השמעת ווקאלי

יהודי

משתמש ותיק
בעיר בא אני מתגורר, החליט יהודי אחד לפני מספר שנים להנעים את זמן כניסת השבת, וכך ע"י רמקולי ענק שומעים כל תושבי עירנו נעימות חסידיות (אם הוא באמת מנעים הוא מחריש אזנים ומציק ללא היתר לתושבים זה ענין לאשכול נוסף). בימי הספירה החליט הלה להנעים (שוב לשיטתו) עם שירים ווקאלים. האם יש היתר להשמיע ווקאלי כאשר ישנם ודאי כאלו המחמירים בזה?
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
קודם שיהי׳ איסור לשמוע שירים בספירת העומר או בנוסח אחר - שיהי׳ היתר לשמוע שירים כל השנה
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא באתי לדון בענין ווקאלי כבר האריכו בזה באשכול נפרד, שאלתי היתה אם יש היתר לנוהג בזה היתר להשמיע למחמירים.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ואיך משמיע כל השנה כשיש אבלים ל"ע (או כאלו שמקיימים את ההלכה שלא לשמוע מוזיקה)
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בואו נעשה סדר:
גם לאלו שאוסרים לשמוע וואקולי בספירת העומר
זה רק באופן של ניגון/שיר/זמירות.
באופן שהדבר משמש כתזכורת/צלצול/וכדו' - אין שום איסור לפי כל רבני בית ישראל.
אפי' למחמירים אין להחמיר בכגון דא, הרי לכולי עלמא זה לא בכלל ריקודים ומחולות.
חוץ מכמה סבתות ונשים שנוהגות להחמיר עפ"י דעתם האישית לשנות את צלצול הפלא' לרטט או צלצולולא למנגינה
אך כאמור לעיל כנ"ל לגבי כניסת שבת - זה בא לתזכורת נעימה ולא מטרידה ואל בשביל להשמיע עכשיו ניגון לשמחה וכו'
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יהודי אמר:
בעיר בא אני מתגורר, החליט יהודי אחד לפני מספר שנים להנעים את זמן כניסת השבת, וכך ע"י רמקולי ענק שומעים כל תושבי עירנו נעימות חסידיות (אם הוא באמת מנעים הוא מחריש אזנים ומציק ללא היתר לתושבים זה ענין לאשכול נוסף). בימי הספירה החליט הלה להנעים (שוב לשיטתו) עם שירים ווקאלים. האם יש היתר להשמיע ווקאלי כאשר ישנם ודאי כאלו המחמירים בזה?

תלוי איזה ווקאלי
 
יהודי אמר:
בעיר בא אני מתגורר, החליט יהודי אחד לפני מספר שנים להנעים את זמן כניסת השבת, וכך ע"י רמקולי ענק שומעים כל תושבי עירנו נעימות חסידיות (אם הוא באמת מנעים הוא מחריש אזנים ומציק ללא היתר לתושבים זה ענין לאשכול נוסף). בימי הספירה החליט הלה להנעים (שוב לשיטתו) עם שירים ווקאלים. האם יש היתר להשמיע ווקאלי כאשר ישנם ודאי כאלו המחמירים בזה?

חבל הנושא הוא נידון חשוב לגופו של ענין גם אם לא היית מקדים את מה שהקדמת

חבל שתתייצב בצד אחד עם שונאי הדת הגדולים שהמציאו את הטענה הנוראה
(כאשר עוד לא אפילו ראו לנכון להסביר למה הצפירה בימי אבלם לא מפריע לציבור, בפרט כאשר מדובר בתקופה מתוחה)

בכל אופן אני מתגורר בקומה עליונה, ובשכונה שלי הרמקולים ממוקמים ממש מול וצמוד למרפסת שלי ולחלונות שלי

כאשר נכנסתי לדירה אף נבהלתי כהוגן בפעם הראשונה מהווליום שהחריש את אוזני, וגם הילדים ברחו מהמרפסת מבהלה, אך מעולם לא עלה על דעתי לקטרג על יהודי שכל כולו זיכוי הרבים (למרות שאינני מכיר אותו אישי) ועשה דבר שכמה וכמה מגדולי ישראל ברכו על הדבר הזה, שגרם להרבה יהודים למנוע חילולי שבת של הדקה האחרונה, מעבר לכך שזה רוח אחרת כאשר השבת נכנסת מתוך שירה וזמרה
בכל אופן כהיום ילדי כבר מחכים מדי ערב שבת למנגינה הערבה, ושמחים ונהנים, ותשוחח"ל לאותו מזכה הרבים

