החיפוש הניב 11 תוצאות

חזור

על ידי ל.מ.
10 אפריל 2020, 12:07
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברכה לבטלה לשיטות שספירת העומר הכל מצווה אחת

האם הברכות של הימים הראשונים (לפני ששכח יום אחד) התברר למפרע שהם ברכה לבטלה? עי' שו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ת או"ח סי' נו ושו"ת אור לציון ח"א או"ח סי' ל, שכתבו שאין ברכותיו לבטלה, וכ"כ בהליכות שלמה מועדים פרק יא אות ט, וכ"מ בשו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סי' קכז, שסיפר על עצמו שפעם אחת טעה בספירתו, ונצטע...
על ידי ל.מ.
10 אפריל 2020, 12:23
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברכה לבטלה לשיטות שספירת העומר הכל מצווה אחת

לישועתך קויתי השם כתב:
10 אפריל 2020, 11:05
האם הברכות של הימים הראשונים (לפני ששכח יום אחד) התברר למפרע שהם ברכה לבטלה?

מצאתי עוד בספר יוסף אומץ (לר' יוסף האן, מנהגי פפד"מ) שמ' שברכותיו לבטלה, בקישור כאן.
וכ"כ החיד"א במורה באצבע סי' ז אות ריז.
על ידי ל.מ.
13 אפריל 2020, 14:58
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: לא הקריבו קרבן פסח, האם מקריבים קרבן העומר? השואל ומשיב כותב שלא!!

אביא עוד משהו "עם קשר" המאירי בפסחים וכן השבלי הלקט כותבים ש"השהחיינו" של פסח עולה גם להעומר. אפשר שאין כוונתם שהשהחיינו של פסח עולה לעומר, אלא שכיון שאין מברכים שהחיינו אלא על מצוה שיש לה זמן קבוע, דהיינו שברכת שהחיינו אינה מתייחסת לגוף המצוה אלא לזמן של המצוה, ממילא אין מברכים שהחיינו על גוף המצו...
על ידי ל.מ.
22 אפריל 2020, 00:39
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: התעורר מהרדמה באמצע ימי העומר.

שאלה. מי שהיה מורדם ומונשם בתחילת ימי הספירה, ועוררוהו באמצעם. האם דומה הנידון לקטן שהגדיל. ומה הדין אם עוררוהו והרדימוהו כמה פעמים. לצערינו השאלה הזו נוגעת למעשה לכו"כ יהודים. מי שיכול להביא תשובות ומ"מ, יבורך. אני מבין שהנידון הוא לדמות לקטן שהגדיל ולא ספר כשהיה קטן, כי יש צד שבקטן שהגדיל ממשיך ל...
על ידי ל.מ.
22 אפריל 2020, 13:37
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: שאלה לחדודי

אמנם המ"ב עצמו הלא פטר את האשה מחמת שודאי תשכח, וא"כ שי' המ"ב דאף קודם שחיסר כבר א"י לספור. אמנם כן משמע סתימת המשנ"ב שהביא מספר שולחן שלמה, אך למעיין ב שלחן שלמה בפנים לא כתב כן, אלא שמא ישכחו יום אחד וימשיכו לספור, לפי שאינן יודעות הדין. ולפ"ז משמע אדרבה, שכל החשש הוא רק משום כך ולא משום עצם השכחה.
על ידי ל.מ.
23 אפריל 2020, 10:54
עבור לפורום
עבור לנושא

הם משתחוים ומתפללים - ואנחנו כורעים ומודים

בתפילת עלינו לשבח פניית אוה"ע לע"ז מוגדרת - שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל וכו'. ואילו פניית ישראל לקב"ה מוגדרת בנוסח אחר - ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים. בישראל התווספה הכריעה, והתפילה הוחלפה בהודאה. בביאור החלפת התפילה בהודאה נראה פשוט, שאצל העכו"ם הע"ז הוא כח חיצוני ששולט בעולם, ובעל כרחם הם צ...
על ידי ל.מ.
24 אפריל 2020, 10:33
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: מה הדין בספר ספירת העומר בצורה זו: היום 2- ועוד 3 לעומר ? (מינוס שנים ועוד שלוש)

אף שיש כאן ספירה בצורה של חשבון שכשאומר שני שבועות. אומר פעמים שבע שמא יש לחלק שהמילה "שבוע" אין משמעה שבע ימים, אלא היא יחידת זמן בפני עצמה של שבוע, שבמקרה זמנה מקביל לשבע ימים, (ואף שאי"ז שבוע ממש מיום ראשון עד שבת מ"מ ימי הספירה מחולקים ג"כ ליחידות זמן של שבועות) משא"כ ספירה דרך חשבון היא צורה א...
על ידי ל.מ.
04 מאי 2020, 21:26
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: רוב עם בברכה ובספירת העומר

בקצירה מפורש שהענין הוא להוציא מליבם של צדוקים
על ידי ל.מ.
04 מאי 2020, 23:13
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: ברכה קודם שהגיע זמן המצוה

לענין ספיה"ע, יש חידוש מעניין באליהו זוטא ובביאור הגר"א (בביאור דברי הראבי"ה המחודשים שהובאו בשו"ע תפט ו) שברכת ספיה"ע אינה משמשת רק כברכת המצוות, אלא היא חלק מנוסח הספירה, וכפי שמצינו בכמה ראשונים שנוסחתם היתה "בא"ה אמ"ה אקב"ו על ספיה"ע ש היום כו"כ ימים", והיינו שספיה"ע נתקנה בתורת ברכה, כמו קידוש ...
על ידי ל.מ.
20 מאי 2020, 14:08
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: באור חסורי מחסרא, ואוקימתות דחוקות ע"פ הרמח"ל - בקשה

איני בקי בתורת הרמח"ל, אך לגופו של ענין יש חידוש מענין בתפא"י ערכין פ"ד (בבועז אות א), ואגב אורחא הזכיר גם ביאור זה (שיש בזה דברים נסתרים), וזה לשונו: ק"ל בכל דוכתא דתני חסורי מחסרא וה"ק, א"כ למה לא הגיהו המשנה. ולמה באמת הוה נקט תנא לישנא קטיעא. ואם שי"ל, שגם כאשר באמת חס"מ יש כוונה בהעניין באופן א...
על ידי ל.מ.
22 מאי 2020, 09:50
עבור לפורום
עבור לנושא

Re: במספר שמות - בהגדת שמות (הגר"א)

כמדומה שבפסוק 'ולתבונתו אין מספר' ביארו כל המפרשים שהוא מלשון מנין, וגם שם הוא חידוש לבאר מל' הגדה, (וכנראה הוקשה לו מה שייך מנין בתבונה). מסתבר שכך הבין גם בעל הפיוט "קה ריבון", ומסתמא שפסוק זה הוא המקור למש"כ שם: "לא יעול גבורתך בחושבניא". ואפשר ששורש שני העניינים אחד הוא, שספירה עניינה הוא צירוף...