האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?


פותח הנושא
דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 343
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 132 פעמים
קיבל תודה: 141 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי דורדיא » 17 אפריל 2019, 16:19

והאם יש חילוק בין ד"ת לחולין?

ערכים:


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1272
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 111 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מבקש אמת » 17 אפריל 2019, 16:43

בספר הלכות חול המועד הביא בזה מחלוקת בין הגר"מ פיינשטיין להגר"י קמינצקי זכר צדיקים לברכה, ושורש המחלוקת האם מעשה אומן מוגדר לפי הפעולה או התוצאה (אמנם לי קשה שאם נלך אחר התוצאה א"כ יהיה אסור גם לנהוג ברכב. ואולי ברכב התוצאה היא תזוזת גלגלים על הכביש שאיננה מעשה אומן, וצ"ע).


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 307
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 564 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 17 אפריל 2019, 19:59

הרב @אברך האריך בזה כאן בפורום בעבר.
ראו כאן

והעתקתי דבריו לכאן
אברך כתב:
02 אפריל 2018, 00:41
זכיתי בס"ד להרחיב דברים בזה בחוה"מ סוכות השתא, והנני מציגם כאן לתועלת הרבים.

שאלה
האם מותר בחול המועד לכתוב במחשב, ולהדפיס במדפסת.

תשובה
כתיבה במחשב [ומחשבון]
בדבר האבד
א. בדבר האבד בודאי מותר, שהרי גם מעשה אומן הותר בדבר האבד (מ"ב ריש סי' תק"ל).

שלא בדבר האבד
ב. שלא בדבר האבד, יל"ד האם כתיבה במחשב נחשבת כמעשה אומן, או כמעשה הדיוט, שאם נחשבת כמעשה אומן א"כ אסור אפי' לצורך המועד (כמבואר במ"ב שם), אך אם נחשבת כמעשה הדיוט א"כ מותר לצורך המועד (כמבואר שם). ועוד יל"ד דדלמא לא נחשבת מלאכה כלל [עכ"פ לענין חוה"מ].
ובדברי פוסקי זמנינו (דלהלן) מבואר דאין אף אחד דס"ל דחשיב מעשה אומן, וכל מה שדנו הוא האם חשיב מלאכה כלל, וא"כ לא שרי אלא לצורך המועד, או דחשיב מלאכה ושרי רק לצורך המועד.

דברי פוסקי זמנינו בענין כתיבה במחשב
ג. ומה שמצאתי שדיברו זה להדיא הוא: הגריש"א (אשרי האיש ח"ג פ"ט סי"ח, קונ' לקנות חכמה - חוה"מ עמ' 12) הורה שמותר לכתוב במחשב רק לצורך המועד, וכ"כ בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט), וע"ע להלן סק"ט שכ"כ גם הגרח"ק. ובשבט הלוי (ח"ו סי' ל"ז סוף אות א') כתב דאולי יש לצדד קצת דכתיבה במחשב לא חשיבא כתיבה כלל 'כיון דיסוד מלאכת חוה"מ הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת', עכ"ל.

שורש הנידון - מלאכה בלא טירחא בחוה"מ
ד. ולכאו' שורש הנידון הוא כמ"ש בשבט הלוי, האם מלאכה בחוה"מ היינו דוקא בדאיכא טירחא, או דאף בלא טירחא כל שעושה מלאכה אסור. וכבר הארכנו בנידון זה במק"א, ותורף הדברים, דמחד גיסא משמע לכאו' ביראים סו"ס ש"ד (בדפוס ישן - קיג) הו"ד בשבלי הלקט (סי' רכ"א) ותניא רבתי (סי' נ"א), דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, וכ"מ לכאו' בתרוה"ד ח"א סי' קנ"ג ובלקט יושר, וכ"כ באשל אברהם מבוטשאטש (סי' תקל"ג וסי' תק"מ) ובעמק ברכה (עמ' קי"ט). וכן הבין הגרח"ק (שער המועדים - חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב סוף הערה י"ג) בדברי החזו"א (או"ח סוס"י קל"ה ד"ה רא"ש), וכ"פ הגרח"ק לדינא (דרך אמונה פי"א ממעשר שני ה"ז בבה"ל, שער המועדים שם ובהערה י"ד, יו"ט וחוה"מ כהלכתם (הרב יאיר יששכר ינאי) פ"ג הערה 3 והערה 5, וכ"כ בס' חוה"מ כהלכתו (עמ' לה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, וע"ע שש"כ ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח, ובס' שער המועדים שם הערה י"ט והערה כ"ו וכ"ז.
ומאידך - משמעות הפמ"ג בסי' תקל"ז (מ"ז סוף סק"ג), ובסי' תק"מ (א"א סק"ה) והמ"ב שם (סק"ז), והמ"ב בסי' תקל"ג (סק"כ), והח"א כלל ק"י סי"א, דגם מלאכה שאין בה טירחא אסורה בחוה"מ, וכ"פ הגרי"ש אלישיב זצ"ל (לשכנו תדרשו ח"א ריש עמ' רצ, אשרי האיש ח"ג פ"ט ס"א) והגרנ"ק שליט"א (חוט שני חוה"מ עמ' קעד-קעו, שער המועדים - חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה י"ט וכ"ב). ובשו"ת באר משה לכאו' סותר דבריו בזה, דבח"ז סי' מ"ב מתיר מלאכה שאין בה טירחא בצינעא בתוך ביתו, ושם סי' פ"ז אוסר.

