עקביא בן מהלל אומר אמר:
אז כל חוקי הבטיחות מיותרים לפי השקפת התורה? בהכרח שיש לחלק ולומר שכל דבר אסון המצוי והמוכח דורש השתדלות -עכ"פ השתדלות מינימלית מצד האדם
הן הן הדברים, בודאי שיש חובה גמורה לעשות את חוקי הבטיחות, כל עוד זה בא במובן של גדרי ההשתדלות הרגילים, אבל מעבר לזה אין צורך, ולא משום שאיננו מתחשבים במה שיהיה, אלא בגלל שהאמונה היא שלא יקרה דבר בלא רצון ה', ואין מושג כזה של "טבע", לכן בדברים שהם מעל גדר ההשתדלות אין צורך לדאוג כלל וכלל. זו הסברא של רבי חיים גריינימן, לא שמותר לשים ילדים בלי לחגור אותם, אלא להאמין שאם היו ברכב לא היה עובר את התאונה, כי בהכרח לא היה רצון ה' שייפגעו, כמו שבאמת היה שלא נפגעו.
אני מניח שזה היה תוכן דברי הרב פינקוס, ודאי שגם לדעתו צריך שיהיה מישהו שיודע את ההצלה, והלא בפירוש אמרו שעיר שאין בה רופא אסור לגור בה, וזה פסק הלכה וכופין את בני העיר על זה. אבל לעשות יותר מגדר מה שמצאנו וקבלנו בדברי חז"ל ואבותינו, ללמד כל בחור ואברך עזרה ראשונה, זה בכלל מה שאנחנו מאמינים שמי שלא צריך להפגע לא ייפגע, וכנ"ל.
לסיכום, פשוט שיש את חובת ההשתדלות. אבל חובת ההשתדלות היא מוגבלת לגדרים מסויימים [איש איש לפי דרגתו ושיטה שיטה לפי שיטתה], ומעבר לה אין חוששין [ואשר לגלאי עשן, יש סברא לומר שזה כן השתדלות עפ"י התורה, כי בשונה מקורסי מע"ר אין בזה ביטל תורה וכיו"ב, ויל"ע].