מקורו של צורת המגן דוד

במבי

משתמש ותיק
משהו יודע מה מקור צורת המגן דוד?

חשבתי פעם אולי מקורו ע"פ הגמ' בריש נידה שאשה רחבה מלמטה וצרה מלמעלה שזה יוצא צורת משולש, ומשולש ומשולש הפוך כנגדו יוצר צורת מגן דוד.
שזה אולי מרמז על רחל ולאה.

ראיתי שכתוב בר' אפרים ששנים עשר השבטים הם כנגד 12 שעות היום והלילה וכנגד 12 חודשי השנה וכנגד 12 גבולות האלכסון, אחר שראיתי זאת שברתי את הראש לדעת פירוש המילים "12 גבולות האלכסון" ולא עלתה בידי, מספר שעות אח"כ התפללתי מנחה וראיתי משהו עם כפה בציור מגן דוד, ספרתי את צלעות משולשי המגן דוד, ולפתע אורו עיני, 12 צלעות למשולשיו !!
וא"כ יוצא מהלך מעניין שהמשולשים אולי רמז לאמהות, וצלעותיהם רמז לשבטים.

ואולי לכן דוד עם צורה זו למלחמה שינצח בזכות האמהות ושנים עשר השבטים, וא"כ גם יעקב אולי מרומז איכשהו

וכן ראיתי פעם באוצר החכמה ספר סגולות עתיק מאירופה שכותב סגולה בלידת נקיבה לתלות נייר עם ציור משולש סמוך למיטת התינוקת.

(ואולי זאת היתה כוונתו של רבא שהיה מחתך הבשר בתלת קרנתא ומשגרו לאנשי ביתו, ובציורים מראים משולש.)
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן טו אמר:
בדבר הפרוכת שיש עליו צורת מגן דוד אם יש בזה איזה חשש, הנה כפי שידוע זה מאות בשנים שעשו ציור מגן דוד על פרכות ועל מעילים ומטפחות ולא היה מי שיערער על זה, ואף שאין לנו מקור צורת המגן דוד אין בזה שום קפידא, וגם יש בזה ענין להזכיר שהשי"ת מלך למעלה ולמטה ולכל ד' רוחות השמים, ושייכות שם דוד לא ידוע, ואולי הוא סימן לדוד שבטח במלחמותיו על השי"ת שהוא מלך למעלה ולמטה ובכל רוחות השמים שלכן לא היה ירא ממלכי בשר ודם ומחיילותיהם כציוי התורה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
סמל המגן דוד כבר נהג בתרבויות רבות ולאו דווקא יהודיות.
יש אומרים שהוא סימל איחוד זו''נ, ולא נרחיב בעניינים אלו.
המכלול אכן מצא בערכו דברים בעייתיים, ולכן אין ברירה כי אם לעיין בויקיפדיה עצמה.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מהידברות

מה המקור לסמל מגן דוד? של היהודים
כ"ח אייר התשע"ז | 24.05.17 00:00
שאלה
שלום רב, רציתי לדעת מהו המקור ביהדות לסמל של מגן דוד?

תשובה
שלום רב,

סמל "מגן דוד" אינו מופיע בתנ"ך. אולם יש שכתבו שהמגינים של מלכי בית דוד היו בצורה של מגן דוד.

יעויין בדברי רבי אברהם חיים כהן זצ"ל (נין הסמ"ע זצ"ל. חי לפני למעלה מ-250 שנה) בספר ארץ החיים על תהלים (מזמור יח) שכתב, כי הנה היה חילוק בין מגיני מלכי ישראל למלכות בית דוד, כי למלכי ישראל היה מגן בעל שלש קצוות, ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לה אחיזה במדת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות ודוד הוא השביעי וכו', ע"ש. והחיד"א זצ"ל הביא דבריו בספרו דבש לפי (מערכת מ' אות לח), ע"ש.