משמעות הראשונים דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ
ה. ובנידון זה - עי' בגמ' מו"ק ב: ויג. 'בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן', ופירש"י (שם כת"י) וכ"ה בנ"י שם 'מלאכה אסורה משום טירחא והא שריא דאין בה טורח'. ולכאו' משמע דכל מלאכה שאין בה טורח שריא [ועי' לקמן סק"ז מ"ש בחוט שני לדחות הראיה].
וכ"מ ביראים סו"ס ש"ד (בדפוס ישן - קיג) שכתב 'ספק בידי אי [מלאכת חוה"מ] דאורייתא אי דרבנן וכו' מכ"מ למדנו מדתלי תלמודא איסור מלאכה חולו של מועד בטרחא למדנו דלא מיתסרא אלא מלאכת טורח הלכך הלואות ומלאכה מועטה בביתו מותרת והא דאמר רבא במוע"ק שלהי פ"א [י:] פרגמטיא כל שהיא אסורא, היינו להוליך בשוק דאיכא טרחא אבל בביתו דליכא טרחא נראה שמותר. וראיתי בני אדם שפורשים מלהלוות ואני פרשתי כמה שנים ואעפ"כ נראה לי מותר ועל הפורש ועל המלוה קורא אני עליהם ועמך כולם צדיקים', עכ"ל.
והעתיקו דבריו בשבלי הלקט (סי' רכ"א) ותניא רבתי (סי' נ"א) [ועי' גם בבה"ל סי' תקמ"ה ס"ה ד"ה ואפילו, בשם שבלי הלקט].
וכן משמע בתה"ד ח"א סי' קנ"ג דמלאכת הדיוט שאין בה טירחא ולא שיהוי כהדלקת הנרות וקושר ומתיר מותר בט"ב וחוה"מ ע"ש. וכ"ה בס' לקט יושר (לתלמיד התרוה"ד) שכתב דשרי לקשור ולהדליק אש בחוה"מ, ומשמע לכאו' כוונתו דאפי' שלא לצורך המועד מותר אם אין בזה טירחא.

דברי האחרונים ופוסקי זמנינו המתירים מלאכה שאין בה טירחא
ו. וכ"כ באשל אברהם מבוטשאטש סי' תקל"ג וסי' תק"מ, עי"ש, דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ.
וכ"כ בס' עמק ברכה (עמ' קי"ט).
וכן הביא בס' שער המועדים - הל' חוה"מ (הרב ספטימוס, פ"ב סוף הערה י"ג) ששמע מהגר"ח קניבסקי שליט"א שכן נראה גם בחזו"א (או"ח סוס"י קל"ה ד"ה רא"ש) שלא נאסר בחוה"מ אלא מלאכת עמל, ומה"ט התיר שם הוצאה ומחתך כשעוסק בפרקמטיא ע"ש, ונלמד משם שלא אסרו בחוה"מ מלאכות קלות שאין בהם שום טורח ושיהוי, כמו הוצאת חפץ קטן, והדלקה וכיבוי הנר. ומ"מ למעשה החזו"א החמיר על עצמו ולא הוציא אפי' חפץ קטן בכיסו לרה"ר שלא לצורך המועד משום שאמר שהגדרים אינם ברורים, עכ"ד [ועי' להלן דהגרנ"ק מבאר באופן אחר את דברי החזו"א].
ועפ"ז הביא (שם הערה י"ד) ששמע מהגרח"ק שהמנהג להקל להדליק אש ולכבות כרגיל אף כשאין בו צורך המועד, כיון שאין בזה טירחא כלל וכמ"ש החזו"א בספרו (כנ"ל) עכ"ד. ושכעי"ז כתב בספרו דרך אמונה פי"א ממעשר שני ה"ז בבה"ל "דלא מצינו דאסור הבערה בחוה"מ שלא לצורך" ע"ש [וכן הביא בס' יו"ט וחוה"מ כהלכתם (הרב יאיר יששכר ינאי) פ"ג הערה 3 ששמע מהגרח"ק שליט"א שנאסרה רק מלאכה שיש בה טורח, ובהערה 5 דא"ל הגרח"ק שמותר להדליק אור כי אין בזה טורח].
וכ"כ בס' חוה"מ כהלכתו (עמ' לה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל 'שאין שום סברא לאסור הדלקת גפרור בעלמא', עכ"ל [וע"ע שולחן שלמה (סי' תק"ל) דהגרשז"א זצ"ל התיר בהכנת נרות שבת ויו"ט להבהב הפתילות באש קודם ההדלקה, ובס' שער המועדים חוה"מ פ"ב הערה י"ט דן בזה [ועי' להלן סק"ז מה שהביא בשם הגרנ"ק בזה], וכתב לבאר דהגרשז"א לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ, ולכאו' יל"ד דבלא"ה הוה שרי, עי' מ"ש שם בהערה. - וע"ע שש"כ ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח מה שהביא בשם הגרשז"א לגבי חיתוך נייר לקינוח בחוה"מ [והבאנו הדברים להלן סק"ח], ובשער המועדים שם הערה כ"ז כתב לדון דיתכן דהגרשז"א לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא שריא בחוה"מ].

