החיפוש הניב 275 תוצאות

חזור

על ידי יעבץ
10 ינואר 2016, 23:50
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: השבת- "זכירת נס מצרים", קו' בדברי החינוך.

עבד לא יכול לנוח בעת חפצו. זוהי ההגדרה של עבד וכך היה מצבינו במצרים. נכון שמשה השיג לנו רישיון לנוח בשבת, אבל זה היה נתון לטוב ליבו של האדון - פרעה. זה לא נחשב לחירות. חירות אין פרושה שאתה נח, אלא שאתה קובע האם ומתי אתה נח. במצב של עבדות אין לעבד אפשרות לקבוע לעצמו יום מנוחה, ולכן קביעת יום השבת היא...
על ידי יעבץ
11 ינואר 2016, 00:31
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: יציאה לחו"ל להרווחה

יתכן שהביאור הוא כך: מי שרוצה להתעשר, ואין לו יכולת רק באופן שיסע לחו"ל, לא אומרים לו שאסור לו להתעשר כי הוא חייב להשאר בארץ. כי הרווחת הנכסים נחשבת גם ל"צורך" שעבורו לא נחשב שיוצא 'סתם' לחו"ל. אבל מי שרוצה לטייל, הרי וודאי יכול לעשות זאת גם בארץ חמדה, ולמה יצא דווקא לחו"ל? יציאה זו נחשבת ליציאת חינ...
על ידי יעבץ
11 ינואר 2016, 22:50
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: יציאה לחו"ל להרווחה

אתה צודק 100%. גם לי היה נראה כך במושכל ראשון, והסיבה שכתבתי אחרת כי היה נראה לי שלו יצויר שארץ ישראל היה מקום שלא ניתן 'לשוט' בו כלל, לא מסתבר שאע"פ כן היה נחשב "שלא ברשות". אבל מלשון הגמ' מר מדמי ליה... ומר מדמי ליה משמע יותר כמו שכתבת, ואני מקבל את הדברים. מלשון רבינו חננאל שם גם נראה לי נוטה להס...
על ידי יעבץ
15 ינואר 2016, 01:05
עבור לפורום
עבור לנושא

שבת ל"א: על שלוש עבירות נשים... מה הפירוש?

במסכת שבת דף לא: נמצאת המשנה המפרסמת "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינו זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר". מה הכוונה אינן זהירות בהדלקת הנר? אפשרות א': האשה לא נזהרת לקיים המצווה ולא מדליקה נרות שבת. הסיבות להבין כך: ראשית נראה שפשטות לשון המשנה "אינן זהירות" הוא שהם לא מקפידות על קיום המצו...
על ידי יעבץ
17 ינואר 2016, 23:10
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שבת ל"א: על שלוש עבירות נשים... מה הפירוש?

ישר כח. כל מה שכתבת לגבי מושג הזהירות, מחזק את דעתי שזהירות היא לא להכשל בפרט שיגרום לגופה של עבירה. הדוגמא של מלאכת שמים דומה מאד, בחוסר שימת לב יחריב את העולם - כמו באיחור של דקה בהדלקת הנר. גם בנידה אותו דבר, אלא ששם התורה עצמה הזהירה על הזהירות ולכן מי שלא "נזהר" כבר עובר על לאו. נכון שעצם הלאו ...
על ידי יעבץ
18 ינואר 2016, 20:49
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פרשת בשלח-ולא נחם אלוקים ד''א פלישתים כי קרוב הוא.

ראשית הספורנו כן מתרץ את השאלה הראשונה. הוא מבאר שדרך ארץ פלישתים מובילה לים סוף, ולא לארץ ישראל. בני ישראל היו בדרכם לים סוף, ומשם היו ממשיכים בכל מקרה להר סיני, וה' הוליכם לים דרך המדבר ולא דרך ארץ פלישתים. מה שנשאר להבין כמובן זה את פני השטח כפי שמניח הספורנו. היכן נמצא ים סוף והיכן הר סיני, שתי ...
על ידי יעבץ
27 ינואר 2016, 22:35
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: רופא כל בשר

מדוע בברכת "אשר יצר" אומרים אנו "רופא כל בשר" ואילו בברכת רפאנו "רופא חולי עמו ישראל" - מה ההבדל? ברכת אשר יצר היא ברכת השבח, ולכן שבח יותר גדול לומר 'רופא כל בשר' לעומת זאת ברכת רפאנו בתפילת העמידה היא בקשה, ולכן עדיף להזכיר את עם ישראל ולא את כל הבשר כדי לתפילתו תתקבל בזכות הרבים, וגם יהיו לו את ...
על ידי יעבץ
21 פברואר 2016, 00:16
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שיטות ודרכים בלימוד

