החיפוש הניב 17 תוצאות

חזור

על ידי חגי פאהן
07 ינואר 2019, 13:35
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי - חידה 61

משה נפתלי כתב:
חגי פאהן כתב:מה השורש, ומה האות מהשורש שמופיעה?
הכוונה היתה: כלה כסלו, עבר טבת ומלה אין...
לָתֵת. שורשה נ.ת.ן. אין בה דגש ולא אות אהו"י, ורק הת' האמצעית היא מהשורש.
על ידי אלכס
10 ינואר 2019, 21:55
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. אצל ההמון זה מתפרש כנבואה לטובה... ואף עשו שירים על זה... אבל האמת היא: שזה לרעה. דהיינו שכמו שיש רעב ללחם הכונה שאין לחם, וכמו צמא למים הכונה שאין מים. כך יהיה רעב לדבר ה' שלא יהיה מצוי דבר ה' (כמש"כ בגמ' בשבת ש...
על ידי משכנות יעקב
11 ינואר 2019, 12:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מדוע ראב"ע לימין רבו - ואילו רבי עקיבא לשמאלו?

אולי אפשר לומר, שהעומד קרוב מן הצד הימני, חשוב יותר מן הראשון שמשמאל.
אבל הנמצא שני לימין, חשוב פחות מהראשון שמשמאל.
ולכן ר"ע ראשון משמאל סמוך ממש לנשיא, וראב"ע ליד ר' יהושע שני לנשיא.
וכמדומה שכך נוהגים העם גם בזמנינו, מתוך הרגש הטבעי שסמוך ממש עדיף. (וכמו בקדימויות שבע המינים לארץ קמא ובתרא).
על ידי אוריאל
15 ינואר 2019, 11:34
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קיימא לן שיש שליחות בכל התורה

@משה נפתלי @מלמד להועיל זה אינו כ"כ פשוט שסמיכה היא דין בבעלים ולא בקרבן, אבל קושיא לכאו' מעיקרא ליתא, דבקדושין מבואר דשאני קדשים שרוב מעשיהם ע"י שליח, וא"כ זו סיבה מיוחדת שבקדשים יש שליחות, ולכן זה שמצינו שגם בפסח יש שליח א"א ללמוד ממנו לכל התורה, כיון שקדשים שאני וכנ"ל. אבל מה שהביאו תוס' דמצינו ו...
על ידי מבקש אמת
15 ינואר 2019, 19:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: למה קיימא לן שיש שליחות בכל התורה

סמיכה היא דין בבעלים ולא דין בקרבן. התוס' בתמורה ב,א כתבו דהיה מקום לומר שאף שעכו"ם אינו יכול לסמוך על קרבנו מ"מ ישראל יסמוך על הקרבן, והוכיח מזה העמק ברכה שסמיכה הוא דין בקרבן. והתוס' בזבחים עה,א הקשו שכל קרבן שא"א לסמוך עליו כקרבן ערל וטמא לא יקרב מדין כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו. וטענה זו ...
על ידי האחד בא לגור
18 ינואר 2019, 11:14
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מהו שורש המסיק??

התשובה היא שזה לשני השיטות בפירוש ונשל. לדעת חכמים, 'ונשל' הוא פועל עומד, ומסתבר אפוא, כי השיוך של 'ונשל הברזל' אל 'של נעלך', שהוא פועל יוצא, אף הוא אליבא דרבי, כמו השיוך אל 'ונשל גוים'. וכן 'כי ישל זיתך' (הדוגמא השניה שמביא רש"י ל'של נעלך') הוא פועל יוצא לדעת רש"י, שכן פירש: 'כִּי יִשַּׁל' – (הזית...
על ידי האחד בא לגור
22 ינואר 2019, 02:51
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מאן דאכל צרעה לוקה...

