מבחני הרבנות

מאן דהו

משתמש ותיק
לא האריך במילים רק אשאל מבחני הרבנות זה טוב או לא טוב?
ארצה לשמוע דעות מכל גווני הקשת. רק אסיים שדעתי היא וכפי ששמעתי מאנשים גדולים שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה. אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
השאלה מה המטרה

אם המטרה היא "מחייב" זה מחייב עצום
אפשר ללמוד שבת כמה שנים ואם אין מבחן ש"סוגר" אז יודעים פחות

(רק אוסיף סיפור יש לי חבר חסיד סאטמר שנבחן ברבנות אבל הוא פחד לספר לאבא שלו..
אחרי שהוא נבחן ועבר בהצלחה הוא סיפר לאביו אגב אביו ת"ח
ואביו שיבח אותו מאוד בגלל הטענה הנ"ל שכל מה שמחייב זה מומלץ)

כמובן שמה שנכתב הוא נכון
זה שיש לאותו אחד תעודה מהרבנות זה לא אומר כלום
במיוחד שיש מכונים שמעבירים בכמה חדשים רק בשביל התעודה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
השאלה מה המטרה

אם המטרה היא "מחייב" זה מחייב עצום
אפשר ללמוד שבת כמה שנים ואם אין מבחן ש"סוגר" אז יודעים פחות

(רק אוסיף סיפור יש לי חבר חסיד סאטמר שנבחן ברבנות אבל הוא פחד לספר לאבא שלו..
אחרי שהוא נבחן ועבר בהצלחה הוא סיפר לאביו אגב אביו ת"ח
ואביו שיבח אותו מאוד בגלל הטענה הנ"ל שכל מה שמחייב זה מומלץ)

כמובן שמה שנכתב הוא נכון
זה שיש לאותו אחד תעודה מהרבנות זה לא אומר כלום
במיוחד שיש מכונים שמעבירים בכמה חדשים רק בשביל התעודה
השאלה לא מה המטרה. אלא גיל המטרה.
בחור ישיבה שהתחתן ותיכף רץ ללמוד את השולחן ערוך ונושאי כליו במהירות הבזק. יש בזה בעיה!
 

דורדיא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
לא האריך במילים רק אשאל מבחני הרבנות זה טוב או לא טוב?
ארצה לשמוע דעות מכל גווני הקשת. רק אסיים שדעתי היא וכפי ששמעתי מאנשים גדולים שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה. אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..

אאריך..
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
דורדיא אמר:
מאן דהו אמר:
לא האריך במילים רק אשאל מבחני הרבנות זה טוב או לא טוב?
ארצה לשמוע דעות מכל גווני הקשת. רק אסיים שדעתי היא וכפי ששמעתי מאנשים גדולים שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה. אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..

אאריך..

דורדיה..
 

דורדיא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
השאלה מה המטרה

אם המטרה היא "מחייב" זה מחייב עצום
אפשר ללמוד שבת כמה שנים ואם אין מבחן ש"סוגר" אז יודעים פחות

(רק אוסיף סיפור יש לי חבר חסיד סאטמר שנבחן ברבנות אבל הוא פחד לספר לאבא שלו..
אחרי שהוא נבחן ועבר בהצלחה הוא סיפר לאביו אגב אביו ת"ח
ואביו שיבח אותו מאוד בגלל הטענה הנ"ל שכל מה שמחייב זה מומלץ)

כמובן שמה שנכתב הוא נכון
זה שיש לאותו אחד תעודה מהרבנות זה לא אומר כלום
במיוחד שיש מכונים שמעבירים בכמה חדשים רק בשביל התעודה



אם המחייב שלך זה ללמוד כך וכך שעות ביום, או להיות בתוך הביהמ"ד ולא להיות מחוץ לתיבת נח\כולל (שזה כבר מעלה עצומה ואכמ"ל) 
אז אכן זה מחייב וזה חיובי.

אם המחייב שלך זה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, להבין ולהשכיל אז מבחני הרבנות זה קצת פחות טוב...


