בפשטות יש מחלוקת אם בכור דמו בזריקה או בשפיכה, אבל גם לסובר שהוא בשפיכה, הרי זה כשאר הקרבנות שדינם בשפיכה (כמו הפסח והמעשר, לסוברים כן), אבל לא שיש לו דין מיוחד (כפי שמשמע בדבריך), אלא שיש 3 אופנים של זריקת דמים: זריקה, הזאה ושפיכה.
הדין שזריקת הדם מתירה את הבשר נלמד ממה שנאמר (דברים יב, כז): ודם זבחך ישפך, ואחר כך: והבשר תאכל (פסחים עז, ב). הרי שהוציאו הכתוב בלשון שפיכה, אם כן אף בכור בכלל.
בנוגע להקטר חלבים לכאורה אין סיבה שבכור תם יהיה שונה מכל הקרבנות, אלא שיש להעיר שיש שיטות שבשר השלמים נאכל לבעלים אחר זריקה, אף קודם הקטרת האימורים (העמק דבר במדבר ו, כ על פי ספרי ורמב"ם, וראה עוד צל"ח ביצה כ, ב לדיון בדבר), אולם לא ידוע לי אם הוא הדין בבכור.
כל זה לפום ריהטא ממה שמצאתי פה ושם, אולי תרחיב יותר בצדדי הספק לכאן ולכאן.