפשר להגיש את השם שקיעה, אם כך לא מובן דברי יהודה משתשקע חמה - שלא הסביר לנו בכלל אם הוא מתכוון לדקה ה58 או ה50 או 40. ואין אני יודע כלל ממתי מתחיל בין השמשות לרבה? ואי אפשר להגיד שרק מהדקה ה58 וחצי מתחיל הפני מזרח מאדימים.זכרונות אמר:לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.האחד בא לגור אמר:השקיעה של שבת היא בדיוק השקיעה של פסחים לדעת הגאונים אליבא דרב יוסף כמו שבכל מקום ,שקיעה כוללת עוד דקה וחצי של מקום גלגל החמה בעצמו, כך בפסחים זה מתפרשכך, ובשבת צריך רבי יהודה לפרש שזה עדיין יום כל זמן שפני מזרח מאדימיםזכרונות אמר:ומה שכתבת "עדיין לא הסתיימה השקיעה כיון שיש עדיין אור מחמתה ." הרי לדבריך שקיעה, פירושו, תחילת השקיעה, דהיינו שהנקודה האחרונה של השמש נעלמה, וכל אחד יכול לראות זאת בדיוק רב, ופשוט שזאת השקיעה שבמסכת פסחים צד:, ולדבריך, לרבה מתחיל ביהש"מ, ולרב יוסף זה יום ברור, ואם משתשקע בשבת היא אותה שקיעה שבפסחים נשאלת השאלה, מה קרה, שצריך לפרש כאן מה הכוונה של שקיעה?,
שום קשר לשיטת ר"ת, לר"ת המדובר על שני שקיעות אחרות, ןכיון שהכריח שהכוונה בשבת היא לשקיעה שניה, ממילא גם אדמימיות מתפרשת באופן אחר משיטת הגאונים ,ואם משתשקע שבשבת, היא לא בדיוק השקיעה שבפסחים, "כיון שיש עדיין אור מחמתה", הרי אתה טוען, שר"ת מוכרח מהסוגיא,
אבל לדעת רב יוסף זה אותה שקיעה בעצמה .
אני לא מסכים בטובי שום דבר , אני פשוט קורא את הגמרא שאומרת שכל זמן שפני מזרח מאדימים עדיין לא הסתיימה שקיעה ,לא קשור לר"ת משום צומת .רק אתה מסכים בטובך לתת לו דקה וחצי
אולי גם תסביר, במה חולקים רבה ורב יוסף?
זכרונות אמר:לר"ת לא מדובר על שתי שקיעות,אלא, שיש שקיעת גוף השמש, ויש שקיעת אור השמש, והראשונים שכתבו שקיעה שניה, כוונתם לזמן שני בשקיעה, או יותר נכון, דרגה שניה בשקיעה.
אולי גם תסביר, במה חולקים רבה ורב יוסף?
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
אאא אמר:בדברי התוס' רי"ד מפורש שהשקיעה השניה היא שקיעת האור.
זה לשון התוס' רי"ד:
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
אאא אמר:בדברי התוס' רי"ד מפורש שהשקיעה השניה היא שקיעת האור.
זה לשון התוס' רי"ד:
שאף על פי ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין
לא נעלמה מכל העולם כולו וכו' שכל זמן שאורה שולט אין פני המערב מאדימין
אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני
המערב להאדים מכח זהרירותה, שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמימות
ולא תמצא, כמו שלא תמצא ביום, ומשכלה אורה מן העולם אז ימצא אותו האודם
וכו' עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי, ומתחילת שקיעתה שתיעלם מן העין ועד
שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמישה מילין וכו'. (ד' מילין).
ומאי דאמר התם משקיה"ח עד ציאה"כ ה' מילין מתפרש בתחילת שקיעתה, שהיא
מתחילה להיעלם מן העין, ומאי דאמרינן הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור
שקיעתה, שמתחלת ליכנס תחת הארץ, שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שלם
ומי שדר באמצע הכדור שהוא גבוה אע"פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן
הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר
שנעלמה מן העין הרבה כשיעור חמישה מילין, וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת
בספר הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה
אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם שאומרים
שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרינן התם בפרק מי שהיה
(פסחים צד:) עכלה"ק.
הנה לפניך לשון העיטור כדעת רוב ראשונים שהוזכרו לעיל, שמשתשקע החמה פירושו הוא לאחר שכבר שקעה ולא שהאור שוקע.פי' הר"ר שמעון בשם הר"ר יעקב משתשקע החמה לאו בין השמשות הוא שאינו נראה ברקיע דהא משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ד' מילין ובין השמשות לא הוה אלא ג' חלקי מיל אלא משתשקע החמה דהיינו ביאת אורו סמוך ללילה שאעפ"י ששקעה החמה יש שהות מעט עד הלילה ובהאי שיעורא דאמרי' כוכב א' יום ב' ביהש"מ שלשה לילה ובכוכבים בינונים כדאמרי' והכי אמרינן בחנוכה משתשקע החמה ביאת אורו היא והיינו דקתני משתשקע החמה משמע שכבר שקעה והתם קתני משקיעת החמה מתחלת שקיעתה.
אתה כנראה משוכנע, שלתוס' קשה הרי בשבת כתוב שמשקיעה עד הלילה היא ג' רבעי מיל ואיך זה יתכן והרי הלילה היא הרבה יותר מאוחר כי הכסיף והכסיף והשוה זה מציאות של הרבה יותר מג' רבעי מיל ולא היא כי באם זאת הקושיא של תוס' אז היו שואלים הרבה יותר פשוט איך זה שכולם מדליקים נירות בערב שבת אחרי ג' מיל ורביע אלא שהיה פשוט לתוס' מינקותו שהלילה היא רק אחרי ד' מיל לפחות וזה מה שנקרא שקיעת החמה בעלמא כמו שכותבים פה תוס' "ומשתשקע החמה דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא" ומה שתוס' רוצים להסביר שחוץ משקיעה בעלמא יש עוד שתי שקיעות לכן תוס' מסבירים שיש לר"ת קושיא שבשבת נקרא השקיעה ג' רבעי מיל לפני צאה"כ ובפסחים ד' מיל לפני צאה"כונכתב בספר אמר:יהושע אמר:ונכתב בספר אמר:מצחיק. אתם שואלים שהמציאות הפשוטה לא מתאימה לפרש שמדובר בשקיעה ראשונה. והנה התוס' הוצרכו להביא סתירות ממקון אחר כדי להוכיח שיש כזה דבר שקיעה מאוחרת. בלי להגיד הנה תסתכלו שלא תבינו שום סימן בגמרא אם לא תדברו משקיעה מאוחרת????
בכל מקום בשס לשיטת ר״ת השקיעה מיירי בסוף השקיעה, מכח הסתירה מכריח ר״ת שבפסחים היא המקום היחיד בשס שמדובר בתחילת שקיעה.
תמשיכו להתעקש. תסכתלו בלשונות התוס' שהביא לעיל האחד בא לגור ותראו שאינו כן. אבל אולי אם תגידו זאת עוד אלפי פעמים לא יהיה לאף אחד כח לענות לכם.