ר' חיים החזון איש הרב עובדיה האם נראה לך שלכולם הייתה רשימת שאלות זהה? כוונתי, שהשאלות שאתה מעונין לשאול נגזרות באופן מוחלט מכיון וסגנון הלימוד שלך. יש מי ששואל את עצמו האם סוגיא זו מתיישבת אם כל סוגיות הש"ס שמכיר. יש מי שמכוון לראות כל קושיא ותרוץ האם היה ניתן לומר אחרת. יש כיון לבדוק אליבא דהלכתא ...
על ידי יעבץ
24 פברואר 2016, 23:57
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שביתתינו כשביתתו

הנושא עמוק ורחב מיני ים, אומר רק זאת: משאלתך נשמע שה'שביתה' בשבת היא משום שה' 'שבת' ביום השביעי. אבל הדברים אינם כל כך פשוטים, שהרי מצוות שביתה ממלאכה מצאנו גם בשאר ימים טובים, משמע שהשביתה היא מעצם העובדה שהיום קדוש לה', ורק הטעם שהיום השביעי קדוש הוא כי בו שבת וכו'. וכך הוא הפסוק "אם תשיב משבת רגל...
על ידי יעבץ
25 פברואר 2016, 00:14
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: אסתר ברוח הקודש נאמרה

לחומר הקושיא צ"ל כמ"ש רחמים שכוונת הגמ' היא שאם יודעים אנו שמרדכי היה בעל רוה"ק, מסתבר שכשכתב את מגילת אסתר לדורות, "השתמש" ברוה"ק שלו. קשה לומר כך, שהרי בסוגיא שם דנו על קהלת אם נכתב ברוה"ק או לא. ואם תאמר שאם מרדכי היה בעל רוח הקודש זה ראיה שספרו נכתב ברוה"ק, הרי גם שלמה כתב את משלי ושיה"ש. וראה ...
על ידי יעבץ
26 פברואר 2016, 09:42
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מרדכי אשם?!

שאלה גדולה שאל פותח האשכול. ואני רוצה בתחילה להתייחס למה שכתבו מעלי: יודע ספר כתב שבגמ' לא הוזכר שמרדכי אשם, אך נראה שזוהי כוונת הגמ', "מה עשה לי יהודי" - דהיינו שבלי מרדכי לא הייתה נגזרת הגזירה. וכן ברש"י "איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי הצער הזה". יאיר דחה את הקביעה ש"מרדכי אשם" וטען שאנו יודעים שגם ...
על ידי יעבץ
04 מרץ 2016, 12:27
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פרשת שקלים במשנת השפת אמת

"ממה שאמרו חז"ל לקרוא פרשת שקלים עתה אף שאין קרבן, נראה כי הנדיבות מתקבל כמו אז. כי כל הקרבנות נתקבלו לרצון רק על ידי כח הנדיבות של ישראל, שמזה היו כל הקרבנות. וזה הנדיבות יש גם עתה – ואפשר יותר, על ידי שמשתוקקין לנדב לה' כבראשונה... ונראה שזה הכנה להגאולה, לאשר בניסן זמן גאולה, התקינו חז"ל לזכור הש...
על ידי יעבץ
10 מרץ 2016, 01:19
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שלום חברים!

כאן המקום להודות למנהלינו היקר על ההשקעה הרבה בבנית בית מדרש לתורה, ולתורה בלבד, שב"ה נושאת פרי ועינינו רואות בכל יום התרחבות ספסלי בית המדרש הזה, ישלם ה' שכרו הטוב. ומכאן קריאה לכל החברים היקרים. המנהל קורא לדווח על תוכן בלתי הולם, ואני מרשה לעצמי לקרוא שלא ליצור תוכן שכזה! ברוך ה' 'זכינו' שיש כל כ...
על ידי יעבץ
10 מרץ 2016, 16:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כורש

אני אפרש. בגמ' שם מובא החשבון של שבעים השנים של גלות בבל, ומבואר שיש כמה אפשרויות איך למנות שנים אלו, והיו שטעו בזה. ואת אחד מהפסוקים בנדון מבארת הגמ' שהוא מכוון להכרזת כורש הידועה, אלא שזה היה 'פקידא בעלמא', שהרי אח"כ התבטל הענין על ידי ה'שטנא'. והחשבון האמיתי הוא שונה. מיד לאחר מכן מובאת דרשה בגמר...
על ידי יעבץ
10 מרץ 2016, 21:57
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דקדוק קריאת התורה