דעת האחרונים ופוסקי זמנינו האוסרים גם מלאכה שאין בה טירחא בחוה"מ
ז. ומאידך - הפמ"ג סי' תקל"ז (מ"ז סוף סק"ג) כתב דדוקא מקח וממכר התירו עבורי רווחא, אבל מלאכה גמורה י"ל אף בלא טורח כלל עבורי רווחא אסור עכ"ל ע"ש. ומבואר לכאו' דאוסר גם מלאכה שאין בה טירחא בחוה"מ.
וכ"מ לכאו' בפמ"ג ובמ"ב בסי' תק"מ, דבשו"ע שם (ס"ב) כתב דשרי ליטול גבשושית שבבית בחול המועד, וכתבו הפמ"ג (א"א סק"ה) והמ"ב (סק"ז) דטעם ההיתר משום דהוי צורך המועד שלא יתקל בה, וכתבו דמותר ליטול הגבשושית אפי' כדרכו בלא שינוי, ואע"ג אינו דבר האבד, ולצורך המועד בעלמא אינו שרי כ"א בשינוי, אפ"ה מתירינן בזה אפילו כדרכו משום דנטילת גבשושית לית בה טורח, עכ"ד. ומשמע דאע"ג דלית בה טורח, מ"מ לא שרי אלא משום דיש צורך המועד שלא יתקל בה [וכ"כ בחוט שני (חוה"מ עמ' קעד אות א') להוכיח מדברי המ"ב, וכדלהלן סק"ח. אך ע"ע בחוט שני שם בהמשך (עמ' קעה ד"ה אמנם) דמשמע שדן לדחות הראיה די"ל דשאני נטילת גבשושית דאיסורו משום בונה, ומלאכת בונה בד"כ יש בה טירחא, ובמלאכות שבד"כ יש בהן טירחא יתכן דלכו"ע אסור, עי"ש].
וכ"מ לכאו' במ"ב (סי' תקל"ג סק"כ) שכתב בשם הרדב"ז (ח"ב סי' (תשכ"ו) [תשכ"ז]) ד'זבובים ויתושים אם הם מצערין את האדם מותר להורגן בחוה"מ דאין לך צורך אדם גדול מזה ואף על גב דמצי להבריחם מיד יחזרו עליו', עכ"ל. ומבואר לכאו' דדוקא משום דהוי צורך אדם התיר, ואל"ה היה אסור, אע"ג דלכאו' אין טירחא בהריגת זבובים ויתושים1 [וכ"כ בחוט שני (שם אות ה') להוכיח מדברי הרדב"ז והמ"ב, וכדלהלן סק"ח].
וכ"מ לכאו' בח"א כלל ק"י סי"א שכתב 'הקושר והמתיר לא נזכר מה דינן, ונראה לי דמה שאינו לצורך המועד אסור לכו"ע', וסתמא משמע דאפי' באופן דליכא טירחא [וכ"כ בחוט שני (עמ' קעה אות ט') ובשו"ת באר משה (ח"ז סי' מ"ב) להוכיח מדברי הח"א, וכדלהלן סק"ח].
ח. וכ"פ הגרי"ש אלישיב זצ"ל (לשכנו תדרשו ח"א ריש עמ' רצ, אשרי האיש ח"ג פ"ט ס"א) דגם מלאכה שאין בה טורח כגון להדליק אש או להדליק חשמל או להפעיל מכשיר חשמלי וכיו"ב אם אינו לצורך המועד הרי זה אסור, עכ"ד.
וכ"פ הגרנ"ק שליט"א (חוט שני חוה"מ עמ' קעד-קעו), דיש לאסור אפי' מלאכות שאין בהן טירחא, אלא לצורך המועד.
וכתב דהא דאיתא בגמ' במו"ק (הובא לעיל ריש סק"ה) 'מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן', היינו דוקא במקום פסידא דבזה איירי בגמ' שם לענין השקאת בית השלחין.
וכתב הרבה ראיות מדברי הפוסקים לאסור אפי' מלאכות שאין בהן טירחא [ועי' הערה2]. וכתב שם דגם החזו"א לא התיר מלאכות שאין בהם טירחא אלא בפרקמטיא, ע"ש [ודלא כהגרח"ק דלעיל סק"ה שהבין בדעת החזו"א שמתיר בכל גווני מלאכה שאין בה טירחא].
ומסיק דלמעשה יש מקום לחוש שלא לעשות מלאכה גם שאין בה טירחא, ולכן יש להמנע מלכבות גפרור דולק שלא לצורך, אמנם אם הגפרור בוער בידיו ודאי שמותר לו לכבות כדי שלא יכווה דזה צורך המועד וצורך הגוף. וכן יש להמנע מלהתקשר לחבירו בטלפון בענינים שאינם לצורך המועד. ומן הראוי להכין נייר חתוך מערב יו"ט לחוה"מ כדי שלא יצטרך לקרוע ולחתוך בחוה"מ.
אלא שבזה כתב בהמשך שם (עמ' קצו-קצז) דיש מקום להקל, משום די"ל דאין איסור לכוין מלאכתו למועד אלא במלאכות שהדרך לעשותם מראש, והוא הניחם לעשותם במועד, אך מלאכות שאין הדרך להכינם מראש אלא הדרך לעשותם בסמוך לשימוש, וכגון להדליק חשמל קודם כניסתו לחדר וכיוצ"ב, י"ל שאין בזה דין שיש לעשותו קודם המועד, ולפ"ז יש מקום להקל שאין צריך להכין חתיכות נייר טואלט קודם יו"ט, שהרי אין הדרך להכינם מראש אלא בסמוך לשימוש. ומה שמספרים על הג"ר דוד בהר"ן זצ"ל שהיה חותך הנייר קודם המועד, התם המציאות היתה אחרת, שהיו חותכים נייר גדול לחלקים, ובזה היתה הדרך להכינו מראש. אמנם אם יש לפניו נייר חתוך ונייר שאינו חתוך יש להשתמש בנייר החתוך אם אין בזה הפסד ממון, עכ"ד [וע"ע להלן בזה].
