חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
איזה פסוק אומרים לפחות פעם ביום, ובנוסף פעם בשבוע, ובנוסף פעם בחודש .
זה פסוק אחד או שלשה פסוקים דומים?...
משאלתך ניכר שעלית על התשובה ...
ואכן צדקת ולא דייקתי , שנים מהפסוקים זהים אך מקורם שונה, ואילו השלישי דומה אך מעט שונה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בעלבוס אמר:
גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. (תהילים ל"ד) בשבת פעמיים.
אני מחפש פסוק שלא אומרים אותו בחול כלל, וכאן אוסיף - בשבת פעמיים בפסוקי דזמרה!
"אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" - אומרים בשבת פעמיים ובחול כלל כלל לא.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
הכהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
איזה פסוק אומרים לפחות פעם ביום, ובנוסף פעם בשבוע, ובנוסף פעם בחודש .
זה פסוק אחד או שלשה פסוקים דומים?...
משאלתך ניכר שעלית על התשובה ...
ואכן צדקת ולא דייקתי , שנים מהפסוקים זהים אך מקורם שונה, ואילו השלישי דומה אך מעט שונה.
"עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו" - פעם ביום.
"הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" - פעם בשבוע.
"עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, קול רינה וישועה באהלי צדיקים" - פעם בחודש בהלל.
 

מחשבות

משתמש ותיק
חידה 96
תשובה פשוטה להעיד עדות, לאדם כשר מצות עשה ולחילוני איסור (לשון הרע).
ואולי גם לבשל לעצמו ביו"ט.
 

אלירן לוי

משתמש רגיל
יצחק אמר:
מדובר בנסקלין? (לשון החידה "בעת שמוליכין אותו לבית הסקילה")
לא בדקתי כעת אבל לכאורה הנותן מזרעו למולך, דרשינן מזרעו ולא כל זרעו, כלומר אם מסר את כל זרעו אינו חייב סקילה, א"כ משכח"ל שבאמצע הדרך הוא אומר לכומר שיעביר למולך את השאר. אבל לשון החידה "מיד הוא נפטר ממיתה" לא מתאים לפ"ז, וגם הלשון "ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום" אין ספק שבמקרה כזה בי"ד יזרקו אותו לכלא וכו'.

הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.

השאלה היא אם הוא לוחש כמה מילים ולא אביו. 
 

אמלתרא

משתמש רגיל
מי יודע?, מצה שאפשר לצאת בה ידי חובה רק בפסח שני אבל לא בפסח ראשון
 

אמלתרא

משתמש רגיל
לא
[בבקשה לכל המגיבים, נא להוסיף הסבר או מקורות, למה אין כל הפסולים שאתם חושבים נוהגים במצות של פסח שני?]
 

אמלתרא

משתמש רגיל
חלק א׳ ממעל אמר:
התכוונת למש"כ בצבא הלוי? אם לא אז אני יעלה את דבריו
נכון!!
מצה של חדש,
לפימש"כ התוספות בקידושין דלכן לא אמרינן עדל"ת לאכול מצה מן החדש, דאין עשה שלפני הדיבור דוחה ל"ת שאחר הדיבור
וא"כ לפי"ז מצות מצה של פסח שני, שפיר דוחה ל"ת דחדש, דנצטוו ע"ז במדבר אחר הדיבור!
נפלא!!
 

בעלבוס

משתמש רגיל
אם אפשר לומר כך: מצה של קמח שעורה מן החדש, שהותרה רק אחרי יו"ט ראשון של פסח, ונמצא בפסח שני מותר ויוצאים בה.

אני צודק?
 

אמלתרא

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
אם אפשר לומר כך: מצה של קמח שעורה מן החדש, שהותרה רק אחרי יו"ט ראשון של פסח, ונמצא בפסח שני מותר ויוצאים בה.

אני צודק?
לא צודק, המשל שלך גם כן ניתר בהקרבת העומר, כי מה לי אם היה הדגן שבולת או מצה אפויה?