 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
ללמוד וללמד

בימינו לאברך מצוי עומדת להיגמר השאיפה ללמד אאכ הוא בן של רב..
יעויין למשל בספר בעצתך תנחני בחלק החדש שהאריך בזה בצורה נפלאה


לשמור ולעשות

תשאל כל מי שנבחן על שבת למשל אם זה לא שינה לו את כל השמירת שבת

 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יעקב שלם אמר:
השאלה לא מה המטרה. אלא גיל המטרה.
בחור ישיבה שהתחתן ותיכף רץ ללמוד את השולחן ערוך ונושאי כליו במהירות הבזק. יש בזה בעיה!
אי אפשר להכליל. יש כאלה שזה הדבר הכי טוב עבורם. וגם "מהירות הבזק" זו לוקחת כמה שנים.
מלבד זאת, המדינה מכירה בזה כתואר ראשון לכמה עניינים. לדוגמה, אדם שעובר בהוראה, זה יכול להקפיץ לו את המשכורת. וכמובן אפשר לעבוד כרב שכונה וכד'.
מאן דהו אמר:
שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה.
זה לא דבר שנקבע ביום המבחן, אלא בכולל שבו אתה יושב ולומד, בחברותא שה' נתן לך, בשיטה של ראש הכולל, בך! מבחינת היקף החומר (למשל בהלכות שבת), אין כ"כ הבדל בין הסימנים שעליהם הבחינה ברבנות לבין בי"ד הרב וואזנר לדוגמה.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
מאן דהו אמר:
יעקב שלם אמר:
השאלה לא מה המטרה. אלא גיל המטרה.
בחור ישיבה שהתחתן ותיכף רץ ללמוד את השולחן ערוך ונושאי כליו במהירות הבזק. יש בזה בעיה!
אי אפשר להכליל. יש כאלה שזה הדבר הכי טוב עבורם. וגם "מהירות הבזק" זו לוקחת כמה שנים.
מלבד זאת, המדינה מכירה בזה כתואר ראשון לכמה עניינים. לדוגמה, אדם שעובר בהוראה, זה יכול להקפיץ לו את המשכורת. וכמובן אפשר לעבוד כרב שכונה וכד'.
מאן דהו אמר:
שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה.
זה לא דבר שנקבע ביום המבחן, אלא בכולל שבו אתה יושב ולומד, בחברותא שה' נתן לך, בשיטה של ראש הכולל, בך! מבחינת היקף החומר (למשל בהלכות שבת), אין כ"כ הבדל בין הסימנים שעליהם הבחינה ברבנות לבין בי"ד הרב וואזנר לדוגמה.
 