ובס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה י"ט) הביא ששאל להגר"נ קרליץ שליט"א אם מותר בחוה"מ להבהב הפתילות באש קודם ההדלקה בהכנת נרות שבת ויו"ט, והשיב דלכאו' אסור, משום דנרות שלנו נדלקים יפה בלא הבהוב, ואע"פ שאחרי הבהוב נדלק מעט יותר מהר אין זה צורך חשוב להתיר בעבורו מלאכה בחוה"מ. אולם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל התיר בזה וכמ"ש בס' שולחן שלמה (סי' תק"ל) ואזיל לשיטתו דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, עכ"ד.
ועוד הביא שם (הערה כ"ב) לגבי מ"ש בחוט שני (הובא לעיל) דכשיש בידו גפרור בוער מותר לכבותו שזה נחשב צורך המועד כדי שלא יכוה, דשאל להגר"נ קרליץ שליט"א למה אינו חייב להניחו על נייר כסף וכדומה שיכבה מאליו וכמו שעושים ביו"ט, ואמר דאחרי שמותר לכבות אינו חייב לטרוח להניחו במקום כזה [עכ"ד הגרנ"ק]. שו"ר בהסכמת הגר"ש דבליצקי שליט"א לס' שערי מועד שכתב: באיסור כיבוי אולי יש להחמיר לא לכבות הגפרור או הסיגריה רק לשים אותו כך, וכך אני נוהג בלי נדר כשאני זוכר עכ"ל [הגרש"ד], והוסיף השער המועדים דיש לצרף בזה גם דעת הפוסקים דס"ל דמלאכה שא"צ לגופה מותר בחוה"מ כדלקמן הערה מ"ו, עכ"ד.
ובשו"ת באר משה (ח"ז) דן בב' מקומות לגבי מלאכה בחוה"מ בלא טירחא, בסי' מ"ב מיירי לגבי לקרוע חתיכת נייר בחוה"מ שלא לצורך כלל, וכגון שיש לו כבר חתיכת נייר מוכנה בביתו מקודם המועד, ורוצה לקרוע חתיכה אחרת להשתמש בה במועד ולהשאיר החתיכה הראשונה לאחר המועד, ובזה כתב דבצנעא בביתו יש להתיר ויזהר מלחתוך למדה, ות"ח יעסוק בתורה ולא יבטל הזמן היקר של חוה"מ ימי מקראי קודש בחינם אם רק אפשר באופן אחר, עכ"ל [ועע"ש בגוף התשובה מה שהאריך בזה].
ומאידך בסי' פ"ז, לגבי לדבר בטלפון בנוגע לדבר שאינו לצורך המועד, ולכבות החשמל שלא לצורך, כתב דלדבר בטלפון מותר דלעולם חשיב צורך המועד קצת מה ששואל בשלום חבירו ולדבר עם חבירו, ואיכא שמחה לתרוויהו, להמתקשר ולמי שהתקשר אליו, ובזה א"א לעשותו קודם המועד, אבל לכבות החשמל כשהוא ודאי שלא לצורך כלל אסור, אלא שבמציאות כמעט לא שייך שיעשה כן שלא לצורך כלל, ולכן למעשה שרי ואי"צ לדקדק בזה כלל, עכת"ד.
ולכאו' צ"ב דסותר דבריו בדין מלאכה בחוה"מ שאין בה טירחא שלא לצורך המועד, דבסי' מ"ב נקט להקל בצינעא בתוך ביתו, ובסי' פ"ז החמיר.
ובשש"כ (ח"ב פ' ס"ו הערה ע"ח) הביא: 'שמעתי מהגרש"ז אויערבך (שליט"א) [זצ"ל] דיש להסתפק אם חייב אדם להכין נייר טואלט קודם החג כדי שלא יהא קורע או מחתך בחוה"מ, ומהגר"ד בהר"ן זצ"ל שמעתי שהוא עצמו הכין את זה מערב החג, אך אינני יודע אם היה סובר כן להלכה או רק החמיר על עצמו, עכ"ד [הגרשז"א]. [וכתב ע"ז הגר"י נויבירט:] ולי צע"ק דהא קריעת נייר זו דומה לאו"נ ממש, כיון שנהנה מגופו של דבר וכדלעיל הערה סג, או עכ"פ כצורכי הגוף דהם בכלל או"נ וכדלהלן סע' כ, והרי באו"נ ממש מותר לכוון לעשותו ביו"ט וכדלעיל סע' ט והערה מ, ובפרט שהוא מעשה הדיוט. ושוב אמר לי הגרש"ז שליט"א דהטעם שהחמיר בזה [הגר"ד בהר"ן] הוא כמבואר בסי' תקא במ"ב ס"ק ח וסי' תקמא במ"ב ס"ק ג, שלכתחילה צריכים להכין לפני יו"ט. ומ"מ נראה לי3 דבנייר טואלט שלנו שבנקל ניתן לתלוש את הדפים, מסתבר שלא צריך להכין מלפני החג, והוא החמיר בזמנו רק בניירות כאלה שצריכים לחתוך אותם מגליון גדול והוא חותך קצת לפי מדה, עיין סי' תקלט סע' ה בביה"ל ד"ה אינו בשם הא"ר', עכ"ל.
וע"ע בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה כ"ו) שהביא ששמע מהגרח"ק שליט"א שאביו הקה"י זצ"ל היה חותך נייר שיספיק לכל המועד, עכ"ד [ויל"ע אם נהג כן לחומרא או מעיקר הדין].

