עלה בלבי היום, לעסוק בהלכות בית הכנסת, ומעלה עליו כו' מה דעת חברין? בדרך אפשר ואולי, אם סגי ליה למר בדרגת "מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה", שמא יש מקום לומר דכלפי נידון דנן חשיבי כולי עלמא בדרגה זו, שהלא אי' בגמ' (קידושין מ.) עה"כ אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ...

עיין בריטב"א הנ"ל שמפו' שיש בו גם מן היום וגם מן הלילה. והיינו דאי"ז ספק אלא כיצד להחשיבו.
אמנם, בנוסח זה ממש דהוא ברי' בפני עצמה, כמדו' שיש רק באחרונים. עיין ערוך השולחן או"ח סי' תנ"ה ס"ג, וכן יו"ד סי' ק"י סצ"ב.

ראיתי איפשהו שבספר הקנה הקשה הקושיה הידועה על המלאכים מסולם יעקב שהרי יש להם כנפים ותי' שהיו צעירים, זה נשמע זר מאוד לעצם הענין, מצינו בענין זה בפי' הרא”ש בפר' בראשית (פ"ו פ"ב) שכתב שהמלאכים שעלו בסולם, היו שני מלאכי חבלה עזא ועזאל, מהנפילים שירדו לארץ בימי דור אנוש ובני קין, ועיי"ש הטעם שאיבדו כנפ...

הכהן כתב: ↑

21 אפריל 2020, 19:22

איזה פעולות צריכות להיעשות בשעת אמירת ברכות מסוימות?

בשעת ברכת יוצר אור ימשמש וינשק תפיליו של יד וי"א גם של ראש. באה"ט וכה"ח סי' נ"ט כמדו'.
וכן הלן בטליתו בלילה, טוב שימשמש בטליתו בשעת ברכת הציצית, כדאי' בשו"ע סי' ח' סט"ז.

ויש לדון מה האיסור לבעוט וכו'? מה המקור לזה? אולי סברא? השאלה אינה מובנת. להטעם (הראשון) שכ' רש"י דמיחזי כבועט בטובה שהשפיע הקב"ה בעולם, וכי האיסור לבעוט בטובתו של מקום צריך מקור?! הלא "הבועט בטובה" פירושו שהוא "כופר בטובה", ו"כופר בטובה" היינו כופר גמור בהקב"ה, וכי לאיסור כפירה צריך מקור?! כמובן ש...

  דפח"ח, ותשוחח"ל. ובענין תוספת הכריעה גבי ישראל- אולי אפ"ל שבא להודיע שגם בחלק זה של ההשתחויה, ג"כ חלוקים אנו מגויי הארצות ומשפחות האדמה, שבעוד הם משתחוים להבל בהשתחויה פשוטה בלא שום הכנה, הרי שהשתחוות דידן מגיעה עם כניעה פנימית ועמוקה, וכי גם אליה באים אנו כבר מתוך כריעה, והיינו "כורעים ומשתחוים"....

שוב העירני ר' אי"ש ליפשיץ שליט"א, שבמודים דרבנן מבקשים על חיים: כן תחיינו ותקיימנו. והנה זה צ"ב מה טעם באה בקשה זו דוקא שם, ויעויין במה שנתבאר שם, שיש מפרשים שאין זו בקשה אלא חלק מההודאה, וגם למפרשים כבקשה, עיקר המכוון הוא לבקש על אפשרות ושלימות ההודאה, ולא על חיים מצד עצמם, ע"ש.   הדברים מאירים, ו...

לא אמנע מהציע הרהור, שאולי יתפרש כהא דסנהדרין צ"ו א' שנדרש "סוסים" על האבות שרצו לפני השי"ת כסוסים, וקמ"ל קרא כאן חי' גדול, שעיקר החפץ והנרצה בעבודתו ית' אינה הגבורה [עם כל מעלתה וחשיבותה כמובן], אלא היראה והיחול לחסדו. כאמור, הרהור גרידא, וצריך תלמוד ובירור, ואצפה לדברי החכמים הנעימים.     ובכן, א...

   איתא בגמ' (ברכות ד' ב') אריב"ל אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו . ויל"ד אם הכוונה על מיטתו ממש, או שמא סמוך למיטתו. אמנם לקמן בגמ' (ברכות י"ג ב') איתא דאף דמותר להתפלל כשהוא שוכב על צדו, מ"מ לקרות ק"ש אסור כה"ג, ודוקא ר' יוחנן דבעל בשר הוה והיה קשה עליו הישיבה, היה קורא...