קשה לראות דבר חיובי במבחן שכל מהותו הוא ללמוד את החומר בהיקף ולא באיכות בעיקר בחור ישיבה שזה עתה יצא מספסלי הישיבה ועסק בלימודו בעיון רב ועתה נפנה לעולם אחר של בקיאות, עולם של חמור נושא ספרים
אם יש בזה דבר חיובי זה אך ורק לאברך בגיל שלושים ומעלה אחר שמילא כרסו בהלכה בצורתה העיונית וקיבל דרך או אז אם חפץ להקיף במהירות חלקים גדולים יש בזה דבר קצת חיובי
כך שמעתי מתלמידי חכמים גדולים
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
חגי פאהן אמר:
מאן דהו אמר:
השאלה לא מה המטרה. אלא גיל המטרה.
בחור ישיבה שהתחתן ותיכף רץ ללמוד את השולחן ערוך ונושאי כליו במהירות הבזק. יש בזה בעיה!
אי אפשר להכליל. יש כאלה שזה הדבר הכי טוב עבורם. וגם "מהירות הבזק" זו לוקחת כמה שנים.
מלבד זאת, המדינה מכירה בזה כתואר ראשון לכמה עניינים. לדוגמה, אדם שעובר בהוראה, זה יכול להקפיץ לו את המשכורת. וכמובן אפשר לעבוד כרב שכונה וכד'.
מאן דהו אמר:
שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה.
זה לא דבר שנקבע ביום המבחן, אלא בכולל שבו אתה יושב ולומד, בחברותא שה' נתן לך, בשיטה של ראש הכולל, בך! מבחינת היקף החומר (למשל בהלכות שבת), אין כ"כ הבדל בין הסימנים שעליהם הבחינה ברבנות לבין בי"ד הרב וואזנר לדוגמה.
קשה לראות דבר חיובי במבחן שכל מהותו הוא ללמוד את החומר בהיקף ולא באיכות בעיקר בחור ישיבה שזה עתה יצא מספסלי הישיבה ועסק בלימודו בעיון רב ועתה נפנה לעולם אחר של בקיאות, עולם של חמור נושא ספרים
אם יש בזה דבר חיובי זה אך ורק לאברך בגיל שלושים ומעלה אחר שמילא כרסו בהלכה בצורתה העיונית וקיבל דרך או אז אם חפץ להקיף במהירות חלקים גדולים יש בזה דבר קצת חיובי
כך שמעתי מתלמידי חכמים גדולים
הנקודה היא להיות בקיא בהלכה למעשה. כתוב בספר "השקדן" שכששאלו את הרב אלישיב זצ"ל שאלה ראשונה בהלכה בגיל עשרים ומשהו לקח לו שלוש שעות להשיב, כי עד אז הוא כמעט לא למד אחרונים. אז מתברר שכל עיסוק בהלכה למעשה תגדיר כ"בית חרושת לשטחיות", אבל מה לעשות, לא באנו לפה בשביל הנאה אינטלקטואלית אלא כדי לעבוד את ה'. וברור שצריך להיות בקיא בגמרא על מנת לפסוק הלכה ישר, אבל לא לשכוח מה האמצעי ומה המטרה. אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה - מכל משכנות יעקב. השולחן ערוך ונו"כ לא נועדו "להקיף במהירות חלקים גדולים", אלא לדעת מה יעשה ישראל, איך לא לעבור איסורי תורה ואיך לקיים את המצוות כמו שצריך.
גיל - צריך ללמוד הלכה מהרגע שהיא רלוונטית ועד זיבולא בתרייתא.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
צריך לשים לב לא לשכוח  שמרוב השיטה של עוילם הישיב'ס 
עיקר מצוות לימוד תורה הוא ללמוד להלכה
וזה גם נוסח היהי רצון

והתלמוד בכמה מקומות נקרא הלכתא
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
צריך לשים לב לא לשכוח  שמרוב השיטה של עוילם הישיב'ס 
עיקר מצוות לימוד תורה הוא ללמוד להלכה
וזה גם נוסח היהי רצון

והתלמוד בכמה מקומות נקרא הלכתא

עיקר מצות לימוד תורה ללמוד הלכה. הדגש על ללמוד הלכה. ולא על לקרוא הלכה.... כמטעין משאותיו על גבי חמורים. ואזיל לשוק הרבנות להוציא תואר שבלאו הכי בלי קשרים פוליטיקה נכלוליות אין בזה תועלת. וכך נמצא שהאדם לומד בשטחיות ומשאיר את עיונו בין ספסלי ישיבתו, וכך גם חוטא לאמת וגם מפסיד כעבור שנה שנתיים ממה שלמד.
צריך ללמוד הלכה אבל בעיון ובשום שכל. בלי להריץ בית יוסף על הסדר וחלק מנושאי הכלים וכל זה מבלי לעיין בגמרא ראשונים ורק לבסוף בית יוסף וכל השאר
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אין בזה תועלת. וכך נמצא שהאדם לומד בשטחיות ומשאיר את עיונו בין ספסלי ישיבתו, וכך גם חוטא לאמת וגם מפסיד כעבור שנה שנתיים ממה שלמד.
צריך ללמוד הלכה אבל בעיון ובשום שכל. בלי להריץ בית יוסף על הסדר וחלק מנושאי הכלים וכל זה מבלי לעיין בגמרא ראשונים ורק לבסוף בית יוסף וכל השאר
חזרה למעלה

ננסה להשיב
דבריך בעיקרון נכונים

מה שכתבת שהלימוד בשטחיות אין בו תועלת !!
א. זה מאוד תלוי בסיגנון חשיבה של האדם 
אם זה מרגיע אותך אתה יכול לומר שהוא לומד משנ"ב בעיון...
יש המון אנשים שלומדים בסגנון בקיאותי כמו דף ליום וכדו
וזה מה שמחיה אותם גם אם לסוס כמוך זה נראה חמורי
אלא שהם לא "נטמאים" בעוון של מבחני הרבנות...

