האחד בא לגור אמר:
בפסוק סך הכל כתוב שאם שנים ביחד זה סיבה לומר שתכננו אבל מי אמר שאם לא תכננו בהכרח אומרים אמת וכי לא יכול להיות ששנים החליטו להמציא אותו דבר זה לגופה של סברא אבל מלבד זאת כמו שכתבתי האמת היא שהתורה שללה סברות אחרות כשאדם מעיד מלבד פרשת עידות גופא והרי גם שבן אדם אחד אומר משהו יש סברא שזו האמת כשאינו נוגע והרי אב ובנו שהעידו בנפרד בשני עדויות לא מצטרפים ו וכל עדות מיוחדת שאין מצטרפים תאמר שאין סברא שתכננו שא"כ היו אומרים שראו ביחד וכהנה עוד הרבה חסרונות צירופים בעדות ומועלם לא שאלו תוספות בכל הני גווני שיהיה מיגו והדבר ברור שרק במקום שיש עידות לפנינו יש נאמנות במיגו וכדהוכחתי לעיל ו
ומה זכה מיגו שמועיל בלי פרשת עדות, וכי פסוק מפורש הוא? אלא סברא שמי שטען דבר גרוע כשיכול לטעון טוב כנראה אינו משקר ומניין לך שהותרה שללה את הסברא שלא אמרו במקרה יחד אותו הדבר אלא או שזה אמת או שהם תכננו? ולגבי עדות אינו מועיל שהרי אם תכננו אולי זה שקר, אבל למיגו זה יועיל.
אגב במסכת חולין הגמרא מוכיחה שהעורבים שהביאו לאליהו זה עורבים ממש ולא שני אנשים שקראו להם עורב כי אטו אתרמי שהיו שניהם שמם עורב. ומשמע שסברא כעין זו מועילה. (אלא שלא מוכח שזה גם מועיל כמו מיגו)