מה זה בעצם מנהג?

A

Anonymous

Guest
איך זאג נישט קיין תשובה
אבער נאר אקליינע ווארט.
דער בעל דרכי שמואל זיע"א האט אמאל געזאגט פאר איינער וואס האט גקומען פרעגן: ער האט א קינד אין אחיידר אין אידיש, און איצטער גייט מען עפענען א נייע חיידר על טהרת הקודש אבער אין עברית? האט דער דרכי שמואל גענטפערט: יא, אידיש ודאי איז אחשובע זאך, אבער אידישקייט איז מער וויכטיג פון אידיש..
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
סאיז דא אזעלכע וואס ביי זיי ס'איז א מנהג.
זייער זיידע האט נישט גערעדט קין אידיש ...
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
הלשון הקדש שלי גרוע, זה בודאי בעיה. (אדרבה אם יש למישהו עצה מה לעשות, אזני קשבת).
אבל אנסה לתרגמו ללשה"ק.
 

yosf

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לא בטוח שההגדרה זה סיבה הלכתית. הייתי אומר סיבה רוחנית.
למשל לא לגעת בזקן כי זה צינורות השפע.
וכן לשיר פיוט מסויים או לומר תפילה מסויימת בזמנים מסוימים. כי זה מועיל מבחינה רוחנית.

אשמח לקבל מקור שלגעת בזקן זה בעיה בצינורות עד כמה שאני יודע (ואני לא יודע הרבה) מדובר על זקנים באצילות ולומר שזה קשור לזקנים שלנו אולי יכלל בלא תעשה לך פס....
בכל אופן אם יש לך מקור מחז"ל או אפי' מקובלים שכתבו בפירוש שיש בזה בעיה אשמח לראות. (לצערי מקור מהליקוטי מוהר"ן לבד לא מספק אותי עדיין אני עדיין אוחז בלשעבר שלך)




לפי דברי רבינו האר"י זלה"ה כיון שאנו מתייחסים בשורשנו לזו"ן (אין מקום לפרט המשכילים יבינו, יש קושי לדבר גבוה במקומות שאיני יודע מי ומי ההולכים) ובז"א (או בלשוננו הקב"ה) דיקנא דיליה הוא חסד ומשם מושפע שפע לנו לפיכך יש עניין שלא להסיר צינורות השפע
ועי' למרן הבא"ח בשו"ת ר"פ דס"ל דמ"מ על המידה אין להקפיד ע"ש וכן נקטו רוב מקובלי ע"מ אך אומנם יש חולקים, אבל עכ"פ לכו"ע שם מקור השפע)
ועי' בשו"ת אור לציון מה שהביא (הל' ספירת העומר) משעה"כ ומרע"מ ודו"ק, ודי בזה.
אומנם זה ודאי דמה שאמרו באידרא "וי למאן דמושיט ידוהי בדיקנא וכו'" לא נאמר אלא על דברים שבמופלא ממך וכו' {אלא שנחלקו המקובלים מה שייכות יש אלינו בהתחייסות נשמותינו לזה וכו' וכבר ידוע מחלוקת הרמ"ע מפאנו ובני דורו}
 
 

אליהו52

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
לא מובא בברכי יוסף לא לגעת בזקן ע"פ האר"י?

צודק חלקית:
שיורי ברכה יורה דעה סימן קפא
י. כל זה מדינא, אמנם על דרך האמת סתרי תורה, איסור גמור לעשות הזקן בשום אופן. וכבר האחרונים הביאו דברי רבינו האר"י זצ"ל.
יא. העושה זקנו בתער או פאות הראש, גדול עונו מנשוא, שעובר בכל יום שעושהו על כמה לאוין. ומלבד שענשו חמור מאד לפום דינא, עוד יחרד שהוא מוחרם מפי גאוני עולם, מרן וכל גאוני זמנו, ומפיהם לפידים יהלכו, ככתוב בספר יין המשומר כל כתבי הקדש. עיין שם באורך.
שירי שיריים קו"א
א. לפנים סוף אות יו"ד. והרב החסיד עיר וקדיש מהר"י אירגז ז"ל, בספר דברי יוסף סי' כ"ה, כתב דבחלק הנסתר לא נצטוו אלא היחידים השרידים העומדים בסוד ה'.
ב. שרי ליה מאריה לבעל באר עשק שכתב דבחו"ל עדיך לגלח הזקן על פי הסוד, והרב דברי יוסף שם דחה דבריו וסברתו ומחי ליה אמוחא. ע"ש באורך.
 
