חדש! הגדת פרעה...

נקודה חשובה ששמעתי היום מרבי נתן רוטמן בהרחבה עם ראיות רבות וכו'.
ונזכרתי שלפני שנים רבות שמעתי כעין זה מרבי ראובן לויכטר.

האמונה החושית של פרעה בתיאורים של ההגדה - היתה מצויינת בהחלט
כי הוא חש על בשרו יותר טוב מכל מה שאנו ננסה להמחיש.
ומטרת ההגדה היא לא להתקרב לדרגתו...

מה כן?
ואותנו הוציא לתת לנו.
עשה ה' לי.
אהבת כלולותייך.
וכהנה רבות שהמכנה המשותף בכולם הוא = חתונה עם ה'!
ולא רק חיזוק בידיעת האינפורמציה על ההיסטוריה.

וממילא חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היינו לרצות להתחתן עוד קצת עם מי שידע מראש בפרוטרוט איך יראה מצבנו כיום...
ואעפ"כ הוא חפץ מאוד בנו להוציאנו ולהצילנו ולגאלנו ולקחתנו אליו.
וכאז כן היום (שעובדי ע"ז יצאו מהמיצרים... אבל אלו שלא רצו לצאת...)
 

בנציון

משתמש ותיק
כוונתו כפי שאני מבין, שגם אם חיים שצורה חושית את יציאת מצרים ומרגישים כאילו יצאנו משם, אין זה מספיק, כי גם פרעה ראה בחוש את יציאת מצרים, אלא העיקר להגיע מזה למסקנא ולהרגשה שהתורה רוצה שנלמד מיציאת מצרים - שהקב"ה כרת אתנו ברית והברית לא תופר. כמו שאומר דוד המלך בתהלים (עח, ו) לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם: {ז} וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ: {ח} וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ.
 

יהודי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
כוונתו כפי שאני מבין, שגם אם חיים שצורה חושית את יציאת מצרים ומרגישים כאילו יצאנו משם, אין זה מספיק, כי גם פרעה ראה בחוש את יציאת מצרים, אלא העיקר להגיע מזה למסקנא ולהרגשה שהתורה רוצה שנלמד מיציאת מצרים - שהקב"ה כרת אתנו ברית והברית לא תופר. כמו שאומר דוד המלך בתהלים (עח, ו) לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם: {ז} וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ: {ח} וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ.

כה לחי, כך כותבים.
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מתנצל.
פשוט אני עמוס ואין עיתותי בידי לערוך ובטח לא לחפש מקורות (ובד"כ באים מיד יהודים טובים ועושים זאת יותר טוב ממני)
אבל כששואלים שאלות נכונות או מתקיפים בצדק - אני מבין מה לא מובן ומשלים זאת בהודעה הבאה
וגם כך אני מתקדם בזכותכם ומשתקם בכושר ההבעה שלי...
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחרי שכתבתי תמצית השיעור של הגר"נ רוטמן
יצא לי הערב לשוחח עם ת"ח גדול בנגלה ונסתר
(תלמיד של המקובל רבי חיים לביא שעליו אמר רבי משה שפירא שהוא המומחה שבדור בה"א הידיעה)
והוא הזכיר שהרש"ש אומר שכל הימים מפסח עד שבועות הם הקובעים לכל השנה כיצד תהיה דרגת האדם.
וע"פ ההבנה הנ"ל במהות הסיפור ומהות החג - זה מובן הרבה יותר.

אשמח אם מישהו יעלה זאת לתועלתי ואולי גם לתועלת כולם.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
שמעתי היום שיחה מהרב וולך שליט"א ובדיוק הרחיב בנושא זה שבעצם האדם שחווה הכי טוב את המכות היה פרעה ובכל זאת לא הפנים את הדברים.
והזכיר גם את המדרש על לב רשעים כמעט זה ירבעם וכו' [פסדר"כ פ"ב].
ובדיוק נזכרתי אז בפאפירוס המצרי הידוע שמבאר שם המצרי בעצמו איך הוא רואה את כל הניסים שעושים ישראל כנגד המצרים ובכל זאת מכנה להם כינויים של גנאי כמו אויבי הארץ וכדומה
והשאלה נזעקת: איפה השכל שלך מצרי יקר? אתה הרי רואה מה קורה איתם ואת מי הם מייצגים ומי עומד מאחוריהם, ואתה נשאר עם כל השטויות שלך כאילו לא אירע דבר?
 

אסף

משתמש ותיק
אפשר להבין את המצרי.

אלינו מישהו פנה. הקב"ה הראה לנו שכל סיבוב הסיבות ושידוד המערכות תוכנן ויצא לפועל בשביל להביא אותנו למעמד מסוים.
לא הכריחו אותנו אלא עוררו אותנו - תתבוננו.
לכן, מי שבאמת התבונן והכיר בטובה והצטרף אליה - יצא ממצרים ונכנס לכלל ישראל מקבלי התורה.

