השבוע התייחס ראש הישיבה הגרי ג אדלשטיין לנושא הממון והמעשרות בוועד השבועי שמסר בביתו.

בטבע האדם יש חמדת הממון, כפי שאמרו חז ל יש לו מנה רוצה מאתיים ונמצא שתמיד חסר לאדם, ודבר זה גורם קושי בחיים, וכמו שאחז ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, והנה דבר זה צריך ביאור כי אם כשיש לו מנה הוא רוצה מאתיים נמצא...

בחז ל לא מאצנו שם זה וכמובן גם לא בתנ ך, א כ מתי התחילו לקרוא בשם זה?
כך גם שאר שמות חיות זאב וואלף וכדומה?.
אשמח להשכיל
 

מצוי וראיתי בהרבה חנויות בגדים,(בעיקר של ילדים) .כל מיני דמויות וסימנים
שנוצרו לע ז ,ולחגיהם .ואכן אנשים באמת קונים .אמנם באמת קונים בתמימות
מחוסר ידע ,אך האם לא צריך לידע? מה ההבדל מפאה ששערה או ממעשה ע ז?

אני מברר עבור חבר שיש לו ארגון שעוסק בבירור ענין הלכתי מסוים ונותן את המידע בקו שלו (הוא לא רוצה חשיפה ולכן אני לא כותב הנושא) כדוגמת משמרת השבת (בירור מציאותי, בירור הלכתי אצל מוראי הוראה, מענה טל' וכו'). ושואל איך אפשר לפרסם לכמה שיותר אנשים את הנושא ואת המודעות והאפשרות לקבל מידע הלכתי אך בלי...

000.jpg
האם צודק מחבר הפאשקוויל שהדבר אסור?

ראיתי כמה ספרים בעניין פאות הראש (חלקם צבעוניים ופופולאריים...) שכתבו שאסור להיכנס למקום פאות הראש במכונת תספורת. בשום צורה ואופן. ושכל השיער בכל שטח הפאות צריך להיות ארוך כדי לכוף ראשו לצד עיקרו.

ולכן כתבו שאסור לעשות הצרה בפתים. או לעשות פתים גבוהים...

כל יום מחדש אני מתקשה, מה ההסבר לשינוי בנוסח הברכה: 
אם פונים בלשון 'שתרגילנו' ההמשך צ ל 'ותדבקנו', וכן הוא בנוסח ע מ: 'ותדביקנו'. 
מי חכם יודע פשר דבר? 

אמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרה של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים,
יעו' במאירי וז ל: אמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו שאע פ שבמשנה ראשונה נאמר שהכפל נקנה לשומר אף הדין כן הואיל ושלם או אמר לשלם אבל זה שאין לו אצל תשלומין כלום היאך משתכר בפרתו של חברו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים, ע כ...

מהו קוראת התורה ל יגר שהדותא כך שהרי בארמית אומרים ערימות דגורין ?

כותב ה מדרש שכל טוב כשהנון דגושה לשון יחיד וכשהנון רפויה לשון רבים, ועיקר מילת עודנו, עד שהוא מדבר.
וכשאמרתי זאת לחברותא שלי הוא הביא לי את הפסוק וַיָּ֤שַׂר  אֶל ־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ  בֵּֽית ־ אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ  וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ (הושע פרק יב פסוק ה)
וע פ כלל...

תפלת ערבית רשות

תנן במסכת ברכות (כו.) תפלת הערב אין לה קבע ואמרי' בגמ' (כז:) מאי אין לה קבע, אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא ליתני תפלת הערב כל הלילה, אלא מאי אין לה קבע- כמאן דאמר תפלת ערבית רשות, דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה ר' יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי...

 
בס ד

ניתן פירוש עבור המושג צאת הכוכבים המופיע בגמרא בכמה מקומות.
1. א. רבי יהודה אומר וכו' משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין (פסחים צ ד ע א)
    ב. הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה.
    ג. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שניים בין השמשות שלושה לילה
2. 'צאת' של גרם שמיימי הינו...