כשם שהמים היו בודקין אותה

אוריאל

משתמש ותיק
מבואר בסוטה דכשם שהמים היו בודקין אותה, כך היו בודקין אותו [את הבועל].
האם ברכת התורה "ונקתה ונזרעה זרע", התקיימה ג"כ בבועל*, במידה ויצאה טהורה?



*  - הכוונה כמובן למי שנחשד כבועל, דהרי לאחר ששתתה ונמצאה טהורה התברר שגם הוא טהור (וכפי שהעירו כמה).
 
A

Anonymous

Guest
אוריאל אמר:
מבואר בסוטה דכשם שהמים היו בודקין אותה, כך היו בודקין אותו [את הבועל].
האם ברכת התורה "ונקתה ונזרעה זרע", התקיימה ג"כ בבועל, במידה ויצאה טהורה?
לכאורה לא, כיון שהאשה מקבלת זאת כשכר על מה שעשו לה בזיון ולא זינתה, אבל הבועל אם כן בעל הרי הוא נענש, אבל אם לא בעל למה ירויח?
 
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
אבל איך אפשר לקרוא לו 'בועל'?

ובכל מקרה, הסברא נותנת שאם היה מעשה בעילה הרי יש חיבור ביניהם ומה שקורה לאחד משפיע על השני, מה שאין כן אם לא היה מעשה כזה - מה מחבר ביניהם?
 

מאן דהו

משתמש ותיק
עצם החשד שהיה חיבור ביניהם
ומה הקשר לחיבור. הענין הוא החשד
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
זה ממש בגדר 'חוטא נשכר'!

[אמת שגם על האשה יש שאלה דומה, למה תרויח אם התייחדה

אבל שירויח החשוד רק בגלל שהאשה נחשדה בגללו - תמוה מאוד מאוד לענ"ד

וגם זה שהאשה מרויחה הוא חידוש, והבו דלא לוסיף עלה]
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
בעיקרון הברכה לאשה היא בבחינת פיצוי על העגמת נפש שהיתה לה, כעין 'לפום צערא אגרא'

אבל החשוד, שלא סבל כלום, אין לכאורה שום סיבה שירויח
 
A

Anonymous

Guest
ראשון לציון אמר:
אבל איך אפשר לקרוא לו 'בועל'?

ובכל מקרה, הסברא נותנת שאם היה מעשה בעילה הרי יש חיבור ביניהם ומה שקורה לאחד משפיע על השני, מה שאין כן אם לא היה מעשה כזה - מה מחבר ביניהם?
אל תקרא לו בועל, אבל היא נסתרה עמו.
 
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח לכל המגיבים דלעיל, וודאי שכוונתי היתה לחשוד, דיש מקום לומר דכשם שברכה התורה את האשה על שחשדוה חינם, כן הוא במי שחשדוהו כבועל. אלא דיש מקום לצדד שרק באישה הוא כן מחמת הבזיון הרב שעשו לה בעזרה.

אולם מצאתי ראיה גדולה לזה, דהנה בתוס' סוטה ח. כתבו: "ששם משקין את הסוטות. בתוספתא (פ''א) שנא' (מלכים א ח) את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה וכו' להרשיע רשע וצבתה בטנה ולהצדיק צדיק [לתת לו כצדקתו שנאמר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא] ונקתה ונזרעה זרע היא עומדת מבפנים והכהן עומד מבחוץ שנאמר והעמיד הכהן את האשה לפני ה' האשה לפני ה' ואין כהן לפני ה'". עכ"ד התוס'.

מלשון התוס' משמע, דהפסוק מדבר על האשה שנסתרה, דע"ז אמר קרא להרשיע רשע - וצבתה בטנה וכו'.

אולם, זה לשון רש"י שם במלכים: אשר יחטא איש לרעהו. בועל אשת איש: ונשא בו אלה. כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו (סוטה כז ב): ונשא בו. לשון נושה: ובא אלה לפני מזבחך. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' (במדבר ה יח): לתת דרכו בראשו. וצבתה בטנה וגו' (שם פסוק כז): ולהצדיק צדיק. ונקתה ונזרעה זרע (שם פסוק כח). כך נדרש בתוספתא דסוטה (א ג).

הנה לפנינו, שרש"י מפרש תחילת הפסוק אשר יחטא איש לרעהו, דאזיל אבועל. וגם המשך הפסוק ונשא בו אלה היינו על הבועל, והוא מפני שכאשר מעמידין את האשה המים בודקין גם אותו. ולפ"ז לכאו' מסתבר דגם המשך הפסוק הולך על הבועל, שכלפיו נאמר לתת דרכו בראשו שימות אם חטא, וכלפיו נאמר לתת לו כצדקתו, אם היא תצא טהורה, שאף הוא יתברך עמה.

