בעניני שמיטה יש לחזו"א קולות מפליגות, נגד המנהג הישן.

בימי הבית הראשון ישבו הרבה יהודים בארץ שלצערנו עברו על עבירות שונות ולקח זמן רב עד שהארץ הקיאה אותם ופשוט

וידועים דברי הרמב"ם בהל' תשובה שגודל העוונות והזכויות וכו' רק א-ל דעות יכול לשקול, ואין אנו יכולים לשפוט בשכלנו המוגבל דברים כאלו

דברי שטות והבל. המזמור הזה מתאים לא רק לימים ספציפיים אלו אלא בכל יום ויום ממש 'עומדים עלינו לכלותינו', ומחפשים עצה מי באירן ומי ביהודה ושומרון ובוודאי בחבל עזה. והקב"ה מצילנו מידם, ולפעמים אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו, ולפעמים אנו לא מנצלים כראוי את עזרת ה' ועושים שטויות (הכוונה להנהגה) ואעפ"כ ה' ...

זכור לי במעומעם שבאחד מספרי המאמרים של בעל התניא יש מאמר המתחיל במלים "להבין ענין בחינה".

באופן כללי, ככל שהבנתי הרעיון של 'בחינה' הוא שמדובר בענין רוחני ולא משהו גשמי שאפשר למשש בידים.

הרש"ב מליובאוויטש זי"ע היה 'מחמיר' גדול (הרב יעקב לנדא זצ"ל היה מספר עליו הרבה), ובכלל היתה דרכו מאוד שקולה והגיונית ובד"כ לא ב'אותות ומופתים'. והנה ראיתי דבר מעניין באגרותיו - שאחד החסידים שלח לו כרטיס הגרלה שקנה וכתב לו "נכון הגיעני, ויתן השי"ת שיזכה בגורל" (ח"ו ע' קנד), "יתן השי"ת שיזכה הצעטיל זכ...

אכן, קריאת עיתונים זה לא פשוט בכלל, בעיקר מצד הפרסומות שבהם.

אני קיבלתי ע"ע לאחרונה להשתדל בל"נ להימנע מלקרוא בעיתון שיש בו פרסומות, וקורא גם רק את החלק של הילדים... ולפעמים יש גם חלק 'תורני' בלי פרסומות.

ראה ראשית חכמה שער האהבה פרק ו קרוב לתחלתו. אלשיך תרומה כה, ח. של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב.

גם בלקוטי תורה לבעה"ת (בן דורו של הנפה"ח) מצטט מאמר זה בשם חז"ל (לקוטי תורה פ' נשא כ, ב).

יום אחד ואני מתפלל מנחה בבית כנסת, שנמצא בשכונה 'מעורבת' ואין כל כך הרבה חרדים באזור. מתפללי בית הכנסת עצמם הם בעלי בתים חרדים, ברובם. היה זה קרוב לשקיעת השמש (כמדומני בחורף), ולפתע נכנס ברוח סערה אברך צעיר (כפי הנראה משכונה אחרת בעיר), עם לבוש המשייך אותו באופן מובהק לקהילה ידועה וחשובה, ומבקש תפיל...

יש חומש בשם 'אשל אברהם' (אלשוילי), ושם - בסוף חומש בראשית - האריך והרחיב בזה.

מה הקשר בין ה'קללות' לבין ה'ערכין'? למה הפרשה מסמיכה אותם זה לזה? – מסביר זאת 'בעל הטורים' באמצעות חשבון מעניין: כשנצרף יחד את כל הסכומים שהתורה מפרטת בענין ה'ערכין' – 3 ועוד 5 (ערכם של ילד/ילדה כשהם קטנים), 10 ועוד 20 (הערך של נער/ה מתבגרים), 30 ועוד 50 (ערך של איש/אשה ואיש החל מגיל עשרים), 10 ועוד...

יהודי יכול להיות טמא ויכול להיות טהור, ואילו גוי לא יכול להיות טמא מדאורייתא! איך יתכן שדוקא יהודי קדוש נעשה טמא, והגוי הערל לעולם לא נהיה טמא?

אלא שטומאה הולכת דוקא עם קדושה

וכמבואר בתורת הסוד

המנחת אלעזר ממונקאטש היה ביריבות עם בעלזא, ואחד הטענות שלו עליהם היתה כנגד העובדה שהם הולכים בגארטל כל היום, ולדבריו צריך לאזור מתניו לקראת התפילה דוקא. ואכן, בכמה חסידויות נהוג שלא הולכים עם גארטל כל היום אלא רק בתפילה ובעוד מעמדים קדושים (מישהו פעם אמר לי שהיו חסידים שנהגו לחגור גארטל לפני קיום מצ...

סתם שתדע, רוב עם ישראל חלוק עליך לגבי פרט ב'. יש כאלה שמבחינתם הקבלה התגלתה דרך צדיקים אחרים, והרמח"ל והגר"א אינם נחשבים אצלם סמכות בענינים אלו, אלא הבעש"ט ותלמידיו או חכמי המערב בדוגמת החיד"א והבן איש חי.

