למה קוראים לקידושין של יבמה "מאמר"

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אני חשבתי שאולי זה בגלל שזה מדרבנן אז זה מלשון "הם אמרו", או בגלל שמטרת הייבום להקים שם לאחיו, והיינו "לקרוא" לבן על שמו ולכן יש על זה לשון "מאמר" - אמירה
אבל מסתמא יש בזה דברים מפורשים בראשונים ואשמח למידע
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כמדומה שנקרא מאמר, משום שבא לומר שלא קנאה במעשה דהיינו בביאה אלא בקידושין שהם אמירה, וכנודע שחלק מהמעשה קידושין הוא באמירת "הרי את מקודשת" דאסר לה אכו"ע כהקדש,(וגם קידושי ביאה צריך אמירה משא"כ בביאת יבמין).
 
A

Anonymous

Guest
יש להוסיף שהוא בא לאפוקי מביאת יבום שקונה ללא דעת כלל.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מתוך ספר 'בית אהרן' מכבוד קדושת רבי אהרן זצוקללה"ה מקארלין, מה שאמר הרב ז"ל על סיום מסכת יבמות:
מפני מה נקראים קדושי יבמה מאמר ולא נקראים קדושין כמו כל קדושי אשה?
ומהו הלשון מאמר?
ואמר הרב ז"ל שנוכל לומר, כי נראה למה נקראין 'קדושין', שהוא לשון הקדש, כי מקודם שקידשה היתה מותרת לכל אדם, ואחר שקידשה זה נאסרה לכל העולם כהקדש שאסור לכל; אבל ביבמה לא שייך לקרא בשם 'קדושין', כי בלאו הכי היתה מקודם ג"כ אסורה לכל העולם מחמת הזיקוק, ולזה אין שייך לקרא בלשון הקדש.
והטעם שנקרא בלשון 'מאמר': ידוע כי היבום הוא כדי להקים לאחיו שם בישראל, וזהו בחינת תחיית המתים, ותחיית המתים היא על ידי מאמר, 'מחיה מתים במאמרו', ולזה נקראים קדושי יבמה 'מאמר', כי תחיית המתים נקראת מאמר.
 

בן של רב

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מתוך ספר 'בית אהרן' מכבוד קדושת רבי אהרן זצוקללה"ה מקארלין, מה שאמר הרב ז"ל על סיום מסכת יבמות:
מפני מה נקראים קדושי יבמה מאמר ולא נקראים קדושין כמו כל קדושי אשה?
ומהו הלשון מאמר?
ואמר הרב ז"ל שנוכל לומר, כי נראה למה נקראין 'קדושין', שהוא לשון הקדש, כי מקודם שקידשה היתה מותרת לכל אדם, ואחר שקידשה זה נאסרה לכל העולם כהקדש שאסור לכל; אבל ביבמה לא שייך לקרא בשם 'קדושין', כי בלאו הכי היתה מקודם ג"כ אסורה לכל העולם מחמת הזיקוק, ולזה אין שייך לקרא בלשון הקדש.
והטעם שנקרא בלשון 'מאמר': ידוע כי היבום הוא כדי להקים לאחיו שם בישראל, וזהו בחינת תחיית המתים, ותחיית המתים היא על ידי מאמר, 'מחיה מתים במאמרו', ולזה נקראים קדושי יבמה 'מאמר', כי תחיית המתים נקראת מאמר.
יפה מאוד
וחשבתי לפי זה גם בחליצה אולי לכן יש כל כך חשיבות לאמירות שלו ושלה
ושל זקני עירו ושל העומדים שם כדלהלן

ואמרה מאן יבמי
וקראו לו
ודברו אליו
ועמד ואמר לא חפצתי
וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה
ונקרא שמו בישראל
ובפרק ואלו נאמרין בסוטה המשנה אומרת שמעכב לומר דוקא בלשון הקודש
כי לה''ק היא לשון בעצם כידוע ולא הסכמי
והחליצה היא תחליף לתועלת של הייבום כנודע
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
אני חשבתי שאולי זה בגלל שזה מדרבנן אז זה מלשון "הם אמרו".
בשו"ע אבן העזר סימן קע מובא ביאור זה במוסגר מן המבאר עלום השם, בזה הלשון:
פירוש, יבמה נקנית מדאורייתא בביאה, לא זולת, וחכמים תיקנו שיקדשנה תחילה, וזה הנקרא מאמר, פירוש מאמר חכמים.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
יש להוסיף שהוא בא לאפוקי מביאת יבום שקונה ללא דעת כלל.
כן הוא בתוספות יום טוב פרק כיצד:
ונקרא מאמר, לפי שאין דין קדושין אלא באמירה ולא בשתיקה; אבל יבום, אפילו בשוגג, דכסבור אשה אחרת היא, קניא.
 

משיב

משתמש רגיל
אגב אעיר, בזמירות שבת אומרים טהורים ירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה, ונראה שזה על משקל קידושי מאמר
 
חלק עליון תַחתִית