החיפוש הניב 71 תוצאות

חזור

על ידי משה נפתלי
02 ינואר 2019, 21:58
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 74

גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות.... א. עבד כנעני יש צד לומר שהוא נעשה גדול בן שתים עשרה שנה ויום אחד, ואם שחררוהו בעליו בשנתו הי"ג – חוזר להיות קטן. כן כתב בפרדס יוסף בפרשת ויקרא (א ד). ב. לדעת 'חתם סופר', בן נח נעשה גדול כשבא לכלל דעת, ואין גדלותו תלויה בשנ...
על ידי משה נפתלי
03 ינואר 2019, 00:21
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה נקרא שמו ראובן

רבותינו פירשו: אמרה, ראו מה בן בני לבן חמי. ולא הבנתי, למה פירשו סיבה אחרת ממה שכתוב בתורה במפורש? בשמות שאר השבטים קודֵם הנימוק לקריאת השם: שָׁמַע יְיָ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי – וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי – עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ – עַל ...
על ידי משה נפתלי
03 ינואר 2019, 23:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה אומרים מוצאי שבת

למה אומרים ' מוצאי שבת', לשון רבים - ולא ' מוצא שבת' לשון יחיד? בלשון הקודש ישנם שמות שצורתם צורת רבים, גם כאשר הם מציינים פרט יחיד. יש שמות שלעולם צורתם צורת רבים כגון: 'פנים', 'שָׁמַיִם', 'חיים', 'נעורים' וכיוצא בהם, ויש שמות שבמשמעות מסוימת צורתם תלבש צורת רבים, כגון 'קידושין', 'גירושין' וכיוצא ...
על ידי משה נפתלי
04 ינואר 2019, 01:04
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה ב'הדרן' אומרים "בר פפא" ולא בר "רב" פפא?

לשון רב האי גאון בתשובה:
לאו כולם בני רב פפא גאון תלמידו של רבא הן, כי בנו של רב פפא אבא מר נקרא ומפורש בכתובות. ונראין כי בני שנים ושלשה הן. ויש מהן שקברותיהן על נהר פרת למעלה מגשרא דבבל, וקרובין הן לרב, כי יש מהן ששמע שמועות מן רב חסדא, ורב פפא גופו לא היה באותו זמן.
על ידי משה נפתלי
05 ינואר 2019, 19:43
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: בבא קמא דף ק"ד ע"א

בגזל אחד מחמשה מיירי בשאינו בא לצאת ידי שמים, וסובר רבי טרפון דמצד הדין אינו מחויב כי אם להניח גזילה ביניהם, ובי דינא לא מצו מחייבי ליה לשלם גזילה לכל אחד ואחד. במתניתין מיירי שהודה לו ובא לצאת ידי שמים, ומשום הכי אם נשבע אמרה תורה שאין לו כפרה עד שישיב את הגזילה לידי הנגזל, דכתיב 'לאשר הוא לו יתננו...
על ידי משה נפתלי
06 ינואר 2019, 10:44
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פירוש: "כלפי לייא"

א. יש כאן הבדלי נוסח: רש"י גורס 'כלפי לייא', ור"ח גורס 'כלפי אליה'. אך את המלה 'לייא' שבפרק הרואה גם רבינו חננאל מפרש כרש"י, כמו שמובא בערוך בערך 'כגני': פירוש 'לְיָא' – 'לְאֵי'.
ב. לפירוש רבינו חננאל, משמעו של הביטוי 'כלפי אליה' הוא: אמרת דברים מהופכים.
על ידי משה נפתלי
06 ינואר 2019, 19:12
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 61

חגי פאהן כתב:מה השורש, ומה האות מהשורש שמופיעה?
הכוונה היתה: כלה כסלו, עבר טבת ומלה אין...
על ידי משה נפתלי
07 ינואר 2019, 00:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פרשת בא - למה דוקא צלי שלם, ולא נא / מבושל / מנותח לנתחים?

שמעתי לבאר ענינו. יפה שמעת, ויסוד הדברים הוא ב'דעת זקנים': פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא, דִּלְפִי שֶׁתּוֹעֲבַת מִצְרַיִם תִּזְבְּחוּ, שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ לֹא נִצְלֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ פֶּן יַרְגִּישׁוּ בּוֹ הַמִּצְרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא'. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ נְבַ...
על ידי משה נפתלי
08 ינואר 2019, 01:10
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הטוב כי לא כלו "רחמיך", והמרחם כי לא תמו "חסדיך"- למה לא הפוך?