מצה מן החדש אחר הפסח משכח"ל, כשנשרש ונקצר אחר העומר [כלומר תוך שלשים יום] אם יש אפשרות כזה, שאז צריכים להמתין עד הקרבת העומר בשנה הבאה
 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אמלתרא אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
התכוונת למש"כ בצבא הלוי? אם לא אז אני יעלה את דבריו
נכון!!
מצה של חדש,
לפימש"כ התוספות בקידושין דלכן לא אמרינן עדל"ת לאכול מצה מן החדש, דאין עשה שלפני הדיבור דוחה ל"ת שאחר הדיבור
וא"כ לפי"ז מצות מצה של פסח שני, שפיר דוחה ל"ת דחדש, דנצטוו ע"ז במדבר אחר הדיבור!
נפלא!!
למה צריך לזה? אותה מצה ניתרת יום אחד אחרי ליל הסדר הראשון, וא"כ היא כבר מותרת בפסח שני.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
חגי פאהן אמר:
אמלתרא אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
התכוונת למש"כ בצבא הלוי? אם לא אז אני יעלה את דבריו
נכון!!
מצה של חדש,
לפימש"כ התוספות בקידושין דלכן לא אמרינן עדל"ת לאכול מצה מן החדש, דאין עשה שלפני הדיבור דוחה ל"ת שאחר הדיבור
וא"כ לפי"ז מצות מצה של פסח שני, שפיר דוחה ל"ת דחדש, דנצטוו ע"ז במדבר אחר הדיבור!
נפלא!!
למה צריך לזה? אותה מצה ניתרת יום אחד אחרי ליל הסדר הראשון, וא"כ היא כבר מותרת בפסח שני.

וא"כ פתרתי את החידה באופן זה, מצה ממין שעורים שפסח ראשון אסורה משום חדש, ופסח שני מותר לצאת בה. 
 

מחשבות

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
מחשבות אמר:
חידה 103.
מהו הפרק הנכבד ביותר בתהילים (אחד מהראשונים)

תהילה לדוד על פי הגמרא ברכות
אין בגמרא אמירה שזה הפרק הכי חשוב
כתוב למה תיקנו דווקא פרק זה, למה האומרו (ג פעמים) בכל יןם הוא בן עולם הבא אבל לא כתוב שהוא הפרק הכי חשוב.
 
 

מנצפך

משתמש רגיל
אבן עזרא תהלים פרק קלט:
זה המזמור נכבד מאוד בדרכי השם ואין באלה החמשה ספרים מזמור כמוהו
 

אמלתרא

משתמש רגיל
חגי פאהן אמר:
אמלתרא אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
התכוונת למש"כ בצבא הלוי? אם לא אז אני יעלה את דבריו
נכון!!
מצה של חדש,
לפימש"כ התוספות בקידושין דלכן לא אמרינן עדל"ת לאכול מצה מן החדש, דאין עשה שלפני הדיבור דוחה ל"ת שאחר הדיבור
וא"כ לפי"ז מצות מצה של פסח שני, שפיר דוחה ל"ת דחדש, דנצטוו ע"ז במדבר אחר הדיבור!
נפלא!!
למה צריך לזה? אותה מצה ניתרת יום אחד אחרי ליל הסדר הראשון, וא"כ היא כבר מותרת בפסח שני.

כבר כתבתי לעיל ההיכ"ת
משכח"ל כשנשרש אחר העומר, ונקצר קודם פסח שני, שאז אותו מצה לא ניתרת ע"י העומר, והבן
 

בעלבוס

משתמש רגיל
הכהן אמר:
למה 'ממין שעורים'?

כי חיטים הותרו רק בחג השבועות עם שתי הלחם. משא"כ שעורים הותרו אחרי הבאת קרבן העומר ממחרת השבת יו"ט ראשון של פסח.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אמלתרא אמר:
חגי פאהן אמר:
אמלתרא אמר:
נכון!!
מצה של חדש,
לפימש"כ התוספות בקידושין דלכן לא אמרינן עדל"ת לאכול מצה מן החדש, דאין עשה שלפני הדיבור דוחה ל"ת שאחר הדיבור
וא"כ לפי"ז מצות מצה של פסח שני, שפיר דוחה ל"ת דחדש, דנצטוו ע"ז במדבר אחר הדיבור!
נפלא!!
למה צריך לזה? אותה מצה ניתרת יום אחד אחרי ליל הסדר הראשון, וא"כ היא כבר מותרת בפסח שני.

כבר כתבתי לעיל ההיכ"ת
משכח"ל כשנשרש אחר העומר, ונקצר קודם פסח שני, שאז אותו מצה לא ניתרת ע"י העומר, והבן
כוונתך שיוצאים במצה של חדש בפסח שני, למרות שעוברים על איסור חדש?

(אולי לא הבנתי משהו, גם על פסח ראשון נצטוו כמה פעמים אחר הדיבור...)
 

הכהן

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
הכהן אמר:
למה 'ממין שעורים'?

כי חיטים הותרו רק בחג השבועות עם שתי הלחם. משא"כ שעורים הותרו אחרי הבאת קרבן העומר ממחרת השבת יו"ט ראשון של פסח.
העמר היה מתיר במדינה, ושתי הלחם במקדש.
אין הבדל בין חטים לשעורים.
 
חלק עליון תַחתִית