ומצינו שסמל זה הוזכר בעוד מגדולי האחרונים, יעויין לרבי ניסים חיים משה מזרחי זצ"ל (חי לפני למעלה מ-250 שנה) בשו"ת אדמת קדש חלק א' (חלק אורח חיים סימן ה) שנשאל אודות מי שחלה בפניו, שנתפח צד אחד מפניו על ידי חולי שנקרא פאפירה, ורפואתו להשקיט הכאב והצער שרושמים בדיו על הנפח צורת מגן דוד, ורפואה זו שהיא דרך סגולה בדוקה ומנוסה, האם מותר לומר לגוי שירשום צורת מגן דוד על פניו, והעלה להתיר, ע"ש. והובא בשו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק אורח חיים סימן לז סוף אות ו), ע"ש.

וכן יעויין בדברי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו לוחות עדות (אלטונא שנת שירה, דף עא) שכתב לבאר את זה שכתב צורת מגן דוד בתוך קמיע, וזה לשונו: ובא הציור מגן דוד שהוא סגולה ומעולה שבחותמת לכל הפגעים כאשר תמצא בספר רזאל ת"א וביחוד בעץ חיים להאר"י בשער יחודים וביחוד למקשה לילד שתבניתם ז' קצוות וכו', ע"ש.

וכן הוזכר סמל "מגל דוד" במשנה ברורה (סימן תק סוף ס"ק טו) בשם הפרי מגדים, שכתב שם: ולעשות נקב בחתיכת האפיקומן בפסח לתלותו נראה לדכלי עלמא מתר אפילו בסכין, ומכל מקום לעשות בו נקב עגול או משלש כמגן דוד יש להחמיר, ע"כ. וע"ע בספר שלחן ערוך המקוצר חלק ד' (עמוד שפ, ד"ה מגן דויד), ע"ש.

וכן ראה עוד בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ג' (סימן טו) שכתב, בדבר הפרוכת שיש עליו צורת מגן דוד אם יש בזה איזה חשש, הנה כפי שידוע זה מאות בשנים שעשו ציור מגן דוד על פרכות ועל מעילים ומטפחות ולא היה מי שיערער על זה, ואף שאין לנו מקור צורת המגן דוד אין בזה שום קפידא. וגם יש בזה ענין להזכיר שהשי"ת מלך למעלה ולמטה ולכל ד' רוחות השמים, ושייכות שם דוד לא ידוע, ואולי הוא סימן לדוד שבטח במלחמותיו על השי"ת שהוא מלך למעלה ולמטה ובכל רוחות השמים שלכן לא היה ירא ממלכי בשר ודם ומחיילותיהם כציווי התורה, ע"ש.

ועיין עוד בספר סגולות רבותינו (עמוד 383) ששאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א האם מותר לצייר מגן דוד ולהשתמש בה, ומה מקורה. והשיב לעיין בדברי המשנה ברורה הנ"ל. ושם (בעמוד 384) השיב, שסמל זה מובא בקדמונים, ע"ש.

ואמנם היו שהתנגדו לשימוש בסמל "מגן דוד", יעויין להאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספרו דברי תורה מהדורא קמא (אות צב) וכן בספר שאל אביך ויגדך חלק ג' (עמודים ער-רעא) בשם רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל, ע"ש. אמנם באגרות משה שם דחה טענת האוסרים, ע"ש.

ומכל מקום יש לדעת שאין קדושה בסמל "מגן דוד", וכן ראה בשו"ת ישא יוסף חלק ד' (סימן לז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לעטר את רצפת בית הכנסת בסימני מגן דוד, למרות שאנשים ידרכו על זה, היות ואין בסמל זה קדושה, ע"ש.

וראה עוד בדברי הרב זמיר כהן שליט"א בקישור הבא:

https://www.hidabroot.org/video/55136

בברכה,

הלל מאירס
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
יש שמצאו בתוך ה'מגן דוד' את כל ה-כ"ב אותיות התורה, ראה בספר הצופן לרב זמיר כהן שליט"א עמוד 134 עיי"ש.
 

יהודה1

משתמש ותיק
במבי אמר:
12 גבולות האלכסון
הכוונה שאם לוקחים את הכיוונים מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום. ועושים את כל הלכסונים שלהם יש 12 כיוונים למשל דרום מזרח דרום מערב וכו' וכן אלכסון מזרח מעלה מזרח מטה וכו'. יש לזה גם משמעות בקבלה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
מתוך ויקיפדיה:
צורתו של מגן הדוד הופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום, הן בצורת מגן דוד והן בצורת Sri Yantra (אנ'). מגן דוד מופיע גם בתרבות המוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל יהודי מובהק.