אשמח לקרוא ביאורים, או הפניות בנושא. בפירוש 'מגיד צדק' על סידור התפלה מהמגיד מפאלאצק (מבני היכלא של הגר"א) פירש קטע זה באופן נפלא, וז"ל: כל טובות בני אדם קצתם לקצתם אינם שלמים, כי בכולם מכוין הוא לתועלת עצמו, כמו טובת האב על הבן או טובת האדון על עבדו, אבל טובות הקב"ה אינם כן, רק הם רחמים גמורים ופש...
על ידי משה נפתלי
09 ינואר 2019, 02:21
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - חידה 82

מבין ענין כתב:הפרשת הכהן השורף את הפרה לדעת רבא [יומא ח:]?
מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ 'מְרֹק':
מצות עשה של שריפת הפרה.
שכן אם מפרישים את הכהן השורף את הפרה ביום רביעי, נמצא ששורפים את הפרה ביום רביעי.
על ידי משה נפתלי
10 ינואר 2019, 02:07
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

ישנם פירושים על פסוקים שהשתרשו בקרב הציבור אף שאינם כלל פשט הפסוק. ודוגמה להבנה בלתי נכונה במאמר חז"ל הרווחת בישראל: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מ...
על ידי משה נפתלי
10 ינואר 2019, 10:56
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ולכל בני ישראל לא יחרץ....

שואל חידושי ר' אפרים על התורה: מה החידוש הגדול שלא חרץ כלב לשונו, שהרי לא תמיד הכלבים נובחים? ומתרץ ע"פ הגמ' שמה"מ בעיר כלבים צועקים ובמצרים אותו לילה היה מכת בכורות ובכל אופן לא נבחו הכלבים וע"ז מגיע להם שכר. וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ב'דעת זקנים': וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב...
על ידי משה נפתלי
10 ינואר 2019, 11:07
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

אני תמיד הבנתי שזו זעקת כאב אבל גם התפעלות מכך שבאמת "די לו" בכך.. יישר! והא לכם לשונות הגמרא בברכות ובחולין: שלהי היה קורא: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִין בִּזְכוּתָם, וְהֵם אֲפִלּוּ בִּזְכוּת עַצְמָן אֵין נִזּוֹנִין. כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיו...
על ידי משה נפתלי
10 ינואר 2019, 16:50
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מרת נפשו -או- מורת נפשו.

אודה למי שיבאר לי כונת הרשב"ם. רשב"ם מבאר את ההבדל בין משמעות המלה 'מֹרַת' (שבצירוף 'מֹרַת רוּחַ') למשמעות המלה 'מָרַּת' (שבצירוף 'מָרַּת נֶפֶשׁ'), כדלהלן: מֹרַת שרשה: מ.ר.ה. (כתבנית של ע.ש.ה.) ענינה: מֶרִי (סירוב, התנגדות) מהותה: פֹּעַל צורת הנפרד: מֹרָה (כמו 'עֹשָׂה') צורת הנסמך: מֹרַת (כמו 'עֹשַ...
על ידי משה נפתלי
11 ינואר 2019, 12:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מרת נפשו -או- מורת נפשו.

עדינו העצני כתב:לפי הרשב"ם גם קוראים מורת נפשו?
מפורש ברשב"ם שאכן כך:
'לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ' חֲטַף קָמַץ (=קמץ קטן), לְפִי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, לְשׁוֹן מְרֵרוּת; אֲבָל זֶה מְלָאפוּם (=חולם) הוּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל.
על ידי משה נפתלי
14 ינואר 2019, 01:24
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פרשת וירא | אברהם האכיל את המלאכים לשונות - הרי זה מתנות כהונה?

האם יש קשר בין מה שאברהם אבינו האכיל את המלאכים שלשה לשונות 'בחרדל', לבין הדין ש'מתנות כהונה אינם נאכלים אלא בחרדל'? ודאי! קשר של סיבה ומסוּבּב! העובדה שאברהם האכיל את אורחיו לשון בחרדל היא הסיבה שמתנות כהונה אין נאכלות אלא בחרדל. כלומר: 'למשחה' מלמד שמתנות כהונה נאכלות כדרך שהמלכים אוכלים; וכיצד ה...
על ידי משה נפתלי
15 ינואר 2019, 00:41
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קיימא לן שיש שליחות בכל התורה

הרי יש כמה וכמה מקומות שרואים שלא אומרים שם שלוחו של אדם כמותו, ואם כן למה לא נלמד משם לכל התורה שאין שלוחו של אדם כמותו? שאלה גדולה שאלת, והיא שאלת התוספות בפרק מצות חליצה. דעל הא דתניא התם: 'וְקָרְאוּ לוֹ' - הֵן וְלֹא שְׁלוּחָם, כתבו התוספות וזה לשונם: תֵּמַהּ, אַדְּיָלְפִינַן בְּפֶרֶק ב' דְּקִדּ...
על ידי משה נפתלי
17 ינואר 2019, 20:00
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מהו שורש המסיק??

יתכן שהשורש הוא סק. לפי דרכך, כי הפועל גזור מן 'סק', שמובנו עלייה, אפשר אולי לבאר כי הוא מקבוצת השרשים שמשמשים בשתי משמעויות מנוגדות (כלשון רש"י בפרשת תרומה: 'יֵשׁ מִלּוֹת בִּלְשׁוֹן עִבְרִית מִלָּה אַחַת מִתְחַלֶּפֶת בַּפִּתְרוֹן לְשַׁמֵּשׁ בִּנְיָן וּסְתִירָה') , כמו: 'דשן' - הוספת דשן, הסרת דשן;...
על ידי משה נפתלי
17 ינואר 2019, 20:46
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פסוק 'כי בא סוס פרעה' בסיום השירה

רמתים צופים כתב:פירש רשב"ם שפסוק 'כי בא סוס' נמשך לשירת מרים והנשים.
וכבר קדמו רש"י בסוף פרק המגרש, שכתב וז"ל:
'כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה' - לְשׁוֹן 'דְּהָא', מִפְּנֵי שֶׁבָּא סוּס פַּרְעֹה, לְפִיכָךְ 'וַתִּקַּח מִרְיָם'.
על ידי משה נפתלי
19 ינואר 2019, 22:12
עבור לפורום
עבור לנושא

Reהערות בענין 'נשל'

א. לאור האמור, דרש"י בפסוק 'של נעליך' אזיל כחכמים, ניחא לי הא דרש"י פוסח על 'ונשל גוים רבים' ומביא לו חבר את 'ונשל הברזל', דהוא משום הדמיון השלם בין שני המעשים: שליפת הנעל מן הרגל – כאן, ושליפת הברזל מן הקת – שם. ב. מודים חכמים ד'ונשל גוים רבים' - ונישל הוא, כלומר, פועל יוצא. ג. 'יִשַּׁל זֵיתֶךָ' נ...
על ידי משה נפתלי
20 ינואר 2019, 00:25
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: קושיית הילד (נכד של רב) סתירה בחומש לכאורה

שאר לעמו כתב:התורה אינה אומרת לגבי ככר הירדן מה מידת השבח של פירות ככר הירדן וזרעיה - אם טובים משל מצרים או נחותים ממנה.
מדברי רש"י בפרשת עקב משמע לכאורה שבשבח ארץ מצרים דיבר הכתוב. שז"ל שם:
וּמִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'כְּגַן יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם'.
על ידי משה נפתלי
20 ינואר 2019, 18:57
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פסוק 'כי בא סוס פרעה' בסיום השירה

יש הבדל בין העדוֹת לעניין מקום סיום השירה: יש הסוברים שהשירה מסתיימת בפסוק 'ה' ימלך לעלם ועד', ויש סוברים שבפסוק אחריו. הדעה השנייה נראית מתאימה לכתיבה הרגילה, כי הרי גם הפסוק הזה נכתב בחטיבה אחת עם כל השירה. עם זאת, בתפילת שחרית, לא כל העדות נוהגות לקרוא אותו פסוק, ונוהגים אף להכפיל את הפסוק שלפני...
על ידי משה נפתלי
21 ינואר 2019, 01:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פר' בשלח - ידמו כאבן - הערה

