החיפוש הניב 52 תוצאות

חזור

על ידי סענדער
28 אוגוסט 2018, 15:46
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

אם מדברים על סגירת ישיבת וואלוז'ין נצטט סיפור מעניין שנדפס בס' "עובדות והנהגות לבית בריסק" (ח"ג עמ' מג-ד): "סיפר חכם אחד שליט"א, כפי ששמע סיפור הדבר, מאחד שהיה נוכח בשעת מעשה: ישב מרן הגרי"ז זצ"ל בחברת מקורביו, ונתגלגלו הדברים לאכסניית התורה הגדולה, בית אולפנא רבתי, תל תלפיות לגולת ליטא, הלא ישיבת "...
על ידי סענדער
28 אוגוסט 2018, 22:11
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: סגירת ישיבת וואלוז'ין

כמו שכתבו לך כבר המצב בפולין החסידית היה הרבה יותר גרוע. אף אחד לא כתב לו שהמצב אז בפולין היה הרבה יותר גרוע. וזה ממש לא נכון, מכמה סיבות. כי באותה תקופה שהישיבה בוואלוז'ין נסגרה. המצב בפולין וגליציה היה הרבה יותר טוב מאשר בליטא והסביבה. וההשכלה לא הצליחה לפרוץ לתוככי קהילות היראים. ומה שכתבו כאן ש...
על ידי סענדער
30 אוגוסט 2018, 00:25
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: העברת קברים מחו"ל לארץ ישראל

יעבץ כתב:צודק הרב שאר לעמו, וכבר ביקש פעם האדמו"ר מבעלזא מאחד החסידים שנסע להתפלל על קברי צדיקים בחו"ל , שיזכירהו אצל הרמ"מ מוויטעפסק זיע"א...
הסיפור לא היה על רמ"מ וויטעפסקער, (כי הרי כל בר בי רב יודע שהוא קבור בטבריה).
אלא הסיפור היה על ר' גרשון קיטובר גיסו של הבעש"ט.
על ידי סענדער
31 אוגוסט 2018, 00:56
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: להטעות או לשקר לילדים לצורך חינוך

איני יודע אם מבחינה הלכתית הדבר מותר או אסור.
אבל אני יודע שמבחינה חינוכית הדבר אסור בתכלית.
א. משום שבמקרה שהשקר נחשף, ערך המחנך יורד בעיני החניך, ובהרבה מהמקרים מדובר בנזק בלתי הפיך.
ב. משום שחינוך בשקר שווה שקר, ואינו מתקיים. ואכמ"ל.
על ידי סענדער
05 ספטמבר 2018, 23:09
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שירה בחזרת הש"ץ בר"ה ויו"כ

שלום לחו"ר הפורום, שאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה היא בדבר ההיתר שנהגו בקהילות רבות בישראל לשיר ביחד עם החזן בחזרת הש"ץ בימים הנוראים. והרי כבר כתב השו"ע: "כשש"צ חוזר התפילה הקהל יש להם לשתוק וגו'" (או"ח קכד) וכן במ"ב: "...וכ"ש אותם המגביהים קולם ומזמרים עם הש"ץ דהוי כיוהרא" ובשערי תשובה: "...ויש נוה...
על ידי סענדער
05 ספטמבר 2018, 23:45
עבור לפורום
עבור לנושא

כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

הנושא הזה, אימת הדין בימים הנוראים, הוא נושא שמעסיק רבות צעירים ומבוגרים כאחד. ומצינו גישות שונות לנושא הזה. ידוע כי יש הבדל מהותי בנושא זה בין דעת מאורי החסידות, לדעת בעלי המוסר. וכדלהלן. דעת בעלי המוסר היתה להגדיל ולתאר את חרדת הדין. להכניס עומק פחד הדין בתוככי מעמקי הנפש. ואילו בספרי החסידות, הגם...
על ידי סענדער
06 ספטמבר 2018, 00:08
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

כעת מצאתי בדברי ר' אליהו לופיאן גם כן רעיון זה של בעלי המוסר, שפחד הדין לכשעצמו גורם לזכות בדין. פעם בעת שנשא שיחה מוסרית בישיבת פוניבז' לגבי חשיבות אימת הדין סיפר: בהיותי ברוסיה היה מעשה בשני אנשים שעמדו בדין על אותה עבירה בבית המשפט, האחד ישב מפוחד ודואג בשעת הדין, ולבסוף זיכוהו. חברו ישב וסירק שע...
על ידי סענדער
06 ספטמבר 2018, 01:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

קרא בנחת את דברי ה'עבודת ישראל' ואת תגובתי, ותווכח שזהו הפירוש הנכון בדבריו, ואל תבהל על פיך.
ומה שהקשית מרש"י ותוס' לא ידעתי מה קושיא הוא זו.
הרי ברור שלב נשבר ודברי תחנונים ותפילה הם כלים מובהקים לזכות בדין.
אבל גם תשובה ובטחון הוא כלי מובהק לזכות בדין.
על ידי סענדער
06 ספטמבר 2018, 15:32
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: נטפרי צריכה עורך דין מקצועי נגד מבקשי נפשה, אנחנו צריכים עורך דין מקצועי נגד המקטרגים - בוא נסדר את זה במכה אחת

ההודעה הישנה של @אריך נערכה מחדש על ידו.
אי לכך מחקתי אף אני את הודעתי.
למרות שעדיין אני חולק על מסקנותיו.
על ידי סענדער
06 ספטמבר 2018, 21:30
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: יום ראש השנה הוא 'דו-פרצופי'?

