שמיטה - שנת קודש

שמעיה

משתמש ותיק
ראיתי אתמול ביוסיפון ואינו לפני עתה, כי אחד ממלכי בית חשמונאי אשר אמו ואחותו היו שבויות ביד תלמי גיסו, נעצר מלהלחם עמו מחמת שהגיע שנת השבע, שהיא שנה קדושה, ואין ראוי להלחם בה.
יש כאן הד מסוים לנוהג יהודי בזמן בית שני שהשנה הייתה מקודשת לא רק בענייני עבודת האדמה.
האם יש מקורות נוספים בעניין זה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הרמב"ן בגיטין לו. הביא את ביטוי יוסיפון זה, לחזק הדעה שיובל נהג בבית שני, וכן הביאו הריטב"א, והוא פֶּלִאי. אך הביטוי 'דרור' שנמצאה באחת הנוסחאות, תיתכן גם במשמעות שמטה ולא יובל.
בכל מקרה הרי יוסיפון איננו ספר אותנטי לפי המוכח בבירור כיום.
 

שמעיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הרמב"ן בגיטין לו. הביא את ביטוי יוסיפון זה, לחזק הדעה שיובל נהג בבית שני, וכן הביאו הריטב"א, והוא פֶּלִאי. אך הביטוי 'דרור' שנמצאה באחת הנוסחאות, תיתכן גם במשמעות שמטה ולא יובל.
בכל מקרה הרי יוסיפון איננו ספר אותנטי לפי המוכח בבירור כיום.

תודה רבה.
גם אם הוא לא אותנטי, קשה לומר שהוא המציא מנהג חדש.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הכותב את ספר יוסיפון הוא 'סופר' בתקופת סוף הגאונות. לא מחייב שזה מיוספוס, וכך גם המעשה הזה, כלומר יתכן שהעיקר היה ולא מהנימוק הזה, או טעות כלשהיא כיו"ב.
מה גם שזה לא קיים בספריו ביוונית שהם הם המקור. (אין לנו מקור אחר שהוא כתב למעשה משהו בלשון הקודש).
 

שמעיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הכותב את ספר יוסיפון הוא 'סופר' בתקופת סוף הגאונות. לא מחייב שזה מיוספוס, וכך גם המעשה הזה, כלומר יתכן שהעיקר היה ולא מהנימוק הזה, או טעות כלשהיא כיו"ב.
מה גם שזה לא קיים בספריו ביוונית שהם הם המקור. (אין לנו מקור אחר שהוא כתב למעשה משהו בלשון הקודש).
מה מקורך לגבי זה שזה לא קיים בספריו ביוונית?
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ראיתי אתמול ביוסיפון ואינו לפני עתה, כי אחד ממלכי בית חשמונאי אשר אמו ואחותו היו שבויות ביד תלמי גיסו, נעצר מלהלחם עמו מחמת שהגיע שנת השבע, שהיא שנה קדושה, ואין ראוי להלחם בה.
יש כאן הד מסוים לנוהג יהודי בזמן בית שני שהשנה הייתה מקודשת לא רק בענייני עבודת האדמה.
האם יש מקורות נוספים בעניין זה?