דעת הגרח"ק דאסור לכתוב במחשב בחוה"מ
ט. הנה הבאנו לעיל סק"ו דדעת הגרח"ק דמלאכה שאין בה טירחא מותרת בחוה"מ, אך למרבה הפלא, מצאתי תשו' מהגרח"ק שנדפסה בקובץ מוריה ניסן תשע"ה (עמ' עדר) שנשאל בזה"ל 'האם מותר לכתוב במחשב בחוה"מ', והשיב: 'לא'.
ואולי טעמו משום דכיון דהוי בכלל כתיבה, וכתיבה בד"כ היא מלאכה שיש בה טירחא, א"כ גם כאשר עושה כן באופן שאין בו טירחא אסור [וכעין הסברא שכתב בחוט שני (חוה"מ עמ' קעה ד"ה אמנם) לגבי נטילת גבשושית שבבית, תלישת עשבים וגזיזת שפם, וכמו שהבאנו לעיל סק"ז ובהערה ב']. וע"ע בבה"ל סי' תקמ"ה ס"ה ד"ה ואפילו, וצל"ע.
הדפסה, צילום מסמכים ושליחת פקס - מכונת כתיבה - חותמת
י. לגבי הדפסה, בדבר האבד בודאי מותר כנ"ל, והנידון רק שלא בדבר האבד.
ולכאו' גם הדפסה ע"י לחיצת כפתור הוי מלאכה בלא טירחא, וא"כ לדעת המתירין דלעיל במלאכה שאין בה טירחא (הגרח"ק וכן צידד השבט הלוי), גם בזה יש להקל. והנידון רק לדעת האוסרין במלאכה שאין בה טירחא (הגריש"א והגרנ"ק).
ולכאו' בזה יל"ד לאסור מטעם אחר, דדלמא חשיב מעשה אומן, מכיון שבהדפסה יוצא אותיות נאות וכו' ולפ"ז אסור אפי' לצורך המועד, אך יל"ד דדלמא כיון שאינו מדפיס אלא ע"י לחיצת כפתור, א"כ חשיב מעשה הדיוט, ולצורך המועד שרי. [ויש שהגדירו הנידון - האם אזלינן בתר הפעולה או בתר התוצאה].
יא. ולמעשה הנה בס' א"א מבוטשאטש (סי' תקמ"ה) כתב לגבי חתימה ע"י חותמת דשרי לצורך המועד דחשיב מעשה הדיוט, אע"פ שיוצא ע"י חתימתו מעשה אומן. ולפ"ז לכאו' ה"ה בהדפסה.
וכן הורו רבים מפוסקי זמנינו דמותר להדפיס בחוה"מ לצורך המועד, דחשיב מעשה הדיוט ולא מעשה אומן, כן הורה האג"מ (סו"ס זכרון שלמה הל' חוה"מ אות ל'), והגרשז"א (שש"כ ח"ב פרק ס"ו סעיף נ"ה עמ' שסז הערה רט, מעדני שלמה עמ' מז-מח, וע"ע ס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש) פ"ו הערה ר"ח), והגריש"א (ישיב משה עמ' סג, פתחי מועד עמ' קכה, גלאט תשס"ג עמ' 178).
יב. ומאידך - בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט) כתב דלהוציא דף מודפס מן המחשב חשיב מעשה אומן ולא מעשה הדיוט, דאף שנעשה ע"י לחיצת מקש דהוא מעשה הדיוט, מ"מ התוצאה היא אומנותית וחשיב מעשה אומן, וכמש"כ לעיל עמ' קצב, עכת"ד.
וכ"כ בס' זכרון שלמה (עמ' 78-79) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל.
וכ"כ הג"ר משה שטרן זצ"ל (בעל שו"ת באר משה) בתשובותיו שבס' הל' חוה"מ (באנגלית) אות נ"ד, דאם כותב במכונת כתיבה כתב עברי באותיות מרובעות אסור, וע"ע בספרו שו"ת באר משה ח"ז סי' מ"א.
וכן הביא בס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש, פ"ו הערה ריח) בשם הגרש"ה ואזנר זצ"ל דדעתו נוטה לאסור משום שדבר זה הוא זלזול למועד שנעשה כיום חול לכל דבר באופן מלאכה של אוושא מילתא ואם נתיר בזה יבואו להתיר גם הפעלת בתי חרושת ומכונות שונות שכיום כולם כמעט מופעלות באופן אוטומטי ע"י לחיצת כפתור ונמצא חוה"מ הופך ח"ו ליום חול ממש ומתבטלת המטרה אותה הציבו חז"ל באיסור המלאכה במועד, עכ"ד.
[וע"ע בס' הנ"ל שם הערה רה, ובהמשך שם, שכתב דכ"מ דעת הא"ר (סי' ת"ס סק"ו) בשם ס' אמרכל. והנה הא"ר שם מיירי בחוקק צורות, וכתב דאע"ג דכתיבה ע"י חקיקה אינה כתיבה לגבי גט, מ"מ לגבי יו"ט ואף לגבי חוה"מ, חשיב כתיבה. ולכאו' יל"ד דאין ראיה משם כלל לנידו"ד, דמהיכי תיתי לומר שחוקק במעשה הדיוט, דדלמא מיירי בחוקק ועושה צורות במעשה אומן].