ב. לפעמים האופציה היא לשבת בכוילל בגיל ארבעים ולקבץ' נשים נזיקין 
וגם אם שלושה ימים לא תגיע לא נורא אוחזים באותה סוגיא ורק הפסדת את הדערער של היושב לצידך
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
מאן דהו אמר:
אין בזה תועלת. וכך נמצא שהאדם לומד בשטחיות ומשאיר את עיונו בין ספסלי ישיבתו, וכך גם חוטא לאמת וגם מפסיד כעבור שנה שנתיים ממה שלמד.
צריך ללמוד הלכה אבל בעיון ובשום שכל. בלי להריץ בית יוסף על הסדר וחלק מנושאי הכלים וכל זה מבלי לעיין בגמרא ראשונים ורק לבסוף בית יוסף וכל השאר
חזרה למעלה

ננסה להשיב
דבריך בעיקרון נכונים

מה שכתבת שהלימוד בשטחיות אין בו תועלת !!
א. זה מאוד תלוי בסיגנון חשיבה של האדם 
אם זה מרגיע אותך אתה יכול לומר שהוא לומד משנ"ב בעיון...
יש המון אנשים שלומדים בסגנון בקיאותי כמו דף ליום וכדו
וזה מה שמחיה אותם גם אם לסוס כמוך זה נראה חמורי
אלא שהם לא "נטמאים" בעוון של מבחני הרבנות...

ב. לפעמים האופציה היא לשבת בכוילל בגיל ארבעים ולקבץ' נשים נזיקין 
וגם אם שלושה ימים לא תגיע לא נורא אוחזים באותה סוגיא ורק הפסדת את הדערער של היושב לצידך
 

אני ימחל על כבודי וינסה להשיב על דבריך הגם שאין בהם ממש [ומה שכן יש בהם. זה הזלזול הגס והמחליא]
אני לא יודע באיזה אוורווה כבודו למד...אבל התלונה באה על כאלה שלמדו בישיבות שדרך הלימוד העיונית היא משאת נפשם ועל זה התחנכו כל השנים. ולפתע הבחור יצא מבית מדרשו, ובמקום לשבת וללמוד הלכה כמו שצריך בעיון ובדקדוק, מעדיף לגמוא..דפים בשטחיות. על כאלה חבל מאד.
מה שציירת בנוסף בזה. סתם פטפוטי סרק של בעלב'ת שחושב שבכולל מקוצ'צ'ים בלי לאגור ידע דעת ותבונה בהלכה ובגמרא


נ.ב ההשוואות בין בחור צעיר שגומא הלכה בשטחיות ובין אברך כולל בין 40 לא נועדה אלא לנסות ולעמעם את הבקורת הענינית. לא השוונו אחד מול השני.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
אני חושב שהבנו אחד את השני

העניין מבחינתי מוצה

וטוב שכך. לכל אורך הודעתך. לא מצאתי תובנה גם לא עקביות. אלא גמגום דברים. ובסוף זלזול נעבעך.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
דורדיא אמר:
ללמוד וללמד

בימינו לאברך מצוי עומדת להיגמר השאיפה ללמד אאכ הוא בן של רב..
יעויין למשל בספר בעצתך תנחני בחלק החדש שהאריך בזה בצורה נפלאה


לשמור ולעשות

תשאל כל מי שנבחן על שבת למשל אם זה לא שינה לו את כל השמירת שבת

 
צר לי על אברך ששאיפתו לשבת וללמוד הלכה בעיון כבתה. מסתבר שאלו מתי מעט אלא אם כן אתה דוברם של כל האברכים!?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
יש כאן ערבוב של שתי סוגיות, צריך הבהרה. האשכול נפתח עם טענה שמבחני הרבנות מכניסים לעולם של לימוד שטחי. אח"כ נשמעה טענה שלא טוב לעזוב את העיון וללכת לבקיאות. אח"כ שאין מה לעשות עם תעודה מטעם הרבנות ללא נכלוליות ופוליטיקה. אז יש כאן שני נושאים:

א. מסלול קבלת הסמכה להורות הוראה (בין אם זה דרך הרבנות הראשית, העדה החרדית, הרב קרליץ או הרב וואזנר)
ב. תוקף וסמכות הרבנות הראשית.