המסורה לא באה לקבוע כללים להלכה אלא כשמה: להביא את המסורת של המילים בתורה.
המסורה גם סופרת מילים בלי שיהיה לכך נפק"מ הלכתית.
על ידי יעבץ
10 מרץ 2016, 23:17
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פרשיות ויקהל פקודי

ביקשת הסבר המתיישב על הלב. ההסבר הפשוט והרגיל המובא בראשונים הוא שהכפילות היא לצורך הדגשת החביבות של המשכן, וכמו שמצאנו באליעזר, שחז"ל ביארו לפי טעם זה את סיבת הכפילות בפרשה שם, ועיין רמב"ן "ועל הכלל כל זה דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה, ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות..." וכן הוא ב'אור החי...
על ידי יעבץ
11 מרץ 2016, 14:12
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דקדוק קריאת התורה

איש מפי איש כתב:גם בלא לדעת כמה מילים יש בפרשה, המסורה מבררת לנו שהם שני מילים, למה צריך נפק"מ, וכי לא די בזה ש'אשדת' היא מילה אחת?
ועצם הדיוק מהרמב"ם יפה מאד, מעניין לבדוק זאת.
אכן לזה התכוונתי, ולא דקדקתי בלשוני.
מצטרף גם לתודה על עצם הדיוק. הייתי צריך להדגיש זאת כבר בהתחלה.
על ידי יעבץ
11 מרץ 2016, 14:31
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע.

ולגבי מה שכתב מנין, אתה צודק שצריך לשנות את הנוסח. השאלה הייתה למה הוצמדו הניסוחים 'דלת' ו'פתח' 'חלון' ו'בקיעה', ולא הפוך.
אמ"א, על מה התפלאת? שהתפילה מנוסחת (גם) יפה? ולמה אם זה כך אתה יכול לבחור לך נוסח משלך?
על ידי יעבץ
11 מרץ 2016, 15:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: דקדוק קריאת התורה

יש להוכיח מהרמב"ם שאין בעי' לחבר מילים בקה"ת, כי הרמב"ם מפרש את הגמ' של "ואבדתם מהרה" שלא יניח הנד ולא יניד הנח, משמע שבאופן ששני האותיות נחות, אין בעי' שהוא לא אומר אותם פעמיים. וע"כ שזו דרך הקריאה. וצ"ע מדברי המסורה "אש דת" שזה תיבה א', ו"בגד" שזה ב' תיבות, למאי נ"מ אם בלא"ה אפשר לאמרם כאחד אחר ה...
על ידי יעבץ
12 מרץ 2016, 21:48
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע.

נרגעתי על ידי קביעת עובדה הסטורית על ידך כבוד הרב כבוד שמים, אמנם כבוד ה' הסתר דבר: אבל אולי תעלה כאן כמה דוג' מהראשונים שפירשו מחמת יופי התיבות, לבל נתלה בוקי סריקי ברבותינו הראשונים אשר מפיה אנו חיים יונקים ומימם אנו שותים. לא ידעתי איזה דוגמאות להביא, מכיוון שתשובות מסוג זה מלאים בביאורי הראשוני...
על ידי יעבץ
12 מרץ 2016, 23:41
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פסחים פו א' עליית קה"ק

מה שתמהת ממשנה כלים, אכן מקור המימרא מתוספתא כלים שאבא שאול מוסיף על המשנה את עלית בית קה"ק, ואכן לא הודו לו כמו שמובא שם אמרו לו אין זו ראיה, והכוונה שהטעם שלא נכנסו הוא מפני שאין צורך ולא מפני חומר הקדושה. וכך פירש שם הזר זהב (מהגאון). וטעמו של אבא שאול לא נתפרש. אפשר שסבר שעצם העובדה שלא ניתן הית...
על ידי יעבץ
12 מרץ 2016, 23:47
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע.

לא נכנס אם אני מסכים או לא, מהמקורות שהבאתי רואים שגישה כזו אפשרית בהחלט.
על ידי יעבץ
13 מרץ 2016, 00:40
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברוך שפטרני מעונשו 'שלזה', או 'של זה'

אכן מוזר מאוד. החיבור של... מגיע אלינו מהרמב"ם שבלשונו צורה זו תדירה מאד. כמדומני שבתרגומו של הרב קאפח ראיתי שזה בהשפעת השפה הערבית. מכל מקום ברכה זו לא נמצאת ברמב"ם, אז איך התגלגל חיבור המילים הזה? אם למישהו כאן יש גישה לסידורים ישנים לבדוק מה המקור - יבורך. למעשה, לדעתי תאמר "של זה", על פי צחות לש...
על ידי יעבץ
13 מרץ 2016, 22:38
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברוך שפטרני מעונשו 'שלזה', או 'של זה'

