עישון - נשים

מאן דהו

משתמש ותיק
בספר תשובות והנהגות כתב שיש איסור מיוחד על נשים לעשן משום איסור לא ילבש. [תשובות והנהגות ח"א סי' תנו]

וצריך עיון אם נמשך אחר עניני צניעות או מקורו הלכתי טהור?! [קרדיט. שאלה במק"א]
ציטוט: רבי יצחק אייזיק מקאמארנא כתב לפסוק כי מכיון שאנשים רבים אינם מעשנים, וכן הנשים אינם מעשנות, וגם אם מעשנות הדבר מהווה פריצות, נמצא כי רוב האנשים בעולם אינם מעשנים, והדבר אינו נחשב שווה לכל נפש

אם עישון אסור לנשים משום פריצות ולא ילבש [כך כתב בתשובות והנהגות הנזכר] מה ראה להכליל אותם ברוב העולם?

איך בדיוק לאו דלא ילבש מתיחס להנהגות גבריות?

הניחא משום גדר צניעות [כמו שמוצג כאן] אבל לא ילבש?
http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=964#p=85&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
 

יהודי

משתמש ותיק
לו יצויר שנשים מעולם לא היו אוכלות מאכל מסוים, וכעת התחילו כמה נשים לאכלו, יש בזה משום לא ילבש? מסתבר שרק דבר השייך בצורה מובהקת לגברים אסור לנשים (וכן להיפך), מעניין אם כן מהיכי תיתי להגדיר כך עישון.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
לו יצויר שנשים מעולם לא היו אוכלות מאכל מסוים, וכעת התחילו כמה נשים לאכלו, יש בזה משום לא ילבש? מסתבר שרק דבר השייך בצורה מובהקת לגברים אסור לנשים (וכן להיפך), מעניין אם כן מהיכי תיתי להגדיר כך עישון.

אתה מתכוין צורת אכילה שונה ולא מאכל שונה
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אם עישון אסור לנשים משום פריצות ולא ילבש [כך כתב בתשובות והנהגות הנזכר] מה ראה להכליל אותם ברוב העולם?

איך בדיוק לאו דלא ילבש מתיחס להנהגות גבריות?
 
יהודי אמר:
לו יצויר שנשים מעולם לא היו אוכלות מאכל מסוים, וכעת התחילו כמה נשים לאכלו, יש בזה משום לא ילבש? מסתבר שרק דבר השייך בצורה מובהקת לגברים אסור לנשים (וכן להיפך), מעניין אם כן מהיכי תיתי להגדיר כך עישון.
וכי איש שאשתו מושלת בו - גברי דנשי קטלוהו. עוברים שניהם באיסור לא ילבש ולא תלבש?!
​​​​​​
וכן נשים המסולולות עוברות על כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אבל לא שמענו שעוברות על לא תלבש.
וכן גבר היסטרי (בהנחה שהטבע הפוך) 

