אוריאל אמר:
"א''ר חייא בר אבא א''ר סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית".
הנה, בלעם ייעץ "הבה נתחכמה לו" וכלול בזה עצה להרוג בישראל, ולכן נענש מידה כנגד מידה ונהרג, אולם מה המידה כנגד מידה אצל איוב ויתרו?
כנראה היתה זו הצבעה 'דמוקרטית' למחצה לשליש ולרביע או רק למראית עין.
(וכדאיתא בחז"ל שפרעה מתחילה לא הסכים להתעלל ולהחזיר רעה לעם של יוסף והורידוהו מגדולתו ג' חדשים ואז נשבר והסכים).
וא"כ יתרו שברח - הוריד בזה מסך הקולות הנצרכים להעברת החוק האנטי יהודי = מידה כנגד מידה נתמנו בניו על ישראל בסנהדרין כי כל החפצא של מנהיג זה "ליבו לב העם" כלשון הרמב"ם.
(וכמו שמשה והזקנים קבלו מינוי על ישראל בזכות שנשאו בעול, ועוד).
ואיוב שהיה נייטרלי גרם בזה לסבלותם = ממילא עונשו ג"כ לסבול.
±± זה נפלא!
כי כך אין סתירה בין הגמ' לזוהר, דהגמ' דיברה על שתיקתו/הימנעותו בהצבעה הסופית כשראה שדעתו לא תתקבל.
ומה ששתק היה זה בגלל שזה יעלה לו במחיר אישי.
וכמו שפרעה עצמו שילם בפירוק הקואליציה והדחתו מהכסא...
אבל הזוה"ק מדבר על מה שמתחילה איוב שכנע את האחרים לא להרוג אלא לייסרם.
א"נ כלפי גזרת המיתה נאבק להחליפה בייסורים, וכלפי הייסורים שתק ולא ניסה להציל עוד.