אשמח לחוו"ד.
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
אני לא מצליח להבין את הסברא שהתורה תעודד ותחזק את הקשר בין האשה לחשוד! ("שאף הוא יתברך עמה" - כלשון התגובה האחרונה)

ברור שהתורה רואה ענין להרחיק ביניהם ולא לחבר ביניהם
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
אחדד עוד:

הפרס לאשה הוא על זה ששמרה על טהרתה והיא שומרת אמונים לבעלה בלבד

איך יתכן שחלק מהפרס יהיה העובדה שיש גבר זר המושפע ונכלל בברכתה?

ופשוט
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
אוסיף עוד:

המשנה אומרת "כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל".

האם נאמר - מרובה מדה טובה, ואם נמצאת טהורה הרי "כשם שמותרת לבעל כך מותרת לבועל"...
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
לכאורה לא.
ראשית, משום שהשכר שהבטיחה התורה – הריון – הוא דבר שבאשה ולא באיש.​
ועוד, אין הדעת נוחה מבדיאת דבר דלא אישתמיט חד מחכמינו דלימא דין.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעצם הנידון, מצאתי שהגאון רבי מאיר אריק בספרו מנחות קנאות סוטה כו. כתב דאכן גם הנחשד כבועל מתברך בברכה של "ונקתה ונזרעה זרע", ע"ש מה שהוכיח כן מדברי חז"ל במדרש. וכבר קדם לו הש"ך על התורה בפרשת נשא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ואם כבר בענין שכר ונזרעה זרע עסקינן, את"ל לא כמו הצד המחודש והמחדש שנאמר כאן שאף הבועל בכלל הברכה, אלא נאמר שהברכה היא רק לאשה, עדיין יש מקום להסתפק לאידך גיסא , האם הברכה של האשה מוגבלת דווקא לנישואה לבעל זה שנאסרה עליו עד שבדקוה המים ואם מת או שגירשה אינה בכלל הברכה, או שהתברכה באופן כללי בין מאיש זה בין מאיש אחר .
 
A

Anonymous

Guest
האחד בא לגור אמר:
ואם כבר בענין שכר ונזרעה זרע עסקינן, את"ל לא כמו הצד המחודש והמחדש שנאמר כאן שאף הבועל בכלל הברכה, אלא נאמר שהברכה היא רק לאשה, עדיין יש מקום להסתפק לאידך גיסא , האם הברכה של האשה מוגבלת דווקא לנישואה לבעל זה שנאסרה עליו עד שבדקוה המים ואם מת או שגירשה אינה בכלל הברכה, או שהתברכה באופן כללי בין מאיש זה בין מאיש אחר .
מסתבר שלאו דווקא.
דרך אגב, כמדומה שמובא בשם האמרי אמת דלכאורה תמוה סוף סוף הרי האשה עברה על קינוי וסתירה כך שלא מדובר ב'צדקת גדולה' אלא שמכיון שנכנסו בה המים הקדושים הרי שאחת מן השתיים או שזה יגרום לה למות או שזה יגרום לה להתברך.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
האחד בא לגור אמר:
ואם כבר בענין שכר ונזרעה זרע עסקינן, את"ל לא כמו הצד המחודש והמחדש שנאמר כאן שאף הבועל בכלל הברכה, אלא נאמר שהברכה היא רק לאשה, עדיין יש מקום להסתפק לאידך גיסא , האם הברכה של האשה מוגבלת דווקא לנישואה לבעל זה שנאסרה עליו עד שבדקוה המים ואם מת או שגירשה אינה בכלל הברכה, או שהתברכה באופן כללי בין מאיש זה בין מאיש אחר .
מסתבר שלאו דווקא.

 

מסתבר שכן דווקא...
ומעכשיו נצפה שיבוא הניק השלישי ויכריע ביניהם ... (אם אפשר בתוספת טעם לגזיה"כ כדי ליישב על הלב... )
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מסתבר שדווקא.
כן משמע מלשון תרגום יונתן על 'ונזרעה זרע': וְתִשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם בַּעְלַהּ וְתִתְעַבַּר בְּבַר דְּכַר.​
אך אין מובן מדוע הספק הוא רק על הצד שאין הבועל בכלל הברכה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אך אין מובן מדוע הספק הוא רק על הצד שאין הבועל בכלל הברכה.

שכן אם נתברך הבועל שלא שתה המים ולא עליו דיבר הפסוק -בנישואיו הוא, עם אישה אחרת .
כיצד לא תתברך האשה בנישואיה היא, עם בעל אחר?
 
A

Anonymous

Guest
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
מסתבר שדווקא.
כן משמע מלשון תרגום יונתן על 'ונזרעה זרע': וְתִשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם בַּעְלַהּ וְתִתְעַבַּר בְּבַר דְּכַר.​
אך אין מובן מדוע הספק הוא רק על הצד שאין הבועל בכלל הברכה.
מה הקשר? ברור שבאופן רגיל היא חוזרת לבעלה. אבל שאלו כאן אם בעלה מת וכיו"ב.
דרך אגב, למתבונן בדברי התרגום יונתן משמע שמפרש כן ב'ונקתה' שהכוונה שתתנקה בעיני בעלה.
 
 
חלק עליון תַחתִית