מחד ידוע מה שאומרים כל המדריכים (וודאי זה כך)
שההבדל בינינו לבין הנוצרים שאצלם החומר הוא חטא והקדושים שלהם נמנעים מנישואין ואילו ביהדות כהן גדול שאין לו אשה פסול מלעבוד בביהמ"ק
מכיון שאצלינו מקדשים את החומר וכו וכו
והמשנ"ב בהלכות סוכה שמותר לשמש בסוכה והרמב"ן באגרת
מאידך גם ביהדות מצאנו מקורות שמצוות עונה היא בעצם חטא
א. אחרי קיום מצות עונה נטמאים עד הערב שמש
ב. תהילים נא ז הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי
ג. יש כמה ימים שלא ראוי לשמש (חוץ מיוכ"פ) משמע שזה לא נטו מצוה
אשמח להגדרות ברורות בעניין בפרט לסעיף א
שההבדל בינינו לבין הנוצרים שאצלם החומר הוא חטא והקדושים שלהם נמנעים מנישואין ואילו ביהדות כהן גדול שאין לו אשה פסול מלעבוד בביהמ"ק
מכיון שאצלינו מקדשים את החומר וכו וכו
והמשנ"ב בהלכות סוכה שמותר לשמש בסוכה והרמב"ן באגרת
מאידך גם ביהדות מצאנו מקורות שמצוות עונה היא בעצם חטא
א. אחרי קיום מצות עונה נטמאים עד הערב שמש
ב. תהילים נא ז הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי
ג. יש כמה ימים שלא ראוי לשמש (חוץ מיוכ"פ) משמע שזה לא נטו מצוה
אשמח להגדרות ברורות בעניין בפרט לסעיף א