 

אליהו52

משתמש ותיק
yosf אמר:
לפי דברי רבינו האר"י זלה"ה כיון שאנו מתייחסים בשורשנו לזו"ן (אין מקום לפרט המשכילים יבינו, יש קושי לדבר גבוה במקומות שאיני יודע מי ומי ההולכים) ובז"א (או בלשוננו הקב"ה) דיקנא דיליה הוא חסד ומשם מושפע שפע לנו לפיכך יש עניין שלא להסיר צינורות השפע
ועי' למרן הבא"ח בשו"ת ר"פ דס"ל דמ"מ על המידה אין להקפיד ע"ש וכן נקטו רוב מקובלי ע"מ אך אומנם יש חולקים, אבל עכ"פ לכו"ע שם מקור השפע)
ועי' בשו"ת אור לציון מה שהביא (הל' ספירת העומר) משעה"כ ומרע"מ ודו"ק, ודי בזה.
אומנם זה ודאי דמה שאמרו באידרא "וי למאן דמושיט ידוהי בדיקנא וכו'" לא נאמר אלא על דברים שבמופלא ממך וכו' {אלא שנחלקו המקובלים מה שייכות יש אלינו בהתחייסות נשמותינו לזה וכו' וכבר ידוע מחלוקת הרמ"ע מפאנו ובני דורו}

מי שמקפיד על כל הדברים אני מבין שגם לא ישלבו אצבעות ולא ירימו אצבעותיהם כלפי מעלה ועוד דברים המובאים בזוהר במפורש
אבל זה שהתפשט העניין של הזקן בין כל מיני אנשים שחושבים שהאידרא זה המקור שלהם נו נו...
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
תפוח אדמה נמצא לראשונה באמריקה לא ברוסיה
חלק א׳ ממעל אמר:

מתוך ויקיפדיה

תפוחי אדמה על קברו של פרידריך הגדול בארמון סנסוסי בפוטסדאם. מייחסים לפרדריך את הבאת תפוחי האדמה לפרוסיה.
מדענים משערים כי מקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים שבדרום אמריקה. על-פי ההשערה, חברות פרה-קולומביאניות שחיו באזור תרבתו את הצמח, ומהם הוא התפשט לחברות אחרות של ילידים אמריקאים. אבותיו של תפוח האדמה הכילו, כנראה, את הגן לרעלן סולנין, אשר אבד ממנו במהלך תרבותו. בחברה הפרואנית תורבתו מספר רב של זנים בצורות, צבעים ומרקמים שונים, שדרשו תנאי גידול שונים.

סיפור עם פופולרי מספר כי סר וולטר ראלי היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה; ההיסטוריה מספרת כי סר פרנסיס דרייק עשה זאת. בשנת 1586, אחרי שנלחם בספרדים באיים הקריביים, דרייק עצר בקרטחנה שבקולומביה כדי להצטייד באספקת מזון, כולל טבק ופקעות תפוחי אדמה.
האזכור הראשון של תפוחי אדמה בצפון אמריקה מגיע מן המתיישבים האיריים בלונדונדרי, ניו המפשייר, ב-1719.



טרם שובו לאנגליה עצר באי רואנוק, שבו ניסו מתיישבים אנגליים לייסד מושבה. החלוצים שבו לאנגליה עם דרייק, יחד עם תפוחי האדמה.
 

yosf

משתמש ותיק
וכך הוא לשון רבינו האר"י זלה"ה (שער טעמי המצוות פר' קדושים): ואיסור גדול הוא לעקור או לתלוש אפי' שערה אחת מכל מקום בזקנו כי שם צינורות השפע וכו' "ע"ש
 

אליהו52

משתמש ותיק
yosf אמר:
וכך הוא לשון רבינו האר"י זלה"ה (שער טעמי המצוות פר' קדושים): ואיסור גדול הוא לעקור או לתלוש אפי' שערה אחת מכל מקום בזקנו כי שם צינורות השפע וכו' "ע"ש