התשובה היא. שחרדת הדין זוהי מציאות אמיתית הנובעת משמי שמים ויורדת עד נשמותינו בעולם הזה. וחדרת הדין הזו באה לידי ביטוי בזה שלא אומרים הלל. בפיוטי 'ונתנה תוקף' וכדומה, בברכת זכרונות שתקנו חכמינו ז"ל. ובעוד הרבה מקומות. ובאמת כשיש דין למעלה, אכן תוקפת אותנו חרדה כאן למטה. אולם כמבואר כאן עבודת האדם הי...
על ידי סענדער
12 ספטמבר 2018, 21:51
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

סבא כתב:שאלה זו נשאלה באשכול הסמוך-
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 968#p34688
אך לא ידעתי שהיא שאלה ידועה, נא תמחול להודיעני מי הקשה כבר קושיה זו.
נו. אתה רואה שהשאלה ידועה...
לא התכוונתי לומר שהקושיא ידועה בספרים, אלא ידועה בציבור.
על ידי סענדער
13 ספטמבר 2018, 23:59
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

כל שביתה ממלאכה הוא זכר ליציאת מצרים.
שהרי ביציאתם ממצרים יצאו מעבדות לחירות.
וכששובת ממלאכה זהו כעין יציאה מעבדות לחירות.
ולכן גם ר"ה ויוה"כ הוא זכר ליציאת מצרים.
על ידי סענדער
14 ספטמבר 2018, 00:29
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

כל שביתה ממלאכה הוא זכר ליציאת מצרים. הא גופא מנ''ל? פסוק מפורש: (דברים ה טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: ותחילת הפסוקים שם הוא 'שמור' דהיינו שביתה ממ...
על ידי סענדער
14 ספטמבר 2018, 13:43
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: אתרוג נקי לגמרי, ומצד שני אתרוג עם גידול יפה אך לא לגמרי נקי, איזה עדיף?

זאת לא שאלה, 'גידול' לא כתוב בשו"ע, ובוודאי שנקי עדיף.
אולם יש אמרה חסידית מפורסמת של הרה"ק ר' יצחק מסטוטשין (כמדומני)
שהוא אוהב לקחת אתרוג עם גידול יפה על אף שאינו נקי כל כך.
כי אתרוג דומה ללב, והלב שלנו יש לו גידול יפה, אך הוא אינו נקי כל כך.
על ידי סענדער
14 ספטמבר 2018, 13:57
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

האם ה'זכר ליציאת מצרים', לא מתייחס ל'ותתן לנו ד' וכו'? מבנה המשפט אומר, (תקנו אותי אם אני טועה) שיום הזכרון ניתן לנו כדי לזכור יציאת מצרים. רוב התירוצים כאן לא נגעו בנקודה זו. אלא רק הביאו נקודות משותפות ליציאת מצרים ור"ה. יום הזכרון לא ניתן לכנו בכדי שנזכור יציאת מצרים. אלא יום ראש השנה שהוא יום ז...
על ידי סענדער
28 ספטמבר 2018, 15:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מילי דמעליותא מהגאון רבי אביגדור מילר

בפורום של דוברי שפת העברית שבסיסה הוא על פי שפת הקודש ראוי לא להביא שפות גלותיות . לא כולם מבינים. ויש מספיק פורומים לדוברי אידיש. אני דן אותך לכף זכות על מה שכתבת 'שפות גלותיות', שמא לא חשבת פעמיים לפני שכתבת זאת. כי אם היית חושב פעמיים לפני כתיבתך, היית קולט שזה שפה ששייכת למזרחניק או למפד"לניק. ...
על ידי סענדער
29 ספטמבר 2018, 23:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

יישר כח.
דרך אגב, שמתי אל ליבי, שבהושענות לשבת יש קטע שלם שמיוסד על הגמ' הנ"ל:
כְּהוֹשַׁעְתָּ מוֹדִים וּמְיַחֲלִים וְלֹא מְשַׁנִּים. כֻּלָּנוּ אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ שׁוֹנִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא:
וגי' בעל הפיוט בגמ' הוא 'מודים', ולא 'משתחוים'. וכן יש הרבה שגורסים כן.
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 20:09
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: עליית ילדים לתורה בשמחת תורה

ידידי, שכחת גמ' מפורשת, והטף למה הם באים...
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 21:54
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: עליית ילדים לתורה בשמחת תורה