בשווא נח הוא לשון דמיון, בשווא נע הוא לשון דממה. ההבדל בין 'יִדְמוּ' (דלית רפה ושוא נח) ל'יִדְּמוּ' (דלית דגושה ושוא נע) הוא כדלהלן: 'יִדְמוּ' שרשה - 'דמה', כמו 'יִכְלוּ' מן 'כלה', 'יִבְנוּ' מן 'בנה', 'יִפְנוּ' מן 'פנה', וכל כיוצא בהם. בכל אלה השוא הוא שוא נח. 'יִדְּמוּ' שרשה - 'דמם'. צורתה השלמה ה...
על ידי משה נפתלי
22 ינואר 2019, 01:59
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מאן דאכל צרעה לוקה...

'נבלה שאינה ראויה לגר' היינו שהסריחה; אבל נבלה שטעמה משובח אלא שהוטל בה סם המות, מהיכי תיתי שפטורין על אכילתה?
על ידי משה נפתלי
22 ינואר 2019, 08:01
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מאן דאכל צרעה לוקה...

דרומאי כתב:נבלה שהיא עצמה סם המות כ''ש שאינה ראויה לגר ופטורין עליה.
אף על פי שהדברים דברים של טעם, מכל מקום אין אנו רגילים לומר דברים מחודשים ללא ראיה, ועל כן באה השאלה: מהיכי תיתי?
ושמא כוונת התשובה: תיתי בקל וחומר, שהרי אמרו בפרק כל היד 'אדם דן קל וחומר מעצמו'.
על ידי משה נפתלי
23 ינואר 2019, 14:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: "אין לנו שיור רק התורה הזאת"

"רק" היא מלה נרדפת של "אלא". ההבדל בין שתי מלות החבור 'אֶלָּא' ו'רַק': אֶלָּא (לשון חכמים, מן הארמית 'אֶלָּהֵן') משמעה: 'כי אם'. רַק (לשון תורה) משמעה הרוֹוח הוא 'בלבד', אך משמש לפעמים גם במשמע של 'כי אם': 'אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים', 'לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה'. רבנו גרשום...
על ידי משה נפתלי
25 ינואר 2019, 00:57
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קוראים לקידושין של יבמה "מאמר"

מתוך ספר 'בית אהרן' מכבוד קדושת רבי אהרן זצוקללה"ה מקארלין, מה שאמר הרב ז"ל על סיום מסכת יבמות: מפני מה נקראים קדושי יבמה מאמר ולא נקראים קדושין כמו כל קדושי אשה? ומהו הלשון מאמר? ואמר הרב ז"ל שנוכל לומר, כי נראה למה נקראין 'קדושין', שהוא לשון הקדש, כי מקודם שקידשה היתה מותרת לכל אדם, ואחר שקידשה זה...
על ידי משה נפתלי
27 ינואר 2019, 23:38
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קוראים לקידושין של יבמה "מאמר"

מלמד להועיל כתב:אני חשבתי שאולי זה בגלל שזה מדרבנן אז זה מלשון "הם אמרו".
בשו"ע אבן העזר סימן קע מובא ביאור זה במוסגר מן המבאר עלום השם, בזה הלשון:
פירוש, יבמה נקנית מדאורייתא בביאה, לא זולת, וחכמים תיקנו שיקדשנה תחילה, וזה הנקרא מאמר, פירוש מאמר חכמים.
על ידי משה נפתלי
27 ינואר 2019, 23:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קוראים לקידושין של יבמה "מאמר"

זקן ויושב בישיבה כתב:יש להוסיף שהוא בא לאפוקי מביאת יבום שקונה ללא דעת כלל.
כן הוא בתוספות יום טוב פרק כיצד:
ונקרא מאמר, לפי שאין דין קדושין אלא באמירה ולא בשתיקה; אבל יבום, אפילו בשוגג, דכסבור אשה אחרת היא, קניא.
על ידי משה נפתלי
28 ינואר 2019, 13:32
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 87

מלמד להועיל כתב:חידה שקבלתי למייל:
ביציאת מצרים אני כנגד מזל מאדים.
בפרשתינו [פרשת משפטים] אני קשורה בפרשת עבדים.
ובלשון המדוברת אני עקומה (תלוי במנהגים).
מזוזה.