........................................
1 הרדב"ז שם כתב דאם עושה כן תדיר א"כ יש לו טורח בזה, ובכה"ג לכו"ע אסור, אבל אם אינו עושה כן תדיר א"כ אין לו טורח בזה, ותלי בפלוג' הראשונים אם איסור מלאכה בחוה"מ הוא מדאו' או מדרבנן, דלמ"ד דאורייתא יש לאסור אא"כ הוי לצורך המועד או דבר האבד, ולמ"ד דרבנן יש להתיר גם שלא לצורך המועד ולא דבר האבד. ולמעשה כתב הרדב"ז דבמלאכה שצריך לגופה יש להחמיר אם אינו לצורך המועד או דבר האבד, ובמלאכה שאי"צ לגופה יש להקל אף אם אינו לצורך המועד או דבר האבד, עכת"ד. וע"ע שו"ת באר משה ח"ז סי' מ"ב, ובס' חוה"מ כהלכתו עמ' לג בשם הגרמ"ש קליין שליט"א. וע"ע שו"ת המבי"ט ח"א סי' ר"נ.
2 בחוט שני (עמ' קעד-קעה) כתב ט' ראיות לזה, וראיות א' ה' וט' כבר הבאנום לעיל סק"ז, וציינו שכ"כ בחוט שני [ובראיה א' (מנטילת גבשושית) הבאנו שמשמע בהמשך דברי החוט שני שדן לדחות הראיה]. אך לכאו' ראיה ב' (מהגמ' במו"ק גבי השקאה) אינה ראיה כלל, ולא נתכוין הגרנ"ק בזה להביא ראיה נוספת לדבריו, אלא רק חזר על דבריו דלעיל דאין להקשות מהגמ', עי"ש. וכן ראיה ח' (דהח"א סידר את הל' חוה"מ לפי סדר ל"ט מלאכות) נראה שאינה ראיה כלל וכלל בפ"ע אלא רק הקדמה לראיה ט' (מדברי הח"א לגבי מלאכת קושר, והבאנו דבריו בזה לעיל). וא"כ אין כאן אלא ז' ראיות.
וראיות ג' (מתלישת עשבים) וד' (מגזיזת שפם) צ"ב, דלכאו' הן מלאכות שיש בהן טירחא, ובלא"ה בהמשך דברי החוט שני (עמ' קעה ד"ה אמנם) משמע שדן לדחות הראיות הנ"ל, די"ל דשאני מלאכת גוזז דעיקר המלאכה היא גזיזת צמר מבהמה ובכה"ג איכא טירחא ואפשר שבזה לכו"ע אסור, עי"ש [וכמו שהבאנו לעיל סק"ז לגבי ראיה א' מנטילת גבשושית] [וכן בשו"ת באר משה (ח"ז סי' מ"ב) דן להביא ראיה מתלישת עשבים ודחה כעין הנ"ל, עי"ש].
וכן ראיה ו' (ממחתך) צ"ב, דלכאו' מחתך ודאי יש בו טירחה, ולשון החזו"א (לגבי מקח וממכר) 'דמו"מ אינו מלאכת עמל ועבודה אלא טורח בעלמא וגם מפונקין רגילים בה', והוא גדר שונה לגמרי, שהרי כתב החזו"א להדיא שהוא 'טורח', אלא שאינו 'מלאכת עמל ועבודה וגם מפונקין רגילים בה'.
ובראיה ז' (מהוצאה), הנה יעו"ש בחוט שני (עמ' רז-רח) מה שהביא בנידון זה, ותורף דבריו דבמאירי מבואר להיתר, ושכ"מ בפוסקים בכמה דוכתי, אך משמעות הבה"ל וכ"ד החזו"א דיש איסור הוצאה בחוה"מ [שלא לצורך המועד]. וע"ע בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב ס"ח) מה שהאריך בזה בטוטו"ד, ובין הדברים (הערה כ"ח) כתב לדון לדחות הראיה מדברי הבה"ל להחמיר בזה. וגם הביא (הערה ל') משו"ת צי"א (חי"ז סי' נ"ט אות ד') שכתב לאידך גיסא, לדחות הראיה להיתר מדברי המאירי, די"ל דהמאירי לשיטתו דמלאכת חוה"מ דרבנן ומשא"כ לדידן דנקט המ"ב דהוי דאורייתא, עי"ש. ועוד ציין שם (הערה ל' ול"ג) לדברי שבט הלוי (ח"ו סו"ס ס"ח) שצידד להקל בזה ושכן מנהג העולם. ובשם הגריש"א (הערה כ"ח, מלשכנו תדרשו ח"א עמ' רצב) דהמחמיר בזה תע"ב. ועכ"פ מדעת האוסרים בזה אה"נ דיל"ד להוכיח לנידו"ד דגם מלאכה שאין בה טירחא איתסרא בחוה"מ, וצל"ע.
3 יל"ע מי אמר תוספת זו, הגרשז"א או הגר"י נויבירט. ובס' שלחן שלמה (יו"ט וחוה"מ ח"ב סי' תקל"ז סק"ח) הביא את הדברים כדברי הגרשז"א, וכן בס' שער המועדים (חוה"מ, הרב ספטימוס, פ"ב הערה כ"ז), וצ"ע. - ומ"מ בעיקר הדבר שנקט הגרשז"א למעשה להקל בזה, כ"כ בס' אֹרח דוד (הנהגות הגר"ד בהר"ן זצ"ל, עמ' קטז בעלי אֹרח סוף הערה 286) 'שמענו שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל בביתו לא הקפיד ע"ז שיכינו קודם המועד ניירות חתוכים, אבל לעצמו חשש לזה ונזהר שלא לחתוך', ע"כ.