      נראה דכיוון בזה מרן הגר"ח שליט"א ממש לדברי האבנ"ז (או"ח רצ"א אות י') שכתב לחלק דכל מה שכתבו התוס' (סוכה י"ז א' סוד"ה אילו) דלא אמרינן לבוד להחמיר, היינו רק היכא דתחילת עשייתו להחמיר וכגון בהאופן שהביאו התוס' שם, דתחילת עשייתו להחשיב את הרווח כסכך פסול ולפסול בכך את הסוכה, אבל בכה"ג דתחילת עשיי...

     וקשה, מדוע זבולון לא רצה להיות כמו יששכר, וכי לא הבין שיותר טוב ללמוד.      לא מובן האם כוונת השואל שיותר טוב ללמוד מבחינת העוה"ב, או מבחינת העולם הזה. [כאמרתו הנודעת של הגר"א קאטלער זצוק"ל לאחר ששיבח איזה מחזיק תורה גדול ואמר כי שווה הוא בשכרו ללומדי תורה, שאלו איזה בחור: "אם השכר של יששכר וזב...

וקשה, מדוע זבולון לא רצה להיות כמו יששכר, וכי לא הבין שיותר טוב ללמוד. לא מובן האם כוונת השואל שיותר טוב ללמוד מבחינת העוה"ב, או מבחינת העולם הזה. [ כאמרתו הנודעת של הגר"א קאטלער זצוק"ל לאחר ששיבח איזה מחזיק תורה גדול ואמר כי שווה הוא בשכרו ללומדי תורה, שאלו איזה בחור: "אם השכר של יששכר וזבולון שוו...

HaimL כתב: ↑

04 מאי 2020, 09:01

אתה בטוח שאתה לא מבלבל בין תענוג רוחני לתענוג אינטלקטואלי?

עריבות התורה, עליה ביקשנו לפני כמה שעות "והערב נא ד"א את דברי תורתך בפינו", היא עריבות רוחנית או עריבות אינטלקטואלית? 

   

אתה בטוח שאתה לא מבלבל בין תענוג רוחני לתענוג אינטלקטואלי? עריבות התורה, עליה ביקשנו לפני כמה שעות "והערב נא ד"א את דברי תורתך בפינו", היא עריבות רוחנית או עריבות אינטלקטואלית?      עריבות אינטלקטואלית, ללא ספק (בעיניי). מנא אמינא לה, מהא דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ ומה שלבו חפץ. ו...

לא הבנתי מהיכן ההמצאה שחיי תורה הם חיי צער גשמי, הלא רש"י שם מפרש שדרכה של תורה היא שאפילו במקרה שיש צער גשמי מ"מ לא עוזבים את הדבקות בתורה, אבל אין זה אומר שזה בהכרח הנורמה! אדרבה - בימות המשיח שיהיה הזמן האידיאלי ביותר של לימוד התורה כמבואר בפסוקים שהביא רשב"י ("ועמדו זרים ורעו צאנכם"), יהיה שפע ...

  אמנם חיים של תורה הם חיי צער גשמי, שהרי "כך היא דרכה של תורה... וחיי צער תחיה" (אבות ו' ד'), אבל בד בבד חיי הנאה רוחנית בלי גבול לא הבנתי מהיכן ההמצאה שחיי תורה הם חיי צער גשמי, הלא רש"י שם מפרש שדרכה של תורה היא שאפילו במקרה שיש צער גשמי מ"מ לא עוזבים את הדבקות בתורה, אבל אין זה אומר שזה בהכרח ה...

לא הבנתי מהיכן ההמצאה שחיי תורה הם חיי צער גשמי, הלא רש"י שם מפרש שדרכה של תורה היא שאפילו במקרה שיש צער גשמי מ"מ לא עוזבים את הדבקות בתורה, אבל אין זה אומר שזה בהכרח הנורמה! אדרבה - בימות המשיח שיהיה הזמן האידיאלי ביותר של לימוד התורה כמבואר בפסוקים שהביא רשב"י ("ועמדו זרים ורעו צאנכם"), יהיה שפע ...

מהמדרש שהבאת אני דווקא סבור שיש להוכיח להיפך, כי לא מובן למה אדם צריך להתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו, שפשוט לא יאכל אותם... המושג תפילה שייך רק על דבר שאינו בשליטתו של האדם. דווקא אני מצאתי את עצמי -רק הבוקר, עומד מתפלל: "אלוקי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה ". לדבריך, לא מובן למה צריך להתפלל ...