לגופו של ענין, צריך להבין שכל הענין של המוזיקה בימי הספירה הוא נושא שנתעורר רק בעשורים האחרונים
על פי ההלכה, אסור בכל השנה לשמוע כלי נגינה בכל השנה, ובדורינו התירו הרבה משום חולשת העצבים שקיימת היום, ולכן הותר הדבר
לגבי דיני אבלות הוא ענין אחר, מה שכתוב בהלכות אבלות זה לגבי לשמוח ולרקוד

לדאבוני כבר נאלצתי ללמוד הרבה מהלכות אבלות, הן בשנת אבלי לימי אבי והן בשנת אבלי לימי אמי, ומה שיצא לי שמה שאמרו הפוסקים האחרונים שלא לשמוע מוזיקה בימי הספירה ושלושת השבועות (ובשנת האבל ל"ע) הוא מהענין שזה מביא לידי שמחה ולידי ריקודין
אני בעצמי שאלתי אז לכמה מגדולי מורי ההוראה בענין להשתתף במעמדים שונים (בסעודת מצוה, כי לכתחילה אסור משום סעודת מרעים) בכל אופן התירו לי ואמרו לי שכאשר מתחיל הריקודים שאצא משם, כמו כן שלא אשתתף בעת ששרים ניגונים שמחים, כאשר הבנתי מהם שניגוני דביקות או ניגונים איטיים וכדו' לכאורה אין בו בעיה כי הוא אינו מביא לידי שמחה וריקודין, לכאורה גם כאשר הוא מלווה בכלי נגינה.
ולענינינו נראה כי אם כן אם מדובר בניגוני שמחה, לכאורה אין שום הבדל בין מוזיקה רגילה לוואקאלי לענין האיסור (וכך גם שמעתי מכמה וכמה תלמודי חכמים ביניהם גדולי ישראל מפורסמים) (נדמה לי שלפני כמה שנים התפרסם גם איסור מהגאון ר' שמעון בעדני שליט"א) ובעוד בניגונים שאינם של שמחה לכאורה גם שם אין הבדל בין וואקאלי למוזיקה רגילה
 
חלק א׳ ממעל אמר:
ואיך משמיע כל השנה כשיש אבלים ל"ע (או כאלו שמקיימים את ההלכה שלא לשמוע מוזיקה)

הסיבה למה אבלים לא ניגשים בשבת קודש ובימים טובים לעמוד, זה כדאי שלא יטרידו את שמחת החג והשבת של הציבור, אין משהו יותר מטריד מזה שנפסיק את שמחת השבת בגלל כמה אבלים
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
איטשע מאיר לורנץ אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
ואיך משמיע כל השנה כשיש אבלים ל"ע (או כאלו שמקיימים את ההלכה שלא לשמוע מוזיקה)

הסיבה למה אבלים לא ניגשים בשבת קודש ובימים טובים לעמוד, זה כדאי שלא יטרידו את שמחת החג והשבת של הציבור, אין משהו יותר מטריד מזה שנפסיק את שמחת השבת בגלל כמה אבלים

השאלה הייתה מבחינה הלכתית איך מפעיל כשיש מחמירים וזה ק׳ גם על כל השנה כשיש אבלים ואסור להם מוזיקה
 
חלק א׳ ממעל אמר:
איטשע מאיר לורנץ אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
ואיך משמיע כל השנה כשיש אבלים ל"ע (או כאלו שמקיימים את ההלכה שלא לשמוע מוזיקה)

הסיבה למה אבלים לא ניגשים בשבת קודש ובימים טובים לעמוד, זה כדאי שלא יטרידו את שמחת החג והשבת של הציבור, אין משהו יותר מטריד מזה שנפסיק את שמחת השבת בגלל כמה אבלים

השאלה הייתה מבחינה הלכתית איך מפעיל כשיש מחמירים וזה ק׳ גם על כל השנה כשיש אבלים ואסור להם מוזיקה