למדן כרוני
הודעות: 15
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי למדן כרוני » אתמול, 15:27

לכאו' למה שלא יהיה מותר להדפיס בחוה"מ גם שלא לצורך המועד ושלא לדבר האבד, הלא היא מלאכה שאין בה שיהוי כלל ולא טירחא, ורק בגרמא, ומ"ש משימוש בכל מכשיר חשמלי אחר שנעשה בלי חשבון כמנהג העולם.
גם צריבת דיסקים לכאו' יש להתיר מסיבה זו.
ועכ"פ לכאו' המיקל יש לו סברא טובה לסמוך עליה, וצ"ת.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 899 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מאן דהו » אתמול, 15:36

למדן כרוני כתב:
אתמול, 15:27
לכאו' למה שלא יהיה מותר להדפיס בחוה"מ גם שלא לצורך המועד ושלא לדבר האבד, הלא היא מלאכה שאין בה שיהוי כלל ולא טירחא, ורק בגרמא, ומ"ש משימוש בכל מכשיר חשמלי אחר שנעשה בלי חשבון כמנהג העולם.
גם צריבת דיסקים לכאו' יש להתיר מסיבה זו.
ועכ"פ לכאו' המיקל יש לו סברא טובה לסמוך עליה, וצ"ת.
viewtopic.php?f=8&t=5037&p=72391#p58839
אברך כתב: הדפסה, צילום מסמכים ושליחת פקס - מכונת כתיבה - חותמת
י. לגבי הדפסה, בדבר האבד בודאי מותר כנ"ל, והנידון רק שלא בדבר האבד.
ולכאו' גם הדפסה ע"י לחיצת כפתור הוי מלאכה בלא טירחא, וא"כ לדעת המתירין דלעיל במלאכה שאין בה טירחא (הגרח"ק וכן צידד השבט הלוי), גם בזה יש להקל. והנידון רק לדעת האוסרין במלאכה שאין בה טירחא (הגריש"א והגרנ"ק).
ולכאו' בזה יל"ד לאסור מטעם אחר, דדלמא חשיב מעשה אומן, מכיון שבהדפסה יוצא אותיות נאות וכו' ולפ"ז אסור אפי' לצורך המועד, אך יל"ד דדלמא כיון שאינו מדפיס אלא ע"י לחיצת כפתור, א"כ חשיב מעשה הדיוט, ולצורך המועד שרי. [ויש שהגדירו הנידון - האם אזלינן בתר הפעולה או בתר התוצאה].
יא. ולמעשה הנה בס' א"א מבוטשאטש (סי' תקמ"ה) כתב לגבי חתימה ע"י חותמת דשרי לצורך המועד דחשיב מעשה הדיוט, אע"פ שיוצא ע"י חתימתו מעשה אומן. ולפ"ז לכאו' ה"ה בהדפסה.
וכן הורו רבים מפוסקי זמנינו דמותר להדפיס בחוה"מ לצורך המועד, דחשיב מעשה הדיוט ולא מעשה אומן, כן הורה האג"מ (סו"ס זכרון שלמה הל' חוה"מ אות ל'), והגרשז"א (שש"כ ח"ב פרק ס"ו סעיף נ"ה עמ' שסז הערה רט, מעדני שלמה עמ' מז-מח, וע"ע ס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש) פ"ו הערה ר"ח), והגריש"א (ישיב משה עמ' סג, פתחי מועד עמ' קכה, גלאט תשס"ג עמ' 178).
יב. ומאידך - בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט) כתב דלהוציא דף מודפס מן המחשב חשיב מעשה אומן ולא מעשה הדיוט, דאף שנעשה ע"י לחיצת מקש דהוא מעשה הדיוט, מ"מ התוצאה היא אומנותית וחשיב מעשה אומן, וכמש"כ לעיל עמ' קצב, עכת"ד.
וכ"כ בס' זכרון שלמה (עמ' 78-79) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל.
וכ"כ הג"ר משה שטרן זצ"ל (בעל שו"ת באר משה) בתשובותיו שבס' הל' חוה"מ (באנגלית) אות נ"ד, דאם כותב במכונת כתיבה כתב עברי באותיות מרובעות אסור, וע"ע בספרו שו"ת באר משה ח"ז סי' מ"א.
וכן הביא בס' חול המועד כהלכתו (הרב יקותיאל פרקש, פ"ו הערה ריח) בשם הגרש"ה ואזנר זצ"ל דדעתו נוטה לאסור משום שדבר זה הוא זלזול למועד שנעשה כיום חול לכל דבר באופן מלאכה של אוושא מילתא ואם נתיר בזה יבואו להתיר גם הפעלת בתי חרושת ומכונות שונות שכיום כולם כמעט מופעלות באופן אוטומטי ע"י לחיצת כפתור ונמצא חוה"מ הופך ח"ו ליום חול ממש ומתבטלת המטרה אותה הציבו חז"ל באיסור המלאכה במועד, עכ"ד.
[וע"ע בס' הנ"ל שם הערה רה, ובהמשך שם, שכתב דכ"מ דעת הא"ר (סי' ת"ס סק"ו) בשם ס' אמרכל. והנה הא"ר שם מיירי בחוקק צורות, וכתב דאע"ג דכתיבה ע"י חקיקה אינה כתיבה לגבי גט, מ"מ לגבי יו"ט ואף לגבי חוה"מ, חשיב כתיבה. ולכאו' יל"ד דאין ראיה משם כלל לנידו"ד, דמהיכי תיתי לומר שחוקק במעשה הדיוט, דדלמא מיירי בחוקק ועושה צורות במעשה אומן].


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 899 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מאן דהו » אתמול, 15:39

מבקש אמת כתב:
17 אפריל 2019, 16:43
בספר הלכות חול המועד הביא בזה מחלוקת בין הגר"מ פיינשטיין להגר"י קמינצקי זכר צדיקים לברכה, ושורש המחלוקת האם מעשה אומן מוגדר לפי הפעולה או התוצאה (אמנם לי קשה שאם נלך אחר התוצאה א"כ יהיה אסור גם לנהוג ברכב. ואולי ברכב התוצאה היא תזוזת גלגלים על הכביש שאיננה מעשה אומן, וצ"ע).

בחוט שני (חוה"מ עמ' רמט) כתב דלהוציא דף מודפס מן המחשב חשיב מעשה אומן ולא מעשה הדיוט, דאף שנעשה ע"י לחיצת מקש דהוא מעשה הדיוט, מ"מ התוצאה היא אומנותית וחשיב מעשה אומן, וכמש"כ לעיל עמ' קצב, עכת"ד.


למדן כרוני
הודעות: 15
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי למדן כרוני » אתמול, 15:40

עדין לא מבוהר מסברא הכרח לאסור יותר משימושים רבים במכשירים חשמליים שהמנהג להתירם בשופי [ודלא כדעת החוט שני שנחשב למעשה אומן, ובפרט שכאן אי"צ לסברות אלו כיון שאינני בא להתיר משום צורך המועד אלא משום שאין בזה כל איסור וכמו הדלקת אור]


למדן כרוני
הודעות: 15
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי למדן כרוני » אתמול, 15:42

יש שיטות [באר משה ח"ז במנהג הונגריה] שאסרו גיהוץ במגהץ חשמלי משום שתוצאתו אומנותית, אבל מנהג העולם - כמבואר בהרבה ספרים - הוא להקל בשופי [אם לא שמכוין מלאכתו בכוונה למועד]


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 899 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מאן דהו » אתמול, 15:44