מצאנו התדמות חיצונית וכן דברים שיש בהם התנאות כאשה שייך להתדמות חיצונית.
במקום שרק נשים מסתכלות במראה, מצינו איסור לגבר להסתכל במראה רק לשם התנאות בלבד, אבל מותר להסתכל במראה  שלא כדי להתנאות (שולחן ערוך)
.
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
זה עתה ראיתי בעלון נר לשולחן שבת (קורח תשע"ט עמ' ב') שמספר כדלהלן:
מעשה באברך צעיר שהיה מעשן סיגריות. אשתו התחננה אליו שיפסיק. ביקשה רחמים על הבריאות שלו ושלה.
והוא בכל פעם היה מבטיח שהוא מפסיק. שתחכה בסבלנות, הוא כל יום מפחית קצת. אך היא הריחה על בגדיו
שהוא לא עומד בדיבורו... כיון שהיא ראתה שזה לא נגמר, החליטה לעשות מעשה. יוםאחד בחוזרו לביתו ראה
את אשתו מעשנת סיגריה, הוא נדהם... 'מה זה?!' מלמל. אמרה האישה: 'זה מפריע לך? אז ארד למטה לעשן...'
והוא כנגדה קורא בקול גדול: 'מה זה, את חייבת להפסיק!' והיא אומרת לו להרגע: "מה לא טוב בזה? אתה יודע
שזה קשה להגמל בבת אחת, אני לאט לאט אפחית..." באותו רגע התעשת, הבין את המצב, לקח את קופסאות
הסיגריות שלו ושלה וזרקם לאשפה... מאז הוא לא חזר לעשן!
מעניין האם יש מקום לדון בזה משום לא תלבש (אם אכן זה אסור), בעוד שאין כוונתה כלל אלא 'לחנך'..
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
נושא למחשבה אמר:
מעניין האם יש מקום לדון בזה משום לא תלבש (אם אכן זה אסור), בעוד שאין כוונתה כלל אלא 'לחנך'..
אילו היה שייך לא תלבש יש מקום לדמות זאת לנידון לא תלבש באופן של שמחה .
ועיין שו"ע ונו"כ אורח חיים סימן תרצ"ו ויורה דעה סימן סימן קפ"ב לגבי לא תלבש לשמחת פורים ושמחת חתונה שדנו אם יש בזה איסור.
אמנם אמנם בלא"ה לא תלבש  שייך רק על התנאות איש כאשה או אשה כאיש או התדמות חיצונית של אישה לאיש ואישה לאישה. נראה ברור כאחותו וכבוקר שאשה שנוהגת או מעשנת אין לזה שום קשר ללא תלבש.
ואולי האומר לא תלבש לא אמר זאת אלא כדי לסבר את האוזן דנדמה בעיניו כדרך פריצות.
​​​​​
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
נושא למחשבה אמר:
זה עתה ראיתי בעלון נר לשולחן שבת (קורח תשע"ט עמ' ב') שמספר כדלהלן:
מעשה באברך צעיר שהיה מעשן סיגריות. אשתו התחננה אליו שיפסיק. ביקשה רחמים על הבריאות שלו ושלה.
והוא בכל פעם היה מבטיח שהוא מפסיק. שתחכה בסבלנות, הוא כל יום מפחית קצת. אך היא הריחה על בגדיו
שהוא לא עומד בדיבורו... כיון שהיא ראתה שזה לא נגמר, החליטה לעשות מעשה. יוםאחד בחוזרו לביתו ראה
את אשתו מעשנת סיגריה, הוא נדהם... 'מה זה?!' מלמל. אמרה האישה: 'זה מפריע לך? אז ארד למטה לעשן...'
והוא כנגדה קורא בקול גדול: 'מה זה, את חייבת להפסיק!' והיא אומרת לו להרגע: "מה לא טוב בזה? אתה יודע
שזה קשה להגמל בבת אחת, אני לאט לאט אפחית..." באותו רגע התעשת, הבין את המצב, לקח את קופסאות
הסיגריות שלו ושלה וזרקם לאשפה... מאז הוא לא חזר לעשן!
מעניין האם יש מקום לדון בזה משום לא תלבש (אם אכן זה אסור), בעוד שאין כוונתה כלל אלא 'לחנך'..
שאלתך מתבססת על הצד שיש בזה משום לא תלבש מה יהיה אם כוונתו לחנך?
ומה ספק בזה. אם אישה או גבר ילבשו לבוש של המין השני בשביל חינוך גם נסתפק?
 

חדא

משתמש ותיק
כידוע מהתולדות אדם על' ר' זלמלה שאמר לאשתו שלהחזיק גרזן זה לא תלבש ולמד זאת מהתרגום יונתן על יעל
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
חדא אמר:
כידוע מהתולדות אדם על' ר' זלמלה שאמר לאשתו שלהחזיק גרזן זה לא תלבש ולמד זאת מהתרגום יונתן על יעל
בתולדות אדם לא כתב כך.
ראה כאן  image.png
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46836&st=&pgnum=23&hilite=
מדובר שם על חרב וכתב בתולדות אדם אף שאין איסור גמור הוא צל ודמות איסור יש בזה, ומביא את התרגום יונתן בשופטים.
והטעם שאין בזה איסור גמור הוא כי אין בזה התדמות חיצונית לאיש, אולם הסיבה שבכ"ז יש בזה צל ודמות איסור נלענ"ד שזה רק בחרב כי לשון התורה הוא לא יהיה כלי גבר על אשה, ואף שהכוונה היא להתדמות חיצונית כמו על ידי ענידת חרב וכלי מלחמה אבל היות ולשון התורה הוא כלי גבר יש בזה צל ודמות איסור. אבל זה לא עלה על דעת אדם לומר שיהיה איסור לעשות מעשה של גבר
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
מאן דהו אמר:
שאלתך מתבססת על הצד שיש בזה משום לא תלבש מה יהיה אם כוונתו לחנך?
ומה ספק בזה. אם אישה או גבר ילבשו לבוש של המין השני בשביל חינוך גם נסתפק?
אכן נסתפקתי אף בזאת. ראה בפמ"ג (או"ח סי' תרצ"ו משב"ז סק"ה), "ויראה כשכל המלבושים של איש, רק מלבוש אחד של אשה,
וניכרים הם, גם להרבה דיעות (ביורה דעה סימן קפ"ב) אין איסור תורה כהאי גוונא, אין למחות בפורים". הרי שלצורך שמחת פורים
הקלו במלבוש אחד, א"כ לצורך חינוך שמא ג"כ יש להקל.
 

חדא

משתמש ותיק
מדברי החינוך נראה שלאו דוקא כלי זין, אמנם פטיש ומקדחה ישנם נשים שגם משתמשות בו
ספר החינוך פרשת כי תצא מצוה תקמב
שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדיינו בזיונם, ועל זה נאמר [דברים כ"ב, ה'], לא יהיה כלי גבר על אשה, ותרגם אנקלוס לא יהא תיקון זין דגבר על אתתא. ומן הדומה כי מפני כן פירש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאוריתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו המקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיוחדים לאיש.
 
חלק עליון תַחתִית