אני רק הבאתי אותו כדוגמה לומר כי דווקא במצב הזה לא מתחשבים בכך שלכאורה האבל חייב לכבד את אביו אלא אדרבה מפני הציבור מסלקים אותו

ברעיון בוודאי שאי אפשר להפריע את שמחתם של עיר שלמה בגלל כמה אבלים
 
חלק א׳ ממעל אמר:
אבל אסור להם לשמוע, לא הנושא שזה לא מכבד את אביו של האבל או שזה פוגע באבל

אז אני אומר לך שוב

הוא גם חייב לגשת לפני העמוד ובכל זאת כבוד הציבור עדיף הלכתית

אגב שאלתי שאלת רב, והפסק אגב הוא דבר ידוע

נניח שאבל נכנס לטרמפ או נוסע באוטובוס ופועל שמה מוזיקה, לא רק שאין הציבור מחוייב לכבותו בשבילו, אלא אפילו האבל אין מחויב לאטום את אוזניו או משהו כזה

כל שכן שמדובר בעיר שלם מול כמה בודדים
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
איטשע מאיר לורנץ אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אבל אסור להם לשמוע, לא הנושא שזה לא מכבד את אביו של האבל או שזה פוגע באבל
נניח שאבל נכנס לטרמפ או נוסע באוטובוס ופועל שמה מוזיקה, לא רק שאין הציבור מחוייב לכבותו בשבילו, אלא אפילו האבל אין מחויב לאטום את אוזניו או משהו כזה

לזה חיכיתי, זה התשובה , וגם לדידן אף המחמירים בווקאלי בספה"ע אין חייבים לאטום אוזניהם כל שלא מכוונים להנות ולכך למיקל מותר להדליק
ע"ז מישהו מערער?
 
חלק א׳ ממעל אמר:
איטשע מאיר לורנץ אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אבל אסור להם לשמוע, לא הנושא שזה לא מכבד את אביו של האבל או שזה פוגע באבל
נניח שאבל נכנס לטרמפ או נוסע באוטובוס ופועל שמה מוזיקה, לא רק שאין הציבור מחוייב לכבותו בשבילו, אלא אפילו האבל אין מחויב לאטום את אוזניו או משהו כזה

לזה חיכיתי, זה התשובה , וגם לדידן אף המחמירים בווקאלי בספה"ע אין חייבים לאטום אוזניהם כל שלא מכוונים להנות ולכך למיקל מותר להדליק
ע"ז מישהו מערער?


השאלה הגדולה היא אם יש מתירים בוואקאלי

זה לא שאלה של להחמיר על עצמו, כמו שמיעת שירים כל השנה, שאדם יכול לומר לא מקובל עלי ההיתר של חולשת העצבים

זה שאלה עקרונית, האם הלכתית יש הבדל בכלל בין ווקאלי לרגיל
 
קודם כל וואקאלי זה לא ענין של רמקול אלא מעבר לזה

בכל אופן כבר פירטתי לעיל כי זה לא ענין של שירה בפה או ברמקול כי עצם כלי נגינה אין להם שום חידוש בהלכות הקדומות בנוגע לימי האבל

הענין הוא שמחה וריקודין ולכן השאלה צריך להתייחס כלפי זה
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
הענין הוא מחולות וריקודים בגלל שמחה ואם גם שירה אסורה גם הפוסקים היו יכולים לכ׳ את זה
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
איטשע מאיר לורנץ אמר:
על פי ההלכה, אסור בכל השנה לשמוע כלי נגינה בכל השנה, ובדורינו התירו הרבה משום חולשת העצבים שקיימת היום, ולכן הותר הדבר

האיסור אינו מוסכם, ולדעת הרמ"א (תקס,ג) האיסור הוא "דווקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה". לא מבואר הגדר המדוייק של רגיל בהם, אך בודאי אין לשמוע בקביעות כל יום. (זכורני שראיתי בשם אחד מפוסקי דורנו (כמדומה הגר"ש וואזנר) שהשיעור בזה אחת לג' ימים, וצ"ע).

גם לדעת השו"ע שאוסר כתב המגיד משנה (תעניות ה,יד) בשם רב האי גאון "האי דאמרינן זמרא דפומא אסור ה"מ כגון נגינות של אהבה שבין אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו אבל שירות ותושבחות וזכרון חסדים של הקב"ה מנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה ובבית המשתאות בקול נגינות ובקול שמחה". ולפי זה נמצא היתר להרבה מהשירים המקובלים בדורנו (לא כולם אלא חלקם) לשמעם אפילו בקביעות. ולכאורה ברור שהשירים המושמעים לפני הצפירה הם בכלל ההיתר.