טעם הספורנו בשמיטה מתכתב יפה עם הדברים

כעת ראיתי במכלול.. שמיחסים זאת לפרשנים מהדורות האחרונים. וטעות היא, כבר הוזכר בספורנו טעם זה.
מתוך ויקי.
פנאי לעיסוק רוחני: עזיבה זמנית של מלאכת החול (החומר) לטובת עיסוק בקודש (ברוח). היהדות שמה דגש על עיסוק משולב בחומרי וברוחני ולא על פרישה גמורה מכל עיסוק של חול לטובת העיסוק בקודש, לכן מדובר במחזור של שבע שנים ולא בצורת ההתנהגות המומלצת לכל עת. היום אומץ רעיון זה של התפנות מעבודה לצורכי לימוד על ידי מוסדות שונים המאפשרים לעובדיהם 'שנת שבתון' מדי שבע שנים. טעם זה מתאים לציווי בדברים ל"א, המפרט את מצוות הקהל: הקריאה בתורה, אל מול כל העם, בחג הסוכות בירושלים. חג הסוכות הוא חג האסיף, ובשנת השמיטה מתפנה כל העם ממלאכת האסיף שנאסרה עליו ובא לשמוע את קריאת התורה. בכך בא לידי ביטוי המימד הרוחני של השמיטה, שבה מתרומם האדם מעל העבודה בקרקע, ועוסק בתורה. בכיוון זה הלכו הרב קוק, הרב קאלישר ועוד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
שאר לעמו אמר:
הכותב את ספר יוסיפון הוא 'סופר' בתקופת סוף הגאונות. לא מחייב שזה מיוספוס, וכך גם המעשה הזה, כלומר יתכן שהעיקר היה ולא מהנימוק הזה, או טעות כלשהיא כיו"ב.
מה גם שזה לא קיים בספריו ביוונית שהם הם המקור. (אין לנו מקור אחר שהוא כתב למעשה משהו בלשון הקודש).
מה מקורך לגבי זה שזה לא קיים בספריו ביוונית?
 
אני לא ראיתיו שם, בקיאים ממני בספרות יוסף לא מכירים דבר כזה בכל ספריו, אלא רק ביוסיפון. אדרבא אם מישהו יגלה את זה אשמח לברר זאת.
 

יעבץ

משתמש ותיק
עברתי כעת על הפרקים הרלווניטים במלחמות ואכן לא מצאתי.
אבל מנהג כמו זה נמצא במגילות מדבר יהודה, אך לא ניתן ללמוד מזה על המציאות אצל הפרושים.
 

שמעיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
עברתי כעת על הפרקים הרלווניטים במלחמות ואכן לא מצאתי.
אבל מנהג כמו זה נמצא במגילות מדבר יהודה, אך לא ניתן ללמוד מזה על המציאות אצל הפרושים.

לא הבנתי, אני ראיתיו בספר המתורגם. ואחפש שוב.
הבנתי מהרב @שאר לעמו שבמקור היווני אין אזכור לעניין זה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
יעבץ אמר:
עברתי כעת על הפרקים הרלווניטים במלחמות ואכן לא מצאתי.
אבל מנהג כמו זה נמצא במגילות מדבר יהודה, אך לא ניתן ללמוד מזה על המציאות אצל הפרושים.

לא הבנתי, אני ראיתיו בספר המתורגם. ואחפש שוב.
הבנתי מהרב @שאר לעמו שבמקור היווני אין אזכור לעניין זה.
למה אתה קורא ספר מתורגם?!
הספר יוסיפון אינו תרגום אלא נכתב עברית מעיקרו (ע"פ המחקר כיום, שנים רבות לאחר ימי יוסף).
אני חיפשתי בספר מלחמות היהודים שתורגם לעברית ע"י שמחוני.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
יעבץ אמר:
עברתי כעת על הפרקים הרלווניטים במלחמות ואכן לא מצאתי.
אבל מנהג כמו זה נמצא במגילות מדבר יהודה, אך לא ניתן ללמוד מזה על המציאות אצל הפרושים.

לא הבנתי, אני ראיתיו בספר המתורגם. ואחפש שוב.
הבנתי מהרב @שאר לעמו שבמקור היווני אין אזכור לעניין זה.
יוונית לא אני קורא, ולא הת"ח הבקיאים ממני - שמהם שאלתי.
בתרגומים של ספרי יוסף לעברית לכאורה אין אזכור לזה,
יש מי שראה את זה בתרגומים העבריים של ספרי יוסף (קדמוניות, מלחמות, חיי יוסף, ונגד אפיון), או רק ב'יוסיפון' שאיננו תרגום אלא ליקוט לא ברור מספרי יוסף ?
 
חלק עליון תַחתִית