לגבי א': יש מגדולי ישראל שהוסמכו כבר בצעירותם, וחלקם עוד בטרם גיל 20. כמובן הם לא עזבו את לימוד העיון בתקופת המבחן ולא אחריה. יש 24 שעות ביום ואם שומרים את הזמן אפשר להספיק גם וגם. אחז"ל (סוטה כב.) "א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב: מאי דכתיב 'כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה'? 'כי רבים חללים הפילה' - זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה; 'ועצומים כל הרוגיה' - זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה". הנה פשוט שמי שלא הגיע להוראה ומורה עלול לגרום נזק עצום ולהכשיל ב"א. אבל הגמ' אומרת לנו על מי שראוי להיכנס להוראה ולא עושה זאת "ועצומים כל הרוגיה".

לגבי ב': אין לי נסיון בתחום, אבל אני מאמין שהסמכה של הרבנות פותחת דלתות מסויימות גם בלי נכלוליות.

אז מה שכבודו אמר שהרבנות היא "מפעל לשטחיות והבנה רדודה" אינו עניין לב' אלא לא', וגם הטענה על גיל שרצים ללמוד את השו"ע, כי אפשר לומר את זה על כל כולל הלכה.
וגם למבחני הרבנות אמרו לי שאי אפשר לגשת בלי אישור שהבן אדם ישב בישיבה כמה שנים, כולל המלצת ראש הישיבה. אז איך נשמע שיש מסלולים שמבטיחים תוך כמה חודשים? באמת אני לא יודע... וכמו כן אני גם לא יודע איך אפשר ללמוד בית יוסף מבלי לפתוח את הגמרא, הרי יש דברים שהוא מניח שהקורא עבר על כל הסוגיא וכותב בהתאם. אבל זה עניין אחר.

לאור הנ"ל, איני יודע מה יכול להיות רע במבחני הרבנות. אדם שטחי ורדוד, נ"ל שמצבו יהיה גרוע יותר אם לא ילך למסלול הבחינות מאשר אם ילך.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מעריך את הדברים ועל כך נתתי לייק הגם שלדעתי אין בדברים תגובה של ממש לנקודה העיקרית שבגללה פתחתי את האשכול ואנסה לתמצת את הבעיה לבל יהיה מקום לפרשנויות אחרות

ישיבה בוחער שלמד סוגיות בעיון רב והתחנך שלימוד השטחיות הוא חולי שצריך לעקרו מן השורש וכעת תיכף אחר שמתחתן במקום שילמד הלכה בעיון כפי שהורגל בישיבה -שאמנם לא למדו הלכה אבל כן למדו ש"ס בעיון ולא עברו על כל הש"ס עם מבחנים - ועתה מובילים אותו ללמוד הלכה בצורה שטחית ביחס למה שהורגל. האם אין בזה נזק?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אני מעריך את הדברים ועל כך נתתי לייק הגם שלדעתי אין בדברים תגובה של ממש לנקודה העיקרית שבגללה פתחתי את האשכול ואנסה לתמצת את הבעיה לבל יהיה מקום לפרשנויות אחרות

ישיבה בוחער שלמד סוגיות בעיון רב והתחנך שלימוד השטחיות הוא חולי שצריך לעקרו מן השורש וכעת תיכף אחר שמתחתן במקום שילמד הלכה בעיון כפי שהורגל בישיבה -שאמנם לא למדו הלכה אבל כן למדו ש"ס בעיון ולא עברו על כל הש"ס עם מבחנים - ועתה מובילים אותו ללמוד הלכה בצורה שטחית ביחס למה שהורגל. האם אין בזה נזק?
בחור כזה בבעיה קשה. הוא לא לומד הלכה, בטוח שכל לימוד שלא כמו הרב'ה שלו זה כלום ואפילו חולי (!), אין מבחנים בישיבתו (ומי יודע אם הוא באמת מה שחושבים שהוא, או רבע מזה). ודאי שכרוך נזק בלהוציא אותו מהמקום הלא-טוב הזה, אבל לפעמים ביטולה זהו קיומה. הרבה נפלו משום שהתחתנו והביאו ילדים, ובדרך הטבע כבר לא היו להם 14 שעות ביום ללמוד. ואז הרגישו שהלימוד שלהם עכשיו הוא שטחי, וזה לא מה שהיה, וזה לא שוה כלום, אז עזבו הכל. השיטה הזאת מסוכנת מאד ולמעשה היא לא נכונה, כי אדם שיש לו מעט שעות ללמוד ודאי שצריך לבכר את ההלכה, וחייב להסתפק ולאהוב את הלימוד ה"שטחי" שלו.

אם בחור נמצא בישיבה הוא חייב קשר אישי עם מי מהצוות, כדי שהוא זה ש"יוביל" אותו לאן שצריך, ואם יקבל הנחיה להיכנס למסלול הוראה כנראה זה מה שטוב בשבילו. כמו שכתבת, כנראה בשנים הרכות שיש לו שעות רבות ביום ללמוד הוא לא יקבל הוראה כזו, אך יכולים להיות הרבה יוצאים מן הכלל. אם לדוגמה אין מי שיתמוך בו כלכלית (ואפילו הוא צריך לסייע למשפחתו), רבו יכול לראות את הנולד ולהורות לו ללמוד להלכה בגיל צעיר, כדי שיוכל למצוא משרה רבנית ולא להגיע לשוקת שבורה בגיל 30. או אם רבו יראה שכבר סיים את הש"ס בעיון פעמיים, או שאדרבה הוא לא באמת מצליח ללמוד עיון, או שמגיע ממשפחה חלשה בדת שלא מכירים כ"כ את ההלכה, והתועלת תהיה רבה מאשר שימשיך עם העיון בלחודיה ולא יצליח ליצור איתם קשר. הכלל הוא שבדיוק בשביל שאלות כאלה יש צוות בישיבה, ולפחות בישיבה שהייתי לא נותנים לבחור או אברך להיכנס לכל מסלול שיחפוץ מבלי לדבר עמם קודם ולראות שזה אכן הדבר הנכון. נזק - בכל מקרה יהיה בירידה ברמת הלימוד, אבל זה יהיה גם בגיל מבוגר, ואם זה הדבר הנכון בשבילו הוא צריך להתמודד.

ואינני מקנא בעולם הבא של בחורי ישיבה שלא לומדים הלכה. לא מדבר על אנשים כמו הרב אלישיב זצ"ל, שלמד גם מסכת שבת עם ראשונים בנערותו, אלא על בחור רגיל. בונים בניינים בארבעה אבות, אך עלולים לחלל שבת בדאורייתא, והמשנ"ב כתב בהקדמת חלק ג' "כי אי אפשר כלל במציאות שינצל מאיסור שבת אם לא ילמוד כל הדינים על בוריים היטב היטב".
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
היצר ללמוד בעמקות ללא לימוד הלכה איננו חדש.
ת"ר: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה. במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר. גמרא - אין לך מדה גדולה מזו. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא. (ב"מ לג.)
הגמרא מקשה ועונה: בימי רבי נשנית משנה זו, שבקו כולא עלמא מתניתין, ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: "ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד".
וכותב רש"י: שבקו כולי עלמא מתני' - מלחזור על גרסת משנתם: ואזלו בתר תלמודא - לחשוב בסברא: הדר דרש להו הוי רץ למשנה - לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים, ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר:
 
 

אבקשה טוב

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
לא האריך במילים רק אשאל מבחני הרבנות זה טוב או לא טוב?
ארצה לשמוע דעות מכל גווני הקשת. רק אסיים שדעתי היא וכפי ששמעתי מאנשים גדולים שמבחני הרבנות זה בית חרושת ומפעל לשטחיות ולהבנה רדודה. אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..
בלי קשר לאיפה נבחן, אין מו"צ בלי שימוש. זאת השאלה היחידה הרלוונטית, איפה עשה שימוש.
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..

וכי הלכות מים ראשונים קלות בעיניך? הלא המה הלכות רבות וחמורות שיש בהם הרבה פרטי דינים.
 

זיידע

משתמש ותיק
נחמן זוטא אמר:
מאן דהו אמר:
אני לעצמי לא הייתי סומך על מו"ץ שנבחן ברבנות אף לא בשאלה של מים ראשונים..

וכי הלכות מים ראשונים קלות בעיניך? הלא המה הלכות רבות וחמורות שיש בהם הרבה פרטי דינים.
אלא שרק מי שנבחן ברבנות יודע אותם.. (סתם..)
 
חלק עליון תַחתִית