החיפוש הניב 22 תוצאות

חזור

על ידי מ.ל.
28 יולי 2017, 00:16
עבור לפורום
עבור לנושא

בקשת קבצים מאוצר החכמה ומאגרים נוספים

ישנם רבים וטובים שאין להם נגישות ויכולת הדפסה של קבצי pdf ממאגרים תורניים, ולעומתם מעטים (?) וטובים, שיש להם את היכולת הנ"ל, אשכול זה אי"ה יהיה מקום המפגש ויתווך למען הכלל בין זה ש"רוצה" ו"אין לו", לבין זה ש"יש לו" ו"רוצה", להגדיל תורה ולהאדירה.

איש את רעהו ולאחיו יעזורו.
על ידי זענדל
25 ינואר 2018, 13:30
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: היכן המקור? דחוף!

אוריאל כתב: כעין הפירוש הזה נמצא בס' בית יעקב [קומרנא] תענית עמ' רמב, ע"ש.
אנימחפש מקור של לכה"פ לפני 140 שנה
על ידי רוצה לדעת
01 פברואר 2019, 03:04
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה- ספר

אם כתבתם על שומע כעונה במעמד הר סיני [בסוגי' בברכות כ' ע"ב]
אשמח לקבל
אפשר לשלוח בפרטי וזה ישאר בע"ה פרטי...
על ידי בנציון
03 פברואר 2019, 01:28
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה דאורייתא או דרבנן

אם זה דרבנן איך אפשר להוציא בברכת המזון שהיא חיוב דאורייתא?
על ידי האחד בא לגור
03 פברואר 2019, 03:02
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה כוונת הפרי מגדים?

כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .
על ידי רוצה לדעת
03 פברואר 2019, 07:47
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה דאורייתא או דרבנן

נתנאל 300 כתב:
בנציון כתב:אם זה דרבנן איך אפשר להוציא בברכת המזון שהיא חיוב דאורייתא?
אכן הרבה אחרונים כתבו סברא זו
אך לא מופקע לומר מסברא דהוי דרבנן והם תיקנו שזה יועיל לדאוריתא והתורה ציוותה שנשמע בקולם וכו וכידוע
וכסברת הרב טוביה שהביא במרדכי מגילה שמה"ט סומא יכול להוציא את הדאורייתא, ועי' קוב"ש ח"ב סי' ל'
על ידי משה נפתלי
03 פברואר 2019, 09:01
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה דאורייתא או דרבנן

הגם שאין מופקע לומר כן, אך מה הדוחק ומה הריוח לומר כן?
על ידי משה נפתלי
03 פברואר 2019, 10:24
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה דאורייתא או דרבנן

מופקע ביותר. רבנן לא יכולים לתקן שיצאו ידי חובת המצוה דאורייתא, המצות הדאורייתא אינם בידם. רבנן יכולים לבטל מ''ע בשוא''ת, אך לא לתקן שיצאו ידי חובה במה שמדאורייתא אין יוצאים. אל תבהל על פיך! כלום דברי רבינו טוביה, שכתב: נפיק בההוא קידוש דמקדש מבעוד יום, דאינו אלא מדרבנן, קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר...
על ידי אלימלך
03 פברואר 2019, 11:27
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה כוונת הפרי מגדים?

אולי דוקא שם שומע כעונה לפי שהיה מפי הקב"ה או רק לענין מעמד הר סיני שהוצרכו לטהרה גדולה
על ידי האחד בא לגור
03 פברואר 2019, 14:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה כוונת הפרי מגדים?

נתנאל 300 כתב:
האחד בא לגור כתב:כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .
אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')
הא גופא קשיא ,שהרי בתוספות משמע ששם המקור למ"ד הרהור כדיבור.
על ידי דרומאי
04 פברואר 2019, 00:36
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שומע כעונה דאורייתא או דרבנן

מופקע ביותר. רבנן לא יכולים לתקן שיצאו ידי חובת המצוה דאורייתא, המצות הדאורייתא אינם בידם. רבנן יכולים לבטל מ''ע בשוא''ת, אך לא לתקן שיצאו ידי חובה במה שמדאורייתא אין יוצאים. אל תבהל על פיך! כלום דברי רבינו טוביה, שכתב: נפיק בההוא קידוש דמקדש מבעוד יום, דאינו אלא מדרבנן, קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר...
על ידי ים סוף
06 פברואר 2019, 01:30
עבור לפורום
עבור לנושא

כיצד ייתכן לומר שישנם שבעה משקים אם הטל אינו אלא מים?

לכדהוינא טליא תמהתי כיצד יתכן לומר שישנם שבעה משקים שהרי לכאורה הטל והמים חד הם. ויישבו לי על פי דברי רש"י בפרשת בשלח שכ' לחדש תכונות הקיימות בטל שאינם נכונות לגבי המים ז"ל: "ותעל שכבת הטל וגו' - כשהחמה זורחת עולה הטל שעל המן לקראת החמה, כדרך טל עולה לקראת החמה, אף אם תמלא שפופרת של ביצה טל, ותסתום ...
על ידי אלימלך
06 פברואר 2019, 15:22
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה כוונת האחרונים בדעת רש"י???

