נושא למחשבה
משתמש רגיל
כידוע מחז"ל שאין לו לאדם להביא את עצמו לידי נסיון,
למרות שהגדולה של האדם נבחנת באמצעות אותו כור היתוך הנקרא נסיון,
אך מפאת לגודל הסכנה האורבת מתוך הנסיונות הקשים, הרי שמוטב לברוח ממנה כבריחה מהאש.
משתמע איפה שהמצב הזה הוא רק 'בדיעבד', כלומר מאחר והאדם מכיר בחלישות מזגו וטבעו
[ויותר חמור כשאינו מכיר..] הרי שאין מנוס אלא לברוח מהסכנה הנוראה של הנסיון.
אך בלו יצוייר שהיה ברור לנו שיש בכוחינו לעמוד במבחן הנסיון, הרי שמוטב היה שניגש לזה בכוונה תחילה.
אולם זכורני בשם הגר"י סלנטר שאמר, דמי שבוחר בטוב ע"י שמכניס את עצמו למקום שיוכרח לבחור בטוב
גם מה שבוחר אח"כ בטוב מתוך "ההכרח", גם זה מכלל הבחירה בטוב מצדו,
שהבחירה הראשונית היא כתגובת שרשרת לכל ההמשך הטוב, והכל נזקף לזכותו כבעל בחירה בכל הטוב המתמשך מכך.
אשמח לשמוע מקורות מידע האם והיכן אמר ר' ישראל דבר זה. ולכאו' הסוגיא דע"ז (יז) דניכוף יצרא טובא, קצת סותר לזה.
למרות שהגדולה של האדם נבחנת באמצעות אותו כור היתוך הנקרא נסיון,
אך מפאת לגודל הסכנה האורבת מתוך הנסיונות הקשים, הרי שמוטב לברוח ממנה כבריחה מהאש.
משתמע איפה שהמצב הזה הוא רק 'בדיעבד', כלומר מאחר והאדם מכיר בחלישות מזגו וטבעו
[ויותר חמור כשאינו מכיר..] הרי שאין מנוס אלא לברוח מהסכנה הנוראה של הנסיון.
אך בלו יצוייר שהיה ברור לנו שיש בכוחינו לעמוד במבחן הנסיון, הרי שמוטב היה שניגש לזה בכוונה תחילה.
אולם זכורני בשם הגר"י סלנטר שאמר, דמי שבוחר בטוב ע"י שמכניס את עצמו למקום שיוכרח לבחור בטוב
גם מה שבוחר אח"כ בטוב מתוך "ההכרח", גם זה מכלל הבחירה בטוב מצדו,
שהבחירה הראשונית היא כתגובת שרשרת לכל ההמשך הטוב, והכל נזקף לזכותו כבעל בחירה בכל הטוב המתמשך מכך.
אשמח לשמוע מקורות מידע האם והיכן אמר ר' ישראל דבר זה. ולכאו' הסוגיא דע"ז (יז) דניכוף יצרא טובא, קצת סותר לזה.