שער המצות - פרשת קדושים 
והיה מורי זלה"ה נזהר מאד שלא לחתוך שער הזקן כלל לא בתער ולא במספרים לא למעלה ולא למטה ולא בשום מקום מן הזקן אפילו למטה תחת הזקן באותם שערות קטנים החופפים על הגרון ממש. אבל השער שבשפה העליונה המעכב את האכילה היה קוצצו במספרים. ולא עוד אלא שהיה אומר שאיסור גדול מאד הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שער אחד בלבד בכל מקום זקנו כי הם צינורות של שפע ולכן צריך האדם ליזהר שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה כדי שלא יעקור ויתלוש איזה שער. גם היה אומר מורי זלה"ה שבכל פעם שהאדם מזרז ומעמיד על עצמו שלא ליגע בזקנו לטעם הנזכר יכוין כונה הנז"ל שבזקן הנזכר נרמז שם אל שדי. [יח] גם היה מורי זלה"ה נזהר מאד שלא לגלח ראשו אחר שעת המנחה גדולה ואפילו בערב שבת לא היה מגלח ראשו אלא קודם חצות היום דוקא:

אז שגם לא יגעו בזקן!!!
כמו כן אצטט עוד דבר שכותב שם וזה קשה למנהג חלק הנשים (שבעליהן מקפידים על דברי האר"י בזקן:

שער המצות - פרשת קדושים 
...ולכן האשה אינה מגלחת ראשה ואדרבה מגדלת שער ראשה כנודע להשאיר שורש אל הדינין...
 

yosf

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
yosf אמר:
וכך הוא לשון רבינו האר"י זלה"ה (שער טעמי המצוות פר' קדושים): ואיסור גדול הוא לעקור או לתלוש אפי' שערה אחת מכל מקום בזקנו כי שם צינורות השפע וכו' "ע"ש


אז שגם לא יגעו בזקן!!!
כמו כן אצטט עוד דבר שכותב שם וזה קשה למנהג חלק הנשים (שבעליהן מקפידים על דברי האר"י בזקן:

שער המצות - פרשת קדושים 
...ולכן האשה אינה מגלחת ראשה ואדרבה מגדלת שער ראשה כנודע להשאיר שורש אל הדינין...
כבר כתבתי למעלה שמרן הבא"ח ברב פעלים לומד מדברי הרב כי רק העקירה והתלישה וכו' היא האיסור כי "עוקר" צינורות השפע, אבל "על המידה אין להקפיד"

לגבי נשים איני יודע כוונתך, הספרדים ההולכים אחר רבינו האר"י זלה"ה אינם מגלחות וכו' {ושוב ... על המידה אין להקפיד}

דרך אגב, לא טוב שאשה תשתתף בפועל בחלאקה, דהיינו שתגזור את שערות הילד והוא מהטעם הנז' ודי למבין
 

אליהו52

משתמש ותיק
yosf אמר:
כבר כתבתי למעלה שמרן הבא"ח ברב פעלים לומד מדברי הרב כי רק העקירה והתלישה וכו' היא האיסור כי "עוקר" צינורות השפע, אבל "על המידה אין להקפיד"

לגבי נשים איני יודע כוונתך, הספרדים ההולכים אחר רבינו האר"י זלה"ה אינם מגלחות וכו' {ושוב ... על המידה אין להקפיד}

דרך אגב, לא טוב שאשה תשתתף בפועל בחלאקה, דהיינו שתגזור את שערות הילד והוא מהטעם הנז' ודי למבין

לגבי נשים כוונתי לחסידים שגם לא מגלחים זקנם מחמת האר"י אמנם יש עדות חסידים שנשותיהם מגלחות
 

שניאור

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
לגבי נשים כוונתי לחסידים שגם לא מגלחים זקנם מחמת האר"י אמנם יש עדות חסידים שנשותיהם מגלחות
כיון שרצו להקפיד על דבר שיש לו מקור בהלכה והוא לא לגלות שום שיער, מה שקשה כשלא מגלחים, וכמובן שבמקום הידור בהלכה (שיש לו גם מקור בקבלה) דוחים עניני קבלה.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
בענין תשובת הבא"ח להתיר לקצץ הזקן גם ע"פ קבלה, ישנם מזקני בבל שיש בידם מסורת מבנו של הבא"ח שתשובה זו אינה ממנו
 

yosf

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
בענין תשובת הבא"ח להתיר לקצץ הזקן גם ע"פ קבלה, ישנם מזקני בבל שיש בידם מסורת מבנו של הבא"ח שתשובה זו אינה ממנו
ידוע ומפורסם,
אומנם ככל עניני הלכה (ואף זו בכלל הגדרתה ויכוח הלכתי) אין לנו אלא דעת גדולי הפוס', ולפיכך ודאי שאחר שמרן האו"ל זלה"ה ושאר חו"ר פורת יוסף וכן בשו"ת יין הטוב להגר"י ניסים ועוד סמכו על תשובה זו כעל דברי מרן הגרי"ח אין לנו אלא דבריהם, וכאילו דעת המפקפקים דחויה היא.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
בענין תשובת הבא"ח להתיר לקצץ הזקן גם ע"פ קבלה, ישנם מזקני בבל שיש בידם מסורת מבנו של הבא"ח שתשובה זו אינה ממנו