בהלכות מלכים בסוף ספר היד של הרמב"ם, בפרק יא - יש השמטה רצינית מאוד.

האריך בזה בספר 'יין מלכות' ומצו"ב

כל התהליך של דוד המלך וכו' עובר כידוע דרך מעשים שלא קיבלו הכשר של העדה החרדית... 

1) לוט ובנותיו

2) רות

3) יהודה ותמר

4) ישי שחשב שבא על שפחתו

5) דוד ובת שבע

[וזה רק מה שידוע לנו כרגע...]

לא הבנתי מה אתה רוצה. וכי על לוט ובנותיו לא נאמרו בחז"ל דברים נעלים?...

הכל בפנימיות הוא טוב ונעלה, אבל בחיצוניות היו אלו מעשים בלתי ראויים, ודוד היה צריך לסבול הרבה וכו'

הרב אוברלנדר ידוע כת"ח מופלג ובר סמכא, גדל בברוקלין שבניו יורק ומוכר היטב בין יוצאי הונגריה ועוד.

פרסם הרבה מאמרים תורניים וניכרת מהם חכמתו ויראתו.

אך שלכשרות צריך פרקטיקה (וסייעתא דשמיא) וממרחק המקום קשה לדעת.

החסידים הראשונים היו מוכנים להשקיע בשביל שינוי הנוסח, קיבלו בזיונות, מכות, חרמות וגידופים וכו', אבל זה היה כל כך חשוב להם כך שהרגישו שזה כדאי... 

אם לפותח האשכול חשובים מאוד כל השינויים שהוא מציע והוא מוכן לסבול בשבילם - אולי נמצא לו היתר

אכן, הקובץ מלא בדברים משמחים - כלומר, 'פורים תורה'. 

פרשיות שנלמדים כבר אלפי שנים, ויש לנו ראשונים ואחרונים וכו' וכו' - 

ובאים כמה דרדקים ומנסים לחדש ככל האפשר, לדחות את דברי הקדמונים ולהמציא המצאות מוזרות ומשעשעות. 

לא לזה התכוון הרשב"ם. 

בדורות עברו הבדל זה בין החסידים ל'מתנגדים' היה הרבה יותר בולט, שכן החסידים התפללו יותר חזק וה'מתנגדים' זלזלו יותר בתפלה והעדיפו למהר ללמוד תורה - וכמבואר בכתבי החסידים הראשונים. בדורנו איכשר דרא וההבדל אינו כה בולט, הן מצד שה'מתנגדים' קיבלו הרבה מהחסידות (או מתורת המוסר) וממילא משקיעים יותר בתפילה מ...

אף אני סבור שדברי 'שאר לעמו' מיותרים ומטופשים, אבל לעצם הענין של לימוד זכות על חב"ד - ברור שחב"ד מונה אלפים ורבבות, ולא כל מה שעושה חב"דניק פלוני מלמד שאכן כך סוברת 'חב"ד'. בנידון דידן, זה שנעשה מעשה ופורסמו פרסומים לא מוכיח שאכן רב מוסמך (חב"די או לא) הנחה לעשות כך, ויתכן שנעשו דברים פזיזים ולא חשב...

בירושלים היו תמיד (זאת אומרת, כמאתיים שנה) אנשים שלומדים או אומרים תהלים וכו' ומתקיימים מכספי ה'כוללים' ('כולל פולין', 'כולל רייסין' וכדומה)

וראה דברים חוצבי להבות אש ב'אגרת הקודש' של בעל התניא סימן כג.

הסגנון כאן מעורר רחמים.

יושבים אנשים בורים שמחליטים מה היה וכיצד היה לפי דיעותיהם המצומצמות.

אם היה דיון כזה מתנהל בפורום 'אוצר החכמה' היינו רואים משהו אחר לגמרי.

קיום מנין לתפלה אינו אחד מג' דברים שצריך למסור עליהם את הנפש. והתירו לבטל מנינים על דברים הרבה יותר קלים. אז פשיטא שאם יש ספק וספק ספיקא של נפשות, המוכח מתוך המציאות שכל אחד רואה בעיניים, בוודאי אסור לקיים שום מנין ועאכו"כ שלא לעשות קריאת התורה. וכל הפלפולים וההיתרים הם פשוט כי קשה לאדם לוותר על הרג...

פותח האשכול ביקש פשט בדברי בעל התניא והצמח צדק. 

וכי יש מישהו בדורנו שחושב משהו לא טוב על בעל התניא והצמח צדק?

אז איך התגלגלו הדברים לכל מיני דברים שאין להם קשר לענין?

נראה שאין לבו שלם עם החזרה לבתי הכנסת, כיון שלדאבוננו עדיין יש מעט חולים ל"ע 

ה' ירחם עליהם וירפאם במהרה 

ולכן אין זה פשוט כ"כ וצריך להתחנן לה' על כך שאנו מקילים קצת, ה' ירחם עלינו