בס"ד
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ וגו'.
בספר 'בישישים חכמה' לרנ"ג וינטרוב זצ"ל מסופר: פעם בעת שהותו של האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל בעיה"ק ירושלים, באחד מימי הקיץ ביושבו על גג ביתו פתח ואמר: נאמר 'וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ'. בא וראה כמה קשיים תפילות ונסיונות נסים ונפלאות עד שזכה אברהם לראות זרע עד שזכה ליצחק, והנה פלא - לאחר מות שרה, "ויקח אשה ושמה קטורה", ומיד, בלי כל קושי ובקלות זכה לששה בנים... דבר פלאי. אלא מי הם הבנים הללו?! זמרן, יקשן וכו'... ומה עלה מהם?! ללמדנו כי לזכות לבן כיצחק, ל'יצחק אבינו', זוכים רק אחרי קשיים רבים. דבר גדול, מגיע אחרי הרבה עבודה ונסיונות.
בכל דבר בחיים צריך לדעת שבשביל לעלות ולזכות לדרגות ולהצלחה, חייבים מאמץ קודם. כמאמר העולם 'מה שבא בקלות הולך בקלות', ו'אין ארוחות חינם'.
דבר זה נכון גם בחיי המעשה ועל אחת כמה וכמה ברוחניות. אם בגשמיות עוד ייתכן לעתים רחוקות שההצלחה משיגה את האדם בלי מאמצים מבחינתו (לזכות בהגרלה גדולה, ירושה בלתי צפויה וכד'), אין הדבר כך בתורה וברוח. ברוחניות לא שייך כלל ועיקר להצליח, אם לא תקדם לכך עבודה קשה ומאמץ מרובה. כך אומרים חז"ל (מגילה ו' ב') 'אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם .. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן'. כי תורה נקנית ביסורים ואי אפשר אחרת.
כשרצה מרנא הגר"ח מולוז'ין זצ"ל לפתוח את ישיבתו המפורסמת 'אם הישיבות'. קם ועלה לשאול אצל ה'אורים ותומים', מרנא הגר"א מוילנא זי"ע, לאחר שהציג את שיקוליו לכאן ולכאן. שתק הגאון ולא הגיב. הבין ר' חיים אל נכון שאין דעת הגאון נוחה מכך ושב לביתו. לאחר זמן, גמרה בליבו שוב ההחלטה שישיבתו נצרכת מאוד לדור. ויש בה תועלת מרובה. ועל כן שם לדרך פעמיו, קם ועלה ללשכת הגזית ושאל שוב את הגאון לדעתו, בהציגו שוב את הנימוקים. והפעם עודדו הגאון לכך ונתן את ברכתו למהלך. והסביר לו הגאון לפשר השינוי: כשבאת אלי בפעם הראשונה, ראיתי שאתה מלא בהתפעלות ובהתלהבות גדולה, וחששתי כי אמנם הרעיון נכון וטוב, אך שמא בעומק הכוונה יש גם נגיעה אחרת ואם כן אין סיכוי שהישיבה תצליח. ועל כן לא השבתי בחיוב. אבל עכשיו אני רואה שאתה מיושב בדעתך, מבין את כובד העול ושוקל גם את הקשיים, ובא בכובד ראש. ומכך הסקתי שלא רק מעשיך טובים אלא גם כוונתך רצויה. ואם כן ברי שהישיבה תצליח ותשגשג. אכן כן, בשביל שדבר רוחני יעלה יפה, חייב הוא לבוא ע"י מאמץ ולא ב'שלוף'.
יתכן שגם יש כאן 'גאון לשיטתו': במגילת 'רות' כותב רבינו הגר"א מוילנא זי"ע יסוד גדול: כשרות מנסה ומבקשת מנעמי ללכת איתה, נעמי בתחילה מסרבת לה. אולם רות לא מרפה ומפצירה בה מאוד. המו"מ נמשך עד ש - 'וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ' ...
מה קרה פתאום? מה השתנה מלפני רגע שנעמי מסרבת. ולפתע כשהיא רואה שרות מתאמצת, היא משנה את דעתה? אומר הגאון: לפעמים עומדת בפני אדם תשוקה לעשות איזה דבר שנראה לו כדאי לעשות, אך אינו יודע אם הרצון הזה בא ממקום טוב, או חלילה מהיצר הרע. איך הוא יכול לדעת אם זה דבר חיובי או לא?! כותב שם הגאון, אם זה קל לו לעשות את הדבר, עליו לפקפק בדבר. אולם אם זה קשה והוא צריך מאמץ לקיימו, כנראה שזה טוב...
ומכאן, בתחילה נעמי חשבה שאולי הרצון של רות להצטרף אליה הוא לא נובע ממקום חיובי ועל כן לא הסכימה. אולם משהבינה שהיא מתאמצת וזה לא קל לה, אזי הבינה שזה מגיע ממקום טוב וחיובי. ועל כן חדלה מלסרב לה.
כמו שם, כך בכל מקום. בשביל להצליח ולהתעלות, חובה עלינו שנתאמץ! ומשנעשה כך, מובטח לנו שנצליח! כמאמר חז"ל: 'ואמר ר' יצחק, אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן' !
שבת שלום.
אין ארוחות חינם
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ וגו'.