סמל זה הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת בית שני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת, שכן הוא הופיע לצד צורות נוספות כדוגמת הפנטגרם (כוכב בעל חמישה קודקדים) וצלב הקרס, ולא בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית.

קיימת טענה שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס (אלהות), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן[3]. טענה זו אינה נכונה משום שהמילה דאוס (Deus) לאלוהים היא מלטינית ולא מיוונית. מושג האלוהות ביוונית הוא טאוס (θεός) המתחיל באות תטא ולא בדלתא. העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן[דרושה הבהרה]: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים. הסמל מופיע כמה פעמים בספר רזיאל המלאך מסביבות המאה ה-12, בשימוש מאגי לצורכי קמעות.

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.

מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם היהדות ועם מדינת ישראל.

אני אישית לא מאמין לזה.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פרדס יוסף בראשית טו א

ועיין בקובץ המאסף היוצא לאור בירושלים (שנה י"ח תרע"ג כרך א' סימן י"ב) מדוע נקרא ציור בעל שש קצות מגן דוד ולא מגן אברהם, הלא ה' אמר לו אנכי מגן לך. וי"ל דבסנהדרין (צ"ה.) אמר לו ה' לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך כו', כאשר הפיל ישבי את דוד, קמטיה הניח עליה קורה והעמיד עצמו עליה, מכא ליה ארעא מתותיה ונתרככה הארץ מתחתיו ולא הזיקו, אמר ניפול עליה ונקטל, אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא. מעתה נראה אם מלך בשר ודם ישמור את האיש, לא ישמור אותו רק מד' רוחות פנים ואחור ימין ושמאל, אבל מעלה ומטה אינו יכול לשמרו, אבל ה' שמר לדוד אף מעלה ומטה, וזה מגן דוד באמת, ולכן ציור כזה נקרא מגן דוד, כי שמרו ה' מששה רוחות, עיין שם:
<בענין שש קצות מגן דוד, עיין עוד באגרא דפרקא (אות קע"ו), ודברי תורה להגאון הצדיק ממונקאטש שליט"א [מהדורא א' אות צ"ב], ותמים דעים (הקדמת ספר מרפא לנפש ספ"ב), ספר פחדו בציון חטאים (צד ק"ג), ספר זכרון טורונטי (צד ל"ה), ועיין ארץ החיים תהלים [י"ח, א אות ח] למלכי ישראל היה מגן בעל ג' קצוות, ולמלכי בית דוד של ששה קצוות, להורות שיש לו אחיזה במדת מלכות, ומקבל שפע מן ששה קצוות, ודוד הוא השבע, זהו שנאמר (תהלים שם, וש"ב כ"ב ג) מגיני וגם הקרן הוא ישעי, שאיתא בגמ' דוד שנמשח בקרן נמשכה מלכותו (בהוריות י"ב.):
 

יהודה1

משתמש ותיק
כללית אני לא מאמין במה שלא בדקתי בספרות המצויה בבית המדרש . אני גם ממליץ כך לכל מי ששואל אותי. אף על פי שברור שעל ידי זה נעלמים דברים מסויימים מידיעתי, כי אני סובר שגם אם אתה מאמין לזה בוודאות, זה לא גורם שאתה באמת יודע יותר. (זה המשך מתגובתי הקודמת לא תגובה להודעה האחרונה). ראו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כל הרעיונות הנחמדים שמצאו בצורת מגן דוד. היא חכמה שלאחר מעשה
כלל ברור הוא, כל מנהג שאין לו מקור של ממש ניתנים בו נימוקים רבים שונים ומשונים, כל אחד מכיון שונה..העיקר להסמיך אותו.. וזו עדות מופתית למנהג מבוסס או מנהג מאומץ...
וספר טעמי המנהגים יוכיח....

קצת דומה הוא המנהג להניח פרחים בשבועות.. הגר"א טען שהוא מנהג גויים. ובספרים מצאו בזה שש או שבע טעמים...
 

מחשבות

משתמש ותיק
הפוך בדיוק: כל המנהגים שאין יודעים טעמם
אבל אפשר להוכיח שנהגו דורות רבים מאוד
מוכיח על קדימות המנהג ועל אמינותו,
שאף שלא ידעו הטעם ידעו שכך נהגו.
רבים ממנהגים אלו נהגו באזורים שונים לחלוטין
ובקהילות שכמעט אינם קשורות זה לזה.
 

מחשבות

משתמש ותיק
ממש לא.
כשהסיבה לא ברורה ובכל זאת ברור שזה ננהג כ"כ הרבה זמן
כנראה הייתה סיבה טובה לזה ולדוגמא שכך נהגו קודם
או שסמכו על אנשים גדולים מאוד וכדומה.
הרי ללא ספק היו הרבה מנהגים לא עקרוניים שננהגו במקומות מסויימים
ולא שמענו עליהם כי הם לא שרדו.
מנהגים שהחזיקו דורות רבים ובפרט באזורים שונים
אם יודעים את הטעם אז הוא הסיבה ויתכן שזה סיבה לא רצינית
אם לא יודעים את הטעם אי אפשר להתווכח כי לא על חינם הונהג.
וסתם לדוגמא: אם במקומות רבים ראו במגן דוד סמל יהודי
אולי פשוט כי זה היה משהו יהודי שכיום איננו יודעים מהו
ואם בשבועות מקפידים על מאכלי חלב, אולי כך נהגו או אף הנהיגו
הראשונים, הגאונים או אף למעלה מהם וטעמם עמם
גם אם לא מסרו לנו את טעמם.
אני מדמיין רק מה היית חושב על מנהג לזרוק תפוחים וללקטם בחג
וזה מפורש בחז"ל שכך נהגו - תרגום שני אסתר.
ואין לי אלא לשלחך לראות את דברי הרשב"א בתשובה בעניין המנהגים.
ואומר אל תבוז כי זקנה אמך.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
למנהג בלי נימוק אל תבוז. למנהג בלי מקור שנהגו כך מדורי דורות אלא להיפך יש מקורות שהגויים נהגו זה אחרת
אם הזכרת את מנהג שטיחת עשבים ופרחים בשבועות הגר"א לא קיבל מנהג זה וטען כי לקוח ממנהג הגויים על אף שמצאו לו מספיק טעמים יהודיים...
 

מחשבות

משתמש ותיק
טעות מוחלטת בדברי הגר"א
דעת הגר"א שמנהג שנוהגים בו גויים אסור
אף כשקדמו היהודים לנהוג בו.
וזה שני שיטת בתוס' ובסי' קע"ט פסק הגר"א לאיסור.
כך שכדאי שתמצא לך מקור אחר להיתלות בו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
לא משנה אם דבריך מדוייקם או לא
מנהג בתוקפות האחרונים שאין לו מקור מהקדמונים לאו שמיה מנהג בנוגע לאל תבוז
 

מחשבות

משתמש ותיק
וזאת מנין לכבודו???
ומה נקרא אצלו מנהג בתקופות האחרונים?
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
וזאת מנין לכבודו???
ומה נקרא אצלו מנהג בתקופות האחרונים?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&p=69770#p69760

ספר טעמי המנהגים גם הוכיח לי....
 

מחשבות

משתמש ותיק
במקור שהבאת כתוב שבשנת 1354 היהודים בחרו בזה כסמל
למיטב ידיעתי זה לא התקופה האחרונה
ולידיעתך בספר הקבלה הקדום ברית מנוחה זה גם מופיע
רק שאינני זוכר אם כמגן דוד או כחותם שלמה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
בכל המקורות הנוצריים (ששם זה מופיע הרבה בספרות המאגית - מחוץ לקאנון המקובל) והמוסלמיים (שם זה הוחלף לפנטגרם מחמת זיהוי הסמל עם מדינת ישראל) זה מופיע כחותם שלמה
במקור זה הרבה יותר עתיק מהנצרות (מופיע גם כ1000 שנה לפנה"ס) והוא מתרבות המזרח
שם הוא בכלל חיבור של סימן זכר (משולש שזוויתו למעלה) וסימן נקבה (משולש שזוויתו למטה) ופירוש הסמל מראה על שלמות
לכאו' אין בזה ע"ז כיון שזה יותר קדום מהנצרות והוא סמל רגיל שאין בו בעיה
כמו"כ מצאו את הסמל על רצפה של בי"כ עתיק בתקופת בית שני (שם הוא מופיע ע"י פנטגרם וצלב קרס... (שגם זה לא היה מעולם סמל קדוש - הצלב הוא סמל שמשמעותו חיבור בין הרוח - קו אנכי, לגשם - קו אופקי והוא קדום מאד (מופיע מאות שנים קודם הספירה) ובמקור הוא בעל קוים שוים רק שהנצרות קידשה אותו ושינתה את צורתו במעט) ע"כ לא נראה שיש במציאה הזו משמעות מיוחדת ל"מגן דוד")
להפוך אותו לקדוש זה כבר מרחיק לכת לדעתי
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לבי יוצא מקנאה, למראה אנשים בעלי דעת כה רחבה שיכולה להכיל כל טעם אפשרי, ומסוגלים לחייב או לשלול מדעתם וסברתם דברים אשר אלפי שנים טעו בהם אבות אבותיהם...
 

הכהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
קצת דומה הוא המנהג להניח פרחים בשבועות.. הגר"א טען שהוא מנהג גויים. ובספרים מצאו בזה שש או שבע טעמים...
הגר"א אמר זאת על מנהג העמדת אילנות. אין כל קשר בין מנהג זה לשטיחת עשבים ופרחים.
 

להתעמק

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
בכל המקורות הנוצריים (ששם זה מופיע הרבה בספרות המאגית - מחוץ לקאנון המקובל) והמוסלמיים (שם זה הוחלף לפנטגרם מחמת זיהוי הסמל עם מדינת ישראל) זה מופיע כחותם שלמה
במקור זה הרבה יותר עתיק מהנצרות (מופיע גם כ1000 שנה לפנה"ס) והוא מתרבות המזרח
שם הוא בכלל חיבור של סימן זכר (משולש שזוויתו למעלה) וסימן נקבה (משולש שזוויתו למטה) ופירוש הסמל מראה על שלמות
לכאו' אין בזה ע"ז כיון שזה יותר קדום מהנצרות והוא סמל רגיל שאין בו בעיה
כמו"כ מצאו את הסמל על רצפה של בי"כ עתיק בתקופת בית שני (שם הוא מופיע ע"י פנטגרם וצלב קרס... (שגם זה לא היה מעולם סמל קדוש - הצלב הוא סמל שמשמעותו חיבור בין הרוח - קו אנכי, לגשם - קו אופקי והוא קדום מאד (מופיע מאות שנים קודם הספירה) ובמקור הוא בעל קוים שוים רק שהנצרות קידשה אותו ושינתה את צורתו במעט) ע"כ לא נראה שיש במציאה הזו משמעות מיוחדת ל"מגן דוד")
להפוך אותו לקדוש זה כבר מרחיק לכת לדעתי
זה מדהים, כל התרבויות היו לפני היהודים, אם זה מונהג באחד התרבויות ברור שהיהודים לקחו את זה מהם. אגב זה דרכם של מבקרי המקרא וכדו'.
 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
במבי אמר:
משהו יודע מה מקור צורת המגן דוד?

חשבתי פעם אולי מקורו ע"פ הגמ' בריש נידה שאשה רחבה מלמטה וצרה מלמעלה שזה יוצא צורת משולש, ומשולש ומשולש הפוך כנגדו יוצר צורת מגן דוד.
שזה אולי מרמז על רחל ולא
באיזה דף?
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
במבי אמר:
12 גבולות האלכסון
הכוונה שאם לוקחים את הכיוונים מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום. ועושים את כל הלכסונים שלהם יש 12 כיוונים למשל דרום מזרח דרום מערב וכו' וכן אלכסון מזרח מעלה מזרח מטה וכו'. יש לזה גם משמעות בקבלה.

 להמחיש בצורה קלה יותר, על כל חפץ מרובע שיש לו 6 צדדים ו12 מפגשים ביניהם.
 
חלק עליון תַחתִית