יהודי אחד כתב: ↑

06 מאי 2020, 07:58

הנס בכללותו שהתרחש עם נקניק

ניקנור

    נראה לבאר סברא נוספת להתפלל לכיוון הכותל המערבי, באופן אחר ממה שהובא עד כה, דהנה בטעם שמכוונים לירושלים ולמקום המקדש, כתב בחיי אדם (כלל כ"ב אות י') דהיינו משום דשם שער השמים, וכל התפילות עולות משם, ולכאורה היה מקום לומר שכל זה דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים, אמנם כתב במקור חיים (סעיף א') דכיון שלא...

לא פסקה ישיבה כתב: ↑

15 מאי 2020, 17:40

ויש המחקים את ר' חיים יצחק, כמו העלון עין לא ראתה, המודפס בקובץ גליונות. שכותב אברך בישיבת מיר. לגבי שאר רבותינו, לא מצינו כ"כ חיקויים.

לא התרשמתי בכלל שמדובר בחיקוי כל דהוא.
כתיבה משובחת ומקורית, ומתאימה לקהל היעד שלה.

מקוה לטוב כתב: ↑

17 מאי 2020, 03:21

(אין אחד שמבין בזה וסובר אחרת)

דרך נפלאה לבטל במחי יד את כל מי שסובר אחרת ממך...
הוא פשוט לא מבין בזה...

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

18 מאי 2020, 12:06

אבל לענ''ד, אם הספר לא מתאים 'לתלם', מה רע להוציא את הספר במהדורה מתוקנת 'לחברי התלם הכנועים והצייתנים'? אדרבה, יופץ הספר בשתי מהדורות ומי שאינו מעוניין במהדורה המקורית ירכוש את המהדורה המצונזרת

ההולכים בתלם אינם מעוניינים לקרוא גם ספרים "מצונזרים" ממי שאינו הולך בתלם

עיין ברמב"ן בראשית ל"ב שהשווה התרגום בזה להא דשמות כ"ב, וביאר השייכות.
ולפי דבריו ודאי יש לחלק בין הלשון בחיבוק שענינו מאבק, לבין הלשון בחבוק שענינו פיתוי ודו"ק.

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

20 מאי 2020, 18:36

כרפלאך

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

20 מאי 2020, 19:27

כרעפלך

הגיע הזמן שגם חברינו הליטאים בפורום, ילמדו דבר או שניים על שפת היידיש:
קרעפלאך
!!!

    סך הבכורות בבני ישראל היה כ"ב אלף רע"ג, סך בני ישראל היה תר"ג אלפים תר"נ, וזה אכן קרוב לאחד לשלושים. אבל אם נאמר שמספר הנפשות מבן חודש ועד בן עשרים, הוא בערך כמספרם מבן עשרים ומעלה (וכמדו' שכעין זה המצב כיום, ויש לברר במשרד האוכלוסין), נמצא שמספר הבכורות שכתוב שנמנו מבן חדש, הוא קרוב לאחד משישים...

בזמן האחרון עקבתי אחר דרשותיו של... ומצאתי בהם כמה סיפורים שעונים על ההגדרה "מישהו מבין את הסיפור הזה".... אבל הסיפור הבא כבר הוציא אותי משלוותי באחד ממסעותיו שכר הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע 'בעל עגלה' שייקח אותו עם כמה מתלמידיו למחוז חפצו. בעל העגלה קבע את דמי הנסיעה כשהוא מחשב שה'פמליה' תמנה שיש...

פיילוט 0.4 כתב: ↑

21 מאי 2020, 13:09

בבא בוטא כתב: ↑

20 מאי 2020, 21:34

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

20 מאי 2020, 18:36

כרפלאך

למה זה תשאל לשמי כתב: ↑

20 מאי 2020, 19:27

כרעפלך

הגיע הזמן שגם חברינו הליטאים בפורום, ילמדו דבר או שניים על שפת היידיש:
קרעפלאך
!!!

אין הכרעה ברורה בתרגום מלע''ז לעברית
לא בט' או ת' ולא בק' או כ'
תורכיה או טורכיה? מכסיקו או מקסיקו? וכו'

אבל אתה לא באמת רוצה לאכול כוגל...

לא מומלץ לקרותו.
כפי הידוע שנה ופירש.
 

   אכן יש כמה יוצאים מן הכלל, להלן רשימה קצרה: א) כשהבבלי מסתפק בדין מסויים, ובירושלמי פשיטא ליה, פוסקים כירושלמי (שדי חמד ח"ט כללי הפוסקים סימן ב' אות א'). ב) כאשר הדין בבבלי לא נאמר במפורש, אע"פ שמדויק ממנו להיפך מהירושלמי, פוסקים כירושלמי, ואפילו כשגם בירושלמי הדין לא מפורש אלא רק מדויק, אלא שהדי...