נתנאל 300 כתב:וגם זה לא הבנתי מה הו"א שהגמרא לומדת גם מדברי הימים והרי לא הוזכר כלל בגמרא פסוק מדברי הימים והעיקר חסר מן הספר??
אין הו"א כזו אלא שעל שאלת הגמ' יש לתמוה הרי ניתן ללמוד מדה"י שאין השאלה נכונה ועל זה מתרץ רש"י שהגמ' באה לדון כאן רק מקרא דמלכים
על ידי נבשר
07 פברואר 2019, 01:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איפה רמוז בתורה שומע כעונה?

אולי וענתה האשה אמן אמן, וחשיב שבועה, א"כ שומע כעונה, לא? אמנם לא דין שומע כעונה ממש, עכ"פ חזינן שאם מישהו מסכים לדברי השני נחשב כאילו אמר, וחשיב לו שבועה.
על ידי רוצה לדעת
07 פברואר 2019, 01:42
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איפה רמוז בתורה שומע כעונה?

נבשר כתב:אולי וענתה האשה אמן אמן, וחשיב שבועה, א"כ שומע כעונה, לא? אמנם לא דין שומע כעונה ממש, עכ"פ חזינן שאם מישהו מסכים לדברי השני נחשב כאילו אמר, וחשיב לו שבועה.
שם איתא בגמ' כל העונה אמן כמוציא שבועה מפיו, ואי"ז דין שומע כעונה, אלא שבועה דידיה ממש, עי' בזה
על ידי משה נפתלי
07 פברואר 2019, 10:42
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איפה רמוז בתורה שומע כעונה?

נתנאל 300 כתב:מצוות שמקיימים על ידי שמיעה, כגון שופר ומגילה, שומע כעונה.
דין שומע כעונה נאמר במצוות שבאמירה: ברכת המזון, קריאת ההלל וכיוצא בהן;
לעומתן, שופר, זכירת מעשה עמלק וקריאת מגילת אסתר – הן מצוות שבשמיעה: לשמוע קול שופר, לשמוע קריאת פרשת 'זכור' ולשמוע קריאת המגילה, ואין להן נגיעה לדין 'שומע כעונה'.
על ידי משה נפתלי
07 פברואר 2019, 10:47
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איפה רמוז בתורה שומע כעונה?

שירת הים יש דעה בגמרא שבנ"י יצאו מפי משה מדין שומע כעונה. כך היא דעתו של רבי עקיבא בפרק חמישי דסוטה: כֵּיצַד אָמְרוּ שִׁירָה, כְּגָדוֹל הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְּרָקִים, משֶׁה אָמַר 'אָשִׁירָה לַּייָ' וְהֵן אוֹמְרִים 'אָשִׁירָה לַּייָ', משֶׁה אָמַר 'כִּי גָאֹה גָּאָה' ...
על ידי האחד בא לגור
07 פברואר 2019, 22:32
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: איפה רמוז בתורה שומע כעונה?

וקריאת מגילת אסתר – היא מצווה שבשמיעה: לשמוע קריאת המגילה, ואין לה נגיעה לדין 'שומע כעונה'. ירושלמי מגילה פ"ד ה"א מה נתנה לאחר ומברך עליה זה קורא וזה מברך ,רבי הונא בשם רבי ירמיה מכאן ששומע כקורא, כתיב אשר קרא מלך יהודה ולא שפן קרייה, אלא מכאן ששומע כקורא. והרי אנו מברכים על מקרא מגילה זולת בנשים ,...
על ידי דרופתקי דאורייתא
13 פברואר 2019, 05:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה ההבדל בין "הלכה" לבין "דין"?

הלכה בש"ס, אם זה לא נאמר ביחס לפסיקה, (כלומר, "הלכה כרב פלוני"), הרי שמשמעותו לומר שדבר זה מקובל ומוסכם ללא חולק. (לא בהכרח שאין חולק, אבל הכוונה שכך המסורת). במקו"א כתבתי: עיין תוספות יבמות (ע"ז ב') שכתבו: הלכה אני אומר, לאו הלכה למשה מסיני קאמר, דאם כן אמאי פליג עליה רבי יהודה, אלא הכי קאמר, הלכה ...
על ידי נבשר
23 אפריל 2019, 18:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מנהג חירות של מזיגת הכוס על ידי אחר, האם היא לכל בני הבית?

נתנאל 300 כתב:
23 אפריל 2019, 05:06
אה"נ כתוב בפסקי תשובות שאחר מוזג לכל בני הבית וכתב שאם אין אז אחד מוזג לשני ע"ש ודו"ק (פסקי תשובות סימן תעג' אות ו')
מי זה אחר? הרי הוא גם בר חירות.