למדן כרוני כתב:
אתמול, 15:40
עדין לא מבוהר מסברא הכרח לאסור יותר משימושים רבים במכשירים חשמליים שהמנהג להתירם בשופי [ודלא כדעת החוט שני שנחשב למעשה אומן, ובפרט שכאן אי"צ לסברות אלו כיון שאינני בא להתיר משום צורך המועד אלא משום שאין בזה כל איסור וכמו הדלקת אור]

החוט שני מנמק: התוצאה היא אומנותית וחשיב מעשה אומן. שימוש במכשיר חשמל או הדלקת אור לא מפיק תוצאה אומנותית


למדן כרוני
הודעות: 15
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי למדן כרוני » אתמול, 15:50

הגרשז''א בשלחן שלמה - לא תלוי בתוצאה.PNG
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 899 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מאן דהו » אתמול, 15:51

בטלפון התשתית כבר מוכנה ועומדת ואינה מיצרת את עצמה כל פעם מחדש. מדפסת מיצרת דבר חדש בפעולתה


למדן כרוני
הודעות: 15
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי למדן כרוני » אתמול, 15:54

כל שימוש במכשיר חשמלי מוציא תוצאה אומנותית מעין כמוה - וכי הדיוט יכול לעשות מה שבלנדר הכי פשוט בעולם יכול לעשות, וכן בתאורה ובכל דבר!!!

אמנם המדפסת עושה תוצאה חדשה, אבל הגברא לא עושה בשביל זה כלום, וא"א לאסור דבר שמצד הגברא אין שום פעולה חשובה, ועכ"פ המיקל יש לו כר חזק להשען עליו


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1272
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 111 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מבקש אמת » אתמול, 23:50

מאן דהו כתב:
אתמול, 15:51
בטלפון התשתית כבר מוכנה ועומדת ואינה מיצרת את עצמה כל פעם מחדש. מדפסת מיצרת דבר חדש בפעולתה

לא מובן מה החילוק בין ייצור אור או קשר לקצה השני של העולם לבין הדפסת דף עם מילים.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 899 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי מאן דהו » אתמול, 23:57

לי מובן מאד. דף עם מילים מודפסות הוא מעשה אומנות. שיחה בטלפון דרך אותות חשמליים אין בהם יצירה של מעשה אומנות


בן ישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 290
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר להדפיס מהמחשב ד"ת בחוה"מ?

שליחה על ידי בן ישיבה » היום, 01:14

מבקש אמת כתב:
17 אפריל 2019, 16:43
בספר הלכות חול המועד הביא בזה מחלוקת בין הגר"מ פיינשטיין להגר"י קמינצקי זכר צדיקים לברכה, ושורש המחלוקת האם מעשה אומן מוגדר לפי הפעולה או התוצאה (אמנם לי קשה שאם נלך אחר התוצאה א"כ יהיה אסור גם לנהוג ברכב. ואולי ברכב התוצאה היא תזוזת גלגלים על הכביש שאיננה מעשה אומן, וצ"ע).
לפני כמה שנים כשלמדתי בהלכות חול המועד התקשיתי מאד בהיתר של נהיגה ברכב בחול המועד דלכאורה הוא מעשה אומן, על אף שאתה נקטת בפשיטות שזה רק בתוצאה, הלא אדרבה זה מוגדר לפי הפעולה וכי כל אחד יכול לנהוג ברכב, הלא צריך ללמוד אומנות זו, וגם מי שלמד וקיבל רשיון אתה יכול לראות שאחד נוהג יותר טוב ואחד פחות, לדעתי אין ספק שזה מעשה אומן, ואשלתי בשעתו להרבה ת"ח וכולם אכן התפלאו מאד על היתר זה שנכנס בתוכינו, אך מאחר שגדולי ישראל לא מצאו לנכון למחות על כך, הרי לכאו' יש בזה משום הנח להם לישראל,

בהמשך שמעתי כי אכן דעתו של הג"ר שמחה בונם ולדנברג היתה לאסור נהיגה ברכב בחול המועד,

וכן שמעתי על הרה"צ ר' יצחק מאיר קרלנשטיין זצ"ל (אביו של המגיד מישרים הרה"צ ר' ראובן) שקנה רכב חדש ובימי חוה"מ יצא להתלמד איך לנהוג בו, והרה"ק בעל הקהילות יעקב ראה אותו וגער בו על כך, ומיד יצא ר' יצחק מאיר מהרכב והשאיר את הרכב שם ושוב לא נגע בו ואמר שאינו רוצה ליהנות מדבר שנעשה בו עבירה),
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם מותר לראות הצגה של קוסם? - פרשת בלק
    על ידי גל גל » 26 יוני 2018, 08:07 » ב הלכה ומנהג
    26 תגובות
    852 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי גל גל
    09 אוגוסט 2018, 23:53
  • בעל האקדמות האם מותר היה לו לחלל שבת בחזרה?
    על ידי שלום עולם » 08 יולי 2018, 23:03 » ב הלכה ומנהג
    41 תגובות
    769 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יעבץ
    אתמול, 13:15
  • האם מותר להיות טוען רבני?
    על ידי טוב וחסד » 01 אוגוסט 2018, 11:20 » ב בית המדרש
    9 תגובות
    358 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הבוחן
    05 אוגוסט 2018, 19:26
  • האם מותר לתת אוכל לאדם שלא יברך - פרשת כי תבוא
    על ידי גל גל » 26 אוגוסט 2018, 12:12 » ב הלכה ומנהג
    7 תגובות
    257 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי למדן כרוני
    אתמול, 15:58
  • האם מותר לרב לסחור במצוות - פרשת ניצבים
    על ידי גל גל » 03 ספטמבר 2018, 01:22 » ב הלכה ומנהג
    10 תגובות
    272 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אלימלך
    06 ספטמבר 2018, 14:33

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים