האם מותר לנזיר לספר את זקנו?

במבי

משתמש ותיק
שאלה זו נשאל הרשב"א -

נזיר האם מותר לספר את זקנו אם אין?
(שות הרשב"א חלק א' שאלה תז')

תשובתו -

מסתברא שלא הקפיד הכתוב בנזיר אלא בשיער שבראש דכתיב "תער לא יעבור על ראשו" ובשעת תגלחת לא כתיב אלא ראשו דכתיב "וגלח את ראשו היום טהרתו" וכו'

חידוש עצום !!!
 

יהודי

משתמש ותיק
רשב"א יסודי וחשוב, הביאו אותו בבית מדרש כשהתחלנו נזיר בכולל, כמובן שאין מהרשב"א ראיה לגבי אבלות.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לא רוצה לסטות מנושא האשכול

יש גמ' בהוריות יב לגבי שמן המשחה כשאהרון היה מספר היו עולות ויושבו בעיקרי זקנו
רשי מפרש מדבר בתוראש וברשי בכריתות מפרש מסתפר

הרי שאהרון היה מספר זקנו

וראיתי פעם שהאריכו בזה שזה לכאורה קושיא על חומרת קיצוץ הזקן ע"פ הקבלה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
וראיתי פעם שהאריכו בזה שזה לכאורה קושיא על חומרת קיצוץ הזקן ע"פ הקבלה

אני לא מבין בצינורות דקדושה וניצוצות וכדו' אבל כותבים שהרמ"ע מפאנו היה מקובל והיה מספר זקנו.
 

יוספזון

משתמש ותיק
במבי אמר:
יעקב שלם אמר:
וראיתי פעם שהאריכו בזה שזה לכאורה קושיא על חומרת קיצוץ הזקן ע"פ הקבלה

אני לא מבין בצינורות דקדושה וניצוצות וכדו' אבל כותבים שהרמ"ע מפאנו היה מקובל והיה מספר זקנו.
יש מקור הרבה יותר חזק בהלכה. בטור הלכות ראש השנה. כיוון שבטוחים אנו שיוציא לאור צדקותינו.
אך עין בארוכה בספר 'אשרי האיש' להגריא"ז מרגליות זצ"ל. שהאריך בסוגיא זו, ובכל השאלות מהמקורות שהובאו.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
שטיקל מגוגל בנושא


חיפוש מתקדם
פורטל הדף היומי > להרחיב > האם אהרן הכהן היה גוזז את... (הוריות יב ע"א)
האם אהרן הכהן היה גוזז את זקנו? / הרב שמואל לוינזון
פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

במסכת הוריות דף יב. מספרת הברייתא על שתי טיפות משמן המשחה שהיו תלויות לו לאהרן בזקנו, כמין שתי טיפי מרגליות. ומוסיף רב פפא בשם ברייתא אחרת "כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו".

מה פירוש 'כשהוא מספר'?

רש"י על אתר מפרש "כשהוא מספר - כשהיה מדבר עם אחרים, עולות ויושבות בעקרי זקנו כדי שלא יפלו". כלומר, כשאדם מדבר זקנו מתנועע, והטיפות יכולות ליפול, על כן היו עולות ויושבות בעיקרי זקנו, כלומר, בשרשי הזקן, שם הזקן מתנועע פחות. כך מפרש גם רבינו גרשום במסכת כריתות (ה:).

על פירוש זה ישנן שתי תמיהות. האחת, וכי רק בגלל דיבור מתנועע הזקן, והלא יש עוד כמה וכמה תנועות המניעות אותו, וכלשון מהרש"א בחידושי אגדות שם "למה לא נפלו בתנועותיו הגדולות מזה כגון הליכה ישיבה שכיבה". ושנית, והיא העיקר, הלא מדובר כאן ממילא במעשה ניסים, אותן טיפות שיש להן כוח לעלות ולרדת, אינן יכולות להשאר צמודות לקצה הזקן? וכן הקשה בספר 'בן יהוידע' להוריות שם.

בתוספות הרא"ש שם מובא פירוש אחר בשם הרמ"ה: "וכשהוא מספר את זקנו עולות ויושבות בעקרי זקנו ונדבקין בבשר שאין שם שער". כלומר, כשאהרן היה גוזז את זקנו, היו הטיפות עולות למקום שלא יגזז, היינו לבשר הסנטר עצמו [ומשמע מכאן שהיה מגלח את השער לגמרי].

למעשה גם רש"י בכריתות (ה: ד"ה מספר) מביא פירוש זה של הרמ"ה, וכבר ציין זאת בספר באר שבע בהוריות שם. והקשה על פירוש זה שהלשון 'מספר' אינו מיושב לפי זה, כי היה צריך לומר 'מסתפר'. וכבר העירו שתמיהתו בטילה מכח משנה מפורשת "אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מִלְּסַפֵּר ומלכבס" (תענית ב, ז), וכן שנינו בברייתא "המספר קומי [סוג של תספורת] הרי זה מדרכי האמורי" (ב"ק פג.), "האיש מעטף ומספר והאשה מעטפת ואינה מספרת" (תוספתא סוטה סוף פרק ב) ועוד הרבה כהאי גוונא.

גם בזוהר חדש (פרשת תרומה, דף ע:) רואים שהבין את דברי הברייתא כהרמ"ה, שאהרן היה גוזז את זקנו, וזה לשונו שם: ואתנם לו מורא וייראני. יהבית ליה הנהו דרגין לחברא לון, אינון שתי טפות מרגליות דיהבית ליה. וכד אעבר מורה על דקניה דהיינו כד הוה מסתפר כמה דאת אמר 'ומורה לא יעלה על ראשו' (שופטים יג ה) – 'ויראני', דלמא מעל בההוא שמן דנגיד ליה משמי עילאה".

דברי הזוהר מחודשים במיוחד, שהרי האריז"ל הזהיר מאוד על פי תורת הסוד שלא לגלח את הזקן, והיו אכן מחברים בדורות האחרונים שהתאמצו מאוד להוציא את דברי הזוהר מפשוטם, וכן להפריך את פירוש הרמ"ה (עיין בספר 'הדרת פנים זקן' עמ' תרכט ואילך, ובספר עמודי ארזים עמ' נה ואילך), אך אין המקום להאריך בזה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
ראיתי ונזכרתי, אכן, הדברים של הריא"ז בעיקרן מובאים בעמודי ארזים, שהיא למיטב זכרוני חלק מ'אשרי האיש'.
 

חדא

משתמש ותיק
במבי אמר:
שאלה זו נשאל הרשב"א -

נזיר האם מותר לספר את זקנו אם אין?
(שות הרשב"א חלק א' שאלה תז')

תשובתו -

מסתברא שלא הקפיד הכתוב בנזיר אלא בשיער שבראש דכתיב "תער לא יעבור על ראשו" ובשעת תגלחת לא כתיב אלא ראשו דכתיב "וגלח את ראשו היום טהרתו" וכו'

חידוש עצום !!!
בזוהר פרשת נשא מבואר שגם בזקן אסור לגלח
וכן מבואר בביאור הגר"א לתוספתא נגעים ספ"ד
וכבר העירו שבספרי זוטא מפורש כדברי הרשב"א וצע"ג
 

ayedavid

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
שהרי האריז"ל הזהיר מאוד על פי תורת הסוד שלא לגלח את הזקן

יש שהבינו בכוונת האריז"ל שהאיסור בתלישה ולא בחיתוך, וכך נהגו כמה מקובלים
 

יהודי

משתמש ותיק
זה ויכוח בין חכמי פורת יוסף לשאר המקובלים, שרוב החכמים שם היו מסדרים זקנם.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
בספורנו כ׳ דעי"ז ירחיק מעליו תיקוני יופי והשיער (הציטוט לא מדויק) האם רואים מזה שלא סבר כרשב"א?
 

הערשל

משתמש ותיק
חדא אמר:
וכן מבואר בביאור הגר"א לתוספתא נגעים ספ"ד
בגר"א שם משמע שעל סימני הזקן אינו חייב ורק על מה שהולך על הלחי חייב, וצ"ב.
 

הערשל

משתמש ותיק
בעיקר הנידון נראה בפשטות דמהיכ"ת שיהי' גם מצוה על הזקן שבתורה לא הוזכר אלא ראשו.

ונראה שמדויק כן מהתוס' ביבמות דף ה. שכ' שם בד"ה שכן דאיכא איסור גילוח זה בראשו וזה בזקנו דהיינו נזיר בראשו וכהן בזקנו.

ונראה דכן מוכח נמי כן בעיקר הסוגיא דשם, דאם נימא שיש איסור גילוח מסתמא המצות תגלחת דסוף הנזירות נמי שייכא בזקן, וא"כ איך יותר כהן ונזיר לעשות תגלחת מצוה, והרי אין עשה דוחה ל"ת ועשה, (דכהן אית לי' נמי עשה דקדושים יהיו על גילוח זקן). וכי תימא דעשה דוחה ל"ת ועשה בדאינו שוה בכל, הא כתבו התוס' שם שזה דווקא עשה דמצורע משום גדול השלום.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
לא רוצה לסטות מנושא האשכול

יש גמ' בהוריות יב לגבי שמן המשחה כשאהרון היה מספר היו עולות ויושבו בעיקרי זקנו
רשי מפרש מדבר בתוראש וברשי בכריתות מפרש מסתפר

הרי שאהרון היה מספר זקנו

וראיתי פעם שהאריכו בזה שזה לכאורה קושיא על חומרת קיצוץ הזקן ע"פ הקבלה

עיין בן יהוידע שם שהביא פירוש דהיינו "מספר" כמו "מספרת" דסוטה.
 
 

עטסופר

משתמש ותיק
הרב שאר ישוב היה בצעירותו נזיר, עד שהחזון איש אמר לו שהנזירות של אביו לא תופסת, והיה מגלח את זקנו ומגדל שערו
 

דוד חיים

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
הרב שאר ישוב היה בצעירותו נזיר, עד שהחזון איש אמר לו שהנזירות של אביו לא תופסת, והיה מגלח את זקנו ומגדל שערו
לא הבנתי, מה אחז שנזיר הוא ומותר בגילוח הזקן או שאינו נזיר כלל וא"כ למה לא גילח שערות ראשו. (וידוע שאחז שנזיר הוא הלא כן?)
 

כמו שחל

משתמש ותיק
יהודי אמר:
זה ויכוח בין חכמי פורת יוסף לשאר המקובלים, שרוב החכמים שם היו מסדרים זקנם
הם סברו שאין בכלל ענין לא לגעת בזקן או שסברו שזו מידת חסידות שהם לא נוהגים בה?
 

כמו שחל

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
יש גם חילוק בין א"י וחו"ל מהרמ"ד וואלי
כבר קדמו ר' שבתי באר בשו"ת באר עשק סי' ע' (https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=603#p=152&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=)
והשיג על דבריו ר' יוסף אירגאס בשו"ת דברי יוסף סי' כה (https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1620889394981&pagenum=86&book=612050)
(ועי"ע בענין זה בחיי מוהר"ן סי' נא https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1620889933057&pagenum=78&book=60799)
 

כמו שחל

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ראיתי פעם שהאריכו בזה שזה לכאורה קושיא על חומרת קיצוץ הזקן ע"פ הקבלה
כמדומני שהרב עזריאל מנצור דן בזה באריכות במבוא לכף החיים
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
כמו שחל אמר:
אהרן פישר אמר:
יש גם חילוק בין א"י וחו"ל מהרמ"ד וואלי
כבר קדמו ר' שבתי באר בשו"ת באר עשק סי' ע' (https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=603#p=152&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=)
והשיג על דבריו ר' יוסף אירגאס בשו"ת דברי יוסף סי' כה (https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1620889394981&pagenum=86&book=612050)
(ועי"ע בענין זה בחיי מוהר"ן סי' נא https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1620889933057&pagenum=78&book=60799)
ייש"כ. והבאר עשק דן גם בענין נזיר, שייך להאשכול
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יהודי אמר:
זה ויכוח בין חכמי פורת יוסף לשאר המקובלים, שרוב החכמים שם היו מסדרים זקנם.
וגם דעתו של רבי שריה דבליצקי זצ"ל
זו לשון תלמידו הרב אבידן סנדרוסי:
"מו"ר זצ"ל היה מסדר את זקנו ובחוץ נשמעו המון סיבות בעניין ופעם שאלוהו האם צריך לגדל זקן? ענה ע"פ ההלכה אפשר לגלחם באופנים שמותר, וע"פ הקבלה לגדל לא לגעת.
ושמעתי מהגר"י שינפלד שליט"א שמו"ר זצ"ל אמר לו שזה מסיבה רפואית מקצץ זקנו."
 
חלק עליון תַחתִית