בספר 'בישישים חכמה' לרנ"ג וינטרוב זצ"ל מסופר: פעם בעת שהותו של האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל בעיה"ק ירושלים, באחד מימי הקיץ ביושבו על גג ביתו פתח ואמר: נאמר 'וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ'. בא וראה כמה קשיים תפילות ונסיונות נסים ונפלאות עד שזכה אברהם לראות זרע עד שזכה ליצחק, והנה פלא - לאחר מות שרה, "ויקח אשה ושמה קטורה", ומיד, בלי כל קושי ובקלות זכה לששה בנים... דבר פלאי. אלא מי הם הבנים הללו?! זמרן, יקשן וכו'... ומה עלה מהם?! ללמדנו כי לזכות לבן כיצחק, ל'יצחק אבינו', זוכים רק אחרי קשיים רבים. דבר גדול, מגיע אחרי הרבה עבודה ונסיונות.
בכל דבר בחיים צריך לדעת שבשביל לעלות ולזכות לדרגות ולהצלחה, חייבים מאמץ קודם. כמאמר העולם 'מה שבא בקלות הולך בקלות', ו'אין ארוחות חינם'.
מדרגות עולים במאמץ
דבר זה נכון גם בחיי המעשה ועל אחת כמה וכמה ברוחניות. אם בגשמיות עוד ייתכן לעתים רחוקות שההצלחה משיגה את האדם בלי מאמצים מבחינתו (לזכות בהגרלה גדולה, ירושה בלתי צפויה וכד'), אין הדבר כך בתורה וברוח. ברוחניות לא שייך כלל ועיקר להצליח, אם לא תקדם לכך עבודה קשה ומאמץ מרובה. כך אומרים חז"ל (מגילה ו' ב') 'אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם .. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן'. כי תורה נקנית ביסורים ואי אפשר אחרת.
פתיחת אם הישיבות
כשרצה מרנא הגר"ח מולוז'ין זצ"ל לפתוח את ישיבתו המפורסמת 'אם הישיבות'. קם ועלה לשאול אצל ה'אורים ותומים', מרנא הגר"א מוילנא זי"ע, לאחר שהציג את שיקוליו לכאן ולכאן. שתק הגאון ולא הגיב. הבין ר' חיים אל נכון שאין דעת הגאון נוחה מכך ושב לביתו. לאחר זמן, גמרה בליבו שוב ההחלטה שישיבתו נצרכת מאוד לדור. ויש בה תועלת מרובה. ועל כן שם לדרך פעמיו, קם ועלה ללשכת הגזית ושאל שוב את הגאון לדעתו, בהציגו שוב את הנימוקים. והפעם עודדו הגאון לכך ונתן את ברכתו למהלך. והסביר לו הגאון לפשר השינוי: כשבאת אלי בפעם הראשונה, ראיתי שאתה מלא בהתפעלות ובהתלהבות גדולה, וחששתי כי אמנם הרעיון נכון וטוב, אך שמא בעומק הכוונה יש גם נגיעה אחרת ואם כן אין סיכוי שהישיבה תצליח. ועל כן לא השבתי בחיוב. אבל עכשיו אני רואה שאתה מיושב בדעתך, מבין את כובד העול ושוקל גם את הקשיים, ובא בכובד ראש. ומכך הסקתי שלא רק מעשיך טובים אלא גם כוונתך רצויה. ואם כן ברי שהישיבה תצליח ותשגשג. אכן כן, בשביל שדבר רוחני יעלה יפה, חייב הוא לבוא ע"י מאמץ ולא ב'שלוף'.
מקורו של הגאון
יתכן שגם יש כאן 'גאון לשיטתו': במגילת 'רות' כותב רבינו הגר"א מוילנא זי"ע יסוד גדול: כשרות מנסה ומבקשת מנעמי ללכת איתה, נעמי בתחילה מסרבת לה. אולם רות לא מרפה ומפצירה בה מאוד. המו"מ נמשך עד ש - 'וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ' ...
מה קרה פתאום? מה השתנה מלפני רגע שנעמי מסרבת. ולפתע כשהיא רואה שרות מתאמצת, היא משנה את דעתה? אומר הגאון: לפעמים עומדת בפני אדם תשוקה לעשות איזה דבר שנראה לו כדאי לעשות, אך אינו יודע אם הרצון הזה בא ממקום טוב, או חלילה מהיצר הרע. איך הוא יכול לדעת אם זה דבר חיובי או לא?! כותב שם הגאון, אם זה קל לו לעשות את הדבר, עליו לפקפק בדבר. אולם אם זה קשה והוא צריך מאמץ לקיימו, כנראה שזה טוב...
ומכאן, בתחילה נעמי חשבה שאולי הרצון של רות להצטרף אליה הוא לא נובע ממקום חיובי ועל כן לא הסכימה. אולם משהבינה שהיא מתאמצת וזה לא קל לה, אזי הבינה שזה מגיע ממקום טוב וחיובי. ועל כן חדלה מלסרב לה.
כמו שם, כך בכל מקום. בשביל להצליח ולהתעלות, חובה עלינו שנתאמץ! ומשנעשה כך, מובטח לנו שנצליח! כמאמר חז"ל: 'ואמר ר' יצחק, אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן' !
שבת שלום.