זה פולמוס ארוך. והמוציא מחבירו עליו הראיה

אתמול דוקא קראתי שאחד מגדולי בבל לא ניחא ליה בדברי הבן איש חי והעלה טענה שהתלמידים מסדרי הכתבים שרבבו תשובה זו
והשערה של אותו זקן נדחיתה מכמה פנים אחת מהם שמסדרי התשובות היה תלמידו הותיק רבי בן ציון חזן
 

יוספזון

משתמש ותיק
משולש אמר:
שטריימל אינו מנהג. כל דור התחלפו בגדי היהודים לפי מקומות מושבותיהם וסביבתם (הגויית. כן, היהודים לא "חידשו" אף מלבוש משלהם, הם קנו את הכובעים שהיו בחנות).


לא בדיוק. לשטריימל יש כמה גירסאות. והראיה, שנהגו כך גם בליטא וגם בפולין ובשאר מקומות. (תלמידי הגר"א שעלו לארץ חבשו שטריימל - וכך נהגו שאר הליטאים הירושלמים עד ימינו אנו) 
רק אוסיף סיפור קטן, מאחד מגדולי ישראל זצ"ל בדור הקודם, שנשאל על השטריימל איה מקורו? ענה ואמר, כי אין יודע מקורו, אך כשהוא רואה איך כל שערה ושערה שבשטריימל דוקרת את עיני המתחדשים, אז זהו מקור מספיק.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
השטריימל הוא כיפה המוקפת זנבות בעלי חיים כגון שועל או צובל, בעברית: דלק (Sable) .נוהגים לחבוש מגבעת זאת, חסידים (מלבד חסידי חב"ד) וכן קבוצות של יהודים מהיישוב הישן בירושלים וצפת. קיימים סוגים שונים של שטריימל ובניהם השטריימל של חסידי גור, המכונה "ספודיק" שהוא שטריימל גבוה.

נהוג לחבוש את השטריימל מיום החתונה בשבתות ובמועדים ובשמחות מיוחדות. יש ירושלמים החובשים שטריימל מיום ההגעה למצוות.

מוצאו של השטריימל במזרח אירופה ככיסוי ראש מפרווה בעיתות הכפור. הוא התקבל אצל יהודי מזרח אירופה לפני כ- 200 או 300 שנה.
מדוע נוהגים יהודים לחובשו, אין תשובה מוחלטת. הסופר ש"י עגנון כותב בסיפורו "גזרת השטריימל" שהכיסוי הזה נגזר כצורת ביזיון ליהודים, והפך במשך הזמן למגבעת של כבוד.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
עוד על השטריימל מויקפדיה
מקור השטריימל
מקובל כי מקור השטריימל בפולין, אשר בה העשירים והמכובדים היו נוהגים להקיף את המגבעת שלהם בפרווה של צובל, כאות לייחוסם, וכך התקבל השטריימל כלבוש חג גם אצל יהודים פשוטים.

ישנה אגדה שמקורו של השטריימל בגזרה של מלך פולין, לפיה יהודי יהיה חייב לקשור לכובעו בשבתות וחגים זנב של חיה טמאה. השתדלנים היהודים הצליחו לדחות גזרה זו לאחר גיל הנישואין, והתחכמו לה על ידי כריכת הזנב מסביב לכובע.

גרסה נוספת מתייחסת לגזרת הלבוש שבה נדרשו היהודים להתלבש באופן הדומה לסגנון לבושם של בני המקום. בליטא בחרו רבני היהודים להציע לעדתם ללבוש את הלבוש האירופאי. ואילו בארצות מזרח אירופה הציעו הרבנים לקהילתם את סגנון הלבוש של הקוזקים, מתוך כוונה כי כך לא יסחפו עם הקדמה ויתבוללו.