ההיתר של חולשת עצבים אינו היתר של ממש אלא לימוד זכות בלבד. (כמה אנשים שומעים מוזיקה בשביל לחזק את חולשת עצביהם?)
 

בן של רב

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
איטשע מאיר לורנץ אמר:
על פי ההלכה, אסור בכל השנה לשמוע כלי נגינה בכל השנה, ובדורינו התירו הרבה משום חולשת העצבים שקיימת היום, ולכן הותר הדבר

האיסור אינו מוסכם, ולדעת הרמ"א (תקס,ג) האיסור הוא "דווקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה". לא מבואר הגדר המדוייק של רגיל בהם, אך בודאי אין לשמוע בקביעות כל יום. (זכורני שראיתי בשם אחד מפוסקי דורנו (כמדומה הגר"ש וואזנר) שהשיעור בזה אחת לג' ימים, וצ"ע).

גם לדעת השו"ע שאוסר כתב המגיד משנה (תעניות ה,יד) בשם רב האי גאון "האי דאמרינן זמרא דפומא אסור ה"מ כגון נגינות של אהבה שבין אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו אבל שירות ותושבחות וזכרון חסדים של הקב"ה מנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה ובבית המשתאות בקול נגינות ובקול שמחה". ולפי זה נמצא היתר להרבה מהשירים המקובלים בדורנו (לא כולם אלא חלקם) לשמעם אפילו בקביעות. ולכאורה ברור שהשירים המושמעים לפני הצפירה הם בכלל ההיתר.

ההיתר של חולשת עצבים אינו היתר של ממש אלא לימוד זכות בלבד. (כמה אנשים שומעים מוזיקה בשביל לחזק את חולשת עצביהם?)
תודה על הדברים החשובים.
הם מסתדרים מצויין עם הסידור - שבו אנו אומרים כל יום המון פעמים שצריך לשיר ולזמר לה'. :roll:

טעות נושנה נתאזרחה בלב רבים כאילו יש איסור לשמוע מוזיקה משחרב ביהמ"ק.
אבל המעיין בגמ' סוף סוטה יראה שמשבטלה סנהדרין!
ועוד משהו כתוב שם: בטל השיר מבתי המשתאות.

וזה אומר קודם כל - שאם אתה יהודי טוב שרוצה להבין מה רוצים ממך אז תבין כך:
פעם היה מנגנון משפט צדק אלוקי בחיי העם. אשרי העם שככה לו.
עד שזה נפסק ומאז העולם מתנהל במשפט מעוקל. אוי נא לנו...

אזי אם אתה לא חי את כל חייך במבט מצומצם וקטנוני מתוך 'שפופרת הנוד' (הגדרת רבי נתן רוטמן) אלא תופס עצמך כחלק מעם שיש לו ייעוד משותף לתקן עולם🌍 במלכות שדי, הוי אומר במשפטיו.
אז מה לך ולשמחה בבית המשתאות? וכי השלמת בליבך עם העולם המקולקל וכבר אינך רוגז עליו? אתה כבר לא מצפה לישועה?

מתי כן תשמח ותעלוז? רק כשתראה התקדמות בכיוון שלך!!!
למשל שבת. למשל בשירי התעוררות. למשל בחגים. למשל הכנסת ס"ת.
למשל בשמחת חתן וכלה שכל בית יהודי זה חורבה אחת מחורבות ירושלים.
 

בן של רב

משתמש ותיק
ולפי זה אולי השמחה והשירה צריכה להיות בעיקר כשנותנים מכה קשה לבג"ץ במהרה בימינו בקדנצייתנו...
אתחלתא דקרני רשעים אגדע ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה.

וביותר כשפותחים עוד ב"ד כשר בכל מקום בארצנו הקדושה ברוח נביאנו שלא הפסיקו לזעוק ולהתנבא על ההכרח ביושר ציבורי על פי הכוונתו של "צדיק וישר הוא" "ולא עולתה בו".
 
חלק עליון תַחתִית