כל העניין נראה לי מורכב יותר (לאפוקי מהבטחון העצמי שלי שהצעתי מיד לגרוס של זה): א. אריה ענק האיר את ענינו בביאור החיבור של המילים. אמנם השאלות הם 1. מנין לך חילוק זה? 2. כתבת שבכת"י זה הנוסח בחז"ל. זה ראיה רק לאיך המילה הייתה נקראת במקומו של הסופר. בגמ' המודפסת הרי לא מופיע סגנון זה, מסתבר שכל אחד כ...
על ידי יעבץ
16 מרץ 2016, 23:46
עבור לפורום
עבור לנושא

'מגילת' אסתר, או 'ספר' אסתר?

כידוע, מבין כ"ד כתבי הקודש נמצאים חמשה ספרים הנקראים "מגילות". רות, אסתר, שיה"ש, קהלת ואיכה. ושאלני חכם א', מפני מה נקראים ספרים אלו בשם 'מגילה', ולא ספרים אחרים. מגילת משלי למשל? ההבדל המרכזי מבחינה הלכתית הוא העמוד, שבספרים יש שני 'עצי חיים', ובמגילה רק אחד. והברכה, שמברכים על מקרא מגילה, וע"פ מסכ...
על ידי יעבץ
22 מרץ 2016, 01:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שבת טו א' שני גרדיים

ולא אמנע להעיר, שמה שהוקשה לי, וככל הנראה לכן התפתח כאן הדיון, הוא שמרישא דמתני' אפשר להבין שהלל כן מסר שמועה, שהרי המשנה מפרשת את הביטוי מלא הין 'שחייב אדם לומר בלשון רבו'. וכן פירש רש"י בשבת שם לישנא בתרא. אתה צודק כמו תמיד. אבל לדעתי אין לעשות כאן מחלוקת ולטעון שרש"י הבין שיש כאן עדות. על פירוש ...
על ידי יעבץ
29 מרץ 2016, 23:07
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: כוונה במוסף

כיון שמי שהזכיר באמצע שמו"ע בכל מקום שהוא "יה"ר מלפניך שנעשה עבודת היום תמידין ומוספין", יצא יד"ח מוסף כמבו' בפו', אפי' אם טעה והתפלל במקום מוסף תפילה אחרת. לכן יש ללמוד מזה עצה למי שאכן התפלל מוסף אלא שלא כיון בפסוקי הקרבנות. מקוה שהבנתי מה שהתכוונת להעיר. מכאן ראיה להיפך. האם מי שהתפלל תפילת י"ח ...
על ידי יעבץ
29 מרץ 2016, 23:29
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שהיות אחר העסק בבצק

אני דווקא מסכים לדברי כבוד שמים. מקור דין זה הוא מהרא"ש שחידש שכיון שהעסק בבצק גורם לחימום, יש לחשוש שיחמיץ מיד (ולא כמו עיסה רגילה שיש שיעור מיל). ויעוי' בבה"ל שהביא ראשונים שחולקים על דברי הרא"ש, וסיים בלשון "לאו בסתם עיסות מיירי אלא בשאנו רואים להדיא שנתחממה". ולפי זה אם אנו רואים להדיא שנתקררה מ...
על ידי יעבץ
19 אפריל 2016, 01:28
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: משהו חמץ

נראה שיש כאן אי הבנה בין החברים על מה נסוב הדיון: חמץ באכילה אסור בכלשהוא, מדין חצי שיעור, וזה פשוט. אם נתערב החמץ, אתאן לדיני ביטול, ועל זה נאמר הדין שחמץ אוסר במשהו, כלומר אין בו דיני ביטול. ועל זה דנו כאן המגיבים. נראה שפותח האשכול התכוון לדין נוסף, והוא איסור בל יראה: בזה הדין מבואר שדווקא גלוסק...
על ידי יעבץ
19 אפריל 2016, 22:59
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: פסח מצרים - קרבן או סעודה?

אלו דברי תורה של מזרחיסטים, סליחה על הביטוי. האמת היא שלאחר שגילית דעתך במהלך האשכול כי כל דבר תורה שיצא מפי מזרחיסט ר"ל פיגול הוא לא ירצה, אין טעם לנהל דיון על התוכן, הרי גם אם הוא היה מעתיק שטיקל ר' חיים דעתך היית דומה. אלא מכיון וחלק ממה שנכתב במאמר שמעתי מפי מו"ר שליט"א, שהוא ת"ח ירא וחסיד, החר...