סברה המקובלת יותר בחוץ לארץ היא שהשטריימל מגיע מרוסיה. על פי סברה זאת, כאשר הצאר הרוסי הוציא צו שעל גברים יהודים נאסר לחבוש כיפה (הגברים הרוסים באותה תקופה חבשו את השטריימל בגלל האקלים הקר), היהודים עטפו סביב הכיפה פרווה על מנת להסתירה.
מקור השם 'שטריימל'
יש הטוענים כי מקור השם שטריימל הוא מהמילה הלועזית "שטרמנקל", שפירושה שיער עבה. ויש טוענים שעיטור הראש בזנבות חיה נכפתה על היהודים לביזיונם וכי מקור השם במילה 'סְרָאם' אשר פירושה בשפות הסלביות – ביזיון. ישנם חוקרים הטוענים כי שמקור המילה באנגלית – straw – קש, ואמנם כך נראות שערות השטריימל. 'שְׁטְרַיְים' ביידיש הוא פס, ו'שְׁטְרַיְימְל' נאמר בלשון הקטנה. בפולנית stroj פירושו כיסוי ראש.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יש מסורת אצל החסידים המציינת שהמילה 'שבת' היא גם ראשי תיבות של ש'טריימל ב'מקום ת'פילין...


גם אם סיבת לבישת השטריימל נולדה בתקופת הגזירה שאסרו על היהודים ללבוש כובעי פרווה אלא אם כן הם עשויים מזנב החיה, דהיינו מן החלק הזול יותר של החיה. אבל החסידים למנהגם לא לעשות דבר ללא כוונה פנימית הנקרא גם "ענין", הכניסו כוונה בלבוש זה כמו שכתב הרבי פנחס מקוריץ זצ"ל שבלבוש זה אנו מכוונים לקחת גם את החלק הזול והשפל של החיה ולהעלותו לרוחניות על ידי שנשפרו עד שיהיה נאה ומכובד להעלותו על המקום הכי מכובד שבנו - הראש. אכן הגזירה כבר אינה קיימת, אך הענין המרומם הזה ישאר תמיד קיים.


לקינוח...
https://www.youtube.com/watch?v=l_cq764cWBU
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
לעצם עניין הפורום
בלשון הרמב"ם משמע שמנהג הוא הנהגה שבאה מהציבור והסכימו בית דין של הציבור לצורך במנהג זה.

רמב"ם הלכות ממרים פרק א
הלכה ג
וכן הגזרות והתקנות והמנהגות אם ראו מקצתן שראוי לגזור גזירה או לתקן תקנה או שיניחו העם המנהג הזה, וראו מקצתן שאין ראוי לגזור גזרה זו ולא לתקן תקנה זו ולא להניח מנהג זה נושאין ונותנין אלו כנגד אלו והולכין אחר רובן ומוציאין הדבר אחר הרבים.

ובתחילת הפרק הנ"ל
ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים 

 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חכימא דיהודאי אמר:
תנא-קמא אמר:
פארוואס טאקע זענען זיי פרעמדע???
פארוואס פארשטעהען זי ניט קיין יידיש??

טאקע פה מדברים עברית!
נישט פרעגט פארוואס פרעגט וואס [מתנצל אם האידיש לא כראוי אבל העיקר שהמסר מובן]
ועם זאת החפץ לשמור על מנהג אבותיו הנהוג במאות השנים האחרונות ויחד עם זאת להשתמש בטכנולוגיה המערבית שהמציאה את מושג הפורום [מסורת המערב..] מוזמן בכל הכבוד לכתוב בפורום אידשאי מענין
http://www.yiddishworld.com/forum/index.php?sid=41aa72f1adce20bac160114e5b6e8c51
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
מנהג זה מנהג הלכתי, כלומר שנהגו העולם כשיטה מסויימת בהלכה, וא"כ אין מקום לפסוק הלכה כאחר, היות ואין ההלכה נקבעת כיום ע"י בי"ד הגדול, וד"ל.
המקור למנהג הוא סברא של מסורת וחלק מהשולשלת של אב לבנו, וכן מגמרות בפסחים ועוד.
בכל מקום בש"ס ובראשונים ובראשוני האחרונים שהוזכר מנהג זה בקשר למנהג הלכתי וכמו שכתבתי.
היום המושג מנהג התרחב בהרבה מאוד, והוא טעות לדעתי.
כאדם שאוהב את מקורותיו ואת ההיסטוריה שלו ושל עמו, אני גם אוהב לשמור על כל המנהגים הטיפשיים כאכילת קרעפלאך וכיוצ"ב, אבל אני לא מקדש אותם.
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
ועם זאת החפץ לשמור על מנהג אבותיו הנהוג במאות השנים האחרונות ויחד עם זאת להשתמש בטכנולוגיה המערבית שהמציאה את מושג הפורום [מסורת המערב..] מוזמן בכל הכבוד לכתוב בפורום אידשאי מענין

הייתי עושה את זה, אבל זה חסום אצלי.
 
חלק עליון תַחתִית