החיפוש הניב 73 תוצאות

חזור

על ידי פעלעד
24 אוקטובר 2017, 21:19
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הכשרים מחו"ל

זה עתה גיליתי את האשכול היקר הזה, יש תחת ידי מידע רב אך אין העת בידי להאריך יתר על המידה, אולי בהמשך. תחילה אכתוב רק בקצרה: זה לי כמה שנים מתעסק רבות בשוק הכשרות, חקרתי ודרשתי רבות בפרט על ההכשרים באמריקה - משם מוציא ולשם אני מגיע כמה פעמים בשנה וזה נוגע לי הלכה למעשה, כמו"כ יש לי קרובי משפחה ממדריג...
על ידי יצחק
01 ינואר 2018, 20:42
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן. לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר ...
על ידי כרם
02 ינואר 2018, 08:12
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב). שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל. לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטי...
על ידי פעלעד
23 אוגוסט 2018, 21:10
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שחיטת מי שמאמין שהתגלה המשיח

יהודי כתב:התכוונתי להסתפק לגבי שחיטת חלק מחסידות מפורסמת שמאמינים ברבם האחרון שהוא המשיח.
הצפייה שלנו היא להתגלות המשיח שיגאלנו, לכן אמונה במישהו שהוא משיח שהתגלה זה כלום כל זמן שהוא לא גאלנו.
והם עדיין מצפים יחד עמנו שמשיח יגאלנו
על ידי לענין
31 אוגוסט 2018, 03:10
עבור לפורום
עבור לנושא

פן ירבה? בנפשנו הדבר!!! כמה מילים חיוניות, על הצורך הרוחני הבסיסי בעולמנו זה, הסינון.

זה זמן רב רציתי להעלות נושא חשוב זה לפני קהל עדה וישראל, אלא שאמרתי לעצמי במקום גדולים אל תעמוד. אלא שעתה, לא אוכל אחשה. נתארחתי בבין הזמנים בדירת נופש, בה היתה קליטת אינטרנט מסונן כדבעי, הרמטי, ממש ממש סגור, הכי שיש. נפלא, לכאורה. אבל רק לכאורה. בשבתי בביתי, טרם צאתי, הכנתי לי רשימת מסלולים וטיולים...
על ידי דוד ריזל (הפרסומאי)
06 ספטמבר 2018, 00:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

היום דיבר על כך מו"ר הרב משה קופלוביץ והראיתי לו את לשון הט"ז בסימן תקפד, שמיישב את זה שאין אומרים הלל כי ספרי חיים וספרי מתים פתוחים, אם ההלכה מכבסין ומסתפרין כי אנו בטוחים שנצא זכאים בדין. ומבאר שע"י שיראים מאימת הדין עי"ז נזכה לזכות בדין. והרב קופלוביץ, ביאר את אימת הדין, שעצם הדבר שעומד לביקורת ...
על ידי גאלד
06 ספטמבר 2018, 03:10
עבור לפורום
עבור לנושא

נטפרי צריכה עורך דין מקצועי נגד מבקשי נפשה, אנחנו צריכים עורך דין מקצועי נגד המקטרגים - בוא נסדר את זה במכה אחת

קיבלתי במייל: נטפרי צריכה עורך דין מקצועי נגד מבקשי נפשה, אנחנו צריכים עורך דין מקצועי נגד המקטרגים - בוא נסדר את זה במכה אחת חבר יקר, אני פונה אליך למען משהו שנוגע לי מאוד בנשמה, ואני משער שגם לך - כיהודי חרדי לדבר ד' ומישהו על רמה - זה נוגע לך. המשהו הזה נקרא: נטפרי. כבעל מייל - אתה כנראה יודע מהי...
על ידי יוסף יוסף
06 ספטמבר 2018, 22:20
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

דברי אלו אחרי שקראתי את הס' הנ"ל כקורא את דברי הגר"ח מבריסק (לדידי השוואה כזו היא למעלה) ויש לך טעות חמורה בדברי הס' הנ"ל. בהודעתך הראשונה עשית חלוקה שהיה אפשר עוד לקבל שיש הבדל בין הגישות בכל הנוגע אם האדם יגדיל את אימת הדין או לא וכמש"כ- "דעת בעלי המוסר היתה להגדיל ולתאר את חרדת הדין. להכניס עומק...
על ידי הפקדתי שומרים
06 ספטמבר 2018, 23:13
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

@הפקדתי שומרים אני חש שהויכוח בינינו הוא על רקע תפיסות עולם שונות כמרחק מזרח ממערב. ואי לכך באמת אין טעם להתווכח, כי ככל שהויכוח מתגלגל, כך כל אחד מתבצר בעמדתו עוד יותר. דברי ה'עבודת ישראל' מפורשים ומבוארים הם. הקושיא מרש"י ותוס' בר"ה יישבתי לעיל בכמה אופנים. ואין בכח קושיא זו לסתור את יסוד הדברים....
על ידי בנציון
07 ספטמבר 2018, 00:09
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: יום ראש השנה הוא 'דו-פרצופי'?