ידידי, שכחת גמ' מפורשת, והטף למה הם באים... לא שכחתי. כתבתי שעליית כל הנערים זה לא מצוות הקהל. ואת הטף מביאים להקפות, ושמחת התורה תכניס בהם חשק ללמוד את התורה הקדושה להרגיש בעריבותה ולהשתגע ולהתלהט אחריה. להביא אותם לעלייה מתחת לטלית, כשהם רק בוכים וצורחים במקרה הטוב, ואין להם שום מושג ושום הבנה וש...
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 22:32
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

איפה מצאת במשנה ברורה לפסול ערבה שעליה נכפפים כלפי מטה???
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 22:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חשש לשון הרע על דואר ישראל

למה זה לא יהיה כדאי? למי בדיוק זה לא יהיה כדאי? זה לא יהיה כדאי בשבילי, כי יחשבוני לחולק על ספר חפץ-חיים. ומלבד זאת מסתפינא אני מן ראש גולת אריאל להשיג על דבריו. וחושש אני מקפידתו. מחמת כן הנני מסתפק האם לפתוח נושא זה או לא. כי מצד שני בעת למדי ספר חפץ חיים נתמלא גליונות הספר שלי בהערות וקושיות עצו...
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 22:51
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

@בני תורה אני כן יודע מה הכוונה נתדלדלו.
עי' גמ' חולין עג ע"א אבר מדולדל. וברש"י שם שנחתך ממנו אבר ומעורה ותלוי במקצת.

ולגבי סברא זו שאינו דרך גידולן, חושבני שהמקור זה בשם החזו"א, אך אינני מבינה.
הרי כן הוא דרך גידולה שהיא נכפפת למטה, כידוע לכל בר בי רב.
על ידי סענדער
02 אוקטובר 2018, 22:56
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

איפה מצאת במשנה ברורה לפסול ערבה שעליה נכפפים כלפי מטה??? שולחן ערוך אורח חיים תרנא ב: יטול האגודה בידו הימנית, ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה . משנה ברורה: (טז) ראשיהם למעלה וכו' - דבעינן שיטלן דרך גדילתן באילן ואם היפך אפילו בדיעבד לא יצא ומטעם זה כתב מהרי"ל שאותן הלוקחים הדסים יבשים הבאים מאיטליא ית...
על ידי סענדער
03 אוקטובר 2018, 20:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

על איזה פוסק אתה מסתמך בדורינו שהמציאות הוכרה גם הדין השתנה? פשוט תזכיר שם אחד מכל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים ששותפים לדעה שלך. ראה לעיל, הרי הוא ענה לו להדיא: רציתי להבין שני דברים, א' האם ההלכה נמסרה אך ורק להרב עובדיה או להרב אויערבאך? האם רק הם בני אברהם יצחק ויעקב? האם רק להם מותר לפסוק לפי...
על ידי סענדער
03 אוקטובר 2018, 21:14
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

התחמקות! התחמקות! ושוב פעם התחמקות!!!
אתה לא מפסיק מלהתחמק
ועוד להתכבד בקלון חבירו גם כן.
על ידי סענדער
03 אוקטובר 2018, 21:21
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

ולסיום אשאל שאלה עוד יותר פשוטה.
כך דוחים דברי הזולת?
מתוך זה שגדולי ההוראה לא התיחסו?
על ידי סענדער
03 אוקטובר 2018, 21:48
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כשרות הערבות לחג הסוכות

אני רואה לנכון להבהיר. לא הבנתי שכוונתו של @רמתים צופים לשנות את הדין ולפסוק למעשה. ברור שזאת אין לעשות ללא גדולי הדור, גם אם הם כלל לא התייחסו. הבנתי שכוונתו רק להליץ בעד אלו מהעם שבשדות, שקונים מכל הבא ליד בלי לברר. בתור סברא בעלמא חושבני שצריך לדון לגופם של דברים הן מהצד ההלכתי והן מצד המציאותי. ...
על ידי סענדער
05 אוקטובר 2018, 00:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הקפות בשמחת תורה, את מה מקיפים

'שיקיפנו לתיבה שבה הספר תורה' -
הכוונה לתיבה שבה הספר תורה בדרך כלל.
ולא לסתם תיבה שבדרך כלל לא שמים עליה את הס"ת.
אבל הס"ת גופא נמצא כעת בידי המקיפים. ופשוט.
על ידי סענדער
05 אוקטובר 2018, 00:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איך למנוע השתפשפות האתרוג מחמת הקוישיקל

דרומאי כתב: אכן הרבה נוהגים שלא להצמיד ממש, ושמעתי מיודע ח''ן שלפי הסוד שהמינים אמורים להיות צמודים גם הקוישיקל עצמו נחשב הפסק ויש להצמיד את האתרוג לערבה בעצמה ללא שום חציצה.
אני לא יודע ח"ן. אבל יודע אני מה שכתוב בטעמי המנהגים בשם מהר"ש מבעלזא.
מצורף.
טעמי המנהגים.png
על ידי סענדער
05 אוקטובר 2018, 00:29
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידה: ניגון ימים נוראים באמצע השנה

ומה המנהג בהושענא רבא?
אצלינו קוראים בנעימת ימים הנוראים.