משה נפתלי כתב:שתי תשובות לדבר:
א. האוכל נבלה במזיד, גם אם היא רעולה – לוקה.
ולמה לא יהיה בזה משום עדות שאי אתה יכול להזימה למאן דס"ל דגוסס בידי אדם הרי הוא כטריפה, לדברי התוספות בכתובות לג שאף מלקות אין בו ,
אלא שיש ליישב שאכל בפני ב"ד, ותלוי בביאור הגמרא שם .
על ידי כלפי ליא
22 ינואר 2019, 09:54
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: תמיהה בדברי התוס' חולין דף ק''ז ד''ה אריתא דדלאי

איך כתבו התוס' דמהתם מוכח דהוי עשרה טפחים, וצע''ג. א.התוספות לא נחיתו אלא להוכיח ד'אריתא' איננה צנור אלא חפירה באדמה, ואין שום נפק"מ אם עומקה ששה או עשרה. ב. ואם נפשך לומר, אין זה רחוק שבין ויו ליוד נתחלף להם למעתיקים. א. אכן, אך דברי התוס' שכתבו דעומקה עשרה טפחים קשין. ב. איך יתכן שאף אחד לא הגיה ...
על ידי חגי פאהן
24 ינואר 2019, 09:28
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מהו שורש המסיק??

כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם ש...
על ידי י'שי
30 ינואר 2019, 23:27
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי חידה 89 - של הרה"ח ר' משה נפתלי

חידה בשם ר' משה נפתלי (נמחק בגלל העברת השרת): בפרשת העגל נאמר 'וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" (פרשת עקב). תעלומה! הלוא המדבר ארץ ציה וצמא הוא, וכיצד מגיח לו נחל על הר סיני? תא חזי, בההיא שעתא דתבר משה הלוחות, דכתיב (שמות לב יט) וישבר אותם תחת ההר, צף אוקיינוס מאתריה, וסליק...
על ידי האחד בא לגור
02 פברואר 2019, 23:42
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידות וחידודים תורניים - חידה 92

איזו מצוה מרמ"ח מצוות עשה (מלבד מה שאמרו חכמים 'בן שמונה עשרה לחופה') אין האיש מתחייב בה כשהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד והביא שתי שערות (לדעת רש"י וסיעתו בלבד) אלא בזמן מאוחר יותר? דעת רבי יצחק ברבי יהודה(הובא בשיבולי הלקט ועוד), שאין כהן מתחייב בברכת כהנים עד שינשא. אמנם לא לכך נתכוין השואל, שכן צ...
על ידי הכהן
21 מרץ 2019, 01:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הנְני והנֵני

משה נפתלי כתב:
20 מרץ 2019, 20:51
נתבדית ונאחזת.
יישר כחך
חילך לאורייתא
על ידי רוצה לדעת
16 אפריל 2019, 11:12
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כל האוכל מצה ע"פ כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו

אגב, למה בכלל זה מציאות של "ארוסה",
איזה שייכות יש למצה קודם ליל הסדר שאנו קוראים לזה מציאות של "בא על ארוסתו",
אלא, כי כבר מר"ח התחיל הגאולה וכמו שדרשו יכול מר"ח וכו' וכן יכול מבעוד יום וכו', ועי'.
על ידי יוספזון
07 מאי 2019, 18:04
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: חידה: כמה פעמים ביום כל אחד מקיים מצות ונקדשתי.

בסעיף ראשון בצעטיל קטן של הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע מופיע הדברים דלהלן: בְּכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה, וּבִּפְרַט שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל לְבַדּוֹ בְּחֵדֶר אוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָׁן, יִהְיֶה מְהַרְהֵר בְּמִצְוַת עַשֵׂה זוּ שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי בְּתוֹך...
על ידי האחד בא לגור
12 יוני 2019, 21:05
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים? ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן) , ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'. כבר ציינתי לעיל שדעת רוב ראשונים שהוא דין טומאה בידים שהוא שווה לטומא...
על ידי זאת נחמתי
10 אוקטובר 2019, 01:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

משה נפתלי כתב:
10 אוקטובר 2019, 01:11

יבורך מי שיגלה את אזננו מי המה המפרשים שאליהם כיוון מהרש"א אשר פירשו כי 'שבתון' הוא לשון הקטנה מן 'שבת'
 רד"ק מל"ב יח ד 
 
על ידי במבי
10 אוקטובר 2019, 12:58
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

יבורך מי שיגלה את אזננו מי המה המפרשים שאליהם כיוון מהרש"א אשר פירשו כי 'שבתון' הוא לשון הקטנה מן 'שבת'  רד"ק מל"ב יח ד  וכן ר' בחיי על פרשת השבוע (האזינו, דברים לב-יא) כאישון עינו , בת העין נקראת אישון על שם שיש בה צורת איש, ולשון אישון על שם קטנות הצורה, וכן ( ויקרא ט״ז:ל״א ) שבת שבתון, כי שבת נא...