בראש השנה מבקשים על השורשים, אבל כל הפרטי פרטים כלולים בהם, כולל החשבון בנק.
על ידי סבא
09 ספטמבר 2018, 18:02
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברכת שנה טובה לכל חברי הפורום

כתיבה וחתימה טובה, והלואי יערה עלינו ה' בשנה הבאה עלינו לטובה רוח של טהרה, וכל הרשעה כרגע תכלה, והשם ברחמיו הרבים יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, שלום ביננו ושלום עימו- עם בורא העולם. ולמי שרוצה לשמוע עצה של סבא, אני רוצה לומר עצה נפלאה לכבוד יום הדין- עלינו לדעת כי יש הרבה הרבה דברים שבלהט המערכה...
על ידי סבא
11 ספטמבר 2018, 22:14
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כיצד ניגשים למושג 'אימת הדין' בימים הנוראים?

סבורני שיוסיף להביא כאן מה שכתב הצל"ח בחגיגה י"ד וז"ל והנה רז"ל אמרו [ראש השנה ל"ב ע"ב] שאין אומרים הלל בראש השנה ויוה"כ שמלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים. ו נראה מזה שהיה לנו להיות חרדים ועצבים ביום הזה מאימת הדין עד שבשביל זה אנו נמנעים מלומר שירה, ואם כי השיר הלל הוא שמחה של מצוה ...
על ידי איש גלילי
12 ספטמבר 2018, 15:24
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: יום ראש השנה הוא 'דו-פרצופי'?

ביצה טו: בשעת פטירתן אמר להם {נחמיה ח-י} לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם לפי הזכור לי זה מדבר על ראש השנה (ה' העלים מעיני כרגע את המקור) ורואים מפורש שנאמר על זה "ואל תעצבו כי חדוות וגו'" זה מפורש בפסוק בתחילת הענין שם (פסוק ...
על ידי מוחל וסולח
13 ספטמבר 2018, 23:02
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: "ילדים זה שמחה" - האומנם?

עקב ביקורת על התגובה ה'חריפה' שלי אני מעדכן את תגובתי ילדים זה שמחה? - השם יעזור גם לך אני שחוויתי את השלילה - יודע להעריך את המתנה והאמת, ילדים לא רק שמחה - אלא גם ברכה והצלחה נכון שיש קשיים - אבל לעומת הטוב הם מתגמדים בעדינות. דבריך דוגמא מצויינת למה שכתבתי באותה התגובה, הכל תלוי בבחירה כיצד לראו...
על ידי תיובתא
13 ספטמבר 2018, 23:11
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: "ילדים זה שמחה" - האומנם?

לכן נראה לי מוזר, שאמור להיות במקורותינו, מקור לכך שילדים זה שמחה. דווקא הביאו למעלה מקורות לא רעים...:) האם אי מי הביא מקור לכך שילד בעצם, בגופא, הוא שמחה? הנה: תהילים - מצודת דוד-תהילים פרק-קיג מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפג צערה וה' בהשגחתו ...
על ידי הפקדתי שומרים
14 ספטמבר 2018, 15:31
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דרשו ה' בהמצאו

הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.
על ידי סבא
14 ספטמבר 2018, 17:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

בגמ' פסחים קי"ז אמר רב אחא בר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום, כתיב הכא למען תזכר את יום וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו וברשב"ם שם בין בכוס בין בתפלה, של שבת בגזירה שוה דפסח, ובשאר מועדים במה מצינו מפסח : ונראה מכאן שזה איזה חיוב הזכרה, [כמובן שצריך שיהיה לזה איזה קשר] אבל לא שבאמת זה מל...
על ידי טעם זקנים
15 ספטמבר 2018, 21:48
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דרשו ה' בהמצאו

הרב @הפקדתי שומרים היקר! מה קרה? נכון שהוא לא הבין אותך טוב, בשביל זה לא צריך לפרוש. חבל לנו עליך. עכ"פ עדין דברי @סענדער במקומם עומדים שהרי ודאי דין תפילה במנין נובעת מהמעלה שיש בה וא"כ בעשי"ת שיש את אותה מעלה גם ביחיד יתכן יש מקום לומר אין דין תפילה במנין. וחבל להסיט את הנושא לעניין אחר (האם תפילה...
על ידי מוחל וסולח
16 ספטמבר 2018, 02:14
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: התורה מתקנת את המידות הרעות או מגדילתם?

פשוט מאוד הלומד תורה לקנטר - ככל שהוא לומד הוא יותר מקנטר, הכל נעשה אצלו מותר, והוא בעיניו חכם וצודק יותר ויותר . כשם שאומרים: שלחילוני הכי קל לחזור בתשובה, לחרדי פחות, ולאלו שנראים כ'הרב', הכי קשה. כי לך תגיד להם שהם צריכים לחזור בתשובה. זוהי אימרה חריפה, אני קצת ריככתי אותה מהמקור, אך יש בה מעט א...
על ידי גל גל
20 ספטמבר 2018, 14:09
עבור לפורום
עבור לנושא

דיני ברכת לישב בסוכה

בס''ד סוכות: מתי ועל מה מברכים לישב בסוכה פתיחה כל חג התייחד בברכה המיוחדת לו, חנוכה בברכה על הנרות, פורים בברכה על המגילה, ופסח על אכילת מצה. הברכה שבה סוכות התייחד (בנוסף לברכה על ד' המינים) והיא גם הברכה הנפוצה ביותר בחג, היא ברכת לישב בסוכה. בעקבות כך נעסוק בשאלה, מתי צריך לברך ברכת לישב בסוכה. ...
על ידי דוד ריזל (הפרסומאי)
23 ספטמבר 2018, 00:36
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דיני ברכת לישב בסוכה

ויש מקומות שכשמכבדים במזונות,
אחד מהציבור שאוכל ודאי שיעור מוציא את כולם.
היה מי שהעיר בדרך צחות, שזה מנהג שנותר מזמן שהיו מגישים מעט כיבוד.
אבל בזמן הזה שמגישים כמויות, כל אחד יכול לברך בעצמו לישב בסוכה, ומן הראוי שאחד יברך קול המוציא וברכת המזון, כי זה כבר נכנס לספק של קביעת סעודה...
על ידי יוסף יוסף
23 ספטמבר 2018, 12:00
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חשש לשון הרע על דואר ישראל

אבי שיחי' לאוי"ט מסר כמה שנים ברציפות שיעוק בספר ח"ח
ואמר לי בברור כי מי שלומד חפץ חיים עם באר מים חיים טוב, רואה שהח"ח כותב הרבה היתרים
אך מי שלומד מלמעלה רק את החפץ חיים לבד (ללא במ"ח) סובר שהוא רק מחמיר
על ידי בני תורה
25 ספטמבר 2018, 21:37
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

כמדומה שהמובא בשם הגר"א שזוהי המצווה הכי קשה, הוא משום שהמצווה היא בכל עת ובכל שעה וא"כ אין זה שייך לדבריכם. לא קראת את דברי, שהרי אני כבר הבאתי את דברי הגר"א, וא"כ איפוא מה הוספתם אתם??? קראתי את דבריכם ואפרש כוונתי, הגר"א שהבאתם שמצוות שמחה היא מצווה קשה אין כוונתו כמו שפירשתם אתם משום שהעיקר הוא...
על ידי דרומאי
28 ספטמבר 2018, 15:41
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מילי דמעליותא מהגאון רבי אביגדור מילר

בפורום של דוברי שפת העברית שבסיסה הוא על פי שפת הקודש ראוי לא להביא שפות גלותיות . לא כולם מבינים. ויש מספיק פורומים לדוברי אידיש. אני דן אותך לכף זכות על מה שכתבת 'שפות גלותיות', שמא לא חשבת פעמיים לפני שכתבת זאת. כי אם היית חושב פעמיים לפני כתיבתך, היית קולט שזה שפה ששייכת למזרחניק או למפד"לניק. ...
על ידי בני תורה
28 ספטמבר 2018, 15:54
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מילי דמעליותא מהגאון רבי אביגדור מילר

סענדער כתב:[. ואף אחד אינו מוחה?
מחכים רק לדובר היידיש היחיד פה בכדי שימחה???[/b][/size]

נ.ב. אני דווקא כן חשבתי פעמיים לפני כתיבת תגובתי, אילולי הייתי חושב פעמיים היתה נשפכת כאן אש וגפרית.
אני שלחתי הודעה פרטית ומחיתי על הענין.
על ידי בני תורה
28 ספטמבר 2018, 15:56
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מילי דמעליותא מהגאון רבי אביגדור מילר

סענדער כתב:[

אילולי הייתי חושב פעמיים היתה נשפכת כאן אש וגפרית.
חבל... מה עם ושמחת בחגך?
על ידי סבא
29 ספטמבר 2018, 20:00
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: בנוסח: 'אנו לי-ה ועינינו לי-ה'.

במשנה (סוכה נא ע"ב) איתא: ר' יהודה אומר היו שונין ואומרים אנו לי-ה ועינינו לי-ה. ובגמ' (נג ע"ב) איתא: איני, והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים, אלא הכי אמרי: המה משתחוים קדמה ואנו ליה (משתחוים - גי' הב"ח) ועינינו ליה מיחלות. ולפי"ז תמהתי כיצד אנו אומרים בסליחות ביום י"ג מידות: 'ו...
על ידי סבא
02 אוקטובר 2018, 19:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ישעיהו ג יח - בבקשה איך מסבירים את השורות

השאלה לא מובנת לי כלל, הרי הפסוקים מקודם אומרים ברור- (טז) וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נטוות נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה: (יז) וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וה' פָּתְהֵן יְעָרֶה: [ועל זה ממש...
על ידי נדיב לב
02 אוקטובר 2018, 22:40
עבור לפורום
עבור לנושא

תודה

אני רוצה להודות לבאי המקום שסייעו בידי בכמה ענינים שהוצרכתי אליהם.
תודה רבה כל אחד יבורך בשמו.
פשוט פורום תורני ברמה גבוה של בני תורה מיוחדים אשריכם.