מי שעומד בצד ורואה את כל זה - זה באמת לא נוגע אליו, זה עובר לידו.
אם יש לו אמביציה והוא יוזם - הוא ינסה בכל כוחו להצטרף, וכך יצאו עימנו ממצרים ערב רב במנין עצום.

העולה מן הדברים שנוגע גם לצורת קיום מצות סיפור יציאת מצרים -
להבין,
שמדברים אלינו, הקב"ה מראה לנו איך את כל זה עשה בשביל שאנחנו היום נהיה עבדיו ונעשה רצונו, ונהיה חלק מהתפקיד המרכזי בבריאה.
זה קורה היום - יציאת מצרים מעניקה לנו כל יום את חיינו הרוחניים, ולכן זה לא רק סיפור היסטורי אלא "ואותנו הוציא משם - ונאמר לפניו שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
ונזכה בקרוב בעז"ה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים
ושמחת עולם על ראשינו.
 

חדא

משתמש ותיק
באמת צריך להבין איך סיפור יצי"ה מחזק שלא לעבור עבירות אם יצאנו ממצרים אפילו שעברנו עבירות וי"ל
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חדא אמר:
באמת צריך להבין איך סיפור יצי"ה מחזק שלא לעבור עבירות אם יצאנו ממצרים אפילו שעברנו עבירות וי"ל

הלקח הנלמד מסיפור יציאת מצרים הוא כמה אנו יכולים להרויח ולקבל מהקב"ה
 

בן של רב

משתמש ותיק
חדא אמר:
באמת צריך להבין איך סיפור יצי"ה מחזק שלא לעבור עבירות אם יצאנו ממצרים אפילו שעברנו עבירות וי"ל

כל השעבוד הוא כתוצאה מחטא = מחוסר אמונה בדקי דקות "במה אדע".

וכן הגאולה היא מכח "ויאמן העם".
ומכח מעשי אבותינו שבזכותם הובטח להם שנצא ברכוש גדול.
ומכח דם פסח ומילה.
ומכח שעתידים לקבל את התורה.
 

אסף

משתמש ותיק
חדא אמר:
באמת צריך להבין איך סיפור יצי"ה מחזק שלא לעבור עבירות אם יצאנו ממצרים אפילו שעברנו עבירות וי"ל
רצון ה' להביא את העולם לתיקונו יתקיים על כל פנים, אולם הדרך בה זה יתבצע מסורה לפעמים לבחירתנו - או ביד חזקה ובזרוע נטויה, או ח"ו "חי אני נאם אדני ה' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם: והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה".

וזאת נפק"מ גדולה מאד!

ועוד -
הנפק"מ הגדולה בעולם הבא שבו כל אחד מקבל את חלקו לפי מה שהשקיע (ז"ל המס"י "והנה אחר שידענו זה, נבין מיד חומר המצוות אשר עלינו ויקר העבודה אשר בידינו, כי הנה אלה הם האמצעים המביאים אותנו אל השלמות האמיתי, אשר בלעדם לא יושג כלל, ואולם ידוע כי אין התכלית מגיע אלא מכח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו. וכפי כח האמצעים ושימושם, כן יהיה התכלית הנולד מהם. וכל הפרש קטן שימצא באמצעים, תבחן תולדתו בבירור ודאי בהגיע זמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם, כמו שכתבתי, וזה ברור. מעתה ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדתם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו".) וגם אם רצון ה' יצא לפועל בבריאה כפי שהועיד מתחילה מ"מ לכל פרט יש את האפשרות לבחור עד כמה הוא שותף בזה.

והדברים פשוטים.
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
בנציון אמר:
כוונתו כפי שאני מבין, שגם אם חיים שצורה חושית את יציאת מצרים ומרגישים כאילו יצאנו משם, אין זה מספיק, כי גם פרעה ראה בחוש את יציאת מצרים, אלא העיקר להגיע מזה למסקנא ולהרגשה שהתורה רוצה שנלמד מיציאת מצרים - שהקב"ה כרת אתנו ברית והברית לא תופר. כמו שאומר דוד המלך בתהלים (עח, ו) לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם: {ז} וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ: {ח} וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ.

כה לחי, כך כותבים.
הרב בן של ציון הדגיש שני משפטים
כי אכן דוד המלך כתב שני ענינים הבאים בזה אחר זה.

1. בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם.
(ובזה אנו שונים מפרעה, שהגם שידע וחש אמונה - למען תדע כי אני ה' -
אבל לא הרגיש קשר נפשי עד כדי לרצות שבניו גם הם ידעו את גבורותיו)

2. וישימו באלהים כסלם... ומצוותיו ינצורו = חיזוק והעמקת הברית עם ה' מתוך הכרה שהוא בוחר גם בנו כעת להיות עמו ובניו ולכן נשים בו כסלנו/מבטחנו ובהתאם לכך נרצה גם אנו לנצור מצוותיו.
 
חלק עליון תַחתִית